לאחרונה נדמה שיש אינפלציה של יוצרים חובשי כיפה, שלא כולם מוצלחים בהכרח. כדאי שההתלהבות מכל יצירה של חובש כיפה תחלוף מן העולם, והציבור הדתי יפתח חוש ביקורת אמנותי, תחת אשר לאמץ את האמנים הדתיים בקלות יתרה

אחרי שבנו, השקיעו ותרמו, מוזהרים כל ישראל - לבד מהכהנים - שלא להתקרב את אוהל מועד, כי "הזר הקרב יומת". אבל הפרשה מלמדת אותנו שזרות היא גם עניין של הגדרה עצמית

לאחר שניסינו כל כך שיטות הסברה בלתי יעילות, אולי כדאי לחזור לקו ההסברה הפשוט - קו התנ"ך. את השפה הזאת העולם מבין, וזה הקושאן שלנו על הארץ

שבת הוא היום בו אנו שובתים ממלאכה, אבל הגדרתו הנינוחה כיום מנוחה אינה מדוייקת. אז אם לא חופש, למה הוא נועד?

האמוראים אביי ורבא לא מפסיקים להתווכח לאורך התלמוד הבבלי. אביי מצדד בחלשים, ורבא עומד לצידם של החזקים. מתכתשים ומקנאים - אבל תמיד ביחד

בספרו "גשר בנות יעקב", הרב חיים נבון סוקר את מעמד האישה בהלכה מול המציאות המשתנה. עמדתו, הדוגלת בשינויים מדודים ואיטיים, נכונה - אך לעתים גילה שמרנות רבה מדי

הכניסה לנשים אסורה, וגם צדי ומרגול לא יהיו שם. בלי טלוויזיה וללא הופעות, "כוכב נולד" בגרסתה החרדית עשויה להפוך ללהיט הבא במגזר. זה מתחיל

בפרשת "במדבר", לאחר בניית ה"משכן", אלוהים מדבר מתוך אוהל מועד, שנבנה בידי עם ישראל. זהו לא רק שינוי גיאוגרפי מהר סיני - אלא מקום פחות יציב, שתלוי גם בנו - ועלול להיחרב. האם בימינו נשכיל לשמור על הבית שלנו?