משרד החקלאות עומד מאז ה-7 באוקטובר בפני אתגר עצום – חקלאים רבים הממוקמים באזורי העימות בצפון ובדרום עזבו את משקיהם כחלק מתוכנית הפינוי וכן נרשם מחסור בעובדים כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב. מצב זה של מחסור בידיים עובדות ותוצרת חקלאית שמושלכת לפח, עלול להוביל לפגיעה עצומה במשק ובביטחון הכלכלי והתזונתי של מדינת ישראל, במיוחד במצב מלחמה. צוות אגף הטכנולוגיה של משרד החקלאות, שנדרש לפתרון מהיר ויעיל לתיעוד, טיפול ומעקב בפניות החקלאים, בחר בחברת מטריקס להקים במהירות מערכת CRM שתאפשר להתמודד עם המידע הרב שמצטבר בפניות חקלאים, מתנדבים וגורמים נוספים. בעקבות הפנייה ריכזו במטריקס צוות שנרתם למשימה וביחד עם מומחי הטכנולוגיה של משרד החקלאות ביצעו עבודת אסטרטגיה ואפיון של הצרכים ומטרות המערכת, בחירת הפתרון ויישומו. לצורך יישום הפרויקט נבחרה פלטפורמת ה-CRM של סיילספורס (Salesforce), אשר לה מספר רב של יכולות תחת מעטפת אחת. גרסה ראשונה של המערכת עלתה לאוויר והייתה תפעולית תוך 48 שעות מתחילת הפעילות. עלות הפרויקט עומדת על כמה עשרות אלפי שקלים. הדאשבורד שמסייע לתפעול בחירום במשרד החקלאות. ריכוז כלל נתוני החקלאים ותובנות BI עליהם המערכת, שפותחה כאמור על גבי פלטפורמת סיילספורס, מאפשרת למשרד החקלאות לייצר רשימה מקיפה של כל חקלאי ישראל, תוך זיהוי ועיבוד הנתונים של החקלאים שנמצאים בקווי העימות. היא מאפשרת לרכז את כלל הפניות שמגיעות בערוצים שונים כמו מיילים, פניות באתר ושיחות טלפון יזומות של טלפני המשרד למערכת מרוכזת אחת. המערכת מאפשרת לא רק לרכז נתונים אודות הפניות השונות, אלא גם לקבל עליהם תובנות באמצעות רכיב BI, תוך שמירה על אבטחת נתונים ברמה גבוהה. אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החקלאות. צילום: יח"צ בעקבות יישום הפלטפורמה יכולים כיום נציגי משרד החקלאות ליצור קשר יזום עם החקלאים ולשמוע מהם ישירות על צרכיהם השונים, זאת כאמור לצד הפניות שהגיעו באופן ישיר מהחקלאים בערוצים המקבילים. פניות אלו מוצגות באופן ברור בלוח מחוונים (Dashboard) מבוסס POWER BI של חמ"ל משרד החקלאות והדבר מסייע למקבלי ההחלטות לבצע מעקב אחרי כל פנייה וטיפול בה. לדוגמה, המערכת מסווגת פניות של חקלאים הזקוקים למתנדבים לצורך קטיף פירות וירקות, ומאפשרת לעשות חיבורים לפניות של אזרחים המבקשים לתרום מזמנם לטובת השמירה על המשק. על פי נתוני משרד החקלאות, עד כה ריכזה המערכת כ-15 אלף רשומות של חקלאים ברחבי הארץ, איתם שומר המשרד על קשר רציף בימים אלו. מאז עלייתה של המערכת לאוויר לפני מספר שבועות, כבר טופלו מעל 1,500 פניות. אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע של משרד החקלאות: "אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע בראשותי נדרש לפתח כלים במהירות שיא, אשר יתמכו ויתנו מענה לצרכי המשרד בחירום בהיבטים רבים. מערכת ה-CRM שהוקמה על ידי אנשי המשרד, בהובלה של מנהלת הפרויקטים הראשית מיכל ברק ובשיתוף פעולה עם מומחי מטריקס, כאמור בזמן שיא, תסייע למומחי המשרד לקצר את זמני התגובה ולהתמקד בעבודה החשובה שלהם לשמירה על עצמאותה התזונתית והכלכלית של ישראל בחירום וגם בעתיד". דניאל אלימלך, ארכיטקט פתרונות ומנהל תחום סיילספורס בחברת מטריקס. צילום: סם יעקובסון דניאל אלימלך, מנהל פעילות סיילספורס במטריקס: ברגע שקיבלנו את הפנייה ממשרד החקלאות, הבנו כי מדובר באתגר בעל חשיבות לאומית שדורש תכנון מדויק ויישום מהיר על מנת לעמוד בלחץ הפניות הרב של חקלאים למשרד החקלאות. הפעלנו את מיטב המומחים שלנו כדי להבין כיצד אנחנו מגייסים את הכלים הנכונים והטובים ביותר עבור הצרכים של המשרד בעיתות חירום אלו, תוך שימת דגש ורגישות למתן שירות מיטבי לחקלאים. מאז כניסתה של פלטפורמת סיילספורס לשוק הפתרונות למערכות CRM, הבשורה שהפלטפורמה הביאה עימה הייתה מאוד ברורה – הקמת אפליקציות עסקיות בזמן קצר, דבר המתאפשר באמצעות שימוש ברכיבים מן הקופסה הקיימים בפלטפורמה. אני סבור שהצלחת הקמת חמ"ל בחירום של משרד החקלאות תוך 48 שעות תביא לשינוי גישה גם בשאר משרדי הממשלה, במתן פתרונות מתוך הקופסה וצמצום משמעותי בלוחות הזמנים בפרויקטים, הן בחירום והן בשגרה שתבוא עלינו במהרה".

ספוטיפיי (Spotify Technology) הודיע באחרונה על עוד צעד מטעמה לייעול הבסיס הפיננסי שלה, והכריזה על צמצום משמעותי נוסף במצבת עובדי החברה, שמשפיע על כ-17% מעובדיה, שהם כ-1,500 אנשים מתוך כ-9,000 עובדיה. החלטה, לפי הדיווחים, נובעת מהאקלים הכלכלי הנוכחי, המאופיין בצמיחה איטית יותר ובעלויות גבוהות. מנכ"ל החברה, דניאל אק, הסביר את השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה הקשה במכתב לעובדיו, ובו הדגיש את הצורך "ליישר" את ההוצאות התפעוליות של ספוטיפיי מול היעדים הפיננסיים שלה. במכתבו הכיר אק במהלכי ההתרחבות הקודמים של החברה, שנבעו מתנאים פיננסיים שונים ונוחים בהרבה ב-2020 וב-2021, אך ציין כי המצב השתנה לבלי הכר, ולפיכך על החברה להתאים את עצמה לסיטואציה הקיימת. "בהתחשב בפער בין מצב היעדים הפיננסיים שלנו לבין העלויות התפעוליות הנוכחיות שלנו, החלטתי שפעולה משמעותית להתאמת גודל ההוצאות שלנו היא האפשרות הטובה ביותר כדי להשיג את יעדינו", כתב אק. שוב בישר על הקיצוצים. דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי. יצוין כי זהו אינו סבב הפיטורים הראשון שמתרחש בחברה בשנת 2023. בעבור ענקית הזרמות המוזיקה השוודית זהו סבב הקיצוצים השלישי בכוח האדם, לאחר שהוציאה לפועל סבבי פיטורים קודמים בינואר וביוני, בהם פיטרה כ-800 עובדים יחד. אלא שלדברי אק, למרות הצעדים הללו, ההוצאות של ספוטיפיי נשארו מעל הרמה הרצויה. "ניצלנו הון בעלות נמוכה יותר ב-2020 וב-2021 כדי להרחיב את הפעילות שלנו, אבל עכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו בסביבה שונה מאוד", הסביר אק. "למרות המאמצים לצמצם את ההוצאות השנה, מבנה העלויות שלנו למקום בו אנחנו צריכים להיות עדיין גדול מדי". למרות הפגיעה בעובדים, ההודעה על הסבב החדש של הפיטורים התקבלה בתגובה חיובית בבורסה, ומניות ספוטיפיי זינקו ביותר מ-7% במסחר המוקדם אתמול (ב'). הזינוק משקף את אמון המשקיעים במאמציה של החברה לייעל את פעילותה ולהשיג איזון פיננסי לטווח הארוך. רווחיות ברבעון השלישי וזמרת אחת שמכניסה הון למרות כל זאת, לפי דיווח של פוקס ביזנס, ספוטיפיי דווקא דיווחה על רווחיות ברבעון השלישי, שהונעה מצמיחה במספר המנויים שלה בכל האזורים, ושהושפעה גם, למשל, מהפופולריות העצומה של הזמרת האמריקנית טיילור סוויפט. סיבוב ההופעות של סוויפט, 10 האלבומים המובילים שלה בבילבורד והסרט Taylor Swift: The Eras Tour, המתעד את הופעותיה בכל העולם, תרמו ובענק להפיכתה למיליארדרית ולאמנית הסטרימינג המובילה של ספוטיפיי בסיכום שנת 2023. השירים של סוויפט הוזרמו יותר מ-26.1 מיליארד פעמים מתחילת שנת 2023, מה שיצר עבורה תמלוגים על המוזיקה המוקלטת שלה בסכום המוערך ב-97 מיליון דולר. כבשה את העולם, ואת ספוטיפיי. טיילור סוויפט. צילום: ShutterStock נסביר כי המודל העסקי של החברה הוא כזה ש-70% מההכנסות שלה מועברות כתמלוגים ליוצרים שאת עבודתם היא מזרימה בפלטפורמה. לספוטיפיי אין תעריף גורף של תמלוגים שהיא משלמת לבעלי זכויות היוצרים, אלא שהיא משלמת תמלוגים לפי המדינה ממנה מגיעים המאזינים, וכן בהתאם לפרמטרים נוספים, כשבממוצע מדובר על בין 0.006 ל-0.0084 דולר עבור כל הזרמה של טרק יחיד דרכה. בדיווח שלה התייחסה פוקס ביזנס גם לכך שהחברה השוודית צופה שמניין המאזינים החודשיים שלה יגיע ל-601 מיליון ברבעון הזה. אלא שלמרות הצמיחה הצפויה  הזו, והאמנים כמו סוויפט שמפרנסים היטב את הפלטפורמה, המנכ"ל אק התעקש להביע דאגות ממצב החברה הפיננסי והוציא לפועל את פיטורי העובדים. לא ידוע בינתיים אם או כיצד ישפיעו הפיטורים על עובדי החברה בישראל.

סלקום צפויה לעבור ידיים: קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו עתידה, ככל הנראה, לרכוש מדסק"ש (דיסקונט השקעות) את השליטה בחברה. דסק"ש מחזיקה ב-35.6% ממניות סלקום והיא נתנה לפורטיסימו אופציה בת שבועיים לבצע בדיקת נאותות לרכישתה, כדי לבחון את המספרים שלה לעומק. במידה שאחרי בדיקת הנאותות פורטיסימו תחליט סופית לממש את האופציה ולרכוש את סלקום, היא תעביר לדסק"ש 925 מיליון שקלים תמורת חלקה, לפי שווי חברה של 2.6 מיליארד שקלים – פרמיה של 18% לעומת השווי של 2.2 מיליארד שקלים בעת נעילת המסחר בבורסה בתל אביב אתמול (ב'). אין זה סוד שדסק"ש מבקשת למכור את חלקה בסלקום. בעקבות זאת, הנהלת סלקום קיימה מגעים עם כמה גורמים מעוניינים, ואף עצרה הליך להמרת אגרות חוב שלה. עם זאת, גורמים בשוק ההון סבורים שלחלק מהם היה קושי לגייס את ההון הדרוש. אחד הגורמים המעוניינים היה גיל שרון, היו"ר היוצא של בזק, שניסה לארגן קבוצת משקיעים לשם כך. גורם נוסף שניסה לארגן קבוצת משקיעים על מנת לרכוש את סלקום הוא דורון כהן, ששימש מנכ"ל דסק"ש. כהן התפטר לצורך כך ביולי אשתקד מתפקידו כיו"ר סלקום. דסק"ש מחפשת לשפר את הנזילות שלה, ובאוגוסט אשתקד הוציאה לשוק כ-10% ממניות סלקום – מכירה שהניבה לה 313 מיליון שקלים, שכן שווי השוק של סלקום באותה העת היה כ-3.1 מיליארד שקלים. סלקום ודסק"ש – שתי חברות עם שווי שוק בירידה לא רק שווי השוק של סלקום ירד, אלא גם של דסק"ש: באמצע 2021 היה לדיסקונט השקעות שווי שוק של 1.39 מיליארד שקלים, ואילו כיום הוא עומד על 500 מיליון שקלים בלבד. מנגד, לפורטיסימו יש הרבה כסף מזומן: לא מזמן היא גייסה 1.1 מיליארד שקלים לקרן ההשקעות השישית שלה. סלקום מתמודדת בשוק תחרותי מאוד, אבל רושמת ברבעונים האחרונים תוצאות עסקיות טובות, בדרך כלל. כך, ברבעון השלישי של השנה, הרווח הנקי שלה זינק ב-30% לשיא של שבע שנים וההכנסות רשמו עלייה – לשיא של ארבע שנים, והחברה סיימה את 2022 עם קפיצה של 500% ברווח ויציבות בהכנסות.

יבמ, במהלך כנס המחשוב הקוונטי השנתי של החברה שנערך בניו יורק, חשפה את הדור החדש בסדרת המעבדים הקוונטיים שלה. המעבד החדש, Heron, מציע עוצמת עבודה של 133 קיוביט, לעומת קודמו, מעבד ה-Eagle, שהגיע לעוצמת מחשוב של 127 קיוביט. ביבמ מגדירים את Heron, וכמו קודמו, כמעבד שימושי. זהו מעבד שמערכות המחשוב הקוונטי של החברה המבוססות עליו יכולות כבר לשמש אפליקציות יישומיות ולא רק תיאורטיות בתחומים כמו כימיה, פיזיקה ומחקר חומרים. העובדה, כך לפי חברה, ש-Heron מצמצם את כמות השגיאות עד פי חמישה לעומת הדור הקודם בוודאי תעזור למחקרים כאלה. במקביל, הכריזה החברה על System Two, מערכת מחשוב המבוססת על שלושה מעבדי Heron ואמורה להיות בסיס למחשוב קוונטי מודולרי בעתיד, והיא כוללת שילוב של תשתית קירור קריוגנית בת הרחבה וכן שרתים קלאסיים, שמציעים אפשרויות בקרה מודולרית בפני עצמה. המערכת הראשונה המבוססת על System Two כבר החלה לפעול במעבדות של יבמ בניו יורק, וזו אחת הדרכים שבה החברה רוצה להוכיח את היתכנות החזון שלה, שלפיו ניתן ליצור דור חדש של מחשבי-על שבמרכז שלו נמצאת מערכת קוונטית. החברה הכריזה רשמית גם על Qiskit 1.0, שהיא תוכנת קוד פתוח למחשוב קוונטי שנחשבת לנפוצה בעולם, כדי לסייע לחוקרים ולמדענים להאיץ פיתוח מערכות מחשוב קוונטי, ועל Qiskit Patterns – שהוא יישום שיאפשר למפתחים קוונטיים ליצור קוד בקלות ולתרגם אותו לסביבת הרצה קוונטית.

חוויות דיגיטליות וסוחפות מטשטשות יותר ויותר את גבולות החוויות הפיזיות שלנו בזמן אמת. ככל שהעולם הסובב אותנו הופך מבוזר יותר ויותר, אנו מוצאים דרכים חדשות להתחבר "וירטואלית" מכל מקום בעולם. חלק גדול מהוויכוח הזה נסוב סביב ה"מטאברס". בעוד שהשיח בנושא ממשיך לבלוט, ה"מטאברס" אינו חדש. הוא בנוי על הבסיס של חוויות טכנולוגיות סוחפות ו"יקומים" דיגיטליים, שרבים מאיתנו חוו באמצעות משחקים, הפעלת הולוגרמה באירועים או על הבמה  ואפילו הפגישות ה"ווירטואליות" שלנו הן במובנים מסוימים מרכיב יסוד לעתיד הסוחף הזה. אז למה זה עדיין ממשיך לתפוס כותרות?! כיוון שההשקעות בטכנולוגיה זו מואצות. מיקרוסופט רכשה לאחרונה את מפתחת המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) תמורת 68.7 מיליארד דולר. גוגל מפתחת טכנולוגיה הקשורה למציאות מדומה ורבודה כבר שנים. פורטנייט כולל אווטאר אישי שנלחם באוואטרים של אנשים אחרים. עברו שש שנים מאז השיקה סוני את פלייסטיישן AR ואפילו וולמארט בוחנת נוכחות דיגיטלית עם אוסף של NFT. אנו מחפשים דרכים להתחבר לאנשים, למקומות ולבילויים מבלי לעזוב את המרחב הפיזי, והחוויות הללו חורגות מעבר לבידור וקמעונאות. אנו נראה הזדמנויות למידה סוחפות עם כיתות וירטואליות ברחבי העולם. נוכל "לטייל" למקומות חדשים ולתקשר עם אנשים נוספים מבלי שנצטרך לעלות על מטוס או לנסוע למרחקים ארוכים. בנוסף, גרטנר צופה שעד שנת 2026, יבלו 25% מהאנשים לפחות שעה אחת ביום בהתנסות במטאברס לעבודה, לקניות, לחינוך, לאינטראקציה עם אחרים ברשתות חברתיות וכמובן לבידור. "חוויות סוחפות יציעו הזדמנויות מדהימות לחיבור, שיתוף פעולה, למידה והעצמה בין אנשים ויש להן פוטנציאל לקרב ולגשר על הפערים שנוצרו על ידי המרחק הפיזי. אנחנו על סף מציאות "וירטואלית" חדשה, שתדרוש את מלוא משקלה של טכנולוגיה פתוחה כדי להפוך אותה למציאות" זה דורש אימוץ של קישוריות גלובלית, כולל פריסה נרחבת של רשת 5G ותשתית קצה התומכת בענן, שתומכת בו ומאובטחת יותר. נזדקק ליכולות מחשוב בזמן אמת התומכות בעומסי עבודה עצומים של נתונים, המשלבים נתונים חזותיים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה. וככל שעומסי העבודה הללו מתרחשים בסביבות קצה, נראה האצה של נתונים ומחשוב מבוזר: נזדקק (נידרש) ליותר כוח מחשוב במקומות נוספים, יחד עם מחשבים אישיים חזקים, מכשירים ניידים ופלטפורמות ואפליקציות קצה. הדרישות הטכנולוגיות ליצירת חוויה סוחפת נעות החל מ-AR/VR וטלפונים סלולריים ועד חיישנים המופעלים על ידי תשתית אמינה. שרתים, רשתות ואחסון יתארחו בסביבה מרובת עננים, שתפרוס יישומים בעלי ביצועים גבוהים וניתנים להרחבה עם אבטחה מקצה לקצה. כמו רוב ההתקדמות הטכנולוגית במהלך 30 השנים האחרונות, המערכת האקולוגית והסטנדרטים הפתוחים הם שהופכים את החוויות המשנות את המשחק למציאות. בגלל זה ענקיות הטכנולוגיה משקיעות כיום במערכת האקולוגית הטכנולוגית של העתיד, כדי לספק את החדשנות ופריצות הדרך הטכנולוגיות, המספקות מחשוב בקצה ובכל מקום שקיימים נתונים על פני מערכת אקולוגית מרובת עננים. זו הסיבה שהן משקיעות גם באקוסיסטם פתוח עבור ספקי שירותי טלקום ותקשורת כדי להפוך את 5G והיפר-קישוריות למציאות. יצירת חוויות מחשב וחוויות משחק מותאמות במיוחד עבור החוויות הדיגיטליות של העתיד, כמו גם  ביכולות AR/VR שיש להן פוטנציאל לשנות לא רק את הבידור, אלא את הדרך בה אנו עובדים, חיים ולומדים. חוויות סוחפות יציעו הזדמנויות מדהימות לחיבור, שיתוף פעולה, למידה והעצמה בין אנשים ויש להן פוטנציאל לקרב ולגשר על הפערים שנוצרו על ידי המרחק הפיזי. אנחנו על סף מציאות "וירטואלית" חדשה, שתדרוש את מלוא משקלה של טכנולוגיה פתוחה כדי להפוך אותה למציאות.   הכותב הוא מנהל אזורי למוצרי תוכנה ומחשוב עסקי בחברת דל טכנולוגיות ישראל.

AT&T הודיעה אתמול כי בחרה באריקסון כדי לבנות את רשת הטלקום שלה, שתשתמש רק בטכנולוגיית ORAN ותכסה 70% מתעבורת הסלולר שלה בארצות הברית עד סוף 2026. בכך היא מסמנת אבן דרך חשובה לטכנולוגיה החדשה, שלא זכתה לאימוץ המוני. טכנולוגיית ORAN (ר"ת Open Radio Access Network) היא טכנולוגיה חדשה, שמבטיחה לצמצם עלויות באופן דרסטי עבור מפעילות טלקום, שכן היא משתמשת בתוכנות וציוד מבוססי ענן מספקיות רבות במקום להסתמך על ציוד קנייני שמסופק על ידי חברות כמו נוקיה, אריקסון ו-וואווי, שאינן תואמות זו את זו. עד כה בדקו כמה מפעילות טלקום את הטכנולוגיה, אבל האימוץ ההמוני היה איטי, מפני שספקיות הטלקום הגדולות התנגדו לפתיחת הממשקים הקנייניים שלהן עבור חברות אחרות בגלל החשש לאבד עסקים. אריקסון הסכימה כעת לפתוח את הממשקים הללו, מה שפתח את הדרך לאימוצה על ידי AT&T. לאחר שצוות גדול של החברה בדק את הטכנולוגיה במשך שישה חודשים ובחן כמה ספקים, הגיעה AT&T להחלטה לבחור בה, ולפי נשיא החברה, כריס סמבר, "כל הציוד החדש שלנו יהיה בעל יכולת Open RAN… אנחנו חושבים שזה באמת ישנה את התעשייה". החברה מסרה, כי "התחרות המוגברת בשוק ה-RAN האמריקני תניב חדשנות ויעילות רבות יותר. התחייבות ל-Open RAN עם הספקים שלה הפורסים חומרה פתוחה, מעבר לענן RAN והכנסת מכשירי רדיו של צד שלישי מובילים ליותר גמישות בבחירת ציוד, לעלויות רשת נמוכות יותר וליעילות תפעולית משופרת. גישת הניהול הפתוחה המתקדמת הזאת לבניית הרשת תאפשר לחברה להמשיך ולהשקיע ברשת הפס הרחב הצומחת במהירות שלה". החוזה עם אריקסון עומד על כ-14 מיליארד דולר בטווח של חמש שנים, ולדברי AT&T, תהפוך אריקסון לספקית הגדולה ביותר שלה ותשתלט בהדרגה על חלקה של נוקיה.

שלוש שנים לאחר שהוסיפה אפשרות לקיים שיחות צ'אט צולבות בין אינסטגרם לפייסבוק באמצעות המסנג'ר של פייסבוק, החלה בימים אלה מטא החלה בתהליך של הפסקת השירות. לפי עמוד תמיכה שהחברה פרסמה, צ'אט חוצה אפליקציות בין מסנג'ר לאינסטגרם לא יהיה זמין עוד החל מאמצע דצמבר 2023. החברה מפרטת מה ישתנה ברגע שהתכונה תושבת: "לא תוכלו להתחיל שיחות טקסט או שיחות קוליות חדשות עם חשבונות פייסבוק מאינסטגרם. "כל הצ'אטים הקיימים שניהלתם עם חשבונות פייסבוק יעברו למצב קריאה בלבד. המשמעות היא, שאתם ואחרים לא תוכלו לשלוח הודעות חדשות בצ'אטים האלה. "חשבונות פייסבוק לא יוכלו לצפות בסטטוס הפעילות שלכם ולא יוכלו לראות אם צפיתם בהודעה כלשהי. "הצ'אטים הקיימים שניהלתם עם חשבונות פייסבוק לא יעברו לתיבת הדואר שלכם בפייסבוק או במסנג'ר "כדי להמשיך לנהל שיחות עם חשבונות פייסבוק, תוכלו להתחיל צ'אט חדש איתם במסנג'ר או בפייסבוק מתוך חשבון הפייסבוק שלכם". בעוד מטא לא חשפה את הסיבה לצעד זה, ייתכן כי שהוא קשור לחוק השווקים הדיגיטליים האירופי (ה-DMA), המחייב חברות גדולות כמו אפל, גוגל ומטא להציע יכולת פעולה הדדית עם פלטפורמות הודעות אחרות, וייתכן שמטא מנתקת את הצ'אטים של מסנג'ר ואינסטגרם כדי להכין שיטת פעולה הדדית חדשה יותר התואמת ל-DMA.

עדות מקומית היא תערוכה ותיקה של צילום עיתונות ותיעוד. ככזו, היא מתמקדת באירועים השונים, כשהשנה מדובר במלחמה הנוכחית ובקיטוב החברתי שאפיין אותנו עד אליה, ומאז ה-7 באוקטובר ירד למחתרת, לפחות חלקית. בעדות מקומית לא מתעלמים מהזווית הטכנולוגית של האירועים ומהשימוש שאנשים עושים בה לרעה – בעיקר להפצת פייק ניוז, שתמונות הן כלי מרכזי שמאפשר זאת. מתוך תערוכת עדות מקומית 2023. צילום: אמיר לוי מהדורת 2023 של התערוכה נפתחה היום (ג') במוזיאון ארץ ישראל שברמת אביב. לדברי עמי שטייניץ, חבר מערכת עדות מקומית ואוצר התערוכה, "ב-20 השנים האחרונות הצילום הפך מאנלוגי לדיגיטלי ולכלי בשירות ההמונים, שהפכו שותפים ליצירת ולהפצת דימויים חזותיים. דפוסי התקשורת שהשתנו ערערו את היציבות החברתית. סיקור חדשותי שמתבסס על מקורות מפוקפקים, הדהוד תכנים ממקורות אלה על ידי הציבור וכלי סייבר פולשניים טענו את הרקמה הפוליטית העדינה בתעמולת כזב. קיטוב חברתי, סכסוכים לאומיים ומתחים גלובליים אינם מנותקים מההיצף התקשורתי ומפרימת הקשר – שהיה מובן מאליו – בין דימוי למציאות. רעות חולות אלה, שבאו לידי ביטוי חריף בשנה האחרונה, קוראות לנו להיאחז בערכים האנושיים העומדים בבסיס התיעוד. אתגר חיוני זה ילווה את השנים הבאות של עדות מקומית". מתוך תערוכת עדות מקומית 2023. צילום: חיים גולדברג קרוב ל-300 דימויים שקשורים למלחמה 52 צלמות וצלמים מציגים.ות בתערוכה השנה 130 תצלומים, שנבחרו מבין 6,700 תצלומים שנשלחו לתחרות. בהתאם למצב, מוצגים במרכז חלל התערוכה תצלומים שצולמו בימים הראשונים של המלחמה הנוכחית. פרט לטבח ה-7 באוקטובר והמלחמה, הנושאים המרכזיים בעדות מקומית 2023 הם המאבק על הדמוקרטיה, לצד הצגת סיפורים מרכזיים בתחומי דת ואמונה, ספורט, אורבניזם ותרבות, כמו גם טבע וסביבה. מתוך תערוכת עדות מקומית 2023. צילום: אוהד צוויגנברג את מאורעות המלחמה מספרים קרוב ל-300 דימויים שצולמו בשבועיים הראשונים לה – דרך תוצאות המתקפה, הלחימה וההתגייסות האזרחית. הדימויים מוקרנים על גבי קיר מרכזי בחלל התערוכה. הם נבחרו על ידי חברי מערכת עדות מקומית, במיוחד לאור העובדה שהמלחמה פרצה לאחר מועד השיפוט הסופי, והיה ברור להם שלא ניתן יהיה להציג את התערוכה בלא התייחסות משמעותית למלחמה. בתערוכה מוצגות גם עבודות של צלם ynet רועי עידן ז"ל, שנרצח בכפר עזה בטבח הנורא. כמו כן, מוצגות בה תמונות שצילם החייל לביא ליפשיץ ז"ל, שנפל ב-30 באוקטובר בקרב בצפון רצועת עזה. מתוך תערוכת עדות מקומית 2023. צילום: הדס פרוש "תערוכה יוצאת דופן, כי היא מתארת מציאות יוצאת דופן" לדברי עמי כץ, מנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל, "המלחמה חייבה אותנו לחשב מסלול מחדש: התערוכה הבינלאומית, שמתקיימת בדרך כלל לצד עדות מקומית, לא תגיע ארצה, ובמקומה הקצינו שטח משמעותי לצילומים מהטבח ומהקרבות, שעדיין מתחוללים במלוא עוזם. המחדל חסר התקדים שהביא לאירועי ה-7 באוקטובר מעורר שאלות קשות על הקיום, על העתיד וכיצד צילום עיתונות תורם לשיח שנוצר מהשאלות הקשות. זו תערוכה יוצאת דופן, כי היא מתארת מציאות יוצאת דופן וחסרת תקדים". דנה וולפיילר-ללקין, מייסדת ומנהלת תערוכת עדות מקומית, אמרה ש-"ב־7 באוקטובר פרצה המלחמה האכזרית. לאחר כשבועיים שנדמו כנצח, שבנו להתבונן בתצלומים שנבחרו לפני המלחמה, כדי לנסות להבין את ההקשרים בינם ובין המציאות, שהשתנתה ללא הכר באותה שבת ארורה. באופן מבעית קיבלו הדימויים המייצגים את האירועים המרכזיים של השנה משמעות חדשה". מתוך תערוכת עדות מקומית 2023. צילום: טלי רצקר השנה, במלאת 20 שנים להקמת עדות מקומית, יוצג מיצג וידיאו ייחודי, בחלל נפרד. שמורכב מדימויים ומעבודות וידיאו נבחרות שהוצגו בתערוכות עדות מקומית לאורך שני העשורים האחרונים. האמן רן סלוין יצר את מיצג הווידיאו יחד עם האוצרים – דנה וולפיילר-ללקין, מנהלת עדות מקומית, וחברי המערכת ורדי כהנא ועמי שטייניץ.