"הענן הביא המון ערך מוסף, אבל גם קשת רחבה של אתגרים חדשים, כופרה ורגולציה מסובכת. לכך גם יש להוסיף את הסרבול של תהליכי הגיבוי והשחזור המסורתיים, שהיו קשים גם בתקופה שבה המידע היה מאוחסן בדאטה סנטר הארגוני, והפכו מסורבלים עוד יותר כאשר המידע מאוחסן בענן", כך אמר אלון מימוני, מנכ"ל-משותף בחברת N2W, המתמחה בעולמות הגיבוי ושחזור מידע  בענן. מימוני דיבר במסגרת סדנה להצגת פתרונות שהתבצעה בכנס רובד 5 בענן הממשלתי נימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לאחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי מחשוב מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו עומרי ברק ויואב צוקר, מנחי הפודקאסט טראשטק. "אנחנו באנו במטרה אחת", אמר מימוני, "להפוך את הגיבוי ושחזור המידע בענן למשימה פשוטה וקלה בצורה מגוחכת. רבים מלקוחותינו חשבו שזה מופרך, אבל כאשר הם ניסו את הפתרון הם נדהמו עד כמה ההצהרה הזו הייתה מדויקת. הפתרון שלנו כולל ממשק אחד לניהול המערכת כולה, המתאים את עצמו למדינות הגיבוי של הארגון ומאפשר לבצע ניהול פשוט של עותקי המידע ללא תלות באזור הגיאוגרפי או בסביבות הענן". "זמני שחזור ללא תחרות" דרור ציון, מנהל תמיכת הלקוחות בחברת N2W הוסיף, כי "הפתרון שלנו מתאים באופן מדויק לארגונים ממשלתיים – בארץ או בחו"ל. יש לנו ניסיון של מעל 14 שנים בתחום, ואנחנו זוכים לאמונם של משרדי ממשלה ברחבי העולם, כולל סרטיפיקציה ייעודית לעבודה עם הענן הממשלתי האמריקני. למעשה, יותרן מ-1,000 ארגונים בוורטיקלים שונים וברחבי העולם שמו את מבטחם בפתרון שלנו". ציון הוסיף, כי "הפתרון שלנו בתנאי אמת אצל לקוחות משיג זמני שחזור שהם ללא תחרות. כך, לדוגמה, במקרה של עיריית אוקלנד, עיר נמל גדולה בקליפורניה, המנהלת סביבות מבוזרות, ושמהירות השחזור הייתה עבורה אתגר משמעותי. הפתרון של N2W הביא תוצאות של שחזור מלא של הסביבות וחזרה מלאה לפעילות בתוך כ-30 שניות בלבד". דרור ציון, מנהל תמיכת הלקוחות ב=N2W. צילום: ניב קנטור "אבל לא מדובר רק בפתרון טכנולוגי שאנו מציעים", תיאר ציון, "אלא גם בחיסכון ניכר בעלויות ואופטימיזציה של טכנולוגיות הגיבוי באמצעות שימוש במערכות זולות יותר. כך, לדוגמה, ניוד חכם של המידע בין שכבות אחסון שונות מאפשר חיסכון של עד 92% בעלויות האחסון בארגון. החיסכון מושג גם באמצעות מניעת כפילויות, וזיהוי שהפתרון שלנו מבצע רק על המידע שעבר שינוי, דבר שתורם לחיסכון ניכר בשטחי האחסון ובעלויות האחסון. כך, לדוגמה, ה-SEC, הרשות האמריקנית הפדראלית האחראית על הפיקוח וההסדרה של שוקי ההון, הבורסות והחברות הציבוריות בארה"ב, המסדירה נכסים בשווי של מעל 100 טריליון דולרים, הצליחה להפחית את עלויות האחסון שלה ב-89% אחוזים באמצעות אימוץ של שיטת ניהול הגיבויים הדינאמית שפיתחה החברה". ציון סיכם ואמר, כי "הפתרון של N2W נבנה עבור הצרכים הקריטיים של משרדי ממשלה. הוא מביא פתרון לביצוע שחזור מהיר של המידע במקרה שבו נדרשת התאוששות בעקבות קריסה של המערכות, תוך הקטנה של העלויות, תוך אבטחת מידע מלאה וללא צורך במומחים ייעודיים בפתרון של

העיר בית שמש מתמודדת מאז פרוץ המלחמה עם כמויות גדולות של התרעות וירי טילים. האירוע החמור ביותר אירע בשבוע שעבר, כאשר פגיעה ישירה של טיל בליסטי במקלט בעיר הרגה תשעה אנשים. אגף המחשוב ומערכות המידע של עיריית בית שמש, בראשותו של המנמ"ר, ציון ממן, הוא שותף מלא לתפקוד העירייה בשעת החירום שאנחנו נמצאים בה, והיה לו תפקיד חשוב בטיפול של העירייה באירוע הטראגי. ממן הוא מוותיקי המנמ"רים בשלטון המקומי: הוא עובד בעיריית בית שמש 30 שנה, וממלא את תפקיד המנמ"ר 20 שנה. בראיון לאנשים ומחשבים ממן סיפר על פעילות האגף מיד לאחר פגיעת הטיל: מהכאוס בחילוץ הנפגעים עקב העדר סנכרון מידע בין הגופים השונים, דרך שימוש בבוט קולי, מבוסס בינה מלאכותית, בשש שפות, ועד לצורך ברשתות תקשורת עצמאיות ובמערכת אחודה למיפוי נזקים. "שום תרגול ואף הכנה לא יכולים להכין את אותך לאירוע כמו זה שהיה לנו עם פגיעת הטיל", אמר ממן. כיצד נערכתם לחירום? "כמו רשויות אחרות, ביצענו את ההכנות הנדרשות, כולל תרגולים. מיד עם פרוץ המלחמה, בשבת שעברה בבוקר, הופעל מכלול החירום העירוני, שיש בו תשתיות ומערכות עם שרידות גבוהה, כולל טלפוניה כפולה, שני ספקי תקשורת, שרת DR מקומי ומערכות היברידיות (און-פרם וב-ווב). כמו כן, קיימת תשתית חשמל מגובה ויש לנו גנרטורים. בנוסף, הפעלנו את מערכות המידע הקריטיות, ביניהן: מערכת מימד לניהול האוכלוסייה ושגרתה, שכוללת סטטיסטיקות על התושבים; יחד – מערכת דיגיטלית לטיפול במפונים, כולל אירוח בבתי מלון ותיאום מול משרד התיירות; ומערכת הרווחה כספת נצורה – מאגר מידע על חולים ובעלי צרכים מיוחדים. יש לנו קושי באכיפת הנחיות פיקוד העורף במוסדות שלא נשמעים להן, אבל לשמחתנו, יש לנו מערכות IVR (הודעות קוליות מתפרצות – י"ק), והן עובדות יפה מאוד והוכחו כיעילות בהפצת המידע". עם זאת, לדברי ממן, "אין ספק שגולת הכותרת בהיערכות שלנו היא הבוט הקולי, שהייחוד שלו הוא היותו רב לשוני. הוא יודע לדבר בשש שפות – עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית, יידיש וצרפתית, כדי לתת מענה לקהילות השונות בעיר. המערכת הוכיחה את עצמה והיא מטפלת במאות פניות ביום. לאור ההצלחה, אנחנו שוקלים להטמיע אותה גם במחלקות אחרות בעירייה". איפה תפס אתכם הירי של הטיל? "הטיל פגע בבית כנסת שנמצא במקלט ישן, וגרם נזק ברדיוס של עד 800 מטרים. חדר המכלול שלנו נמצא במרחק של 400 מטרים ממקום הנפילה, וזה אפשר לצוותי החירום של העירייה להגיע לשם בתוך ארבע דקות. בשעות הראשונות היה כאוס שהיקשה מאוד על התיאום בין כל הגורמים. היה קושי במעקב אחר נפגעים: חלק מהם פונו על ידי צוותים שונים לבתי חולים שונים, ללא רישום מסודר – מה שגרם לכך שבשלב הראשון היו רשומים אצלנו 21 מנותקי קשר. יש לנו אתגר מורכב בטיפול באוכלוסייה: יש בבית שמש 200 אלף תושבים, אבל לא מעט מהם רשומים ביישובים אחרים, ויש דיור לא חוקי ובתים שמושכרים לכמה אנשים, זה קיים בין היתר אצל החרדים. באירוע נפילת הטיל, למזלנו, הרבנים והקהילה החרדית סייעו לנו לאתר את המקומות שבהם חלק מהאנשים מתגוררים, וזה עזר לנו לגשר על הפערים". לדברי ממן, "אתגר נוסף שאנחנו מתמודדים איתו, שאינו קשור רק למלחמה אבל עכשיו הוא בולט, הוא תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שיוצר חוסר בהירות באשר לאיזה מידע מותר להעביר. בעקבות המלחמה קיבלנו תרומה גדולה שצריך להעביר לתושבים. אנחנו לא יודעים האם אנחנו רשאים להעביר מידע לתורמים ואיך לממש את התרומות. אני מקווה שבהמשך נקבל תשובות". אילו לקחים הפקתם מהאירוע הזה? "יש לא מעט לקחים: באירוע כזה, בשלב הפינוי, מיד לאחר הנפילה, חייב להיות נציג של הרשות שיעבוד מול ארגוני ההצלה, ויבצע רישום מדויק מה קורה עם כל אחד מהתושבים באזור ולאן הם מפונים. בנוסף, צריך לשלוח נציגים שלנו לבתי החולים, כדי לפגוש את התושבים שלנו. התחלנו בפיתוח של טפסים דיגיטליים מקוונים שייתנו מענה לאתגר של סנכרון המידע. התחדד הצורך בשילוב זרועות ואינטגרציה בין כלל המערכות הללו. אנחנו צריכים לשפר את כל נושא מיפוי הנזקים. הבנו שיש צורך במערכת מיפוי אחודה של נזקי מבנים, וצריך לשתף בזה את מס רכוש, שכרגע פועל באופן עצמאי. בעיה נוספת היא בתחום תקשורת: במקלטים ובזמן אירוע כמו נפילת הטיל, הרשתות הסלולריות קורסות, והבנו שאנחנו צריכים לספק פתרונות תקשורת שלא יהיו תלויים בספקי התקשורת, למשל אינטרנט לווייני, באמצעות סטארלינק. בהחלט ניישם את זה ונצייד בזה את צוותי החירום שלנו. עוד מסקנה שהגענו אליה היא שיש צורך לבצע תיאומים עם פיקוד העורף וגורמי ההצלה לפני אירוע החירום, כחלק מהתרגול. צריך להציג להם את יכולות המידע הקיימות ולהבין את הצרכים, כדי לבוא מוכנים יותר לאירוע הבא, בתקווה שלא יקרה". האם חוויתם אירועי סייבר עד כה במהלך המלחמה? "העירייה מנטרת את המערכות 24/7 ומשתפת פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, אף על פי שהיא לא נחשבת יעד מרכזי להתקפות". מה המסר שלך לעמיתיך המנמ"רים, ברשויות המקומיות אבל לא רק, בימים קשים אלה? "על המנמ"רים להבין שהם נמצאים בחזית, ויכולתם לספק מידע מדויק ובזמן אמת היא קריטית להצלת חיים".

אחת השאלות והתהיות סביב המחשוב הקוונטי, שעדיין מחפש את דרכו לקראת שימושים מסחריים, היא כיצד הוא יוכל להשפיע על תחום המדע בעיקר. יבמ, המובילה בפיתוח של מחשוב קוונטי, הציגה דוגמה קונקרטית לכך: צוות חוקרים של החברה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מכמה מוסדות טכנולוגיים, פיתח סוג חדש של מולקולה. שיתוף הפעולה כלל חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מהמוסדות הטכנולוגיים ETH Zurich ו-EPFL בשוויץ, ומאוניברסיטת רגנסבורג הגרמנית. המולקולה, שנוסחתה הכימית היא C₁₃Cl₂ הורכבה ביבמ, אטום אחר אטום, ממולקולת מוצא ייעודית, שסונתזה באוקספורד. הייחוד שלה הוא שהאלקטרונים נעים במסלול דמוי ספירלה בתוך המבנה, תנועה שמשנה באופן מהותי את ההתנהגות הכימית. לפי החוקרים, מולקולה בעלת טופולוגיה אלקטרונית שכזו מעולם לא סונתזה, נצפתה או אפילו נחזתה באופן רשמי בעבר . לפי החוקרים, יש לתגלית משמעות פורצת דרך בתחום הכימיה, מכיוון שהיא מדגימה כי טופולוגיה אלקטרונית, שקובעת כיצד האלקטרונים נעים דרך המולקולה, ניתנת לתכנון ולא רק מוגדרת בטבע. בהיבט של תחום המחשוב הקוונטי, מדובר בהדגמה מעשית לייעוד של הטכנולוגיה: לבצע הדמיות כדי להפיק תובנות מדעיות שלא ניתן עד היום להגיע אליהן באמצעות המחשוב הקיים. "השלב הראשון היה לתכנן מולקולה שלדעתנו ניתן יהיה ליצור. לאחר מכן בנינו אותה, ולבסוף אימתנו אותה ואת תכונותיה החריגות באמצעות מחשב קוונטי. זה בהתאם לחזון לבנות מחשב שיוכל לדמות בצורה הטובה ביותר את חוקי הפיזיקה הקוונטית, והוא פותח את הדלת לדרכים חדשות לחקור את עולמנו ואת החומר שמרכיב אותו", אמר ד"ר אלסנדרו קוריוני, מנהל המחקר ביבמ, אירופה ואפריקה, ומנהל מעבדת המחקר המרכזית לקוונטום של יבמ בציריך

"אין ראיות מאומתות לקמפיינים איראניים הרסניים, במסגרתן מופעלות נוזקות מחיקה (Wiper), או למתקפות סייבר רחבות היקף על תשתיות הקשורות ישירות למתקפות. אבל מצב זה עלול להשתנות", כך כתבו בפוסט (א') חוקרי פורטינט (Fortinet) – דרק מאנקי, קארל וינדזור ואמיר לחאני. "היסטורית", כתבו השלושה, "תגובות הסייבר האיראניות לאירועים גיאופוליטיים אינן תמיד מיידיות, אך הן עלולות להיות משבשות. באירועים הקודמים, גורמי איום בסייבר הקשורים לאיראן, הפגינו סבלנות בטרם פעלו". "התקיפות של ארה"ב וישראל על מטרות איראניות מעלות חששות מיידיים לגבי נקמת סייבר מצד איראן. ישנן ראיות מוגבלות לפעולות סייבר איראניות מתואמות, המבוצעות בקנה מידה רחב ושקשורות ישירות למתקפות. זה לא אומר שרמת האיומים תישאר כזו לאורך זמן". לפי חוקרי FortiGuard Labs, גוף מחקר האיומים והמודיעין של פורטינט, "אנחנו רואים כרגע עלייה בפעילויות סייבר אזורית. היא קשורה בניסיונות שינוי תודעתי, השחתות, הפרעות שידור וניסיונות חדירה אופורטוניסטיים. הכל מתרחש בצילו של הסכסוך". הם ציינו כי "בעימותים קודמים ראינו מתקפות מתרחבות במהירות מחוץ לשדה הקרב המסורתי. היו גורמים שהתמקדו אפילו בארגונים עם הקשר הרופף ביותר לאויביהם. היו מי שכוונו לא רק למערכות צבאיות, אלא גם לרשתות אזרחיות, תאגידיות וחוצות גבולות". לדבריהם, "באירועי עבר, האקרים המקושרים לאיראן הפגינו סבלנות ופעלו ימים או שבועות לאחר האירוע הראשוני, כשתשומת הלב השתנתה וההגנה התרופפה". Cyber Fallout After the Strikes: Signal, Noise, and What Comes Nexthttps://t.co/N3Jfiwz2ev — Jeff Whitehead (@Whitehead4Jeff) March 4, 2026 הגל הראשון הוא רעש – ההיערכות לגל השני "בעימות הנוכחי", כתבו החוקרים, "ראינו השחתה ופגיעה ביישומים ונכסי מדיה איראניים, כולל אפליקציית לוח השנה BadeSaba הנפוצה; הפרעות בשידור ובתקשורת המפיצות מסרים פסיכולוגיים; שיבושי קישוריות לאינטרנט בתוך איראן; הגברת טענות מבוססות טלגרם אודות מתקפות סייבר המכוונות לישראל, ירדן, אפגניסטן ומדינות וישויות נוספות באזור; שיח מוגבר המצביע על מיקוד פוטנציאלי בשירותים פיננסיים ותשתיות קריטיות". "רוב האירועים הללו נחלקים לשלוש קטגוריות: פעולות פסיכולוגיות, האקטיביסטיות וניצול אופורטוניסטי של רעש גיאופוליטי", הוסיפו. "בתוך כלל האירועים, בולטת המגמה הדחופה יותר: ניצול הרעש. דפוס אחד ראוי לתשומת לב מדוקדקת יותר: תקופות של הסלמה גיאופוליטית יוצרות סביבה רועשת שגורמי איום – כולל אלה שאינם קשורים ישירות לסכסוך – מנצלים לטובתם. הן יכללו השקת קמפיינים של פישינג בנושא חדשות מתפרצות, הפצת התרעות מזויפות מלאות נוזקות, או עדכוני אבטחה מזויפים. כולם מוסווים בתוך הכאוס המתפתח". ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות מוכרות שהצליחו בעבר "סביבות קונפליקט מספקות כיסוי לפעילות זדונית", כתבו השלושה. "הייחוס הופך לקשה יותר, הבחנה בין מדדים אמינים לטענות ממוחזרות דורשת מאמץ רב יותר, ופעולות 'דגל כוזב' קלות יותר לביצוע. כתוצאה מכך, הסיכון התפעולי של גורמי ההגנה גובר – גם כאשר תגובה אסטרטגית מתואמת עדיין לא התרחשה". החוקרים ציינו כי "יש פעולות שכדאי לשים לב אליהן. בהתבסס על קמפיינים איראניים קודמים ועל התנהגות איומים אזורית רחבה יותר, ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות שהוכיחו את עצמן כיעילות: נוזקות מגב (מחיקה, Wiper) המתמקדות במגזרי ממשלה או אנרגיה; קמפיינים מבוזרים של מניעת שירות נגד מוסדות פיננסיים; קצירת פרטים מזהים סביב נושא של עדכונים הקשורים לקונפליקט; עדכוני אפליקציות מובייל מזויפים, או מתקיני תוכנה מזויפים; והשחתות אתרים שנועדו להניע הגברת מדיה". "ייתכן שלא נראה סימני אזהרה מוקדמים", סיכמו הכותבים. "קונפליקט זה אינו דומה לקמפיין סייבר טיפוסי, המונע ממניעים פיננסיים. כאשר מעורבות פעולות פיזיות, תיאום תפעולי, אם קיים, לא סביר שיתרחש בערוצים פתוחים. במקום זאת, פעילות התכנון עשויה לעבור לתקשורת מוגבלת או חשאית ולהתרחש זמן רב לפני ההפעלה. פעילות סייבר זדונית עלולה להגיע במהירות לפתח הארגון שלכם. לא ראינו כרגע פעולות סייבר איראני רחבות היקף מאומתות הקשורות ישירות למתקפות האחרונות. עם זאת, הבחנו בעלייה בפעילות סייבר אזורית ועלייה מדידה בהתנהגות אופורטוניסטית. בעימותים כאלה, הגל הראשון הוא לעיתים קרובות רעש. אם יגיע גל שני, הוא יכול להיות שקט יותר, מתואם וממוקד יותר, כך שחשוב להיות מוכנים למקרה שזה יקרה. מומלץ לארגונים לנצל את חלון הזמן הראשוני הזה לחיזוק היגיינת סייבר, לאכיפת אימות חזק ואימות רב-שלבי ולהפחתת חשיפה".

בינה מלאכותית מקצרת דרמטית את הדרך מאיסוף מידע ציבורי אל יצירת חומר מודיעיני שממנו נבנות מתקפות מותאמות אישית. באחרונה היא עשתה זאת בפרק זמן של 30 דקות. חוקרי TrendAI ציינו כי "בינה מלאכותית הופכת מידע מקצועי ציבורי – לנשק סייבר מתקדם".  לפי החוקרים, "בינה מלאכותית הפכה את OSINT – איסוף המודיעין ממקורות גלויים, מתהליך ידני וממושך – לצינור ייצור אוטומטי ומסוכן. תוקף בודד יכול להשתמש בכלים נגישים כדי להפוך את טביעת הרגל הדיגיטלית של עובדי חברה – למודיעין מבצעי, המאפשר מתקפות סייבר מתוחכמות ומותאמות אישית, ובמהירות חסרת תקדים". נזכיר כי מערך הסייבר הלאומי דיווח על יותר מ-31 אלף מתקפות פישינג שסוכלו בישראל ב-2025, נתון המשקף גידול של פי 7 מהשנה שעברה. Threat actors can build a full targeting workflow with only public LinkedIn data and off‑the‑shelf automation. No logins or cookies needed. Understand the threat and sharpen your controls: https://t.co/fpSGQVuqSH — TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) March 1, 2026 תוכן שיווקי מזויף המשמש כבסיס לפישינג צוות המחקר הבוחן איומי סייבר עתידיים של ענקית ההגנה טרנד, Forward-Looking Threat Research, הצליח לבנות מערכת הוכחת היתכנות (PoC) בתוך פחות מיממה, תוך שימוש בכלי פיתוח מבוססי AI.  המערכת מסוגלת לסרוק פרופילי לינקדאין ציבוריים, לנתח פוסטים ותמונות בהקשר מקצועי, לזהות את תחומי העניין המרכזיים של היעד ואף לנסח אימיילים מותאמים אישית המשקפים את דרגתו של העובד בארגון. כך המערכת מצליחה לייצר תוכן שיווקי מזויף, הכולל מינוח מקצועי רלוונטי, המשמש כבסיס לפישינג. החוקרים הצליחו ליצור את התוכן השקרי עבור צוות הנהלה שלם של חברה.  מהמחקר עולה כי שלב האיסוף והמודיעין כבר אינו עוד צוואר בקבוק: פעילויות שדרשו בעבר אנליסטים מיומנים, השקעת זמן משמעותית והצלבה ידנית – יכולות כעת להתבצע באופן אוטומטי על ידי אדם בודד המשתמש בכלים מהמדף. "אם בעבר, השלב הראשון במתקפה, של האיסוף ויצירת פרופיל מודיעיני על היעד, היה איטי ודרש זמן, מפעילים אנושיים מיומנים ומחקר ידני נרחב – הרי שכיום הוא יכול להתבצע אוטומטית, במהירות שטרם נראתה ובקנה מידה עצום, באופן שניתן להרחיבו לארגון שלם ולבצע אותו בעזרת כלי AI נפוצים, הזמינים לכל תוקף עם מוטיבציה", נכתב.  "יכולות אלו משנות דרמטית את יחסי הכוחות בעולם הסייבר", אמרו ניומן הוק ודייוויד סנצ'ו, חוקרי החברה, "פעילות מקצועית ציבורית, כמו פרסומים ב-לינקדאין, שנחשבה לאורך שנים כבעלת סיכון נמוך יחסית, מתפקדת כיום כמודיעין לכל דבר. מה שעובדים מפרסמים ביוזמתם – עדכונים מקצועיים, תמונות מכנסים, תיאורי תפקידים והישגים – יכול לסייע להפקת פרופילים פסיכולוגים ברמת החברה והעובד, שיהפכו בהמשך כתשתית לתקיפות ממוקדות. כך נוצרת שכבת מודיעין חיצונית חדשה, שכוללת גם את טביעת הרגל הדיגיטלית של העובדים ומרחיבה את משטח התקיפה של ארגונים – מעבר לתשתיות הטכניות שלהם". נצרו בקלות. חשבונות לינקדאין מזויפים. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT מודיעין ציבורי הופך לנשק במסגרת המחקר, חוקרי טרנד אספו מידע ציבורי מלינקדאין, בלא התחברות לחשבון או גישה מיוחדת, ערכו ניתוח אוטומטי של תמונות ושל ההקשר הטקסטואלי של פוסטים ויצרו פרופילי מודיעין ברמת החברה וברמת העובד. החוקרים הצליחו לזהות מתוך מידע גלוי מי הם מנהלי מפתח בארגון, מה הפעילויות שלהם, ואלו נושאים הם בעלי תהודה גבוהה. הם זיהו מוטיבים מקצועיים שיש להם פוטנציאל להגביר אמינות של הודעות, ויצרו תוכן בסגנון ריאליסטי, כולל בניית אתרים ודפי נחיתה, שניתן להשתמש בו לפישינג מותאם אישית, וכל זאת בלי לפרוץ מערכת אחת.   "השאלה היא כבר לא האם היכולת הזו תנוצל לרעה, אלא האם ארגונים יתאימו את הנחות היסוד שלהם לפני שזה יקרה", כתבו חוקרי TrendAI.  "אם שלב המודיעין ניתן לאוטומציה", הוסיפו, "החשיפה הארגונית מתרחבת, וטביעת הרגל הדיגיטלית של עובדים הופכת לסיכון אסטרטגי. מודלי אבטחה המתמקדים בתשתיות בלבד – עלולים להתעלם משכבת מודיעין חיצונית ההולכת ונבנית מהפעילות הציבורית של הארגון".  "החלק המדאיג ביותר אינו עד כמה המערכת מתוחכמת, אלא עד כמה היא ניתנת ליישום", סיכמו החוקרים. "עלינו להניח שתוקפים בעלי מוטיבציה כבר עושים זאת. ארגונים חייבים לעדכן את אסטרטגיית ההגנה שלהם ולהניח כי לתוקפים כבר יש ראות חיצונית עמוקה על הארגון ועובדיו. בעולם שבו כל סטטוס ציבורי עלול להפוך לנשק, שגרת הגנת הסייבר חייבת לכלול גם ניתוח מודיעין חיצוני, ניהול חשיפה דיגיטלית והכנת תרחישים למצבי מתקפה אוטומטית".

במשך שנים מדובר על כך שמגזר ההיי-טק הוא מכיל ומקבל, בוודאי יותר ממגזרים אחרים במשק. אלא שהנתונים והעדויות מהשטח מראים שזה לא תמיד נכון: המספרים של החרדים והערבים בהיי-טק הם קטנים, בוודאי לעומת חלקם באוכלוסייה הכללית, ויהיה נכון לומר שהם מודרים מההיי-טק. כשזה מגיע לנשים – חרדיות וערביות – מדובר בהדרה כפולה: הן על רקע המגזר שאליו הן משתייכות והן על רקע היותן נשים. לאחר שאתמול (א') הצגנו בפניכם את סיפורן של שלוש נשים ערביות ודרוזיות שעובדות בהיי-טק, מצליחות ויכולות להיות רול מודליות לנשים אחרות מהחברות שלהן, היום אנחנו רוצים לעסוק בצד השני, והפחות יפה, של המטבע. הנשים הערביות מהוות לכל היותר 1% בלבד מהמועסקות והמועסקים בהיי-טק הישראלי – תלוי באיזה דו"ח מסתכלים. אצל הגברים הערבים המצב מעט טוב יותר, ומביא לכך שכלל העובדים.ות מהחברה הערבית בענף עומד על 4%. ועדיין, הערבים.ות מהווים.ות 21.1% מכלל תושבי ישראל. חשוב לציין: הסיבה למספרן הנמוך מאוד של נשים מהחברה הערבית בהיי-טק הישראלי היא לא רק אפליה (לא מוצהרת, כמובן) שנוקטים המראיינים וחברות ההיי-טק, אלא גם חסמים חברתיים ותרבותיים – התפיסה השמרנית, הרווחת במידה רבה בחברה זו, שלפיה מקומה של האישה בבית, עם הילדים; חסם התחבורה – ההיי-טק ממוקם ברובו המכריע במרכז הארץ, בעוד שרוב היישובים הערביים ממוקמים בנגב, בגליל ובמשולש, והתחבורה הציבורית משם למרכזי הטכנולוגיה של ישראל לא מצטיינת, בלשון המעטה; והעובדה שחלק לא מבוטל מההיי-טק הישראלי בנוי על חבר מביא חבר – מה שעל פי רוב אין לסטודנטים ערביים. העובדה שלא מעט מנהלים וסטארט-אפיסטים הם יוצאי יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל משלימה את התמונה. מכל זה ניתן לראות שההיי-טק הישראלי נמצא רחוק, פיזית וחברתית, מהרבה מאוד מהנשים הערביות. המצב הזה מביא לכך שכמעט שאין לנשים הערביות שחושבות על עבודה בהיי-טק רול מודליות. עם זאת, לדברי מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק – ארגון שעוסק בקידומם של ערבים בהיי-טק הישראלי, המצב מתחיל להשתנות: "יש כבר נשים ערביות בוגרות אקדמיה במקצועות הטכנולוגיה, מהנדסות שעובדות בהיי-טק וסטארט-אפיסטיות, שמקימות סטארט-אפים ומצליחות. זה משתנה והנשים הצעירות מהחברה הערבית קולטות את זה". גם לנשים הערביות מגיע מקום ב-"מועדון" של ההיי-טק. צילום: ג'מיני השפעת המלחמה ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה רק הרעו את המצב. ג'לג'ולי אמרה כי "המלחמה אתגרה עוד יותר את קליטת המהנדסים הערבים והמהנדסות הערביות בתעשייה. היא הגבירה את הגזענות והדעות הקדומות בחברה הישראלית, ובכלל זה בהיי-טק". "תאר לעצמך שמהנדסת ערביה שהולכת עם כיסוי ראש מתראיינת לעבודה. מה קורה לראש צוות שרואה מולו מועמדת עם חיג'אב? אילו דעות קדומות רצות לו בראש? ומה הוא חושב על זה?", שאלה. "יש דעות קדומות, ואם לא נעשה עבודה לנטרל את הסטריאוטיפים – זה מאוד ישפיע. יש תפיסות מושרשות, שצריך לעקור אותן". מקום לאופטימיות למרות הגזענות והאפליה, והאתגרים האחרים שבפניהן ניצבות הצעירות הערביות (והצעירים הערבים) שרוצות להתקבל בהיי-טק, ג'לג'ולי אופטימית. האופטימיות שלה לא עיוורת למציאות – נהפוך הוא: היא רואה מגמות בחברה הערבית, וגם אבל במידה פחותה בתעשיית ההיי-טק, שמביאים אותה למסקנה הזו. לדבריה, האופטימיות שלה נובעת הן מהרצון הגובר שלהן להשתלב בהיי-טק, והן מהנכונות של החברות לקלוט אותן לעבודה. נתחיל בצד של הצעירות: על פי הנתונים, מספר הסטודנטיות הערביות למקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) גדל בשנים האחרונות, והן מהוות 60% מכלל הסטודנטים מהחברה הערבית במקצועות אלה באקדמיה. לדברי ג'לג'ולי, "זה מאוד מעודד. נשים ערביות צעירות התחילו לפרוץ את מחסום המקצועות שיותר מתאימים לנשים, שזה מצוין. מדובר בשינוי מבורך, שעבדנו עליו קשה". היא ציינה כי "ההתפתחות החברתית בחברה הערבית סייעה לכך מאוד. בתיכון, רוב הבנות הערביות לומדות מתמטיקה ופיזיקה, במספרים עצומים. הפער היה, ועודנו במידה מסוימת, בין התיכון לאקדמיה. הן למדו חמש יחידות מתמטיקה אבל הלכו ללמוד הוראה. אנחנו וארגונים אחרים עושים פעילות רבה כדי שהן ילכו ללימודי היי-טק בהשכלה הגבוהה. אנחנו אומרים להן: אם את רוצה להתפתח, את צריכה לבחור מקצוע נדרש, שמרוויחים בו טוב – ופעמים רבות אנחנו מצליחים לשכנע". ועדיין, ההורים לא מערימים קשיים? "לפעמים כן. היציאה של נשים לעבודה מתקבלת אצלנו בעין יותר יפה מאשר פעם. יש קונצנזוס שתעשיית ההיי-טק היא קטר הצמיחה, אבל יש סייגים: ההורים יעדיפו בדרך כלל שהילדה שלהם תלך ללמוד רפואה ולא הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים, כי הם חושבים שמקצוע הרפואה יותר יציב ואין בו את התנודות שיש בהיי-טק". "תאר לעצמך שמהנדסת ערביה שהולכת עם כיסוי ראש מתראיינת לעבודה. מה קורה לראש צוות שרואה מולו מועמדת עם חיג'אב? אילו דעות קדומות רצות לו בראש? ומה הוא חושב על זה?" ג'לג'ולי שואבת אופטימיות גם מהעבודה שצופן-תשביק עושה עם חברות היי-טק, בפרט עם מחלקות משאבי האנוש ועובדים ומנהלים בענף. "אנחנו מקיימים סדנאות על גיוון והכלה, והחשיבות שלהן, ומלמדים חברות ואנשי היי-טק על התרבות הערבית", אמרה. האם ההיענות רחבה? "אנחנו רואים שחלק מהחברות נענות לזה, ויש חברות שמנגישות ומדגישות, גם בפני העמיתים היהודים, את המנהגים והדת של הערבים, למשל בחודש הרמדאן (שאנחנו נמצאים במהלכו עכשיו – י"ה). אלה בעיקר החברות הבינלאומיות. בנוסף, יש בחלק מהחברות מועדונים של מהנדסים ומהנדסות מהחברה הערבית. כל זה עוזר להתגבר על המחסומים, לפתוח את העובדים היהודים לתרבויות אחרות. זה מאוד חשוב: ההיכרות המעמיקה עם התרבות של הקולגה שלך מסירה המון מחסומים". עוד סיבה לאופטימיות, לפי ג'לג'ולי, היא שאנבידיה מקימה בימים אלה שני קמפוסים חדשים במקומות קרובים ליישובים ערביים: בקריית טבעון ובבאר שבע. "ההקמה של המרכזים החדשים יוצרת הזדמנות גדולה גם לצעירים.ות ערבים.ות בצפון ובדרום, אבל אנבידיה צריכה לעשות מאמץ ואני מקווה שהם יעשו שיתוף פעולה אתנו. יש באזורים האלה ריכוזים גדולים של האוכלוסייה הערבית, כולל בוגרי.ות מקצועות טכנולוגיה, ואנבידיה נחשבת לאחת החברות בתעשיית ההיי-טק שיש בהן את האחוז הכי גבוה של מהנדסים.ות ערבים.ות. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי גם בקמפוסים החדשים", אמרה. מה צריך לעשות כדי להגדיל עוד יותר את המספר של הנשים הערביות בהיי-טק? "זה שיש יותר סטודנטיות ערביות למקצועות הטכנולוגיה יגדיל את המספר שלהן בתעשייה, אבל כדי שהוא יגדל עוד יש כמה צעדים שהממשלה, החברות וארגונים כמונו צריכים לעשות. החברות צריכות לבנות מסלולים שיעזרו למהנדסת הערבייה להתקדם, כמו שיש מסלולים ייחודיים לחרדיות. יש צורך גם בתקציבים ממשלתיים. לממשלה יש תפקיד מאוד חשוב – לתת לחברות תמריצים לקלוט סטודנטים.ות ערבים.ות. עד השנה האחרונה פעלה תוכנית החומש לחברה הערבית, והשנה, לצערי הרב, הממשלה החליטה לקצץ בה קיצוץ גדול, של שני מיליארד שקלים. זה משליך לרעה על תוכניות הקידום הכלכלי והתעסוקתי של החברה הערבית. בנוסף, 2026 היא השנה האחרונה של תוכנית החומש והממשלה לא פועלת על מנת שתהיה תוכנית נוספת. למרבה האבסורד, מי שקידמה את הביטול היא השרה לשוויון חברתי, מאי גולן".

קבוצת בזק סיימה את 2025 ואת הרבעון האחרון שלה עם ירידות קלות בהכנסות לצד עליות בולטות ברווח הנקי – כך על פי הדו"חות הכספיים שהקבוצה פרסמה היום (ב'). תוצאות הרבעון מצביעות על ירידה של 0.8% בהכנסות ל-2.2 מיליארד שקלים, כאשר הכנסות הליבה גדלו ב-4.7% ל-2.04 מיליארד. בחלוקה לחברות הקבוצה, ההכנסות הרבעוניות של בזק קווי עלו ב-4% ל-1.1 מיליארד שקלים, הכנסות פלאפון גדלו ב-5.7% ל-554 מיליון, אלה של יס עלו ב-7.3% ל-340 מיליון ולעומת זאת, הכנסות בזק בינלאומי טק הציגו ירידה של 7.7% ל-263 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני של הקבוצה גדל ב-15.2% ל-242 מיליון שקלים. מבין החברות הבנות, הרווח של בזק קווי צנח ב-65% ל-67 מיליון שקלים, זה של פלאפון זינק ב-52% ל-47 מיליון, הרווח של יס צמח ב-76% ל-97 מיליון ובזק בינלאומי טק עברה מהפסד של 69 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד לרווח של שלושה מיליון ברבעון המדווח. זינוק של 890% בהכנסות השנתיות של יס בשנה כולה, ההכנסות של קבוצת בזק רשמו ירידה של 2% ל-8.7 מיליארד שקלים והרווח הנקי הציג זינוק של 32% ל-1.4 מיליארד. בזק קווי רשמה עלייה של 2% בהכנסות ל-4.4 מיליארד שקלים וצניחה של 21% ברווח הנקי ל-720 מיליון. ההכנסות השנתיות של פלאפון עלו ב-3.5% ל-2.1 מיליארד שקלים והרווח הנקי השנתי שלה גדל ב-5.8% ל-146 מיליון. ב-יס, ההכנסות הציגו גידול שנתי של 2.8% ל-1.3 מיליארד שקלים והרווח קפץ ב-890% ל-485 מיליון. בזק בינלאומי טק הציגה קיטון של 2.3% בהכנסות ל-1.08 מיליארד שקלים ומעבר מהפסד נקי של 22 מיליון שקלים לרווח נקי של 36 מיליון. בזק הכריזה על חלוקה של 700 מיליון שקלים לבעלי המניות – מתוך זה 550 מיליון שקלים בדיבידנד, ו-150 מיליון בתוכנית ראשונה בתולדות בזק לרכישה עצמית של מניות. כמה השתכרו בכירי בזק? עלות השכר של חמשת מקבלי ההכנסות הגבוהות ביותר בבזק ירדה ב-2025 ב-24.25% ל-22.2 מיליון שקלים. את הירידה הבולטת ביותר רשם תומר ראב"ד, יו"ר הקבוצה, שעלות השכר שלו צנחה ב-32% ל-6.6 מיליון שקלים. עלות השכר של ניר דוד, מנכ"ל בזק, ירדה ב-12.5% ל-6.22 מיליון שקלים. לאחר מכן ניצבים אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-יס, עם ירידה של 5% ל-6.08 מיליון שקלים; רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי טק, עם קיטון של 7.8% ל-3.3 מיליון; ויוחאי בניטה, סמנכ"ל הכספים של בזק, שהוא היחיד מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקבוצה שעלות השכר שלו גדלה אשתקד – ב-22.9% לשלושה מיליון שקלים. ראב"ד אמר עם פרסום התוצאות כי הן מצוינות, ו-"מעידות על עוצמתה של הקבוצה ועל יישום מוצלח של האסטרטגיה שלנו: חצינו את רף מיליון הלקוחות בסיבים בבזק קווי, ואנחנו מובילים את שוק התשתיות עם פריסת סיבים הצפויה להגיע לכ-3.5 מיליון משקי בית. פלאפון הציגה את השנה החזקה ביותר שלה מזה עשור ו-יס השלימה מהפך פיננסי מרשים". הוא ציין כי "אנחנו מוכיחים שוב את הקריטיות של תשתיות תקשורת חזקות ואמינות עבור מדינת ישראל, גם על רקע הסבב הנוכחי מול איראן, ומאפשרים רציפות תוך שמירה על זמינות גבוהה של השירותים לכלל הציבור והמשק". "אנחנו נוטלים חלק חשוב בחזית ה-AI ומאפשרים את קידומה של המהפכה בישראל, עם טכנולוגיה, תשתית וקידום מוצרים רלוונטיים לציבור", הוסיף ראב"ד.

מסעות התקיפה בסייבר המכונים "קמפיין משרת החלומות", נמשכים, ובסיוע כלי AI, כך לפי חוקרי מיקרוסופט. לפי חוקרי הענקית מרדמונד, האקרים צפון קוריאנים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להטעות חברות מערביות להעסיק אותם. מיקרוסופט דיווחה, כי "כלי בינה מלאכותית מסתירים זהויות של מועמדים מזויפים, שמתמודדים על קבלת משרות IT לטובת עבודה מרחוק – עבור 'מועמדים' מצפון קוריאה. במסגרת השימוש ב-AI, הם מנצלים גם כלים לשינוי קול לצורך הטעיה". לפי החוקרים, "מסע ההונאה מפיונגיאנג נועד לגיוס כספים. כלי ה-AI מסייעים ליצור שמות בדויים ולשנות תעודות זהות גנובות. הכל במטרה להעלות את האמינות של מועמדים מזויפים למשרות IT ופיתוח תוכנה". ההונאה מבוצעת בדרך כלל על ידי האקרים  הנתמכים על ידי המדינה, המחפשים עבודה מרחוק בתחום ה-IT בארצות המערב, תוך שימוש בזהויות מזויפות. לאחר שהתקבלו לעבודה, ההאקרים "תורמים" את שכרם למדינה. לפי חוקרי יחידת מודיעין האיומים של מיקרוסופט, "פיונגיאנג משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזק את יעילות התחבולה שלה". לדברי מיקרוסופט, כמה הונאות מבוססות בינה מלאכותית, שבוצעו על ידי קבוצות צפון קוריאניות הן Jasper Sleet ו-Coral Sleet. "הנוכלים השתמשו בתוכנות לשינוי קול במהלך ראיונות מרחוק כדי להסתיר את המבטא שלהם, מה שאפשר להם להיראות כמועמדים מערביים. הם גם משתמשים באפליקציית הבינה המלאכותית Face Swap כדי להכניס את פניהם של עובדי IT מצפון קוריאה למסמכי זהות גנובים וליצור תמונות ראש 'מלוטשות' לקורות החיים". "ההאקרים מנצלים את הבינה המלאכותית לאורך מחזור חיי ההתקפה כדי להתקבל לעבודה, להישאר מועסקים ולנצל לרעה גישה בהיקף רחב", סיכמו חוקרי מיקרוסופט. ב-2025 מיקרוסופט שיבשה 3,000 חשבונות Outlook או Hotmail, ששימשו "עובדי IT" מזויפים בצפון קוריאה. "העובדים המזויפים השתמשו בפלטפורמות בינה מלאכותית כדי ליצור רשימות של שמות, המתאימים מבחינה תרבותית, ופורמטים תואמים של כתובות דוא"ל – כדי לבנות זהויות בדויות לבקשות עבודה. לפני כן, הם עושים שימוש ב-AI כדי לסרוק מודעות דרושים לתפקידים הקשורים לתוכנה ול-IT בפלטפורמות של משרות".