גוגל השיקה עדכון חדש לאפליקציית 'אנשי קשר' שלה, אפליקציית ברירת המחדל של אנדרואיד, המאפשרת לשמור בטלפון, בכרטיס הסים או בשירות הענן של גוגל את רשימת אנשי הקשר עם מספר התאמות אישיות. הגירסה החדשה מביאה שינוי מבוקש מאוד בדף יצירת הקשר והופכת אותו לנקי, ברור ופשוט יותר – ועם זאת הוא מאפשר לשמור די הרבה נתונים עבור כל איש קשר עבור מי שרוצה בכך. העיצוב החדש הוא גולת הכותרת. במקום שורה ארוכה מאוד של שדות, שגם כך לא ממלאים את רובם, ועם זאת הם בכל זאת נמצאים שם וגם מוצגים אחר כך בפרופיל, הדף החדש כולל רק ארבע תיבות טקסט, שלפי גוגל הן החשובות ביותר: שם פרטי, שם משפחה, חברה ומספר טלפון. מתחת לכך יש ארבעה כפתורי פעולה עבור נתונים שהם ברמה שנייה, כאמור לדעת אנשי גוגל, ורק לחיצה עליהם תפתח תיבה מתאימה להכנסת הנתון, ואפשר לעשות זאת יותר מפעם אחת: דוא"ל, תאריך שחשוב לזכור, כתובת ותווית. מעבר לכך אפשר להוסיף הערות, ויש עוד כפתור אחד, 'הוספת שדות', שממוקם בתחתית הדף, ולחיצה עליו פותחת עוד שורה של שדות שאפשר להוסיף אם רוצים/צריכים – שם תפקיד, כינוי, אנשים קשורים, אתר קשור ועוד. יש גם אפשרות לשדה בהתאמה אישית, כך שלמעשה אין מגבלה לאפשרויות, אבל בלי להעמיס על העיניים שלא לצורך. גוגל כבר החלה לשחרר את העדכון, עבור גרסה 4.39.53 ומעלה של האפליקציה, ואם הוא לא זמין עדיין בטלפון שלכם, זה עניין של כמה ימים בלבד.

דרמה בחברת המשחקים אנאפורנה אינטראקטיב (Annapurna Interactive), הידועה בלהיטים כמו Stray, Outer Wilds, Gorogoa, Neon White ורבים נוספים –  לפי דיווח בבלומברג, כל הצוות של החברה, שהיא חטיבת המשחקים של קבוצת אנאפורנה של מייגן אליסון (בתו של לארי אליסון) התפטר, לאחר שלא הצליח לשכנע את אליסון לאפשר להם להפריד את חטיבת המשחקים לחברה חדשה. "כל 25 חברי צוות אנאפורנה אינטראקטיב התפטרו ביחד", אמרו לבלומברג הנשיא לשעבר, נייתן גארי ואנשי הצוות. "זו הייתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שהיינו צריכים לקבל, ולא התייחסנו לפעולה הזו בקלות ראש". דובר אנאפורנה אמר לבלומברג, שמשחקים ופרויקטים קיימים יישארו תחת החברה. עוד דווח, כי בעקבות ההתפטרות מונה הקטור סאנצ'ז, ממייסדי החברה, לנשיאה הנוכחי.

שחקן האיום CosmicBeetle השיק באחרונה זן חדש של כופרות מותאמות אישית, בשם ScRansom. אלו נצפו במסגרת מתקפות המכוונות לעסקים קטנים ובינוניים באירופה, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. ScRansom היא כופרה שפועלת על ידי הצפנת הקבצים של הקורבן ומונעת ממנו גישה אליהם. מה שמייחד את ScRansom לעומת כופרות אחרות הוא היכולת שלה להתאים את עצמה לכל קורבן – אישית. בנוסף, נצפה שיפור גדול של טכניקות ההצפנה שלה על בסיס קוד כופר קיים, כמו LockBit. עוד עלה, כי הכופרה מנוהלת כחלק משיתוף פעולה רחב עם קבוצות כופר נוספות, מה שמאפשר לה להגיע למספר גדול יותר של עסקים קטנים ובינוניים. בין מטרות מתקפות ה-ScRansom אפשר למצוא טווח רחב של מגזרים, בהם ייצור, פארמה, משפט, חינוך, בריאות, טכנולוגיה, אירוח, פנאי, שירותים פיננסיים וגופי ממשל אזוריים. בשלב זה לא ברור מי הגורם העומד מאחורי המתקפות. לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), "האיום שמציגה CosmicBeetle עם פריסת תוכנת הכופר המותאם אישית Scransom,מדגיש את הצורך בשינוי הגישה המסורתית להגנה על תשתיות IT. איומים מסוג זה לא עובדים באמצעות טכניקות תקיפה סטנדרטיות. במקרה הזה, התוקפים משתמשים במנגנונים מותאמים אישית לעקוף מנגנוני אבטחה, מה שמחייב גישה פרואקטיבית להגנה על מידע". הוא הוסיף, כי "הטמעת פתרונות EDR ו-XDR מבוססי AI יכולה לספק את השכבה הנדרשת כדי לזהות ולהגיב לאיומים מסוג זה בזמן אמת. מערכות אלו משפרות את היכולת לזהות אנומליות בזמן מוקדם, כולל התנהגויות חשודות שלא תמיד יתגלו על ידי מערכות אבטחה מסורתיות. ההתמקדות בתגובה אוטומטית, יחד עם ניטור מתמשך של פעילות חריגה ברשת, מאפשרת לארגונים להתמודד בצורה מהירה ומדויקת יותר עם התקפות כופר מסוג זה". יהושע הוסיף, כי "הגנה פרואקטיבית היא המפתח כאשר מדובר באיומים מתקדמים. צוותי אבטחת מידע צריכים להתמקד לא רק בזיהוי איומים קיימים, אלא גם בניתוח נתונים, תבניות ואירועים פוטנציאליים כדי לצפות מראש התקפות. הטמעת תוכניות מודעות לאבטחת מידע בקרב העובדים היא חיונית, מכיוון שלעתים קרובות מתקפות כמו CosmicBeetle מסתמכות על טעויות אנוש כדי לחדור לארגון. חינוך העובדים לזהות ניסיונות פישינג, כמו גם שימוש במערכות שמסוגלות להתריע ולחסום גישה בלתי מורשית, ישפרו את ההגנה על הארגון באופן משמעותי". "בסופו של דבר", סיכם, "הגנה יעילה מול מתקפות כופר מותאמות אישית אינה מסתכמת רק בטכנולוגיה מתקדמת, אלא גם בשילוב של פתרונות אבטחה ממוקדי AI עם אסטרטגיות פנים ארגוניות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים".

הפנטגון, לאורך ההיסטוריה, עמד יותר מפעם אחת לצידה של תעשיית השבבים האמריקנית, ולמעשה יש אומרים, שבלעדי הצבא שהיה צריך טילים מדויקים יותר, כנראה שהתעשייה אף פעם לא הייתה מתרוממת – לא בהתחלת הדרך ולא בתקופת השקיעה של עמק הסיליקון – ועכשיו נדמה שזה קורה שוב, אם כי הפעם הנהנית היא רק אינטל, החברה שנמצאת עמוק בצרות כספיות. לפי דיווחים, אינטל חתמה על חוזה מחייב לייצור שבבים עבור הפנטגון במפעלי הייצור שלה עצמה, שבמסגרתו היא תקבל מענק בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר, מה שאומר שמדובר בשבבים שמותאמים בדיוק למה שמחפשת ענקית השבבים עבור אסטרטגיית ה-IDT 2.0 שלה. לפי הדיווחים, השבבים מיועדים לתוכנית סודית בשם Secure Enclave, והם אמורים להיות מסופקים לכוחות המזוינים של ארצות הברית וכן לסוכנויות המודיעין שלה – וההכרזה הרשמית על החוזה אמורה להתרחש כבר בשבוע הבא, לפי הידוע. תזרים מובטח נוסף בגובה של 3.5 מיליארד דולר, אחרי שכבר הובטח לה מענק של 8.5 מיליארד דולר והלוואות בערבות ממשלתית בריבית נוחה מאוד בהיקף של 11 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS להקמת המפעלים באוהיו, יכול כמובן לעזור מאוד לאינטל בטווח הארוך – אבל בטווח הקצר זה לא ימנע ממנה את הפיטורים ושאר התהליכים הכואבים שהיא צריכה לעשות.

סי דאטה (C-Data) וחברת מייזבולט (MazeBolt) חתמו באחרונה על הסכם הפצה, כאשר הפעילות תנוהל על ידי יניב ברזילי תחת חטיבת סי דאטה סקיוריטי. מייזבולט היא חלוצה בסטנדרט חדש בהשגת חוסן DDoS (או DDoS resilience) על ידי מתן שירותים מקוונים מלאים, ללא הפרעה לארגונים בכלל וארגוני אנטרפרייז בפרט. פתרון ה- RADAR של החברה הוא, לדברי, פטנט חדשני בתעשייה, אשר בודק ברציפות עשרות אלפי נקודות כניסה פוטנציאליות להתקפות DDoS, ומזהה כיצד תוקפים מצליחים לעקוף מערכות הגנה סטנדרטיות קיימות. זיהוי הסיכונים האוטונומי של RADAR מאפשר לצוותי אבטחת סייבר לחרוג מבדיקות DDoS מסורתיות, כדי לחשוף נקודות חולשה, נקודות עיוורות (Blind spots) וקונפיגורציות שגויות בשכבות ההגנה שלהם, על ידי בדיקה מתמשכת, ניתוח ותעדוף תיקון עם אפס השבתה תפעולית. ארגונים גלובליים, לרבות ארגונים פיננסיים, ביטוח, גיימינג וממשלות, מסתמכים על כבר כיום על מייזבולט לחשיפה מלאה לסיכון האבטחה האמיתי של ה-DDoS שלהם. "החיבור ביננו לסי דאטה תואם את אסטרטגיית הפעילות בישראל" לדברי יניב ברזילי, מנהל פעילות סי דאטה סקיוריטי: "החתימה עם חברת מייזבולט היא חלק ממהלך אסטרטגי להרחבת תחומי הפעילות של חברת סי דאטה בתחום אבטחת המידע, סייבר ופתרונות ענן. אנחנו מתמקדים ביצרנים בעלי פתרונות טכנולוגיים מובילים, שיכולים לתת לשותפים שלנו ערך מוסף. הבחירה ב-מייזבולט תסייע לשותפים שלנו להכין את לקוחותיהם להגנה מקיפה ואפקטיבית יותר מפני מתקפות ה-DDoS ההולכות ונהיות מתוחכמות מיום ליום". לדברי מתן בורשטיין, מנהל השותפים במייזבולט, "הבחירה בסי דאטה הייתה לנו קלה כי ראינו את הערך המוסף והמעטפת שהם מספקים לשותפים העסקיים. החיבור ביננו לסי-דאטה תואם את אסטרטגיית הפעילות בישראל ואנו בטוחים ששותפות זו תסייע לנו להמשיך ולצמוח בישראל, לשביעות רצונם של הלקוחות והשותפים שלנו".

שוק כרטיס המסך המיועדים לגיימרים נמצא כעת על הכוונת של אנבידיה בהיבט של בינה מלאכותית. למעשה, מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג אף התבטא לאחרונה ואמר כי החברה לא תוכל יותר לייצר כרטיסי מסך בלי שיהיו להם יכולות בינה מלאכותית. הואנג אמר את הדברים בתשובה לשאלה בכנס של פירמת גולדן זאקס שנערך בסן פרנסיסקו. הוא הודיע כי הדבר הבא שמרתק אותו בהיבט של שימושי בינה מלאכותית הוא גרפיקה ממוחשבת, ובעיקר בהיבט של משחקים. "איכות התמונה מדהימה, הביצועים מדהימים" "אנחנו לא יכולים לעשות יותר גרפיקה ממוחשבת בלי בינה מלאכותית", הוא אמר. "אנחנו מחשבים פיקסל אחד, אנחנו מסיקים את 32 הבאים. זאת אומרת, זה מדהים. אנחנו הוזים, אם תרצו, את 32 האחרים, וזה נראה יציב זמנית, זה נראה פוטוריאליסטי, ואיכות התמונה מדהימה, הביצועים מדהימים". למעשה, גם אם לא קוראים לזה כך, אנבידיה מספקת כבר כיום תמיכה בטכנולוגיה בשם DLSS שעושה שדרוג תצוגה לאלמנטים גרפיים באיכות נמוכה במשחקים, ועם זאת עדיין לשפר את קצב הפריימים הגרפיים המוצגים בכל שנייה של המשחק. התכונה הזו שמורה בדרך כלל לכרטיסי הקצה הגבוה של אנבידיה לשוק המשחקים, וגיימרים רבים חוששים שזאת תהיה תכונת ברירת מחדל בעתיד הקרוב – וכנראה שהם צודקים, כי לפי הואנג, מדובר בהתפתחות טבעית של הגרפיקה הממוחשבת. אחת הבעיות היא המשאבים והעלויות שיידרשו. גם ככה כרטיסי המשחק בקצה הגבוה מאוד יקרים כיום, ובדור הבא, GeForce RTX 5000, לאנבידיה גם לא תהיה תחרות בקצה הגבוה לאחר ש-AMD החליטה להתרכז במיינטסרים במקום להיאבק על קצה השוק.

"יש השואלים היכן הייתה הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר. תשובתי – בסופו של דבר, העולם הוא היברידי והסיפור הוא החיבור בין הטכנולוגיה לבני האדם. לכן, לצד הטמעת הטכנולוגיה ומימושה, יש לתת משקל להטמעת התרבות שמאמצת את השינויים הטכנולוגיים – כדי לאפשר לצבא להיות יותר אפקטיבי מבצעית", כך אמרה תת-אלוף יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. תא"ל גרוסמן דיברה בכנס פתח Dell Technologies Forum 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') בהשתתפות כ-2,000 לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית ה-IT. לדברי תא"ל גרוסמן, "לוטם, יחידת הדיגיטל והמידע של צה"ל, בת 21 שנים, וייעודה לחבר הווה ועתיד דיגיטלי מבוססי מידע וידע. אחד הדברים שלמדנו בשנה האחרונה זו חשיבות החיבורים בצבא בין הזרועות. העוצמה באה מהחיבורים הללו, שמאפשרים את הגדלת האפקטיביות בשל חיבור כלים ובני אנוש. לוטם מכוננת מרחב דיגיטלי, עשיר במידע, מוגן מפני איומים וחסין מתקלות. בניגוד לשאר הממדים, שהם טבעיים, את ממד הדיגיטל, אנו, בני אנוש – מחוללים, עם בנייה של פלטפורמות דיגיטליות, באמצעות עננים, רשתות סלולר, ניידות, חיבור מידע המגיע ממקומות וממקורות שונים, אירוח וטיפול בו בדאטה סנטרים שלנו". "מעל שכבת הבסיס", הסבירה מפקדת לוטם, "יש את קומת המידע והידע המבצעי. זהו מרחב חכם, עם מפעלי מידע, המכיל תוכן עבור עולמות האש, הפו"ש (ר"ת פיקוד ושליטה) ושירותים שנבנו באינטרנט המבצעי, בארכיטקטורה פתוחה ומודרנית. לצידה, יש את קומת המידע המנהלתי-לוגיסטי, תומך הלחימה, עם מערכות המאפשרות לנהל תפעול מורכב זה". יצרה אתגרים לאגף התקשוב הצה"לי בכלל וללטום בפרט. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock "בתוך ימים ספורים שילשנו את גודלו של הארגון" "בעולם המבצעי", אמרה, "יצרנו יכולת לחבר בין תמונות השיגורים והנפילות. על בסיס אלגוריתמיקה של המידע, ניתן לבנות תהליך המכווין את תקיפות האש ומביא ליותר אפקטיביות בשדה הקרב. היחידה, שהיא בית התוכנה וההנדסה של פיקוד העורף, אמונה על זרימת המידע המגיע מחיל האוויר, ומשם למערך ההתרעות במגוון ערוצים, עם יישומים, כלי תקשורת המונים וצופרים – לטובת דיוק התהליך". "עוד סייענו למערכי כוח האדם בצבא לטפל ביעילות בגיוסים ההמוניים של אנשי מילואים. בתוך ימים ספורים שילשנו את גודלו של הארגון שעבר ממצב שגרה לחירום, עם מערכות תומכות", ציינה תא"ל גרוסמן. "לדאבוני, בשנה החולפת נדרשנו לזהות כמות נוראית של נפגעים וחללים, ובשל שמירה של נתוני עבר, בשילוב אלגוריתמיקה חכמה, חיבור לענן ולמובייל – יצרנו תהליך יעיל". "בתחום הסלולר", ציינה תא"ל גרוסמן, "יש מעט מדינות בעולם, המחזיקות תשתית מוצפנת סלולרית. אנו עובדים בשיתוף ספקיות הסלולר האזרחיות, וזה מאפשר לנו להעביר מידע בכל מקום ובכל זמן. הוספנו עוד ועוד שירותים בשנה החולפת – לתשתית הסלולר ולאינטרנט המבצעי". "האתגר", הסבירה, "הוא לקחת את המידע, לסווג אותו למאגרים השונים, ואז לבנות עולמות תוכן מתקדמים, טקסטואליים וחזותיים". לדבריה, "פיתחנו מערכת IT, הכוללת רכיב מפתי (מלשון מפה – י"ה), המוטמע בכלל המערכות המבצעיות. המערכת מניבה יכולות – גיאוגרפיות ואחרות – מתקדמות, ומביאה לשיתוף מידע בכל רמות התוכן השונות. כך, כל מערכת המתחברת אליה, יודעת 'לשאוב' את הנתונים הרלוונטיים לה. בדרך זו, אנו יכולים להקים ולהרים מערכות מאפס, ובמהירות. המערכת גם עובדת כאפליקציה ומספקת לגורמים שונים, ביבשה ובזרועות שכבות מידע לטובת קבלת תמונת מצב כוללת". ב-לוטם שוקדים "לחבר כמה עולמות והיבטים" "על מנת לפתח תוכנות המסייעות לצבא בממד המבצעי ובממד תומך הלחימה", סיכמה תא"ל גרוסמן, "יש לחבר כמה עולמות והיבטים: לטפל במידע, לעשות לו הנדסת מידע, לבנות ולהבנות אותו במאגרים ואז לספק תהליכי ההנגשה ליישומים ולבני אדם. מרכיב נוסף הוא הענן והפלטפורמות. אנו מצליחים לייצר את הפתרונו בעולמות המחשוב והאחסון ולבנות שכבות הכוללות שירותים מנוהלים – וכך לקצר משמעותית את משך פיתוח השירות. בנינו אקו-סיסטם שלם בעולמות המידע, עם פלטפורמות ושירותים, עם כלי מידע ומודלים לטיפול במאגרי המידע וחקר שלהם, עם שיתופים מחד ומידור מאידך. עוד בנינו מרכזי מצויינות לטובת מחקרי מידע. כך, אנו מספקים למנהלים – המפקדים ברמות השונות – יכולת קבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים רלוונטית. האתגר המשותף לכולם הוא חיבורים בין הצבא לאזרחות, כדי לעשות דברים טובים עם הטכנולוגיה".

מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המיישמת את החלטות פורום תל"מ (הכולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, הכריזו היום על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו"פ. בין היעדים לפיתוח והקמה: מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה; פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא; והובלה לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההיי-טק; והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: מיכאל טומרקין וגיל סיזון שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההיי-טק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי, בדגש על השלטון המקומי, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. כל זאת, תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו. ונבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהיי-טק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההיי-טק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התוכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התוכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההיי-טק והאקדמיה, וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה, ויאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה". ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל". שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום ה-AI" שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: "כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי, באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל"ם, נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית". יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי: "מל"ג-ות"ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו"ר ות"ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות"ת לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו". תחומים חדשים בהם מתמקדת הפעימה השנייה הפעימה השנייה תתמקד במספר תחומים חדשים, וביניהם: הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות – שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית. שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר – במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית. הגדלת ההון האנושי בתעשייה – הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום. נגישות למידע ונתונים – הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית. עידוד מיזמים משני מציאות בהיי-טק – השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההיי-טק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים. בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התוכנית, לרבות: הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תוכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום. המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים. אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: דוברות הרשות "אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית" זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הדגיש כי "הפעימה השנייה של התוכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ". אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "הבינה המלאכותית הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים, שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות. מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״.