נחשפה רשת גלובלית ששימשה האקרים להונאות. הרשת הפעילה יותר מ-150 אתרים מתחזים, אשר בחלק מהמקרים כללו מותגים, לוגואים, שמות אמיתיים ותמונות של עורכי דין – במטרה לשכנע קורבנות להונאות עבר לשלם שוב – כביכול עבור "שירותי השבה" של כספים. החוקרים של סיגניה (Sygnia) הישראלית הם שחשפו את הרשת העולמית. לדבריהם, "מדובר בקמפיין הונאה רחב, מתוחכם ומתמשך, שעד כה כמעט ולא תועד פומבית. האתרים המזויפים משמשים להונאות החזר כספי (Recovery Scams) באמצעות התחזות לשירותים משפטיים לגיטימיים". החקירה החלה לאחר שמשרד עורכי דין אמריקני זיהה כמה אתרים המתחזים אליו ובפרט לעורכי דין מובילים בו. הוא פנה לחוקרי סיגניה ואלה חשפו מערך רחב של אתרי הונאה, המתחזים לפירמות עורכי דין אמיתיות, לצד ספקי שירותים משפטיים פיקטיביים. מטרת הרשת: לאתר קורבנות של הונאות קודמות ולהציע להם "שירותי השבה", שבמסגרתם נגבים מהם כספים נוספים. לדברי אלון אליאסף, חוקר אבטחה בסיגניה, "מדובר ברשת פעילה, המבוססת על תשתית אתרים מבוזרת ומתוחכמת, שכוללת שימוש באמצעים לשיבוש היכולת להתחקות אחריה. בין היתר, על ידי שימוש במספר רב של רשמי אתרים, שירותי CDN למיסוך שרתי מקור, מיסוך מפני סריקות ותעודות SSL נפרדות לכל אתר. חלק מאמצעי ההתקשרות שזוהו ברשת זו הופיעו בעבר גם בקמפיינים אחרים – כולל הונאות מטבעות קריפטוגרפיים, הונאות מכרזים והונאות מסחר מקוון". במסגרת המחקר, החוקרים פנו לכמה מפעילים של אתרי ההונאה וכך הם זיהו דפוסי פעולה אחידים, שימוש בהודעות אוטומטיות ושאלות מובנות. לפי סיגניה, "החקירה נמשכת גם בימים אלה. אנו מזהים תשתיות הונאה נוספות, מאתרים קשרים בין הדומיינים ומנתחים לעומק את המאפיינים הטכניים של הרשת. אנו קוראים לצוותי אבטחת מידע בארגונים מהמגזר המשפטי לבדוק אם מתקיימת התחזות אליהם, ולעקוב אחרי פעילות דיגיטלית חריגה ברשתות ובמנועי חיפוש".

תחרות הסטארט-אפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל-אביב מציינת עשור לפעילותה, וממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מתחרויות היזמות האקדמיות הבולטות בישראל –  ואף בזירה הבינלאומית. מאז הקמתה השתתפו בתחרות מאות סטארט-אפים, וחלק מזוכיה הפכו לחברות פעילות וגייסו יחד למעלה מ-150 מיליון דולר בהשקעות המשך, ביניהן: Remilk, Solutum, Journeyz ו- X-Trodes. לפי נתוני התחרות, השווי המצטבר של המיזמים הזוכים מוערך כיום בכ-900 מיליון דולר. בתחרות השנה – שנת העשור שמציין האירוע – יעמוד היקף ההשקעה הכולל במיזמים הזוכים על סך 400 אלף דולר, שיחולקו בין שלושה מסלולים ייעודיים: DeepTech, Climate Tech ו-Animal-Free Tech. הזוכה בכל מסלול יקבל השקעה של 100 אלף דולר, ו-200 אלף דולר במסלול ה-DeepTech, לצד מעטפת ליווי מקצועית. מהאקדמיה אל השוק תחרות קולר פועלת מתוך הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ומושכת אליה מדי שנה מאות סטודנטים, בוגרים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים, בהם מדעי המחשב, רפואה, הנדסה, מדעי החיים, כלכלה ועיצוב. השילוב הרב-תחומי הזה הפך לאורך השנים לאחד ממאפייני הליבה של התחרות, ומאפשר חיבור ישיר בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי וצרכים עסקיים מהשטח. בעשור האחרון צמחו במסגרת התחרות מיזמים בתחומי הבריאות, הביוטכנולוגיה, ה-AI והקליימט-טק – החל מטכנולוגיות רפואיות מצילות חיים ועד פלטפורמות אוטונומיות שמבקשות לייעל תהליכים ארגוניים. התחרות נבנתה כתהליך עומק הכולל ליווי, סינון מקצועי וחיבור לאקוסיסטם היזמי, ולא כאירוע פיץ' חד-פעמי. הפקולטה לניהול ביצעה לאחרונה מחקר שבחן את השפעתן של תחרויות סטארט-אפים על ביצועי החברות הזוכות בהמשך דרכן. ממצאי המחקר, שנערך על ידי רינת קורבט, אנליסטית מטעם הפקולטה, מצביעים על קשר מובהק בין תכנון עומק של התחרות – לבין סיכויי הצמיחה של הסטארט-אפים, במיוחד כאשר מדובר בתהליך ליווי מתמשך, ולא באירוע פיץ' נקודתי. מחזור העשור (2026) ישקף את המגמות המרכזיות שמעצבות כיום את עולם הסטארט-אפים: DeepTech Track – מסלול המוקדש לטכנולוגיות ליבה כגון AI, רובוטיקה, חומרים מתקדמים, ביוטכנולוגיה ועוד. Climate Tech Track – מסלול המתמקד בפתרונות להפחתת פליטות, קליטת פחמן, אנרגיה ירוקה, מים, חקלאות בת-קיימא ומיחזור, עם דגש על אימפקט סביבתי מוחשי. Animal-Free Tech Track – מסלול שמוקדש לחדשנות בתחומי המזון, הקוסמטיקה והפארמה – המייתרים חומרים מן החי או ניסויים בבעלי חיים, בליווי ותמיכה של גופים ומשקיעים בינלאומיים. מעבר להשקעה הכספית, מציעה תחרות קולר ליווי של כ-70 מנטורים ומומחים, בהם משקיעים, יזמים סדרתיים, מנהלי מו'פ, אנשי אקדמיה, תעשייה ושיווק, לצד חיבורים לקרנות הון סיכון, תאגידים וגורמים גלובליים. המשתתפים זוכים גם לחשיפה רחבה באירוע הגמר החגיגי, הנחשב לאחד מאירועי החדשנות הגדולים בישראל. את פתיחת ההרשמה הרשמית ציינה התחרות באירוע Reverse Pitching, שנערך השבוע (ג') באוניברסיטת תל-אביב. בפורמט ההפוך מהמקובל, היו אלה המשקיעים שעלו לבמה והציגו את תחומי ההשקעה שלהם בפני יזמים ויזמיות. לאחר מכן, התקיימו מפגשי נטוורקינג בשולחנות עגולים עם שותפים ונציגי הקרנות, בעברית ובאנגלית. האירוע נערך בשיתוף RAMOT, במעמד כ-200 משתתפים. בין הגופים והקרנות שהשתתפו בהצגות החיות: TAU Ventures, i3 Partners, lool Ventures, Elron Ventures, Ariel Group, Crescendo, Aristogora VC ורשות החדשנות. "דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים" ד"ר אייל בנימין, מנהל המכון ליזמות ע"ש קולר, שבפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א: "יזמות איננה תגובה רגעית להזדמנות, אלא מיומנות נרכשת שמתבטאת ביכולת לפעול גם כשאין תשובות ברורות, משאבים בשפע או קיצורי דרך. תחרות קולר נולדה מתוך תפישה לפיה תפקיד האקדמיה הוא לא רק ללמד איך לבנות סטארט-אפ, אלא לפתח יזמים ויזמיות עם מסוגלות: חשיבה מערכתית, אומץ להתנסות, ויכולת לחבר ידע עמוק לעשייה בעולם האמיתי. זה ההבדל בין רעיון מבריק לבין יזמות שמחזיקה לאורך זמן". חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: "תחרות הסטארט-אפים של קולר, שכבר הפכה למסורת, היא דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים כבר בשלבים המוקדמים ביותר – לא כאירוע חד-פעמי, אלא כתהליך עומק. זהו בדיוק המודל הנדרש להצמחת דיפ-טק: לא מרדף אחרי אקזיט מהיר, אלא בנייה סבלנית של טכנולוגיות ליבה שנותנות מענה לאתגרים הגדולים של העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל בעשור הקרוב, הצמיחה חייבת להתרחב מעבר לסייבר ו-SaaS – אל פתרונות דיפ-טק בתחומי האנרגיה, קליימט-טק, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטים ותשתיות קריטיות שהעולם חייב. תחרויות הפועלות כתהליך מתמשך מאפשרות להפוך ידע עמוק ליתרון ישראלי בשרשראות הערך הגלובליות". ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת בקבוצת אריאל: "תחרות קולר מייצרת מודל נכון לפיתוח יזמות: שילוב בין עומק אקדמי, חשיפה מוקדמת לשוק, ותהליך שמלווה יזמים לאורך זמן, ולא רק ברגע השיא של הפיץ'. ה-Reverse Pitching הוא ביטוי לגישה הזו, שבה נבנית מערכת יחסים הדדית כבר מהשלבים הראשונים. עבור משקיעים, זו הזדמנות לפגוש צוותים עם טכנולוגיה משמעותית, חשיבה בוגרת ויכולת לצמוח לחברות מובילות בשוק". שימו לב שההרשמה לשנה העשירית של תחרות קולר נפתחה ממש כעת ותינעל ב-6 במאי 2026. *בתמונה הראשית מימין לשמאל: אוהד גולדברט; Ramot Tech transfer, חנן ברנד; רשות החדשנות, נימרוד כהן; TAU Ventures, אביחי ניסנבאום; lool Ventures, אורלי ארבל; תחרות קולר, טל ישראלי; Ramot Tech transfer, דורון שמחי; תחרות קולר, ליסיה בכר מנוח; קבוצת אריאלי וקרן אלרון, ד"ר אייל בנימין; אוניברסיטת תל אביב, נגה קפ; i3 Partners, ד"ר יובל אבני; Crescendo Venture Partners, אלונה שטיין; Reblonde PR.

אחרי שלא מזמן חגגה "בר מצווה" להנפקה שלה בנאסד"ק, פאלו אלטו הודיעה אתמול (ד') כי היא תירשם למסחר גם בבורסת תל אביב, תחת הסימול CYBR. הרישום הוא חלק מהסכם הרכישה שלה את סייברארק הישראלית, באקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי. ענקית הסייבר תהיה החברה הגדולה ביותר שנסחרת בבורסת תל אביב: שווי השוק שלה עומד כיום על 115 מיליארד דולר, שהם כ-355 מיליארד שקלים. החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר כיום בבורסה הישראלית היא טבע, שנסחרת לפי שווי של 125 מיליארד שקלים. הכניסה של פאלו אלטו היא מתנה גדולה לבורסה בתל אביב, שחברות היי-טק ישראליות מעדיפות להיסחר בניו יורק מאשר בה. ישראל נחשבת לאומת הסייבר, אולם רק מעט חברות ישראליות בתחום הונפקו ונסחרות בארץ, בהן אלוט, אלארום והאב סקיוריטי. בנוסף, המסחר בתל אביב ייטיב עם מרכז הפיתוח הישראלי של פאלו אלטו. ענקית הסייבר הכריזה על רכישת סייברארק ביולי האחרון, תמורת 25 מיליארד דולר – שניים מהם במזומן והיתר במניות. על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של סייברארק זכאים לקבל 45 דולר במזומן ו-2.2005 מניות רגילות של פאלו אלטו עבור כל מנייה אחת של סייברארק שברשותם. בפאלו אלטו אומרים כי הרכישה "מבססת את תחום אבטחת הזהויות כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הפלטפורמציה של החברה. שילובה של פלטפורמת אבטחת הזהויות של סייברארק יאפשר לפאלו אלטו נטוורקס לאבטח את כל הזהויות בארגון – זהויות של עובדים, של מערכות ושל סוכני בינה מלאכותית". בחברה הרוכשת מדגישים כי פתרונות אבטחת הזהויות של סייברארק ימשיכו להיות זמינים כפלטפורמה עצמאית. במקביל, בימים אלה מבצעות החברות תהליך אינטגרציה, במטרה לשלב את יכולות סייברארק באקו-סיסטם האבטחה של פאלו אלטו. ענקית הגנת הסייבר ציינה כי לקוחות קיימים שלה לא יחוו כל שינוי בשירות, וייהנו מהאצה בפיתוח פתרונות חדשים. "מהלך שמיטיב עם כולם" ניקש ארורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו, אמר כי "הגל המתהווה של סוכני AI מחייב אותנו לאבטח כל זהות – של עובדים, של מערכות ושל סוכנים. זו הסיבה שהכרזנו ביולי האחרון על כוונתנו לרכוש את סייברארק, ואני שמח לראות את תחילת תהליך האינטגרציה בין המוצרים". לדברי מאט כהן, מנכ"ל סייברארק, "החיבור שלנו עם פאלו אלטו מייצר גוף אבטחת סייבר חזק מאי פעם עבור ארגונים מודרניים. מדובר במהלך שמיטיב עם כולם: הלקוחות שלנו נהנים מגישה למערך פתרונות אבטחה מקיף והעובדים מצטרפים לחברת טכנולוגיה גלובלית, שמובילה חדשנות". בתוך כך הערב דווח בחדשות המקומיות כי חברת הסייבר פאלו אלטו מתכננת לפטר עובדים בחברת סייברארק הישראלית. יום לאחר השלמת רכישת הענק, מסרה החברה כי "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם שלב טבעי בתהליך האיחוד". בפאלו אלטו הבהירו כי הפיטורים יחולו על "חלק קטן בלבד מכוח האדם המשותף, בעיקר בתפקידים שבהם יש חפיפה". לפני הרכישה, העסיקה סייברארק כ-4,000 עובדים, לעומת כ-16 אלף עובדים בפאלו אלטו.

השבוע (ב') נערך בירושלים האקתון "יוניקורן" ייחודי בהובלת עמותת מחשבה טובה, בהשתתפות למעלה מ-550 תלמידות ותלמידים מכיתות ה'-ו', מ-36 נבחרות בבתי ספר בעיר.  במסגרת האירוע יצרו הילדים מודלים תלת-ממדיים של עיר העתיד, ועשו זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מציאות מדומה (VR), תכנות ובינה מלאכותית. כמה מהתלמידים שלקחו חלק בהאקתון. צילום: עמותת מחשבה טובה כשילדים מתכננים את המרחב העירוני של המחר ההאקתון הוא שיאו של תהליך חינוכי ארצי המתקיים במהלך החודשים פברואר-מרץ, ובמסגרתו יותר מאלף תלמידים ברחבי הארץ נכנסים לנעליהם של מתכנני ערים. בירושלים עבדו המשתתפים מתוך חדרי המחשבים בבתי הספר, ותכננו את המרחב העירוני כפי שהם מדמיינים אותו: שדרוג שטחים ירוקים, גני שעשועים חדשניים, פתרונות תחבורה ויוזמות למרחב הציבורי. מעבר לאתגר הטכנולוגי, התוכנית מעודדת עבודת צוות, חשיבה יצירתית, חיבור לקהילה ומתן קול צעיר לתלמידים על העיר שבה הם חיים. את התחרות שפטו ציפי אלבז, מנהלת תוכניות חינוכיות במנהל חינוך ירושלים, וטלי פלדמן, מנהלת תחום חינוך, חיים משותפים וספורט בקרן לירושלים, שהתרשמו מהרמה הגבוהה ומהיצירתיות של המשתתפים. בתי הספר הזוכים בירושלים הם: קשת, פסגת המדעים והאמנויות, יפה נוף, של"ב והדו-לשוני, ותעודות הערכה הוענקו לבתי הספר: מנשה אלישר (שנה ב'), ממ"ד הרובע היהודי ופרנקל. אורנית בן ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, ציינה: "המטרה שלנו היא לוודא שכל ילד וילדה בישראל ירכשו מיומנויות למאה ה-21. לראות תלמידי יסודי מירושלים מתכננים עיר במציאות מדומה, זו ההוכחה שחינוך טכנולוגי הוא הבסיס למנהיגות של המחר". תוכנית "יוניקורן" מתקיימת בשיתוף מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ובליווי שותפים, בהם הקרן לירושלים, כחלק מפעילות עמותת מחשבה טובה, הפועלת מעל 20 שנה לצמצום פערים חברתיים באמצעות הנגשת טכנולוגיה.

חברת הסטארט-אפ WINN.AI, המספקת פלטפורמת AI לניהול מכירות עם הנחיה בזמן אמת, השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף של 18 מיליון דולר בהובלת Insight Partners, Mangusta Capital ו-S Capital ובהשתתפות Moneta, Highsage, Alumni Ventures, Sarona Ventures ו-OurCrowd.  ההון שגויס ישמש להאצת הכניסה לשוק האמריקני ולהרחבת מרכז הפיתוח בישראל, בדגש על גיוס מפתחים ותפקידים נוספים. עד היום, כלי ה-AI בעולם המכירות היו פסיביים בעיקרם – הקליטו וניתחו שיחות רק לאחר שהסתיימו. WINN.AI משנה את הפרדיגמה הזו והופכת את ה-AI לשחקנית פעילה בשיחה. המערכת מאזינה לשיחה בזמן אמת, מזהה התנגדויות ושאלות טכניות ושולפת עבור איש המכירות מתוך מאגר הידע הארגוני את התשובות המדויקות בדיוק ברגע שהן נדרשות. האתגר הגדול של ארגוני מכירות כיום הוא הפער בין האסטרטגיה שתוכננה בחדר הישיבות לבין הביצוע בפועל בשיחות המכירה. הפלטפורמה של WINN.AI מגשרת על הפער הזה על ידי הפיכת ה-Playbook הארגוני לכלי עבודה חי בזמן אמת. המערכת מבטיחה יישום מלא של מתודולוגיית המכירה, המגדירה את שלבי השיחה, המידע שחובה לאסוף והדרך המדויקת להתמודד עם שאלות והתנגדויות. הסנכרון המלא ל-CRM וההיצמדות לתהליך המנצח מובילים לעלייה עקבית בשיעורי סגירת העסקאות וביעילות התפעולית. הודות לשיפורים ביעילות וביכולות ההסקה של המוצר בשנה האחרונה, החברה שילשה ב-2025 את ההכנסה החוזרת השנתית (ARR), הציגה צמיחה של פי 30 בשנתיים האחרונות, ושמרה על שיעור נטישה של 0% בקרב לקוחות האנטרפרייז. WINN.AI נוסדה ב-2022 על ידי אלדד פוסטן-קורן (מנכ"ל) ובר חלוה (סמנכ"ל טכנולוגיות). הפלטפורמה משרתת כיום שורה של חברות טכנולוגיה מובילות, בהן Deel, Cyera, Intercom, Kaseya, WalkMe ו-Snyk. החברה מעסיקה כ-40 עובדים בישראל ובארה"ב. ״כל מנהל מכירות יודע בדיוק איך נשמעת שיחת מכירה מוצלחת, אבל הוא לא יכול להיות נוכח בכל שיחה כדי להנחות אותה,״ פוסטן-קורן, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה. ״חילקנו את העבודה מחדש: ה-AI לוקח את הצד ה'מדעי' – המתודולוגיה, הפרטים הטכניים והתסריט – והנציג מתפנה ל'אמנות' של יצירת הקשר האנושי. הדור הקודם של ה-Sales AI היה פסיבי: הוא הקליט שיחות רק כדי להסביר לך בדיעבד למה הפסדת. העידן הזה נגמר. WINN.AI היא פרואקטיבית. אנחנו לא מנתחים את ההיסטוריה, אלא משנים את המציאות. WINN.AI מאפשרת לארגון להשפיע על תוצאת השיחה בזמן שהלקוח עדיין על הקו". "הרחבת צוותי מכירות בחברות בצמיחה היא אתגר מורכב," אמר פבלו דומינגז, שותף תפעולי ב-Insight Partners. "הטמעת WINN.AI במערך המכירות מפשטת את התהליך באופן דרמטי. הפלטפורמה מאפשרת למנהלים לייצר סטנדרט אחיד של מצוינות בקרב כלל הנציגים, ולוודא היצמדות מלאה ל-Playbook הארגוני. זהו שינוי מהותי שמייצר עקביות בביצועים ובתוצאות".

כנס נימבוס: מפגן כוח של התעשיה והתקשוב הממשלתי אם מחפשים עדות לחזרה לשגרת עסקים לאחר המלחמה של השנתיים פלוס האחרונות, ניתן היה למצוא אותה השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בכנס נימבוס רובד חמש של אנשים ומחשבים, בשיתוף מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר. כ-1,000 מקצוענים – מנמ"רים, מנכ"לים ומומחים – הצטופפו באולם כדי לשמוע שורה של הרצאות על ההתפתחויות האחרונות בפרויקט הענן הממשלתי. הכנס לווה בתערוכה עם שורה ארוכה של ביתנים, שבה הציגו חברות ה-IT את הפתרונות שלהן לפרויקט, ובמיוחד למכרז רובד חמש – בתצוגת פתרונות מרהיבה, שהייתה מפגן כוח מרשים של התעשיה. גם בשנתיים פלוס הקשות שעברנו, ענף ה-IT, וההיי-טק בכלל, הראו את היציבות, שמאפיינת אותם גם בימי שגרה. למרות כל הקשיים, אתגרי כוח אדם והמצב הגיאו-פוליטי הלא פשוט, החברות, הגדולות והקטנות, המשיכו לעבוד. ההמשכיות לא הייתה רק בהיבט הארגוני פנימי שלהן, אלא גם החוצה – וזה בא לידי ביטוי במיוחד במגזר הציבורי-ממשלתי. כנס נימבוס רובד חמש, השבוע. צילום: ניב קנטור נימבוס הוא לא עוד פרויקט מחשוב, אלא מהפכה של ממש. כאן צריך לציין לטובה את הגופים הממשלתיים, שהניעו את התהליך ומובילים אותו: מינהל הרכש באגף החשב הכללי, שהוביל מכרז מהמורכבים ביותר, שהתמודדו בו ענקיות הענן הבינלאומיות, ומערך הדיגיטל הלאומי, שמוציא לפועל את המהלך, יחד עם אנשי המקצוע במשרדים השונים. רובד חמש בנימבוס הוא למעשה זירת מסחר, שבה מציבות החברות הספקיות את הפתרונות שלהן, שמשרדי הממשלה בוחרים אותם לפי הצרכים שלהם. בכנס נמסר שבזירת המסחר נמצאים כיום כמה מאות פתרונות, ובקרוב יסתיים עוד סבב של רובד חמש, שיוסיף אליה כ-200 מוצרים. הממשלה היא לקוח מרכזי של חברות ה-IT. לפי נתונים, המגזר הציבורי, שכולל את הממשלה, היווה ב-2025 כמעט רבע (23.4%) מכלל שוק ה-ICT הישראלי. אלא שהמעורבות הממשלתית בשוק זה גדולה הרבה יותר ממשקלה בו, ויש לכך לא מעט השלכות. זה נכון שבעתיים אם מסתכלים על השינויים שגרם מכרז נימבוס בשוק התשתיות. מאז שהחל המכרז, לא רק שתי ענקיות הענן שזכו בו, AWS וגוגל, מקימות בישראל דאטה סנטרים ענקיים, אלא הוא הניע גם יזמי נדל"ן וחברות היי-טק להקים כאן חוות שרתים, בהשקעות של מיליארדים. רוכשים, פותחים וגם סוגרים השבוע נתן האיחוד האירופי אור ירוק לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי: עסקת רכישת וויז על ידי גוגל תמורת סכום הענק של 32 מיליארד דולר. מדובר במכשול הגדול האחרון שהעסקה הזו הייתה צריכה לעבור. לאחר

סיסקו סיימה את הרבעון השני של שנתה הכספית עם תוצאות טובות: על פי הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד'), הן הרווח התפעולי והן הרווח הנקי שלה גדלו במהלכו בשיעור דו ספרתי, וההכנסות עלו בשיעור חד ספרתי. הכנסות הרבעון רשמו עלייה של 9.7% ל-15.4 מיליארד דולר. מתוך סכום כללי זה, מכירות המוצרים גדלו ב-13.8% ל-11.6 מיליארד דולר, בעוד שמכירות השירותים פחתו ב-1.33% ל-3.7 מיליארד. הרווח הנקי הסתכם ב-3.18 מיליארד דולר, לאחר זינוק של 30.77%. הרווח הנקי למניה גדל ב-31.1% ל-80 סנט. ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-10.2% ל-5.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-9.5% לקרוב ל-10 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 64.97%. באותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות הציגו עלייה של 3.2% ל-6.2 מיליארד דולר והרווח רשם גידול מרשים של 21.5% ל-3.8 מיליארד. חבות המס הציגה עלייה מתונה, של 2.6%, ל-471 מיליון דולר. בסיכום המחצית הראשונה של שנתה הכספית, ההכנסות של סיסקו גדלו ב-8.6% ל-30.2 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-30.4% ל-7.1 מיליארד והרווח הנקי עלה ב-17.6% למעט יותר משישה מיליארד. צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, סיכם את התוצאות באומרו כי "העלייה בפעילות ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה כאחד ממחישה את עוצמת הפורטפוליו של החברה והאמון של הלקוחות במוצריה".

צ'ק פוינט רכשה שלוש חברות הזנק ישראליות. היקף הסכומים לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי סיאטה (Cyata) וסייקלופס (Cyclops) נרכשו כל אחת בכ-75 מיליון דולרים, ואילו רוטייט (Rotate) נרכשה במיליוני דולרים בודדים. הודעת הרכישה נמסרה במהלך פרסום תוצאותיה הרבעוניות והשנתיות של ענקית הגנת הסייבר הישראלית. סיאטה מתמקדת באבטחת סוכני בינה מלאכותית, הישויות הדיגיטליות שמבצעות פעולות בארגונים, ניגשות למידע רגיש ומקבלות החלטות אוטונומיות. היא פיתחה מערכת לניהול זהויות של סוכני AI, שמסוגלת לזהות את כל הסוכנים הפעילים בארגון, למפות את ההרשאות שלהם, לתעד את פעולותיהם ולספק שליטה ובקרה על הפעילות. החברה הוקמה ב-2024 על ידי שלושה יוצאי יחידה 8200 וסלברייט: שחר טל, מנכ"ל; דרור רוט, סמנכ"ל פיתוח; וברוך ויצמן, סמנכ"ל טכנולוגיות. לפי צ'ק פוינט, "סיאטה מאיצה את המשימה שלנו להרחיב את אבטחת הקצה גם לסוכנים, עם פלטפורמת אבטחת בינה מלאכותית סופית לעולם הסוכנים. המערכת מעניקה יכולת גילוי סוכנים בין נקודות קצה ו-SaaS, תוך מתן הקשר, קונפיגורציה וסיכון". סייקלופס הוקמה ב-2022 על ידי ערן זילברמן, איליי גואטה, ובירן פרנקו. הנרכשת פיתחה פלטפורמה לניהול והפחתת משטח התקיפה הארגוני (CAASM), המספקת נראות אחודה ורציפה לכלל נכסי הסייבר בארגון – ענן, זהויות, תחנות קצה, שרתים, אפליקציות וסביבות SaaS. הרכישה השלישית היא של כוח האדם של רוטייט. הסטארט-אפ הוקם ב-2023 על ידי רועי מרגלית ואבידן ברק. הנרכשת פיתחה פלטפורמה עבור ספקי שירותים מנוהלים, MSP's. לדברי נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט, "ב-2026, האסטרטגיה שלנו ממוקדת באבטחת טרנספורמציית ה-AI של לקוחותינו ברחבי הארגון. אנו מתמקדים ביישום עמודי התווך האסטרטגיים שלנו, רשת היברידית, Workspace וניהול חשיפה – תוך הטמעת אבטחה מבוססת AI לאורך כל היצע המוצרים שלנו. הרכישה של סיאטה מרחיבה עוד יותר את מערך אבטחת ה-AI שלנו, ומאפשרת גילוי, משילות ובקרה מלאים על סוכני AI, בעוד ארגונים מאיצים את מסעות ה-AI שלהם".