הממשלה החליטה בשנת 2016 לאמץ "מדיניות פעם אחת", לשם שיפור השירות הממשלתי לציבור ולהפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל עליו, ובכך לקדם יעדים ממשלתיים אסטרטגיים, כגון שיפור מיצוי זכויות האזרחים וצמצום פערים חברתיים. "עוד ארוכה הדרך ליישום מלא של החלטת הממשלה שקבעה כי החל משנת 2021 משרד ממשלתי לא יבקש מהציבור, לשם מתן שירות, אישור שהנפיק משרד ממשלתי אחר", קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה בדו"ח 72-א', המתפרסם היום (ד'). "ההתפתחות הטכנולוגית בעולם יצרה הזדמנות לייעל את תהליכי השירות שמעניקים משרדי הממשלה לציבור", מציין המבקר. "משמעות 'מדיניות פעם אחת' היא קבלת מידע מהאזרח פעם אחת בלבד, ושיתופו בין גופי ממשלה לצורך מתן שירותים שונים, בלא שהאזרח יידרש למוסרו בכל פעם מחדש. לפי המבקר, העלות של פעולת שירות פרונטלית, משמע, קבלת קהל בלשכות שירות ממשלתיות, גבוהה פי 50 לעומת העלות של פעולת שירות דיגיטלית. בין 2020, בזמן הקורונה, לפברואר אותה שנה, לפני הקורונה, חל גידול של 55% במספר הכניסות לאזור האישי באתר gov.il. ציון שביעות הרצון של מקבלי השירות במשרדי הממשלה, על פי מדידה שביצעה רשות התקשוב ב-2019, עמד על 68. ב-70% ממדינות ה-OECD נדרש ליישם מדיניות פעם אחת בשירותים ממשלתיים, מכוח חקיקה או החלטת ממשלה. אלא שלמרות זאת, מדגים המבקר, תצלום תעודת זהות, המונפקת בידי גוף ממשלתי – רשות האוכלוסין – נדרש לשם קבלת 261 שירותים שונים בממשלה; תצלום תעודת בגרות, המונפקת בידי משרד החינוך, נדרש לשם קבלת 188 שירותים; ותצלום רישיון עסק, המונפק על ידי משרד הפנים, נדרש לשם קבלת 68 שירותים. רשות התקשוב הממשלתי רק מעט קדמה דיגיטלית בשירותי הממשל רק 933 (26%) מתוך 3,545 שירותים שמופו ב-40 משרדים ממשלתיים, מביאים לקידום דיגיטציה של שירותים ויישום מדיניות פעם אחת, מציין המבקר שאומר: "לרשות התקשוב ולישראל דיגיטלית אין תמונה שלמה ומהימנה על המספר הכולל של השירותים שנותן כל משרד לציבור, ובהתאם – על שיעור השירותים שבהם מיושמת מדיניות פעם אחת". 19 (56%) מבין 34 משרדים כללו בדיווחי תכניות העבודה שלהם לרשות התקשוב נתונים על מספר השירותים שהופחתה בהם הדרישה למסור מידע ב-2018, ורק שמונה מהמשרדים (23%) ציינו באילו שירותים מדובר. המבקר בחן את המערכת לניהול עבודת הוועדות להעברת מידע (מוע"ד), שנועדה לייעל את תהליך העברת המידע בין גופים ציבוריים. "בין הגופים שטרם התחברו למערכת היו כאלו שטיפלו בבקשות רבות להעברת מידע ב-2019, ובהם משרד הבריאות (43 בקשות), הביטוח הלאומי, משרד הביטחון (40 בקשות) ורשות המסים (13 בקשות)". זמן הטיפול בבקשות במערכת מוע"ד ב-2019 עמד בממוצע על יותר מחצי שנה, 191.7 ימים, ובשנת 2020 – יותר משלושה חודשים (97.8 ימים). זאת, "אף שתהליך מהיר של העברת מידע בין גופי ממשלה הוא תנאי הכרחי לשיפור תהליכי שירות בכלל, וליישום מדיניות פעם אחת בפרט". לפי המבקר, "בארבעה (15%) מבין 26 גופים שבהם תוכננה התקנת התשתית הטכנולוגית המאובטחת לשיתוף מידע (שדרת המידע הממשלתית) – עדיין הדבר לא הושלם. הדבר נובע, בין היתר – בשל קשיים טכנולוגיים… אף ששדרת המידע הוגדרה תשתית חיונית בהיבטי אבטחת מידע והגנת הסייבר ובהיבט של רציפות השירותים לאזרח – טרם הושלם ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע למערכת והכנת אתר להתאוששות מאסון". המלצות המבקר בהמלצות נכתב כי "על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לקבוע לוחות זמנים ויעדים להתקדמות בפעולות לתיקוף השירותים הממשלתיים. על רשות התקשוב לעקוב אחר מידת עמידתם של המשרדים ביעדים ולדווח לממשלה. יש לשלב גופים ציבוריים נוספים הנותנים שירותים רבים לציבור, כגון רשויות מקומיות, בתי וקופות חולים". "על רשות התקשוב ומשרדי הממשלה לבחון אילו פעולות נדרשות מהמשרדים כדי ליישם מדיניות פעם אחת בערוצי השירות הטלפוני והפרונטלי. הדבר נדרש בעיקר עבור אוכלוסיות ראויות לקידום, שנזקקות לשירותים רבים ולסיוע במיצוי זכויותיהן, ואינן משתמשות בערוצי הדיגיטל".  המבקר קובע כי "על משרד המשפטים להשלים את נוסח התיקון לתקנות הגנת הפרטיות, כדי לשקף בתקנות את ההוראות המסדירות את עבודת הוועדות בהתאם לנוהל העבודה… על רשות התקשוב להגדיל את התמיכה בתהליך הטמעת שדרת המידע במשרדים, ולהשלים ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע לשדרת המידע והקמת אתר התאוששות מאסון למערכת. על הגופים הממשלתיים להחצין מידע בשדרת המידע, ויש כאלה שטרם יישמו בכלל את המערכת". "ההצלחה של יישום המדיניות מותנית בפעולה משותפת, מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך – במימוש המדיניות במסגרת מתן שירותיהם, והן מצד רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. יש להביא להקניית כלים ושיטות ליישום, הסרת חסמים והקלת תהליכים בירוקרטיים וטכנולוגיים", מסכם המבקר. "בהיעדר שיתוף פעולה מלא מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והפניית השקעות הנדרשות לפעולה, תוך עמידה בלוחות זמנים שנקבעו – לא ניתן יהיה לקדם את יישום המדיניות בשירותים נרחבים. על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לתעדף את הנושא ולפעול למול שירותים מרכזיים ומשרדי ממשלה שחולשים על שירותים רבים". תגובת רשות התקשוב רשות התקשוב מסרה בתגובה כי "ההנחיה הייתה למפות את השירותים בדגש על המידע ועל האישורים הנדרשים עבור קבלתם, וכי בד בבד עם המיפוי בהתאם להנחיה זו, החלה ישראל דיגיטלית בביצוע תהליך מיפוי משלה… כדי לצמצם את הפער האמור מתבצע תהליך, בהובלה משותפת של רשות התקשוב וישראל דיגיטלית, ליצירת קטלוג שירותים ממשלתי אחוד. הקטלוג האחוד ישמש מסד נתונים, ובו יעודכנו שדות המידע המרכזיים על רשומת השירות. מסד נתונים זה יהיה פתוח וזמין הן לשימוש המשרדים במערכת מרכזית, והן לצריכתו באמצעות ממשק ולשימוש בו במערכות התפעוליות של המשרד עצמו. כל שירות ייבחן בראייה רחבה וכללית יותר. רשות התקשוב צופה כי הקטלוג האחוד, המבוסס על מיפוי השירותים הקיים, יעלה למערכת 'איתם' בשנת 2021, בכפוף לזמינות תקציבית, ולאחר מכן יתבצע תהליך מול המשרדים להשלמת התיקוף שלו". עוד מסרה רשות התקשוב כי היא "נמצאת בתהליך של איסוף מידע מהמשרדים, לרבות איסוף מידע על שיעור היישום של מדיניות פעם אחת בשירותים שנותנים המשרדים, ובאילו שירותים זה מבוצע… רשות התקשוב השלימה באחרונה את איסוף הנתונים מהמשרדים והיא נמצאת בתהליך ניתוחם לקבלת תמונת המצב הממשלתית, וכי בחודשים הקרובים יפורסמו הנתונים העדכניים… תכנית ההאצה שנקבעה בהחלטה משנת 2020, לצד האצת הדיגיטציה של שירותים בתקופת הקורונה, צפויה להביא לגידול ניכר במספר השירותים המיישמים את מדיניות פעם אחת כבר בחודשים הקרובים… המימוש כיום מיועד לשירותים דיגיטליים, אך נותן מענה בכל שירות שניתן באמצעות שימוש בשירותים מזוהים בתשתיות ממשל זמין, בין שהוא ניתן באמצעות מכשיר קצה של האזרח ובין באופן פרונטלי, בסיוע פקיד בלשכת השירות… ממשל זמין פועל להרחבת דרכי הכניסה למערכת ההזדהות הממשלתית, לצורך הנגשתה לכלל האוכלוסייה".

"נציבות שירות המדינה היא גוף ענק, שמהווה המעסיק הגדול ביותר במשק. הנציבות אחראית למיון, גיוס, איוש, קידום, מינוי, ביצוע הערכות וטיפול בפרישה – משמע, טיפול בכל מחזור החיים של כלל 85 אלף עובדי המדינה. בחלק הארגוני, אנחנו עוסקים בטיפול בכל המבנים הארגוניים ב-80 משרדי ממשלה וביחידות הסמך שלה. רק הטכנולוגיה היא שמסייעת לנו לנהל את ההון האנושי המורכב ומבוזר כל כך", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. ויצמן דיברה בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "הטיפול בשני הממדים", הסבירה ויצמן, "זה של הפרט וזה הארגוני, הוא טיפול השלוב יחדיו, כי יש ביניהם קשרים רבים ומורכבים. כך, אנחנו מטפלים ב-24 אלף עיסוקים, ב-7,000 מכרזים וב-180 אלף מועמדויות. נדרשנו לתת פתרון למבנה מורכב זה, עם איסוף נתונים ברמה היומית ואף בתדירות גבוהה יותר". "בהיבט הטכנולוגי", הוסיפה, "פיתחנו את המערכת באופן עצמאי, על גבי תשתית מיקרוסופט, עם כלי Power BI וכלים נוספים, מבוססי קוד פתוח. התחלנו בפיתוח המערכת לפני חמש שנים וזהו פרויקט מתמשך – אנחנו ממשיכים להוסיף עוד ועוד ממדים, רכיבים ויכולות. את הנתונים אנחנו שואבים ממרכב"ה – מערכת הסאפ הממשלתית". לסיכום אמרה ויצמן כי "המערכת נותנת לנציבות שירות המדינה, למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה כלי טכנולוגי רב עוצמה, שמספק נתונים באופן שקוף ומייעל את העבודה בשירות הציבורי". היבטים נוספים שהמערכת מטפלת בהם עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה, ציין בכנס כי "על מנת להגדיל את האפקטיביות של המערכת אנחנו מייצרים לה תסריטי עבודה. כמו כן, אנחנו עוסקים רבות בטיפול בהערכות של העובדים, שמשמשות ככלי תומך החלטות. המערכת מנבאת עמידה בזמנים בכל מיני היבטים – התקדמות במילוי היעדים, עמידה בתקנים, האם קצב המינויים הוא נמוך או גבוה ועוד – והיא יכולה לשלוח התראות במקרים של אי עמידה ביעדים. אתמול אושר תקציב המדינה (בממשלה, אך עדיין לא בכנסת – י"ה), ובעקבות האישור אנחנו בודקים את היבטי התקינה של כוח האדם, כי לא ייתכן שנעסיק יותר ממה שהחוק מתיר". עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה. צילום: יח"צ לדבריו, "אחד ההיבטים שאנחנו מטפלים בהם הוא עושר המקצועות – מכוח העזר הסיעודי והאחיות שבבתי החולים ועד ללוחמי האש בתחנות הכיבוי. כך אנחנו הופכים את המערכת לעוד יותר אטרקטיבית, כי אנחנו מנפיקים למשרדים השונים דו"חות, וככה אנחנו מתמרצים אותם. למשל, בהיבט של ההערכות השנתיות של העובדים אנחנו עומדים על ממוצע של 99.9% בכל הנוגע למילוי שלהן". מזרחי ציין ש-"תוצר נוסף של המערכת מטפל בנושא השוויון המגדרי. אנחנו מנחים את המשרדים לבדוק שזה אכן מתקיים בפועל. לכן, אנחנו מודדים את ההיבט הזה לא רק בממד הכמותי, אלא גם בזה האיכותי, משמע – מהו מספר הנשים שממלאות תפקידים בכירים במערכת הציבורית. עוד אנחנו רוצים לוודא שרכיבי השכר נמצאים בשוויון חלוקתי. כך, אנחנו מאפשרים לנשים, שנתפסות כמטפלות בילדים, לעשות שעות נוספות מהבית". הוא הוסיף כי "אנחנו מטפלים גם בגיוון התעסוקתי – לא רק בחלוקה מגדרית, אלא גם בהעסקת חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה, עם יעדים כמותיים".

בעולם בו צריכת המידע הולכת וגוברת, וכמעט כל רכיב שבו אנו משתמשים מחובר לאינטרנט ולרשתות חברתיות, מהירות התגובה וחווית המשתמש הופכים משמעותיים יותר מיום ליום, והקישור לעננים גלובליים המספקים פתרונות מדיה ותוכן נעשה קריטי וחשוב. אין ספק שכאשר מדובר בהעברת מידע עצום באופן מיידי, יש צורך בהעברת תעבור מקסימלית, בצורה היעילה והמהירה ביותר ובמינימום זמן שיהוי, על מנת לייצר חווית משתמש רציפה. ישראל, כמעצמת היי-טק וסטארט-אפים, מתבססת על יכולות מחשוב בענן בכדי להוביל יזמות וחדשנות בתחומי בריאות, ביטחון, תעשייה, ערים חכמות, מדיה ועוד. המשותף לכל אלו הוא הצורך בחוות שרתים המספקות תעבורת אינטרנט יציבה, באמצעות רשת תמסורת חזקה, המחברת בין היזם והרעיון למשתמש הקצה. כך שזמן החיבור בין אפליקציה או רכיב הוא מהיר, עקבי ויציב. באופן זה, חוויית המשתמש הינה מיטבית ומאפשרת למפתח לבצע אופטימיזציה ולדייק את המוצר במהירות וביעילות. מסיבה זו ישראל הינה מוקד משיכה לספקי תוכן גלובליים, המעוניינים להגדיל את הפעילות העסקית המקומית ולהוות חלק בלתי נפרד מההאצה בטרנספורמציה הדיגיטלית. יותר ויותר הזדמנויות נפתחות, הן בחברות ציבוריות והן בחברות ממשלתיות, הדורשות רוחבי פס גבוהים וחיבורים יציבים לעננים גלובליים, במטרה להעביר מקסימום מידע במינימום זמן. קבוצת סלקום היא ספק תשתיות אינטרנט (ISP) מובילה בישראל, המשרתת עננים מקומיים וקישור לעננים ציבוריים. סלקום מובילה פרויקט אסטרטגי להקמת רשת תמסורת ראשונה וייחודית מסוגה בישראל, המבוססת על פתרון של חברת סיינה (Ciena)‏. הפתרון מיועד עבור אחד מהלקוחות המרכזיים של סלקום, ספק ענן גלובלי מתחום המדיה והתוכן Internet Content Provider, אשר מבסס את מקומו בישראל ויספק שירותי ענן ללקוחות ממשלתיים ופרטיים. הפתרון של סיינה (NYSE:CIEN) – מובילה עולמית בפיתוח ויישום מערכות תקשורת מתקדמות – מבוסס על משפחת מוצרי Waveserver – פלטפורמות קישוריות קומפקטיות, לצד WaveLogic 5 Extreme, המשלב טכנולוגיה קוהרנטית ברוחב פס של 800G מעל פלטפורמת ה-6500 Photonic. בנוסף, לשם יעילות תפעולית, סלקום תשלב את תוכנת הניהול, השליטה והתכנון MCP של סיינה, המספקת אוטומציה והפעלת שירותים מקצה לקצה ובמהירות. רשת תמסורת חזקה, המחברת בין היזם והרעיון למשתמש הקצה. צילום אילוסטרציה: BigStock הטמעת פתרונות תקשורת בנפחים גדולים – בהתאמה לצרכי השוק המשתנים כל זאת לצורך הטמעת פתרונות תקשורת בנפחים גדולים, המותאמים לצרכי השוק המשתנים. היכולת לבנות רשתות תקשורת בצורה גמישה, המותאמת לצרכים הגוברים, הינה Game Changer בתחום חברות התשתית, ומאפשרת לפרוץ את שיאי תעבורת האינטרנט והמידע כפי שהכרנו עד היום. השילוב בין סלקום ל-סיינה מאפשר לסלקום להקים פתרון ייחודי מסוגו בארץ, עבור ספק ענן גלובלי, ולהגיע למהירויות בלתי נתפשות שלא נראו כמותן: באנלוגיה להורדת שירים ב-ספוטיפיי (Spotify) – אם בטכנולוגיה שמיושמת כיום ניתן להוריד כ-10,000 שירים בשנייה, ביישום רוחב פס של 800Gbps ונפח תעבורה של 33 טרה בין חוות השרתים המקומיים, נוכל להשוות לכדי הורדת מעל 42,000 שירים בספוטיפיי בשנייה. כבר ביום הראשון לפעילות הרשת צפוי נפח התעבורה העובר בין חוות השרתים להיות דומה בהיקפו לכל תנועת האינטרנט היוצאת כיום מישראל החוצה לעולם, מכל ספקיות התקשורת יחד. נתונים אלו מראים בבהירות כי מדובר בפתרון חדשני מסוגו בישראל. פתרון הקישוריות בדטה סנטר מאפשר לסלקום לחבר לקוחות גלובליים בתעבורת אינטרנט גדולה הרבה יותר ממה שהיינו רגילים לו עד היום, ויהיו שיגידו שזו רק ההתחלה לעידן החדש. יעל שועי, מנהלת מחלקת קשרי מפעילים בקבוצת סלקום: "אנו בסלקום עובדים כל העת ביצירת רשת יציבה ועמידה, אשר גדלה ומתאימה את עצמה לצרכים המשתנים. אנו גאים בשיתוף הפעולה עם חברת סיינה, המספקת לנו את היכולת להיות שחקן משמעותי ומוביל בתחום תשתיות האינטרנט הגלובלי. יכולת זו מאפשרת לנו למכור פתרונות תשתית גדולים ללקוחות גלובליים משמעותיים, שבהם הכוח לשנות את פני שימוש האינטרנט כמו שידענו עד כה. ואנו גאים על הישגים אלו". יניב הגדיש, מנכ"ל סיינה ישראל: "חוות שרתים (Data Center) הינה יסוד משמעותי לבניית רשתות הענן והקישוריות בין חוות השרתים עושה את ההבדל בביצועים, במהירות ובחוויית לקוח הקצה. תשתית הענן המקומית שתפעיל סלקום עם הטכנולוגיה של סיינה, תאפשר להגדיל את קיבולות החיבור בין עננים מקומיים וגלובליים, ובכך לתת מענה לצריכת הנתונים הגדולה אי פעם וליצירת יכולות עסקיות משמעותיות, אשר יאיצו את פיתוח החדשנות והיזמות שאנו רואים בישראל".

ווטסאפ החלה לפרוס את תכונת תמונות וסרטונים לצפייה חד-פעמית, שנמחקות מהשיחה לאחר שהמקבל פתח את ההודעה. אם המקבל לא יפתח את התמונה או הווידיאו בתוך 14 ימים משליחתם – יפוג תוקפם בצ'אט. בשליחה של תמונה או וידיאו לצפייה חד-פעמית, יש צורך לבחור באפשרות הזאת בכל פעם מחדש. בהודעה שפורסמה בבלוג הרשמי של החברה מצוין, כי התכונה החדשה תהיה זמינה לכל המשתמשים החל מהשבוע, וכי התמונות והסרטונים לצפייה חד פעמית מוצפנים מקצה לקצה, והם יסומנו בבירור עם הלוגו החדש של "צפייה חד פעמית". אחרי הצפייה, המדיה תיעלם, וההודעה בצ'אט תופיע כ"נפתחה". ווטסאפ מזהירה בדף ההסבר, כי מומלץ לשלוח תמונות וסרטוני וידיאו שמוגדרים לצפייה חד-פעמית רק לאנשים שסומכים עליהם, כי מישהו עלול, לדוגמה, לבצע צילום מסך או הקלטה של המסך לפני שהמדיה נעלמת, והשולח לא יקבל על כך הודעה, או לצלם את התמונה או להקליט את הווידיאו באמצעות מצלמה או מכשיר אחר, לפני שהם נעלמים.

"ישנם חסמים שונים, המעכבים, או מונעים, יישום של מערכות במחשוב ענן במשרדי ממשלה. משרדי הממשלה עלולים לגרום נזק, כספי ותדמיתי. קיים קושי בבקרה על יישום המשרדים את ההנחיות למעבר לסביבת מחשוב ענן. חסרה מסגרת עבודה כוללת ומאושרת להעברת שירותי המחשוב של הממשלה לסביבת ענן", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח 72-א', המתפרסם היום (ד'). "התפתחות טכנולוגיית מחשוב הענן מאפשרת למגזר הממשלתי להתמודד טוב יותר עם אתגרים רבים הניצבים לפניו, כגון שיפור השירות לאזרח, צמצום השונות בין משרדים והתייעלות תפעולית", כותב המבקר, "אך לצד היתרונות, השימוש בטכנולוגיה זו טומן בחובו גם סיכונים ממשיים בתחומי אבטחת המידע והגנת הסייבר, הגנת הפרטיות ועוד". לפי המבקר, שיעור הניצול השנתי הממוצע של משאבי תשתיות המחשוב המקומיות בממשלה עמד על 2% ב-2018. ב-2019 השקיעה הממשלה במחשוב ענן פחות מ-1% מסך השקעתה בתקשוב, לעומת 8% בעולם. עוד נתון: רק 102 מערכות הועברו לסביבת ענן מתוך אלפי מערכות IT ותשתיות מחשוב במגזר הממשלתי. 60% מהמשרדים (שהשיבו למבקר) לא ביצעו תהליך הפקת לקחים לאחר יישום מערכת בענן. 61% מהם הודו כי אין להם תוכנית אב למחשוב, או שאין בתוכנית התייחסות למחשוב ענן. לפי המבקר, "תוכנית המעבר הממשלתית לענן לא הוצגה לוועדת השרים כנדרש בהחלטת הממשלה". לגבי פרויקט נימבוס, שנועד לספק שירותי ענן למשרדי הממשלה, מציין המבקר, כי "טרם פורסם מכרז לרובד הרביעי, שירותי ניטור ומיטוב, ולא נקבע מועד משוער לפרסומו. אי-קיומה של מסגרת זמנים מוגדרת לפרויקט בכללותו עלולה להביא להתארכות יישומו ולעיכוב בתוכנית להעברת משרדי הממשלה לענן". עוד מציין מבקר המדינה, כי "אין בידי רשות התקשוב או גורם ממשלתי אחר מיפוי מלא ועדכני של כל המערכות הממשלתיות שכבר יושמו בענן… (ואין) תמונת מצב מלאה ומדויקת של הנעשה במשרדי הממשלה, ואין יכולת לוודא שכל משרדי הממשלה פועלים בהתאם להנחיות רשות התקשוב בנושא ענן". בהיבט אבטחת מידע בענן, המבקר מציין, כי היקף האיומים על הענן בעולם זינק ב-773% ב-2020, ו"על אף הנחיה ייעודית של מנהל היחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), שלפיה כל מערכת בענן נדרשת לאישור אבטחה, הרי שהמערכות עובדות בלא אישורים שכאלה… מצב העלול להביא להתממשות סיכוני אבטחת מידע". המבקר מציין, כי "גופים שאינם כפופים ליה"ב מנהלים באופן עצמאי את הגנת הסייבר במערכות ה-IT שלהם, לרבות בענן, בלא גורם מקצועי-אסדרתי מוביל ומפקח… אין בקרה על יישום הנחיות מערך הסייבר בידי הגופים השונים. למערך הסייבר אין סמכות לקיים פיקוח ובקרה על יישום הנחיותיו בנושא הענן". המבקר קובע, כי באחת מהמערכות שעלו לענן – על אף החלטות הממשלה במשרד ראש הממשלה, לא בוצעו מבדקי חדירה וסקר סיכונים זה יותר משנתיים, אף שנדרש לבצעם כל 18 חודשים. עוד הוא כותב, כי "בשניים משלושה פרויקטי ענן, במשרדי הבינוי והשיכון ורה"ם, בוצעה התקשרות עם ספק לביצוע הפרויקט בלא הליך מכרזי". "לא גובש הליך ממשלתי סדור להפקת לקחים מיישום מערכות בסביבת הענן", ציין המבקר, "הליך שכזה יכול לסייע בזיהוי החסמים, הקשיים והליקויים המקשים על משרדי הממשלה ליישם מערכות בענן". בפרק ההמלצות מציין המבקר, כי "על רשות התקשוב לבחון את מכלול ממצאיו של דו"ח זה והמסקנות העולות מהם. על הרשות לעדכן את הנחיותיה… יש צורך בביצוע בקרה על הגופים כדי לוודא כי הם מיישמים את ההנחיות. יש למסד הליך הפקת לקחים, ולקבוע מדיניות אחידה לכלל הגורמים, כבסיס לאסדרות פרטניות… מומלץ כי משרד הפנים יגבש תוכנית רב-שנתית לשילוב הרשויות המקומיות במכרז נימבוס… על משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי לפעול בהקדם ולקדם הקמת מרכז שליטה ובקרה מרכזי לטיפול באירועי סייבר ברשויות המקומיות… על המנמ"רים במשרדי הממשלה להעביר ליה"ב מיפוי של כלל מערכות הענן, לרבות אלה שלא אושרו על ידי הוועדה המייעצת… על הוועדה המייעצת לוודא שבמיזמי ענן שיושמו לפני הקמתה נבחרו ספקים המחזיקים בהסמכות אבטחת מידע מספקות. על יה"ב לנקוט פעולות בקרה כדי לוודא שהמשרדים מיישמים את הנחיותיה". "לשם יישום מיטבי של השימוש במערכות מחשוב ענן, קיימות ועתידיות, ראוי כי החסמים והליקויים יקבלו מענה כולל, לרבות במסגרת מכרז נימבוס והקמת מרכז המצוינות התפעולית בענן", מסכם המבקר. תגובות רשות התקשוב מסרה בתגובה, כי "גובש מתווה לתקצוב מעבר מערכות מידע לענן, הכולל קיצוץ רוחבי של 3% מתקציבי אגפי מערכות מידע והפניית הכסף לקרן ייעודית שמטרתה לסייע למשרדים בהעברת המערכות לסביבת ענן… תקציב פרויקט נימבוס טרם הועבר לידיה וטרם סוכם אופן המימוש שלו. במסגרת הרובד השני של פרויקט נימבוס תיבנה תוכנית מפורטת – לרבות שלבי הכנה, הערכות עלות ביצוע לשלבים אלו ועוד… רשות התקשוב קיימה בשנים האחרונות עבודת מטה יסודית עם כלל גופי האסדרה על מנת לוודא כי הפתרון שפרויקט נימבוס מספק יאומץ על ידם ויבטיח מענה מיטבי לצורכיהם בהיבטים של רכש, סטנדרטיזציה והיבטים תפעוליים ורגולטוריים נוספים. בכוונת רשות התקשוב להקים מרכז מצוינות תפעולי בענן (CCoE), שיעקוב אחר האופן שבו גופים ממשלתיים מקדמים ומיישמים את המעבר למחשוב ענן, ויוודא כי כל התחומים הרלוונטיים נלקחים בחשבון. הרשות תפעל להנחיל מדיניות אחידה לכלל גורמי האסדרה אשר תוכל לשמש בסיס לרגולציות פרטניות, על אף שהנחיה כזאת אינה מתחייבת מתוקף תפקידיה הרשמיים של הרשות… מכרז נימבוס הוא דו-שלבי, והוא כלל שלב לימוד ארוך בתחום סבוך ומורכב עם שותפים רבים. למרות המורכבות בתחום המקצועי ובהיקף התיאום הנדרש, נשמרו לוחות הזמנים באופן מוקפד ומדוקדק, תוך גיוס תשומות ניהוליות של כלל הגורמים והגופים הרלוונטיים, וכל זאת בעת משבר עולמי ובתקופה של אי-יציבות ממשלתית". מערך הסייבר מסר, כי הוא "פועל ברמה הלאומית ומשפיע על מגזרי המשק באמצעות היחידות המגזריות של משרדי הממשלה השונים… משרד הפנים העלה קושי משפטי לפיו הסמכויות בתחום אבטחת מידע, ככל שחלות על רשויות מקומיות, נמצאות למעשה בתחום הסמכות והאחריות של משרדים אחרים, ולכן לטענת משרד הפנים אין בידיו הסמכות ואחריות הפיקוח בתחום זה. עם זאת, נוכח חשיבות הנושא, מערך הסייבר פועל לבחינה מעמיקה של נושא הגנת הסייבר ברשויות מקומיות ולקידום הנושא על כלל רבדיו והיבטיו יחד עם שותפים נוספים, לרבות הקמת מרכז ניטור מגזרי לרשויות המקומיות". משרד הפנים מסר בתשובתו, כי הוא אינו רגולטור בתחום הסייבר לרשויות המקומיות, "אך הוא פועל כגורם מסייע לרשויות המקומיות במסגרת היערכותן לשעת חירום והבטחת הרציפות התפקודית בה".

"כשמתחילים לטפל בנתונים, זה נועד לטובת קבלת החלטות טובה יותר. מה שלא תמיד שואלים הוא: קבלת ההחלטות – על ידי מי? מקבלי ההחלטות ממוקדים בלקבל החלטות בצורה טובה יותר, אלא שאנשים הם 'מכונות' גרועות לצורך כך. לכן, על מנת לשפר את קבלת ההחלטות, אין ברירה והם נדרשים להסתדר עם מכונות", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי למידע ואנליטיקה. רסקין, חבר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים, דיבר בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי רסקין, "פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לשלום ומומחה לכלכלה התנהגותית, הוציא ספר בשם רעש, שם הוא כתב שיש תופעה שמניחים שהיא נכונה – שהאנשים בארגון מקבלים החלטות באופן אחיד, פחות או יותר. אלא שמסתבר שקבלת ההחלטות היא לא כזאת אחודה, והיא מושפעת מהאדם שמקבל אותן ברמה של 40% עד 60% של שונות בין בעלי מקצוע בסביבה דומה. לכן נדרש להסתייע במכונות, בבינה מלאכותית – כדי שהאסטרטגיה הארגונית תמומש ושהעובדים לא 'יעשו בלאגן' עם 'צעצועי' ניתוח הנתונים". הוא הוסיף כי "גם הוספת פריטי מידע לא תשפר את הליך קבלת ההחלטות על ידי בני האדם". רסקין סיכם בציינו כי "יש לתקן ולנטרל את 'הרעש הארגוני' שמייצרים המנהלים והעובדים בארגון – ולא להנציח אותו". חמשת הסודות להצלחה בפרויקט ניהול דטה מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics, אמר בדבריו בפתיחת הכנס כי "כדי להצליח בפרויקט ניהול דטה יש להפוך את הנתונים לשלמים וטובים. השקעה בהם היא דבר נדרש ואף אם היא לא 'סקסית' – היא חשובה". לדברי סדובסקי, "יש חמישה להצלחה בפרויקט שכזה: הראשון הוא שלא מתחילים עם רכש טכנולוגי, אלא עם תכנון הפרויקט. הסוד השני – הפרויקט אינו רק טכנולוגי, אלא גם עסקי, ולכן יש לשלב בו אנשים משני התחומים. יש גם סוד שלישי: להגדיר מהם הכאב, הצורך והאתגר. אם הם לא יימצאו – כנראה שלא יהיה פרויקט. יש לבחון היבטים רבים, כגון: האם סומכים על המידע? כמה לקוחות יש בארגון? מה זה לקוח? כמה פרטים יש בארגון? כמה יישומים מטפלים בלקוח? האם הארגון מכיר את כולם? והאם הוא הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה?". מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור "הסוד הרביעי", אמר, "הוא לבנות את הפתרון לאחר הבנת והגדרת הכאב. למשל, בניית מחסן נתונים ארגוני (Data Warehouse), מעבר לענן או חידוש אפליקציות. עוד יש לבחון את תיעדוף הטיפול בנתונים לפי רמת הרגישות והסודיות שלהם". לדבריו, "הסוד החמישי הוא הקמת צוות מעורב, מכל המחלקות והתחומים – אנשים מהביזנס ומהטכנולוגיה כאחד. שילוב שכזה יביא להתמודדות טובה יותר עם השינויים ואולי עם ההתנגדויות לשינויים הללו. נדרש לעשות זאת על בסיס מתודולוגיות לניהול מידע". סדובסקי הוסיף כי "יש ליצור שפה משותפת אחת בארגון, שתבוא לידי ביטוי בדטה מרקט פלייס, בבניית תהליך עסקי למשתמשים שאינם מה-IT, שיוכלו לעבוד במתכונת של שירות עצמי". "בפרויקט שכזה", סיכם, "נדרשת הבנה – עסקית, תהליכית, ארגונית וטכנולוגית, עם יכולות בינה עסקית לטובת למידת הארגון ושיפור מתמשך. המטרה היא לבנות ארגון מוטה מידע ונתונים, שהטיפול בהם יניב החלטות איכותיות, התייעלות תפעולית, שירות משופר ללקוחות, כלים למנהלים ולאנליסטים, ומענה הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה. כך, הארגון יממש את מטרותיו בצורה טובה ויעילה יותר, עם מידע שתומך בתהליכים וטיפול רב ממדי – עסקי, פונקציונלי, יישומי וטכנולוגי. הרעיון הוא לתכנן בגדול – ואז להתחיל בצעדים קטנים ומהירים, שיגרמו להנעה של היבטים בתחום".

הם היו נשואים 27 שנים וגידלו יחד שלושה ילדים, אבל אחרי יום האתמול (ב'), ביל גייטס, בן ה-65, ומלינדה, בת ה-56, הם גרושים רשמית. בתחילת מאי בישרו בני הזוג גייטס לעולם על גירושיהם הקרבים ובאים, והפתיעו רבים שסברו שמדובר בפאוור-קאפל אמיתי. כך סתם, בלי סימנים על פני השטח, השניים בחרו לפרסם הודעה די לאקונית ברשתות החברתיות, ובה כתבו: "לאחר מחשבה מעמיקה והרבה עבודה על מערכת היחסים שלנו, החלטנו לסיים את נישואינו". הם הוסיפו והבהירו: "אנחנו כבר לא מאמינים שנוכל לגדול יחד כזוג בשלב הבא של חיינו". מסמכי הגירושין הוגשו כבר במאי לבית משפט בוושינגטון, אבל רק כעת הגירושין הסתיימו, והשניים הפכו לאנשים חופשיים, כך דיווחה רשת CNN. העיתונות העולמית מדווחת גם כי השופט האחראי חתם על מסמכי הגירושין, שחשפו מספר פרטים מעניינים. כך למשל, למרות הון העתק של הזוג (השווה כ-130 מיליארד דולר), לביל ומלינדה לא היה חוזה נישואין, אלא חוזה שהתייחס לפרידה העתידית, ושנחתם קודם לכן. חוזה זה מסדיר בפירוט את אופן חלוקת הנכסים והרכוש של בין בני הזוג לשעבר, אולם מכיוון שההסכם לא הוגש לבית המשפט, בסופו של דבר לא ברור כיצד  יחולק ביניהם הונם העצום. על פי פורבס, הגשות מטעמם ל-SEC, רשות ניירות הערך האמריקנית, הסגירו את העובדה שמלינדה כבר קיבלה מביל מניות בשווי 3.3 מיליארד דולר. בנוגע למשמרות על הילדים – לא ביל ולא מלינדה יקבלו אותה. למעשה סוגיית המשמורת על שלושת הילדים לא רלוונטית, משום שמדובר בבוגרים שעברו את הגיל שבו יש צורך במשמורת חוקית עליהם. כזכור, אחרי ההודעה על הפרידה החלו לצוץ דיווחים ושמועות על אורח חיים די נהנתי של ביל בצעירותו, על רומן עם אישה או נשים שניהל בהיותו האיש הבכיר במיקרוסופט, עניין שלא הוכחש אלא אושר על מטעם נציגי גייטס, וגם על קשריו הלא ממש מחמיאים עם הפדופיל ג'פרי אפשטיין. למרות כל הפרשות האלו, שהעיבו בדיעבד על קשרי מלינדה וביל ושואלי היו חלק מהסיבות להפרדת הכוחות של השניים, ולמרות גירושיהם הרשמיים, כעת מסתבר שהם בכל זאת יישארו מחוברים בשנים הקרובות, ולא רק בשל ילדיהם המשותפים – הגייטסים הגרושים רוצים להמשיך ולנהל יחד את קרן ביל ומלינדה גייטס גם בעתיד לבוא. קקרן ביל ומלינדה גייטס הפכה לקרן הפרטית הגדולה בעולם, והיא עוסקת בעיקר בפילנתרופיה בשלל תחומים, בעיקר במאבק בעוני ובמאמצים לקידום הבריאות העולמית. יצוין עם זאת כי על אף שבני הזוג אמרו שהם מחויבים לנהל יחד את הקרן לאחר הגירושין, הקרן הודיעה בחודש שעבר כי מלינדה תתפטר בעוד שנתיים מתפקידה, אם יתברר שהיא וביל לא יכולים לעבוד יחד.

המועצה הארצית ליחסי עבודה של ארה"ב, ה-NLRB, המליצה לחזור על ההצבעה על הקמת האיגוד הראשון של עובדי אמזון בארה"ב. לפי רויטרס, נציגי ה-NLRB – האחראית לאכיפת חוקי העבודה במדינה – התבטאו בעניין, והמליצו על ביצוע הליך הצבעה חוזר, מכיוון שלטענתם מצאו שאמזון הפרה את חוקי העבודה האמריקניים בהתנהלותה בעת בחירות אלו. חוקרי המועצה גילו, לדבריהם, שתיבות ההצבעה שאליהן העובדים התבקשו להכניס את פתקיהם הותקנו על ידי אמזון בטווח הראייה של מצלמות מעקב, והיו מוגנות בפרגודים שעליהם פורסמו הצהרות נגד האיגוד. המחלקה האזורית של ה-NLRB תהיה חייבת כעת להחליט האם להפוך את ההמלצה לחובה. כזכור, עובדי אמזון במרכז ההגשמה של החברה בבסמר שבאלבמה החליטו שברצונם להתאגד ב-2020. הם ביקשו להצביע על השאלה האם רוב המועסקים מעוניין בהתאגדות. זו הייתה הפעם הראשונה שעובדי החברה בארה"ב חותרים לאיגוד מאז 2014. ואולם הרעיון הזה לא קסם במיוחד לענקית הקמעונאות אונליין, שפנתה ל-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – וביקשה לעצור את ההצבעה. העובדים במתקן הגישו לראשונה בנובמבר 2020 את הפנייה ל-NLRB, והצהירו על כוונתם לקיום בחירות להתאגדות עם איגוד הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU. העובדים מועסקים בתנאים חמורים? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock אמזון התעמרה וביידן תמך בערך מאותו הרגע פעלה אמזון לחבל בהתאגדות. היא התקוממה משפטית נגד ההליך, בתוך הישענות על סוגיית ההצבעה בדואר (בשל הקורונה) במקום הצבעה פיזית, ובטענה כי זו לא קבילה כמהלך תקין. אלא שה-NLRB דחתה את הניסיון לסכל את ההתאגדות, והתירה את ההצבעה, שהחלה ב-8 בפברואר, כשאלפי העובדים במחסן הצביעו באמצעות הדואר. למעשה, מארגני האיגוד באמזון סיפרו שהחברה עשתה רבות כדי לסכל את המהלך, החל מאתר נגד איחוד שיצרה אמזון וכלה בהחלפת רמזורים ליד המרכז, שגם מאחוריה לטענתם עמדה האג'נדה הנסתרת של ה"בוסית" שלהם נגד ההתאגדות. בהמשך קמה אפילו קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון והתערבה בפרשה, כשהיא דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להפריע להצבעה על התאגדות עובדים של מועסקי המחסן באלבמה, כך דיווח הפייננשל טיימס. אפילו נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, פרסם במרץ הצהרה מצולמת, שבה הביע למעשה תמיכה בעובדים. בסרטון וידיאו שהועלה לחשבון הבית הלבן ביוטיוב דיבר ביידן לאומה ואמר: "היום ובמהלך הימים והשבועות הקרובים, עובדים באלבמה ובכל רחבי אמריקה מצביעים האם לארגן איגוד במקום עבודתם. זה בעל חשיבות קריטית ביותר, בחירה חשובה ביותר". הנשיא הוסיף והבהיר כי ההצהרה היא חלק מהבטחת הבחירות שלו לתמוך ב"איגודים המתארגנים ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי". ולמרות שמדברי הנשיא בלט בהיעדרו איזכור מפורש של השם 'אמזון', הציון הספציפי של מדינת אלבמה והמהלכים להתאגדות שם וברחבי ארה"ב לא הותיר הרבה מקום לספיקות בנוגע לכוונת הנשיא, ולמי שגרמה לו לצאת בהכרזה הנחרצת – אמזון, שהיא אחד התאגידים הגדולים בארה"ב ובעולם. רק עובדים מעטים תמכו, לכאורה ואולם באפריל, עת הסתיימה הספירה, הסתבר כי רוב העובדים הצביעו נגד ההתאגדות. המחסן שעובדיו ביקשו להתאגד מעסיק כ-5,800 עובדים, מתוכם רק 3,125 בחרו להצביע בכלל. מבין המצביעים, 1,798 הצביעו נגד הצטרפות להתאגדות, ורק קומץ של 738 עובדי "מרכז ההגשמה" באלבמה הצביע בעד ההליך. אלא שכאן, ככל הנראה, לא הסתיימה הסאגה. כשהתבהרה תמונת ההצבעה הודיע האיגוד המקצועי ​​כי יערער על התוצאה. לטענתו אמזון ניצלה את "מערכת ההצבעה השבורה" וגרמה לעובדים להירתע מלבחור בהתאגדות. כעת נותנת ה-NLRB את חוות הדעת שלה כגוף המפקח על מצבים שכאלו, ומחר (ג') אמורה להתפרסם ההחלטה הסופית האם לחייב הצבעה חוזרת. לפי התקשורת, מדובר בניצחון בשלב חשוב שהשיגה ה-RWDSU.  אמזון הגיבה לדברים והצהירה כי "לעובדים שלנו הייתה הזדמנות להישמע בתקופה רועשת, כאשר כל סוגי הקולות הכבידו על הוויכוח הלאומי, ובסופו של יום הם הצביעו באופן גורף בעד קשר ישיר עם מנהליהם והחברה". הענקית מסיאטל הודיעה כי בכוונתה לערער על החלטת ה-NLRB, אם זו תורה לה להתיר קיום הצבעה חדשה.