ב-2008 רומי שוורץ התלוננה במשטרה כי חיים ולדר תקף אותה מינית - אך למרות עדיות שתמכו בה, התיק נסגר מחוסר ראיות. בהמשך היא הושתקה בהסכם שמנע ממנה לדבר. כעת היא החליטה להיחשף בעקבות התאבדותו

כעונש נוסף על הפלישה, נשיא ארה"ב צפוי להכריז הערב על איסור לייבא אליה מרוסיה נפט, גז טבעי ופחם. אירופה תלויה בגז הרוסי, ולא מצטרפת בינתיים. 2 מיליון פליטים ברחו מאוקראינה, ומחציתם ילדים: "צועדים אל הלא-נודע". מסעם צפוי להפוך לקשה אף יותר: הטמפרטורות בקייב יצנחו לעד 20- מעלות. רוסיה עברה למצב לחימה "שקט", 1,000 סטודנטים זרים חולצו מהעיר סומי. מסדרון הומניטרי תוכנן גם למריופול הנצורה: "הרוסים הפגיזו את נתיב הפינוי"

אוהד בית"ר בעדות על מקרה האלימות החמור: "הם תפסו אותו ופגעו בו בראש"

בימים האחרונים רצינו לדבר עם יהודי רוסיה כדי להבין איך חווים שם את המלחמה, אבל לא משנה כמה ניסינו – הם פשוט פוחדים לדבר • סשה (שם בדוי): "אל תתעסקו בפוליטיקה כאן, זה לא יהיה בריא עבורכם" • ד"ר איליה קופרמן הסביר: "הממשל הרוסי עוקב אחרי האזרחים ורואים אם מישהו עושה משהו נגד הממשלה"

בהודעה שנשלחה לקמעונאים מאחת מטחנות הקמח נכתב כי ההתייקרות הראשונה במוצר היסוד הבסיסי, של 18% - צפויה לקרות כבר בעוד יומיים • מדובר בהשפעה על כל מוצרי היסוד - מעוגות ועד בשר • עוד נכתב: "במקרה ששוק הסחורות לא יחזור למצבו טרם פרוץ המלחמה, אנו צופים עליה נוספת בשיעור של עשרות אחוזים"

"רציתי לקום בבוקר למחרת ליום חדש"

ד"ר (אל"מ במיל׳) אורי נסים-לוי, מומחה בינלאומי בהגנה גרעינית, מסביר בראיון את ההשלכות האפשריות מכיבוש אלים של תחנת כוח גרעינית באוקראינה, תוך כדי תמרון צבאי. השלכות רלוונטיות גם לצה״ל By Ralf1969 - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7343361 הפלישה הרוסית לאוקראינה והכיבוש הרוסי את תחנת הכוח Zaporizhzhia באוקראינה, תוך כדי תמרון צבאי לכיבוש המדינה, מעלה שאלות נוקבות. גם לצה״ל. מצרים בונה תחנת כוח גרעינית באל דבעה. בתרחיש תיאורטי של מלחמה בין ישראל למצרים, ייתכן וקצינים בצה״ל יצטרכו להתמודד עם השאלה - איך כובשים תחנת כוח גרעינית בעת מלחמה? תרחיש שצה״ל טרם התמודד עימו במלחמות עבר.  בשונה מתקיפת כור ״קר״, כזה שטרם הופעל, כמו התקיפות שביצעה ישראל נגד הכור העירקי והסורי, המקרה של תחנת כוח גרעינית, שונה. אפילו מהותית. הסיבה לכך היא שפגיעה במערכות קריטיות בתחנת הכוח יכולה לגרום לדליפה גרעינית שתפגע ברדיוס של מאות ק״מ.  ״פגיעה בתחנת הכוח Zaporizhzhia באוקראינה יכולה לחזור כמו בומרנג לרוסיה״, מסביר ד"ר (אל"מ במיל׳) אורי נסים-לוי, מומחה בינלאומי בהגנה גרעינית ויו"ר הפורום הגרעיני העולמי WNF-193, לישראל דיפנס.  ״מדובר בשתי מדינות עם מומחיות רבת שנים בכל הקשור לטכנולוגיות גרעין. לא ברור ההיגיון הרוסי להפעיל אש על סביבת התחנה הגרעינית. בחלק מהפרסומים אף דובר על שריפות באתר. אם יקרה אסון, ענן הקרינה צפוי להגיע גם לרוסיה וגם לאירופה.״  נסים-לוי מסביר כי הסיכון העיקרי נובע מפגיעה בשלוש מערכות קריטיות. הליבה, הקירור או באתר הפסולת הגרעינית. ״הליבה לרוב מוגנת טוב ולכן הסבירות לפגוע בה נמוך. לעומת זאת, מערכות קירור, למרות שהן יתירות, תלויות בשרשרת אספקה של חשמל, צנרת וכו׳. לכן יותר רגישות. כמו גם, הפצצה של אתר פסולת גרעינית יכול להוביל לאסון״, מוסיף נסים-לוי.  ״המלחמה באוקראינה בכלל שזורה בשיח גרעיני. ונרטיב יכול להוות סיכון בעצמו. בפחות משבועיים לחימה, פוטין העלה כוננות גרעינית פעמיים, היו דיווחים על פגיעה בסביבת צ׳רנוביל ופגיעה בתחנת הכוח Zaporizhzhia. אינני יודע איפה ההסתברות גדולה יותר - בפתיחת מלחמת עולם שלישית או בתקלה שתגרום לאסון גרעיני.״  איך מטפלים באסון גרעיני תוך כדי תמרון צבאי במלחמה?  ״ובכן, זו שאלה טובה. והתשובה לא ברורה. בגרמניה למשל, יש תו״ל לטיפול באסון גרעיני בתחנת כוח שדורש פינוי אוכלוסיה במרחק של עד 100 ק״מ מהאתר. אם בשגרה זו מטלה מורכבת, בזמן לחימה - מורכבת פי כמה״, מסביר נסים-לוי.  עוצרים את המלחמה?  ״אין תשובה חכמה״, מסביר נסים-לוי. ״זה תרחיש בעייתי מאד. לכן, ההיגיון הרוסי לא ברור. למה לתקוף תחנת כוח באמצעים קינטיים? אני מזכיר כי העולם עדיין אוכל מזון עם קרינה בגלל אוכל עם קרינה מצ׳רנוביל ופוקושימה. אמנם מזערית, אבל קיימת. רק ממחיש את הממד הבינלאומי של אסון כזה. ״עוד דבר שצריך לזכור, שיש הבדל מהותי בין שימוש בפצצת גרעין, לתאונה בתחנת כוח גרעינית. ענן קרינה כמו בסרטים - יש בעת תקלה בתחנת כוח גרעינית. בפצצת גרעין, האפקט קטן משמעותית. אם יהיה ענן קרינה בשל מתקפה רוסית באוקראינה נגד תחנת כוח - הרבה יסבלו.״