אם לא מספיקות לה הבעיות המשפטיות החדשות, לאחר שמשרד המשפטים הפדרלי יחד עם 16 מדינות בארצות הברית הגישו נגדה תביעה בגין פעילותה לכאורה כמונופול, קבוצה של חוקרים חשפה בעיית אבטחה משמעותית ביותר במעבדים שאפל מייצרת עבור מחשביה – מ-M1 ועד למשפחה החדשה, M3. על פי החוקרים, בעיה זו מאפשרת לתוקפים לדלות מידע קריפטוגרפי סודי של המשתמשים מתוך זיכרון המטמון של המעבדים. הפגיעות החדשה שהתגלתה, וקיבלה מהחוקרים את השם GoFetch, מנצלת לרעה תהליך שמאפשר למעבד לשלוף מראש נתונים מתוך כתובות זיכרון – או, בקיצור, DMP. לצורך מיטוב הפעילות של המעבד מבוצע סוג של חיזוי הכתובת הבאה בזיכרון, שאליה תתבצע גישה לצורך הפעולה הבאה. תהליך ה-DMP שומר וקטורים אל הכתובות הבאות הללו בזיכרון המטמון של המעבד. תוקפים יכולים לגשת לזיכרון המטמון הזה באמצעות מה שמכונה "התקפת ערוץ צדדי", שהיא התקפה קריפטוגרפית, שמטרתה לנצל את המערכת עצמה לשליפת מידע שמור וסודי. הפגיעות מאפשרת לתוקפים להכניס מידע שיכול לגרום לחשיפה של מידע מוצפן – כולל, כאמור, מפתחות קריפטוגרפיים. במעבד ה-M3 יש מתג שבו יכולים להשתמש כדי "לכבות" את ה-DMP, אבל עבור המשתמש הסופי, גם המעבד הזה, כמו קודמיו, סובל מהבעיה – שלא ניתנת לתיקון, מכיוון שמדובר בבעיה בשבב עצמו. אפל לא פרסמה עדיין, נכון לכתיבת שורות אלה, תגובה לטענות של החוקרים לגבי GoFetch.

ד"ר רות דגן מצטרפת לבורד היועצים הבינלאומי של חממת אינגב (InNegev), שמשקיעה ומקדמת סטארט-אפים מדרום הארץ בתחומי הקליימטק, אגרוטק, מזון וטכנולוגיה. היא תפעל לצד חברי הבורד מארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק לפיתוח וקידום השקעות ושיתופי פעולה לחברות הפועלות במסגרת החממה בכל רחבי העולם. ד"ר דגן מכהנת כשותפה בכירה וראש תחום איכות הסביבה ושינוי אקלים במשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן, ובעלת ניסיון של יותר משני עשורים בדיני סביבה ושינוי אקלים בתל אביב ובניו יורק. היא משמשת יועצת לאמנת האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) לנושא הקמת מערכת הסחר הבינלאומית בגזי חממה. ד"ר דגן היא בעלת תואר דוקטור מבית הספר למשפטים של NYU עם התמחות במדיניות ומימון סביבתי (Environmental Finance).

כתב: הילל יוסף. "נוף האיומים בסייבר ממשיך להשתנות – ובמהירות. כניסת הבינה המלאכותית, ובתוכה הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), תביא לשינוי הפעילות של התוקפים והמגנים. התוקפים כבר החלו להשתמש במודלי שפה גדולים (LLM) כדי לשפר את יכולות הפריצה שלהם. מנגד, הבינה המלאכותית מסייעת גם לצוותי הגנת הסייבר בארגונים. לכן, האתגר של המגנים הוא להדביק את הפער ולא להישאר מאחור למול הטכנולוגיות המתפתחות והמהירות – שבהן הרעים משתמשים", כך אמר איתי אהרונוב, מנהל חטיבת הסייבר במיקרוסופט ישראל. אהרונוב דיבר לקראת כנס בנושא הגנת סייבר שעורך הסניף הישראלי של הענקית מרדמונד. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה' הקרוב, ה-28 במרץ, בקמפוס החברה בהרצליה. מיקרוסופט ישראל, הזרוע העסקית של החברה בארץ, עובדת באופן צמוד עם צוותי פיתוח המוצרים של חטיבת הסייבר במרכז הפיתוח בישראל, ואנשיהם ידברו בכנס. לדברי אהרונוב, "חברות המחקר קובעות שהעלות השנתית בעולם מנזקי סייבר עומדת על כתשעה טריליון דולר, והנתון רק הולך וגדל. מתקפות סייבר נמצאות בראש סדרי העדיפויות של כל ארגון, והנושא מדיר שינה גם מעיני ההנהלות הבכירות: חל שינוי בנוף האיומים, המתקפות גדלות, רבות ומורכבות, הגירת ארגונים לענן ושינוי תפיסת ההגנה ההיקפית – כל אלה מאתגרים עוד יותר את המגנים". "פלטפורמה הגנה היברידית ומקצה לקצה – באון-פרם ובענן" "כחברת סייבר מהגדולות בעולם", ציין, "מיקרוסופט מציעה לארגונים פלטפורמת הגנה היברידית ומקצה לקצה, שפועלת ברשת הארגונית המקומית (און-פרם), בענן ובמה שביניהם. זהו פתרון מוכלל ולא נישתי, שמסייע לצוותי ההגנה לעסוק פחות בתחזוקה ובתזמור מערכות האבטחה, עם מענה למתאר האיומים החדשים". "לצד יכולות האיגום (קונסולידציה)", הוסיף, "הפלטפורמה מתקדמת, רובסטית ובעלת יכולות AI רבות. היא עונה גם לאתגר של המחסור העולמי במיליוני מקצועני הגנת סייבר". "הבינה המלאכותית יכולה לסייע למצוקת כוח האדם ב-SoC" רביב תמיר, סגן נשיא לאסטרטגיית מוצר בחטיבת האבטחה העולמית במיקרוסופט, אמר כי "אנחנו חברת סייבר מהגדולות בעולם ומבינים שעלינו לספק ערך אבטחתי ללקוחות הארגוניים. המהנדסים והמהנדסות קשובים.ות כל העת ללקוחות שלנו בכלל התחומים, ובסייבר בפרט: הלקוחות הם שותפים לבניית המוצרים ולעיצובם, ומסייעים לנו בעקיפין לבנות את אסטרטגיית הסייבר שלנו. זאת, לצד שיתופי פעולה שיש לנו עם גופי ממשל בישראל". "הבינה המלאכותית", ציין תמיר, "בהחלט יכולה לסייע למצוקת כוח האדם ב-SoC: היא מעניקה לאנליסט זוטר יכולות ניתוח של בכיר, לרבות הנדסה לאחור ותחקור נוזקות". רביב תמיר, סגן נשיא לאסטרטגיית מוצר בחטיבת האבטחה העולמית במיקרוסופט. צילום: ערן לוי "באחרונה", אמר, "הכרזנו על הזמינות העולמית של Microsoft Copilot for Security, שפיתוח חלקים מרכזיים ממנו מובל על ידי מרכז הפיתוח של החברה בישראל, שהוא אחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית. Copilot מאפשר לאנשי האבטחה לעבוד ביעילות ובמהירות, בסיוע AI. הוא נסמך על יותר מ-78 טריליון אותות אבטחה המעובדים בחודש, ובשילוב מודלי שפה – מספק תובנות המותאמות אישית לארגון". הוא ציין כי "במחקר שערכנו, אנשי אבטחה דיווחו שהשימוש ב-Copilot שיפר את מהירות ביצוע משימותיהם ב-22%, ו-97% מהם ציינו שישתמשו בו שוב. זאת, בין היתר משום שאנחנו מספקים לצוותי אבטחה תמונה מלאה ומפורטת בזמן אמת על מצב ההגנה שלהם, עם התראות והערכת מצב של ההגנה בארגון". "עוד הכרזנו על Microsoft Security Exposure Management, שגם פה, חלק ניכר מהפיתוח הובל על ידי המו"פ הישראלי. המוצר מאפשר לאנשי אבטחה לנהל ממקום אחד את האבטחה של כלל הנכסים בארגון, עם חיבור כלל ההתראות על פערים בתצורת פרישת המוצרים, הגדרות אבטחה שניתן להדק וחולשות שנדרש לסגור מכלי האבטחה הרבים של הארגון, כולל כאלה שהם לא מוצרי מיקרוסופט", הוסיף תמיר. אהרונוב ציין ש-"ככל שיש יותר שירותי GenAI בשוק, חשוב לייצר מולם מענה אבטחתי לאתגרים החדשים. מיקרוסופט הרחיבה את סדרת מוצרי Defender להגנת סייבר ו-Purview להגנה על מידע ארגוני, ומספקת לארגונים נראות, הגנה ופיקוח טובים יותר על יישומי הבינה המלאכותית". הוא סיכם באומרו כי "חדשנות מבוססת AI בהגנת סייבר מעצבת מחדש את האופן שבו ארגונים מגנים על עצמם. מהפכת הבינה רק בחיתוליה – היא תשנה את עולם התוקפים, אבל גם תסייע ותשפר את יכולות ההגנה למגנים".

סם אלטמן, המנכ"ל והמייסד השותף של מעבדת הבינה המלאכותית המצליחה OpenAI, סיפק באחרונה רמיזות לגבי עתידם כלי הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) של החברה, אך לא השיב ספציפית לשאלה על מועד השקתו של מודל השפה הגדול (LLM) הבא של החברה – GPT-5 המצופה. ואולם, על אף שהפרטים והתאריכים הספציפיים נותרו אפופי סודיות בראיון שהעניק המנכ"ל באחרונה לפודקאסט של לקס פרידמן, ניתן היה לשמוע מאלטמן אינדיקציות שמצביעות על כך ש-GPT-5 – אשר מגבה את ChatGPT המגה פופולרי של החברה, כמו גם את CoPilot של מיקרוסופט, שותפתה – יגיע ככל הנראה בקרוב למדי ליידי המשתמשים. האם באמת יצא בקיץ. והאם בכלל זה יהיה שמו? GPT-5. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק הטענות: GPT-5 יושק הקיץ – מה נשתנה בו? באחרונה צצו שמועות רבות על השקה קרובה של GPT-5 כבר בקיץ 2024. כך למשל, שני מקורות אנונימיים ששוחחו עם הביזנס אינסיידר, ושלפי הדיווח כבר בדקו את ביצועי GPT-5, אמנם לא ידעו מתי מועד הגעתו הרשמית של המודל הבא ולא סיפקו תאריך יציאה, אבל הבהירו לאינסיידר כי OpenAI אמורה לשחרר את המודל בקיץ הקרוב, לאחר שתסיים את הסבב האחרון של הבדיקות הפנימיות שלו. לעומתם, אלטמן עצמו נשאר דיסקרטי ולא מיהר לבשר על מועד ההשקה הרשמי בשיחתו עם פרידמן. למעשה הוא טען שאין לו מושג מתי GPT-5 יגיע, או אם הוא בכלל ייקרא כך. כנשאל על ידי המראיין ישירות על כך ענה אלטמן: "אני לא יודע. זו התשובה הכנה". פרידמן הגיב בציניות ואמר: "הו, זו התשובה הכנה. תמצמץ פעמיים אם זה השנה", ואלטמן השיב בהבטחה: "אנו נשחרר דגם חדש מדהים השנה. אני לא יודע איך נקרא לו". מדבריו של אלטמן ניכר היה כי הוא מכיר היטב בלחץ לשחרר מוצרי AI חדשים, במיוחד בהתחשב בהתקדמות של המתחרים, כמו ג'מיני 1.5 של גוגל (Google) וקלוד 3.0 של אנטרופיק (Anthropic). אך למרות שלא אישר כי אכן השקת GPT-5 תתרחש בקיץ, כפי שטענו הבודקים, הוא כן גילה של-OpenAI יש עוד "דברים נוספים להשיק ולשפר לפני שהשדרוג הגדול הבא של ChatGPT יתגלגל". לפי הפירושים השונים בתקשורת, אמירה זו מצביעה על כך שייתכן כי נראה תוצרים מרגשים אחרים מ-OpenAI, עוד לפני ש-GPT-5 יושק. כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ChatGPT מבית OpenAI. צילום: ShutterStock GPT-4 "די מבאס" בהשוואה למודל הבא בכל אופן, לפי אלטמן, ה-LLM הבא של החברה עומד להוות קפיצת מדרגה משמעותית בהשוואה לקודמו, GPT-4. המנכ"ל אפילו הרחיק לכת ואמר ש-GPT-4 "די מבאס" בהשוואה למודל הבא ובכלל לאבולוציה של התחום כולו ולמקום שאליו פני הבינה המלאכותית הג'נרטיבית מועדות. בנוגע למידת ההתקדמות הטכנולוגית במודל החדש, על פי כלל המדווחים, הפיתוחים שאנו עשויים לראות ב-GPT-5 יכללו מספר שינויים. כך למשל אנו עשויים לקבל: אינטליגנציה משודרגת – אלטמן הדגיש ש-GPT-5 יהיה "חכם" יותר מ-GPT-4. לדוגמה, הוא יוכל ליישם פתרון בעיות באופן מושכל בהרבה ולהפגין הבנה עמוקה יותר של הקשרי הדברים. בנוסף, המודל יהיה ככל הנראה בעל אמינות משופרת – לא רק לפי אטלמן, אלא גם על בסיס המידע שדלף, נראה כי GPT-5 עתיד להיות "טוב יותר באופן מהותי" מ-GPT-4, מה שעשוי להצביע על דיוק רב יותר ועל נטייה מופחתת לשגיאות עובדתיות או להזיות. בנוסף המודל ישודרג ביכולות חדשות – מקור אנונימי טען ש-GPT-5 יכול להשיק סוכני בינה מלאכותית ייעודיים לביצוע משימות ספציפיות. אם אכן כך יהיה, הדבר אמור לפתוח דלתות למגוון רחב יותר של יישומים ל-GenAI וכן לאינטגרציות עם טכנולוגיות אחרות. "אני לא יודע למה לצפות מ-GPT-5", אמר בשלב מסוים פרידמן לאלטמן. אתה גורם לי להיות עצבני מהתרגשות", המשיך. "מהם כמה מהאתגרים וצווארי הבקבוק הגדולים ביותר שיש להתגבר עליהם בכל מה שלא ידוע איך יקראו לו בסופו של דבר, אבל בוא נקרא לזה GPT-5? פשוט מעניין לשאול. זה בצד המחשוב? זה בצד הטכני?" שאל פרידמן. אלטמן ענה ב-"זה תמיד כל אלה", אך הוסיף בהמשך כי "הדבר ש-OpenAI, אני חושב, עושה ממש טוב… זה למעשה ציטוט מקורי של איליה (סוצקבר – ישראלי לשעבר המכהן כמדען הראשי של OpenAI – ג"פ) שאני הולך לשחוט, אבל זה משהו כמו, "אנחנו מכפילים 200 דברים בסדר גודל בינוני יחד לכדי דבר אחד ענק". יתעמתו בבית המשפט. אילון מאסק וסם אלטמן, מייסדי OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: garystockbridge617 ו-ויקיפדיה אלטמן לא מאמין למאסק בנוגע לסיבות לתביעתו הסודיות סביב GPT-5 מסתבכת עוד יותר כנראה בשל התביעה שהגיש נגד OpenAI ואלטמן מייסדה השותף במקור, אילון מאסק. מאסק טוען ש-OpenAI סטתה מהמשימה המקורית שלה שנקבעה כשנוסדה כעמותה. אימוץ המבנה של ארגון ללא מטרות רווח עם הקמת OpenAI לפני כעשור נבע מכוונת החברה המוצהרת לספק כלי AI לתועלת הציבור, בלי ששיקולים פיננסיים יעמדו מאחוריו. מאסק תבע את החברה בגלל שלבסוף אימצה מודל עסקי, ורקמה שותפות עם מיקרוסופט, שהשקיע בה כ-13 מיליארד דולר עד כה. מאסק הצביע בתביעתו על הסכם היסוד של OpenAI, ששם דגש על טכנולוגיית קוד פתוח והימנעות מרווח פרטי, ועל כך שהכוונות הללו שונו לגמרי בהמשך הדרך, שלא כחוק לטענתו. בתגובה לכך OpenAI טענה כי המודל הראשוני שלה ללא מטרות רווח הוכח ככזה שאינו בר-קיימא בשל המחקר השאפתני הנדרש בתחום – שיש צורך בכסף גדול כדי לקיים. אלטמן והחברה פרסמו מיילים המצביעים על כך שמאסק עצמו, על אף שתמך בתחילה בעמותה למטרות רווח, הציע בהמשך למזג את OpenAI עם טסלה (Tesla) – חברת המכוניות החשמליות המצליחה, שהיא כמובן חברה עסקית לכל דבר ועניין. בראיון עם פרידמן, אלטמן המעיט בהתמקדות בתביעה ובסוגיית הקוד הפתוח, אף רמז כי מדובר במחלוקת רחבה יותר לגבי הכיוון של OpenAI. הוא הביע אכזבה מהטקטיקה של מאסק, כולל מההצהרה המקניטה של יזם הטק המטריל, שאם OpenAI תחליף את שמה ל-ClosedAI – הוא יבטל את תביעתו. "אני חושב שבהחלט יש מקום למודלים של קוד פתוח, במיוחד במודלים קטנים יותר, שאנשים יכולים להפעיל באופן מקומי. אני חושב שיש ביקוש עצום עבורם. לדעתי יהיו כמה מודלים של קוד פתוח, ויהיו כמה מודלים של קוד סגור. זה לא יהיה שונה ממערכות אקולוגיות אחרות בצורה כזו", הסביר אלטמן את עמדתו. אסטרטגיית הפיתוח של OpenAI הראיון כולו הדגיש את המודעות של אלטמן לחרדות הרבות המלוות את ההתפתחות המהירה של ה-AI בעידן הנוכחי. אלטמן הכיר בדבריו בצורך בהסתגלות חברתית ובפיתוח אחראי. "אז מהו, באופן כללי, התהליך לשאלת הבטיחות הגדולה יותר? איך מספקים את השכבה הזו שמגינה על המודל מלעשות דברים מטורפים ומסוכנים?" תהא פרידמן. אלטמן השיב "אני חושב שיגיע שלב שבו זה בעיקר מה שאנחנו נחשוב עליו, החברה כולה. וזה לא שיש לך צוות בטיחות אחד. זה כמו כששחררנו את GPT-4, זה לקח את כל החברה לחשוב על כל ההיבטים השונים האלה ואיך הם משתלבים זה בזה". ולבסוף הוא הצהיר כי "יותר ויותר מהחברה חושבים על הנושאים האלה כל הזמן". כששאל פרידמן את המרואיין שלו ישירות "מהם הנזקים השונים שעלולים להיגרם? האם זה ברמה הטכנית או שזה כמעט איומי אבטחה?" ענה אלטמן ש-"זה יכול להיות כל הדברים האלה. כן, התכוונתי לומר שזה יהיו אנשים, שחקנים מטעם מדינה שינסו לגנוב את הדגם". פרידמן המשיך ושאל: "עד כמה אתה חושב שאנשים, אולי שחקנים ממלכתיים, מנסים, קודם כל, להסתנן ל-OpenAI?" ואלטמן הצהיר: "הם מנסים". אבל כשהמראיין ניסה לברר: "איזה סוג של מבטא יש להם?" הוא נהדף על ידי אלטמן שענה: "אני לא חושב שעלי להיכנס לפרטים נוספים בנקודה זו". אם לסכם ניתן לומר שהראיון הצביע על כך שמה ש-OpenAI עובדת עליו הוא עניין שהחברה והקברניט שלה מעדיפים להשאיר חשאי. התשובות שסיפק המנכ"ל, שהוא כיום אחת הדמויות הבולטות בתחום ה-AI ספציפית והטק בכלל, כנראה לא שופכות יותר מדי אור על הפיתוחים שעתידים להגיע מהם, אבל בהחלט נשמע שבחברה מכינים תוצרים חדשים, וכנראה מפתיעים במיוחד, שעד שיגיעו יצליחו להשאיר לא רק את פרידמן "עצבני מהתרגשות", אלא גם רבים אחרים בעולם – משתמשים, חברות מתחרות ואפילו ממשלים ומדינות.

קוואלקום הודיעה בסוף השבוע כי היא נסוגה מהצעתה לרכוש את החברה הישראלית אוטוטוקס (Autotalks) תמורת סכום שהוערך ב-350 מיליון דולר. ההודעה הגיעה פחות מחודש לאחר שה-CMA, הגוף הרגולטורי הבריטי למניעת מונופולים, הודיע שהוא מתחיל לחקור לעומק את העסקה – אחרי שכבר בספטמבר 2023 הוא החל בבדיקת הרקע שלה. בהודעתה מסרה קוואלקום כי היא "החליטה לבטל את העסקה לרכישת אוטוטוקס עקב אי קבלת האישורים הרגולטוריים בזמן. רכב הוא ענף חשוב מאוד עבור קוואלקום ואנחנו נשארים מחויבים לחלוטין למפת הדרכים של המוצר שלנו, ללקוחות שלנו ולשותפינו". קוואלקום הודיעה במאי בשנה שעברה על חתימת ההסכם עם אוטוטוקס, במטרה לחזק את פלטפורמת הרכב המתהווה שלה, Snapdragon Digital Chassis, שעומדת בבסיס של מערכות שמספקות את הקישוריות שבין הרכבים לענן. הפתרונות של אוטוטוקס מוגדרים כטכנולוגיות V2X – מערכות קישור בין הרכב לכל דבר, והן מאפשרות לרכבים לתקשר לצורך העברת מידע האחד עם השני, וגם עם הסביבה שבה הם נמצאים בכל רגע נתון. השילוב בין שתי החברות היה אמור להריץ את הפיתוח והאימוץ של פתרונות V2X על מנת לשפר את יעילות התנועה שבה אמורים להשתלב יותר ויותר רכבים חכמים אוטונומיים, ובדרך לעזור לנהגים ולמשתמשים בדרכים לעשות זאת בצורה בטוחה יותר.

שם ותפקיד:  עדי גונן, מהנדסת תוכנה ומפתחת משחקי XR בכירה ב-XRHealth, המאפשרת שירותי שיקום מקצועיים בליווי אנשי מקצוע מובילים ובשילוב טכנולוגיית מציאות מדומה (VR). השכלה/שירות צבאי: שירות כחובשת בחיל המודיעין, תואר ראשון בהנדסת תוכנה בשנקר עם התמחות סייבר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מגיל צעיר תמיד הייתי קצת בעולם משלי, העדפתי את חברת בעלי החיים, פנטזיה והמחשב על פני חברי הכיתה שלי. בהמשך הכרתי את עולם משחקי המחשב, ובמהירות מצאתי את עצמי מתעלמת ממשחקים מרובי משתתפים ושקעתי בעולמות דמיוניים ובשעות על גבי שעות של הרפתקאות. ההחלטה ללכת ללמוד הנדסת תוכנה הייתה מתוך מעין חלום ללכת לעבוד בהמשך כמפתחת משחקי מחשב, אבל ידעתי שבתור מפתחת צעירה היישר מהלימודים וללא ניסיון הסיכויים שלי היו קלושים למצוא עבודה באחת מהחברות שעוסקות בזה בארץ. בזמן החיפושים עלה לי בפייסבוק (זה הזמן להודות לאלגוריתם) פוסט שמחפשים ב-XRHealth מתכנת יוניטי ג'וניור. לא חשבתי שיש לי סיכוי רציני, בטח בזמן שיש מלא מועמדים לתפקיד ואני קצת מוזרה עקב כך שתקשורת בין אישית זה לא התחום הכי חזק שלי ואני נוטה להילחץ בסוג כזה של מבחנים. אבל התקבלתי, ומאז אני כאן וללא ספק שלא מצטערת על אף רגע. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש כזאת אפליה. אני חושבת שבאופן כללי יש פחות מפתחות, אם כי בלימודי התואר היינו בערך חצי חצי. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא. כפי שאמרתי, עבדתי רק ב-XRHealth, אבל מעולם לא חשתי באפליה משום סוג שהוא. לא לגבי המין שלי ולא לגבי ההפרעות החברתיות שלי או בעיות הקשב והריכוז. ההיפך, העובדים וההנהלה בחברה כל כך מקבלים, מבינים ומכילים שמבחינתי אני אשמח לעבוד כאן תמיד. אני מרגישה שמעריכים אותי ושלהנהלה בארץ אכפת ממני כבנאדם, בלי קשר להיותי אישה.  

העשור הנוכחי מסמן עידן קריטי לאנושות, שבו ישנה קפיצה טכנולוגית מואצת במיוחד ביחס להתקדמות הטכנולוגית שהייתה עד לעידן זה. עד היום האחריות לקפיצה זו נופלת בעיקר על התפתחות הבינה המלאכותית, אך בפתחנו טכנולוגיה נוספת שצפויה לחולל מהפיכה – הטכנולוגיה הקוונטית. מחשב עם יכולות קוונטיות הוא למעשה מחשב-על, שיכול לבצע חישובים מורכבים במהירויות בלתי נתפסות ביחס למחשב הרגיל – פעולה שלמחשב הרגיל ייקח 10,000 שנה לסיים – המחשב הקוונטי יכול לסיים בתוך ארבע דקות בלבד. ביחד עם ההתפתחות בתחום הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה הקוונטית עשויה לתרום רבות לפיתוח מודלים חדשים בתחומים שונים, כגון רפואה ואקלים. בו זמנית, ובמיוחד לאור המציאות הגיאופוליטית שבה שרויה מדינת ישראל בתקופה זו, טכנולוגיה זו מהווה איום פוטנציאלי אדיר למדינת ישראל בגלל ההזדמנויות שהיא מעניקה לגורמים שעוינים את ישראל לבצע מתקפות סייבר באמצעות מחשוב קוונטי. לפני כמה שבועות שני ארגוני התקינה הגדולים בעולם, ISO ו-IEC, החליטו, לראשונה מאז שנת 1987 (אז הוקמה הוועדה הטכנית המשותפת לתקני טכנולוגיית המידע – JTC1), להקים ועדה טכנית משותפת חדשה, JTC3, שתעסוק בטכנולוגיה הקוונטית. בדומה לנעשה ב- JTC 1, יש להניח, כי לוועדה הטכנית המשותפת החדשה תצטרפנה כל מדינות המערב עם נציגים מכל השחקנים הגדולים בתחום. בדומה למתרחש בכל התחומים (טכנולוגיים ולא טכנולוגיים) – התקינה הבינלאומית שתפותח תחת ועדה זו היא זו שתקבע למעשה את הטכנולוגיה שכל העולם ייאלץ להתיישר לפיה. עבור מדינה כמו ישראל, עם פגיעויות ואתגרים ביטחוניים רבים, לקיחת תפקיד מוביל בתקינה בינלאומית לטכנולוגיה קוונטית היא לא רק מהלך אסטרטגי, אלא הכרח. ישראל, באמצעות נציגים מתעשיית ההיי-טק, יכולה וצריכה לנצל את ההזדמנות הנוכחית, שבה הוועדה המשותפת החדשה נמצאת בשלבי הקמה, ולהוביל את התקינה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית הקוונטום – ובכך להציב את המדינה כמרכז לחדשנות וכמוקד לשיתופי פעולה עם הקהילה הבינלאומית. כך, ישראל תמוצב כיעד מועדף לעסקים בתחום הטכנולוגיה הקוונטית וההשקעות הזרות בה רק יגדלו, מה שעשוי להוביל לפריחה בענף ההיי-טק בכלל. יתרה מכך, לטכנולוגיה קוונטית יש פוטנציאל לבצר את יכולות אבטחת הסייבר של ישראל בפרט ושל מדינות אחרות בכלל. כאומה הידועה במומחיות שלה בתחום זה, ישראל יכולה למנף את היכולות הטכנולוגיות שלה כדי להשפיע על התקינה הבינלאומית ולשפר את העמידות של מערכות קוונטיות נגד איומי סייבר. כמו כן, התקינה תאפשר לישראל להשפיע על השיקולים האתיים סביב טכנולוגיות קוונטיות. מכיוון שההתקדמות הזאת מעלה שאלות אתיות בנוגע לפרטיות, אבטחת מידע ושימוש לרעה ביכולות קוונטיות, הנציגים של ישראל יכולים לעצב נורמות בינלאומיות, המשקפות את ערכיה ואת העקרונות האתיים שלה. עמדה פרואקטיבית זו שומרת מפני השלכות לא רצויות ומבטיחה שטכנולוגיות קוונטיות מפותחות ומנוצלות באחריות. לסיכום, ישראל, באמצעות נציגים מענף היי-טק, יכולה וצריכה להוביל את התקינה הבינלאומית לטכנולוגיה קוונטית ובכך לשמור על ביטחון המדינה, להביא לפריחה בתעשיית הייטק ולהחזרת המדינה לקדמת הבמה העולמית. על ידי השתתפות והובלה של התקינה הבינלאומית, ישראל לא רק שומרת על האינטרסים שלה אלא גם הופכת למקור ידע וחדשנות עולמי. דווקא בגלל הרגישות הרבה שבה מצויה ישראל, הובלת התקינה הבין-לאומית על ידי תעשיית ההיי-טק הישראלית היא לא רק בחירה אסטרטגית, אלא מסלול לעתיד בטוח ומשגשג. ההשתתפות בתקינה בינלאומית פתוחה לכולם, ותיעשה בשיתוף פעולה מלא בין כלל הנציגים של ישראל בוועדת התקינה החדשה. אנו קוראים לכל העוסקים בטכנולוגיה קוונטית ליצור עימנו קשר ולקחת חלק בהובלת התקינה הבינלאומית בתחום.   הכותבת היא מנהלת פעילות התקינה בישראל בתחומי טכנולוגיית המידע במכון התקנים.

חברת מטריקס משיקה בימים אלו את "מיזם תהודה" – תוכנית התנדבות שנתית, שמטרתה לסייע בהקמתו מחדש של שבט שקד, שבט הצופים בקיבוץ כפר עזה. הקיבוץ, כידוע, נפגע באירועי השביעי באוקטובר באורח קשה מאוד: כ-62 הרוגים; שני הרוגים מירי כוחותינו ברצועה; 19 חטופים, אשר חלקם נהרגו או שוחררו, מתוכם גם ילדים; ומספר גדול של פצועים פיזית ונפשית. בתים רבים בקיבוץ נהרסו כליל, ומרבית המבנים הנותרים אינם ראויים עוד למגורים. מאז אוקטובר מתגוררת קהילת כפר עזה בקיבוץ שפיים. פעילות שיקום שבט הצופים קיבוץ כפר עזה, יחד עם חברת מטריקס. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: מטריקס קיבוץ כפר עזה, שהוקם ב-1951 אחרי מלחמת העצמאות, החל את דרכו כקבוצת יגב, עם שני גרעיני עליית נוער ממרוקו ומצרים. על רקע סכסוכים פנימיים וקשיים פיזיים, הוחלט לפרק ולפזר את חבריו ובמשך שנתיים החליפה את המתיישבים הראשונים קבוצת בני משקים. בשנת 1957 עלה לקרקע הגרעין הראשון המיועד לחידוש הישוב שיקרא כפר עזה. במרוצת השנים מנה הקיבוץ חברים מהנוער העובד והלומד, מתנועת הצופים, וכן לא מעט בני ובנות קיבוצים ומתנדבים מכל העולם, שבאו לתקופה של שנה ונשארו כחברים. שיקומו של שבט שקד בימים אלו הוא אחד מהסממנים הראשונים להשתקמותו של הקיבוץ מאירועי ה-7 באוקטובר. פעילות שיקום שבט הצופים קיבוץ כפר עזה, יחד עם חברת מטריקס. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: מטריקס פעילות שיקום שבט הצופים קיבוץ כפר עזה, יחד עם חברת מטריקס. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: מטריקס תמיכה בחניכים – בקיבוץ שפיים במסגרת "מיזם תהודה", ובנוסף לתרומה כספית אותה העבירה מטריקס, עובדי החברה ישתתפו בתוכנית התנדבות שנתית, שתאמץ את השכבה הבוגרת בשבט, הכוללת 25 ילדים וילדות מתוך 100 הצופים בשבט. מזכ"ל תנועת הצופים, אלעד סנדרוביץ'. צילום: תנועת הצופים במפגש ההשקה הראשון, שהתקיים בשפיים, הכירו עובדי מטריקס את צופי השכבה הבוגרת בשבט (כיתות י' – י"ב) ויחד איתם השתתפו בפעילות בנייה ועיצוב המתחם הקהילתי החדש של השבט בקיבוץ שפיים, ביתם הזמני של חברי הקיבוץ. הבחירה בשבט הצופים של כפר עזה הייתה גם לשם הנצחתו של אביב קוץ, שהיה סמנכ"ל בחברת אביב, זרוע הייעוץ של מטריקס, אשר נרצח יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם בשבת השחורה בביתם בכפר עזה. מזכ"ל תנועת הצופים, אלעד סנדרוביץ': "אני מודה לחברת מטריקס על התמיכה והשותפות המשמעותית בשיקום שבט שקד, קיבוץ כפר עזה. בעת הזו, כחלק מהמציאות החדשה שאליה נקלעה החברה בישראל, אנו ממוקדים בחיזוק השבטים שלנו, אשר ממוקמים לאורך הגבול הצפוני ובאזור עוטף עזה, ופועלים לקידום החוסן של החניכים והחניכות ושל הקהילה כולה. אני קורא לגופים נוספים במגזר העסקי, אשר מעוניינים לקחת חלק ולהשפיע על תקומת המדינה, בדגש על עתיד בני ובנות הנוער – להצטרף אלינו".