רס"ן א', ראש מדור הנדסת לווייני תקשורת במחלקת מעוף, תקבל את האות הטכנולוגי מהרמטכ"ל: "ידעתי שאלך לתחום הטכנולוגי, מצאתי משהו שעושה לי טוב בלב"

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז הצדיקה את התואר של חברת הקונגרס הצעירה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, וקפצה לטוויץ' לשחק במשחק החם ביותר כרגע. מאות אלפי צופים לא נשארו אדישים

הבדיקה בוצעה בידי האתר הידוע Tom's Guide ובהשוואה למכשירי אנדרואיד הפגיעה אף משמעותית יותר - ובאפל מודעים לבעיה

היצרנית הסינית מצליחה לכופף את חוקי הפיזיקה עם טעינה מהירה בהספק שיא של 80 וואט - ללא צורך בחיבור חוטי ישיר של המכשיר החכם אל המטען נפרדים מהחוטים לצמיתות? טעינה אלחוטית שממלאת קיבולת סוללה בפחות מ-20 דקות

יצרנית הסלולר הסינית OPPO, הכריזה על ה-Oppo Enco X, אוזניות אלחוטיות באמת (TWS) חדשות שנוצרו בשיתוף פעולה עם יצרנית האודיו הדנית Dynaudio, הידועה באיכות השמע הגבוהה של מוצריה. האוזניות מגיעות עם צמד דרייברי אודיו לאיכות שמע גבוהה, מערכת הפחתת רעשים מובנית ומציעות עד 25 שעות שימוש. חברת OPPO מיעדת את ה-Enco X החדשות לתחום חובבי […]

בימים האחרונים אנו רואים את שובה של ההונאה המוכרת: ניסיון גניבת חשבונות של משתמשי WhatsApp באמצעות שימוש בקוד בן 6 ספרות, שנשלח למכשירם האישי. כיצד להתקין אימות דו-שלבי באפליקציית ווטסאפ? Telecom News

"אנחנו הולכים לעתיד מפחיד בעולם הסייבר. צפויות עליות גבוהות בכל וקטורי התקיפה ופגיעויות רבות למובייל, כאשר רוב הארגונים לא מגינים על עצמם מהתקפות בעולם זה. העליות האלה כבר החלו וצפוי זינוק בהמשך", כך אמר היום (ה') גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, במסיבת העיתונאים הרבעונית שהחברה עורכת עם פרסום התוצאות העסקיות שלה. חברות סייבר נוטות לעתים להצהיר הצהרות "מפחידות" ולכאורה, לצ'ק פוינט, בהיותה חברת הסייבר הישראלית הגדולה ביותר, יש אינטרס מרכזי בכך. אלא ששויד לא נוטה להצהיר הצהרות מעין אלה, והיום הוא חרג יחסית ממנהגו. הוא ציין שורה של פגיעויות ומתקפות שאנשי מחלקת המחקר של צ'ק פוינט גילו באחרונה, בהן מתקפה איראנית רחבת היקף וארוכת זמן (מ-2014), שבמסגרתה נחטפים חשבונות טלגרם של מתנגדי משטר וגורמים אחרים שבטהרן רוצים לדעת עליהם. "זאת אחת ממתקפות הסייבר היותר מורכבות שראיתי", אמר מומחה האבטחה הוותיק. "היא מנצלת יכולות במובייל ובמחשב, ופורצת לטלגרם – תוכנה שנחשבת בטוחה להעברת מסרים מוצפנים. כך היא מצליחה להשתלט על המכשיר של הקורבן ולקרוא את ההודעות שהוא שולח ומקבל". כמו כן, החברה גילתה חולשות באלקסה של אמזון – פגיעות שמאפשרת להאקרים לדעת מה קורה בבתים שלנו, באתר ההיכרויות OKCupid ובאינסטגרם – פגיעות שבאמצעותה ההאקרים יכולים לשלוח אלינו תמונה וכך להשתלט על הסמארטפון שלנו. אחד מאיומי הסייבר המרכזיים, הנוכחיים והעתידיים, ששויד ציין הוא SIGRed – פגיעות שחודרת ללב מערכת השליטה של הארגון (ה-DNS Active Directory). גם מתקפות הכופרה משתכללות, לדבריו, ו-"אם פעם, ההאקרים היו דורשים דמי כופר כדי לשחרר את המידע של הארגון, כיום הם מאיימים שאם הכסף לא ישולם, הם לא רק שלא ישחררו את המידע, אלא גם יפרסמו אותו". כלומר, ציין, מדובר בסחיטה כפולה. "הקורונה לא מסייעת לביזנס שלנו, אלא להיפך" צ'ק פוינט אמנם סיימה את הרבעון השלישי עם עליות בסעיפים העיקריים – ההכנסות גדלו ב-4%, הרווח הנקי ב-7% והרווח למניה ב-14% – אבל לדברי שויד, הקורונה השפיעה על הביצועים של החברה דווקא לרעה. "עם תחילת הקורונה, בחודש מרץ, ביצענו כמה פרויקטים של אבטחת גישה מרחוק, אבל כיום אנחנו רואים מגמה הפוכה, מאחר שהמשבר הכלכלי משפיע על ארגונים והם יותר נזהרים לעשות שדרוגים. הקורונה לא מסייעת לביזנס שלנו, אלא להיפך", אמר. הוא התייחס גם להשפעת הקורונה על הכלכלה בכלל ועל תעשיית ההיי-טק בפרט ואמר כי "אנחנו מוטרדים מזה. ההשפעה על תעשיית ההיי-טק קיימת אבל מינימלית, אבל זה לא בהכרח יימשך כך. רמת אי הוודאות גדולה: באירופה נכנסים לגל שני של הנגיף, ארצות הברית רוכבת עדיין על הגל הראשון ואין לדעת האם וכיצד תהיה השפעה של תוצאות הבחירות בארצות הברית על הענף. אין כל ודאות שרמת הפגיעה הנמוכה של הקורונה בהיי-טק תימשך". שויד נשאל האם הממשלה צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק – והשיב בשלילה. "אנחנו מסתדרים", אמר. לעומת זאת, לדבריו, "היא יכולה לעזור לחנויות ולעסקי הקמעונאות לעבור למסחר אונליין, לעבור למודל שבו חנות יכולה לבנות אתר אינטרנט ותשתית טכנולוגית לטובת משלוחים, שכיום היא מאוד רעועה. אם הן היו עושות את זה לפני פרוץ הקורונה, זה היה עוזר להן במצב הנוכחי, אבל זה חשוב גם לעתיד. אנחנו רואים שבאופן כללי, העסקים הפיזיים מפסידים נתח שוק לענקיות האי-קומרס".

המאה ה-21 נפתחה עם תחזיות לשינויים שיחולו בשוק העבודה ובמקצועות הנדרשים, ותהליכים שהחלו. כבר אז היה ברור, ועל אחת כמה וכמה כיום, שהמנוע העיקרי של השינויים האלה הוא הטכנולוגיה, שתופסת מקום מרכזי כמעט בכל תחום ובכל ארגון. הנחת היסוד היא שמי שלא ישכיל להתאים את הידע וההשכלה שלו לתחומים הנדרשים – יישאר מחוץ למעגל העבודה. יש מקצועות שבוודאות יהיו מיותרים עקב תהליכי אוטומציה מואצים, אבל מהצד השני ייוולדו מקצועות חדשים. אלא שאז הגיעה הקורונה, עם הזעזועים הבריאותיים והכלכליים שלה. הנגיף הארור והמשבר שבעקבותיו החריפו את אותם שינויים, והשפיעו השפעות בולטות על הכלכלה העולמית. מגזרים שלמים בכלכלה קרסו, תחומים כמו תיירות, אופנה ומזון נמצאים בשיא המשבר, ואיש לא יכול לצפות מתי ואיך הם יתאוששו, אם בכלל. אחת השאלות המרכזיות המדאיגות שקשורות למשבר היא כיצד ייראה עולם התעסוקה אחריו? השאלה הזו עלתה במסגרת הדיונים בכנס השנתי של הפורום הכלכלי הבינלאומי, שננעל היום (ה') ובפעם הראשונה נערך באופן וירטואלי, כפי שמחייבת התקופה הנוכחית. נייר עמדה שגובש לקראת הדיונים טוען שדווקא המשבר יכול להיות הזדמנות ליצירת כלכלות חדשות, הזדמנויות חדשות ובעיקר צמצום הפערים במקומות שיש בהם חוסר שוויון בולט. "הסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים" התחזיות הן שעד 2025, כ-43% מהעסקים והארגונים יצמצמו את כוח האדם שלהם בגלל אימוץ יכולות טכנולוגיות. לעומת זאת, 34% מהארגונים מתכננים להרחיב את כוח האדם שלהם כדי לתפעל את אותן טכנולוגיות. כותבי הדו"ח חוזים שקצב הירידה במספר המשרות יקטן בהדרגה בתוך ארבע עד חמש שנים, והמגמה אף תתהפך. זאת, מאחר שכאמור, אל מול המשרות שייעלמו מהעולם יהיו כאלה שיגיחו אליו. במספרים, ההערכה של הפורום היא ש-85 מיליון משרות צפויות להיעלם בתקופה עד 2025 לעומת 97 מיליון משרות חדשות שיצוצו. כותבי המסמך מתארים זאת כהסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים. הדרך להתחבר למגמות האלה טמונה בכישורים של העובדים ובהכשרות. בפורום הכלכלי העולמי אומרים שעובדים יצטרכו להשקיע זמן יותר בלימוד עצמי, ולפעמים לממן אותו בעצמם. הדו"ח הזה מעניין משום שהוא לא רק מדבר על המקצועות שהטכנולוגיה תעלים, אלא גם מראה לעובדים שיפוטרו אור בקצה המנהרה – כיצד הם יכולים להימנע מאבטלה ממושכת. אבל עורכי המסמך אינם מותירים מקום לספק: אי השוויון בין עובדים, לרבות אי השוויון המגדרי בין גברים לנשים, לא ייעלם גם אחרי הקורונה, וגם אם התחזית לגידול במשרות תתממש במלואה. סגירת הפער תלויה באם בני האדם – המעסיקים והמנהיגים הכלכליים והפוליטיים – יירתמו למשימה. ומה אצלנו? ישראל מתמודדת עם אתגרים דומים. יש אצלנו פערים משמעותיים בין מגזרים וענפים שונים בכל מה שקשור לרמת השכר ולאחוז ההשתתפות בכוח העבודה. השכר בענף ההיי-טק גבוה לעומת מגזרים אחרים. זה נובע משלל סיבות, כשבין המרכזיות שבהן נמצאות מחסור בכוח אדם, שמייצר תחרות קשה על כל עובד, וסף כניסה גבוה למקצועות המובילים בענף. גם בישראל, מגמת האוטומטיזציה בעסקים הולכת ומתרחבת, מה שמגדיל את הביקוש לעובדים בעלי השכלה טכנולוגית. העובדה הזו מחזירה אותנו כמה שלבים בשרשרת ההזנה של כוח האדם – לבתי הספר ולמוסדות להכשרה. גם כאן הקורונה יכולה לייצר הזדמנות לשינוי. מספר המובטלים עקב המשבר חסר תקדים ולגבי רבים מהם, ספק אם הם יחזרו לעבוד במקום העבודה הקודם שלהם. מהצד השני, יש תחומים כמו ענף ההיי-טק, שמשוועים לכוח אדם. לכן, אחד המהלכים שהממשלה יזמה, באמצעות רשות החדשנות, הוא יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים למקצועות הטכנולוגיים. הרשות מעודדת מעסיקים ומכוני הכשרה לגייס אנשים שיש להם את היכולת ללמוד את אחד ממקצועות ההיי-טק, למצוא להם מקורות תעסוקה ולהכשיר אותם בפרק זמן לא ארוך. זהו ניסוי חסר תקדים, שמעמיד לא מעט סימני שאלה לצד סיכויים טובים לשינוי במצבת התעסוקה. השבוע נערך טקס ההשקה של המיזם, שהוא למעשה מכרז גדול בין מספר רב של מועמדים. חברות ההשמה ומרכזי ההכשרה בוחנים בימים אלה את פרטי הקולות קוראים. הם מודעים לכך שהבוגרים שלהם, גם אם יצליחו להיקלט במקום העבודה, עדיין לא יהיו בעלי אותה רמה ואותם נתונים שמנהלי החברות מחפשים. אבל מאידך, אם המיזם הזה יצליח, הוא יכול לתרום להרחבת מעגל העובדים בהיי-טק מעבר ל-9% ויצמצם את הפער הדיגיטלי, שהולך ומחריף. השורה התחתונה: השינויים הטקטוניים שעולם התעסוקה חווה עוד לפני הקורונה הולכים ומתעצמים, וכך גם הגברת האוטומציה, שתייתר מקצועות. שם המשחק להתגברות על כך הוא פתיחות מצד העובדים ויכולת הכוונה לאומית-ממשלתית בדמות הכשרות מתאימות.