אם ניסיתם בעבר לשנות את כתובת ה-Gmail שלכם, מצאתם שזה לא אפשרי, לפחות לא היה אפשרי. אבל יש סיכוי שבתחילת השנה הבאה תוכלו להתחיל "דף חדש" עם כתובת חדשה – מבלי לאבד נתונים. נכון שתמיד אפשר לפתוח חשבון נוסף עם כתובת שונה, ואפילו לקבוע העברה אוטומטית של מיילים מהכתובת הישנה, אבל עד כה מעולם לא היה אפשר פשוט לשנות את כתובת ה-Gmail הקיימת. כעת נראה שזה עומד להשתנות. חשבון גוגל קשור לכתובת הדואר, ועבור רובנו, זוהי גם כתובת ה-Gmail שלנו, שמסתיימת ב-gmail.com@. בעוד שגוגל מציינת שניתן לעבור בחופשיות לכתובת אימייל של צד שלישי, פירוש הדבר מחיקת ה-Gmail בתהליך. האפשרות החדשה עדיין אינה אפשרית, אך גוגל עדכנה לאחרונה את מסמכי התמיכה שלה בשפה ההינדית, שמתואר בהם מנגנון עתידי לשינוי כתובת ה-Gmail – מבלי לאבד דבר בתהליך. גוגל מציינת במסמך, שהיא מאאפשרת למשתמשים לבחור כתובת Gmail חדשה, ושהתמיכה בתכונה החדשה נפרסת בהדרגה, ולא תהיה זמינה לכולם בתחילה. לאחר בחירת שם חדש לכתובת החדשה, כתובת ה-Gmail הישנה תיחשב ככינוי. ניתן יהיה להיכנס למייל באמצעות כל אחת מהכתובות, וגוגל מצהירה במפורש, שלא יאבדו הודעות או נתונים הקשורים לכתובת הישנה. כמובן, יש כמה מגבלות חשובות והגיוניות: גוגל תאפשר לבחור כתובת Gmail חדשה רק פעם ב-12 חודשים, ורק שלוש פעמים בסך הכל – אז כדאי לחשוב על כך טוב-טוב לפני שרצים לשנות את הכתובת.

אנבידיה מבצעת בימים אלה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, וקונה את הנכסים של סטארט-אפ בן תשע שנים בתחום ה-AI תמורת 20 מיליארד דולר – כך נחשף אתמול (ד') ב-CNBC. הרכישה הגדולה ביותר של אנבידיה עד כה הייתה זו של מלאנוקס הישראלית, שאותה היא ביצעה ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. החברה הנרכשת, גרוק (Groq, ולא Grok, צ'טבוט הבינה המלאכותית של xAI של אילון מאסק), מפתחת תשתית לבניית מודלי היסק לבינה מלאכותית באמצעות שבבי יחידות לעיבוד שפה (LPU, ר"ת Language Processing Unit), שמאפשרת להריץ אותם במהירות שיא. היא עושה זאת דרך פלטפורמת הענן שלה, GroqCloud. אנבידיה תקנה ממנה את פעילות ה-LPU והמודלים, ולא את עסקי הענן. שווי החברה גדל ביותר מפי שלושה בשלושה חודשים בלבד העסקה מבוצעת על פי שווי הגדול ביותר מפי שלושה מזה שהוערך לגרוק בסבב הגיוס האחרון, שאותו היא ביצעה בספטמבר האחרון: אז היא גייסה 750 מיליון דולר לפי שווי של 6.9 מיליארד. הסבב הובל על ידי דיסרפטיב, שמאז הקמתה של גרוק ב-2016 השקיעה בה יותר מחצי מיליארד דולר. בין המשקיעים בה ניתן למצוא גם את בלאקרוק, סמסונג, סיסקו ו-1789 קפיטל, שדונלד טראמפ ג'וניור, בנו של נשיא ארצות הברית, הוא שותף בה. אלקסיס דיוויס, מנכ"ל דיסרפטיב, אמר ל-CNBC כי העסקה נסגרה במהירות. זה לא פלא: באנבידיה סבורים כי רכישת גרוק תגדיל את יכולות הבינה המלאכותית שלה. במייל ששלח לעובדים כתב מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, כי "אנחנו מתכננים לשלב את המעבדים בעלי זמן ההשהיה הנמוך (Low Latency) של גרוק לארכיטקטורת מפעל ה-AI שלנו, כדי שהפלטפורמה תוכל לשאת טווח גדול יותר של מודלי היסק מבוססי בינה מלאכותית ועומסי עבודה בזמן אמת". הואנג הבהיר כי אנבידיה "לא רוכשת את גרוק כחברה". בבלוג של גרוק נכתב כי היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית "ללא כל הפרעה", ותנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של החברה, סימון אדוארדס. לעומת זאת, בבלוג של גרוק נכתב כי "כחלק מההסכם, ג'ונתן רוס, מייסד גרוק, סאני מדרה, נשיא החברה, וחברים נוספים בצוות שלה יצטרפו לאנבידיה, כדי לסייע בקידום הטכנולוגיה שלה". מייסדי גרוק יצטרפו לאנבידיה בבלוג ציינה החברה כי "היום, גרוק הודיעה כי היא נכנסת להסכם רישיונות ללא בלעדיות עם אנבידיה. העסקה מבטאת מיקוד משותף בהרחבת הגישה למודלי היסק מבוססי AI עם ביצועים גבוהים ובמחיר זול". אנבידיה משקיעה רבות בחברות AI, ועל פי מידע שפורסם באוקטובר, היא השקיעה עד כה בחברות בתחום 60.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה תלולה לעומת ההשקעות עד 2023, שעמדו על 13 מיליארד דולר. רק באחרונה אנבידיה הודיעה על השקעה של 100 מיליון דולר ב-OpenAI, המפתחת של ChatGPT, כחלק מקונסורציום של חברות, אולם העסקה עדיין לא נחתמה. בנוסף, בספטמבר האחרון היא צירפה לשורותיה את רוצ'ן סנקר, מנכ"ל של חברת AI אחרת – אנפבריקה, ובכירים אחרים בחברה, והשקיעה בכך סכום ענק של 900 מיליון דולר.

"הבינה המלאכותית היא פשוט קפיטליזם של מעקב, שממשיך להתפתח ולהתרחב עם כמה שיטות חדשות, אך עדיין – הוא מבוסס על גניבה. רצנו לעבר האינטרנט, במחשבה שתבוא דמוקרטיזציה של ידע ותקשורת. אבל מה שרצנו אליו, בזרועות פתוחות – הפך לכלא מעקב, בלי סורגים או שומרים, אך גם בלי האפשרות לברוח. אם הממשלות הדמוקרטיות שלנו לא יפעלו יחד, בפעולה קולקטיבית – זה לא ישתנה, גם בעידן הבינה המלאכותית", כך אמרה באחרונה פרופ' שושנה זובוף, פילוסופית וסופרת בינלאומית נודעת. פרופ' זובוף, לשעבר מרצה בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד לפסיכולוגיה חברתית, פילוסופיה וטכנולוגיה, חיברה כמה ספרים, בהם עידן קפיטליזם המעקב, שיצא לאור ב-2018. בספרה הפופולרי היא חשפה תופעה שהתרחבה מאז, ללא פיקוח: איסוף מידע אישי ומסחר בו על ידי חברות טכנולוגיה. בשנה הקרובה היא תוציא עדכון לספר, בעקבות ההתרחבות המהירה של הבינה המלאכותית. בינה דולרית. צילום: Blackday, ShutterStock "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים עד הסוף את ההשפעות של קפיטליזם המעקב (או הפיקוח), כי הן מוסתרות. לו אנשים היו יודעים מה קורה – כולם היו מתמרדים", אמרה זובוף בראיון לעיתון הספרדי אל פאיס. "זה התחיל עם גוגל: כל שימוש במנוע החיפוש השאיר לה נתונים אישיים שניתן לנתח, להבין ואז לחזות התנהגויות. כך הפכנו למאגר של נתונים עשירים ורב ממדיים, וגוגל, בשלב מוקדם, יכולה הייתה לחזות את הנטייה המינית, הפוליטית, המצב הכלכלי או התרבותי של אדם. זה הפך לבסיס העסקי של החברות האלה, ששינה את העולם: הן הבינו שאפשר למכור תחזיות התנהגות אנושית". לדבריה, "בגוגל היה קונפליקט: לספר לאנשים שהם לוקחים בסתר את הנתונים שלהם או לא. הם בחרו שלא לספר, כי הם הבינו שהם גונבים. הם פחדו רק מדבר אחד – אז וגם כיום: החוק". "טראמפ וארה"ב מפחדים מאירופה" זובוף ציינה כי "חלה התקדמות משמעותית במאבק בקפיטליזם המעקב, ואירופה נמצאת בחזית. קרו דברים משמעותיים, נחקקו חוקים, אבל מנהיגי אירופה לא יודעים אם עדיף לפייס את דונלד טראמפ או לקדם את החוקים החשובים שנחקקו". "טראמפ וארה"ב מפחדים מאירופה", הוסיפה. "המקום היחיד שממנו יגיע החוק (שיטיל רגולציה על השימוש בבינה מלאכותית – י"ה) הוא מאירופה. אז הם מעליבים ומשפילים את אירופה והנהגתה". "הקשר בין טראמפ לאוליגרכים הטכנולוגיים – 'נישואים'" זובוף דיברה על מערכות היחסים בין טראמפ למי שהיא קוראת "האוליגרכים הטכנולוגיים" וכינתה אותן "נישואים". מאז שנשיא ארה"ב נכנס לכהונה השנייה שלו בבית הלבן בתחילת השנה (ועוד בקמפיין הבחירות), המנכ"לים של ענקיות הטק דאגו להתקרב מאוד לטראמפ, ומערכות היחסים בינו לבינם התהדקו – מתרומות לטקס ההשבעה שלו, עבור בפגישות בבית הלבן וכלה בהצטרפות למסעות שלו במדינות אחרות. זובוף ציינה בהקשר זה כי "גברים עשירים וחזקים אינסופית, ששולטים בכל המידע בעולם, 'התחתנו' עם טראמפ. זה טוב לשני הצדדים: חברות הטק זקוקות לעולם ללא חוקים, ורק לטראמפ יש את האישיות המעוותת שמאפשרת לו לעשות זאת, ואילו טראמפ צריך מהם עולם שבו שקרים שולטים בכל מרחב המידע". נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בפגישה עם מנכ"ל ומייסד מטא, מארק צוקרברג. צילום: Rawpixel.com לדבריה, "ה-'נישואים' האלה ממחישים מה קורה כשיכולות המעקב ואיסוף הנתונים של המגזר הפרטי והציבורי מתאחדות. זה קרה בסין והופך למסוכן מאוד. אנחנו בדרך לתרחיש דומה בארה"ב. זו חזרה לתקופה שאחרי פיגועי התאומים: הממשל הבין שהחברות אוספות את כל הנתונים. האנליטיקה החזויה הזו הייתה חיונית ל-'חוק הפטריוט' (The Patriot Act), למה שוושינגטון דמיינה כמלחמה בטרור. בתקופה קצרה, כל הדמוקרטיות בעולם עסקו בחשאי באיסוף נתונים סודי ללא צו". לסיכום היא אמרה כי "אפשר להחזיק בקפיטליזם מעקב או בדמוקרטיה, אי אפשר גם וגם. הם מנוגדים זה לזה באופן יסודי. צריכים להתחיל מההתחלה, ולקרוא לילד בשמו: זו גניבה, צריך לאסור אותה ולמצוא חלופה טובה יותר, שממוקדת באנושות". לינק לרישיון התמונה של פרופ' זובוף.

אברא נמצאת בעיצומו של פרויקט להקמת מערכת CRM גלובלית מבוססת Dynamics 365 CRM של מיקרוסופט – בדולב פלסטיק. הפרויקט החל ברבעון השלישי השנה וצפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2026. היקף הפרויקט נאמד בכשני מיליון שקלים. גם חברת הייעוץ IT Solutions לקחה חלק בהטמעת המערכת לניהול קשרי לקוחות, מכירות ושיווק. המהלך נועד לאחד תהליכי מכירה, שיווק ושירות בחברה. המערכת תסייע לדולב בניהול לידים, הזדמנויות ומכירות, בניהול קמפיינים שיווקיים ובתמיכה במרכזי השירות, במטרה לשפר את יחס ההמרה בין לידים לעסקאות, לייעל את מערך השירות ולעמוד ביעדי SLA (הסכמי רמת שירות) אחידים בכל סניפי החברה בעולם. דולב מוצרי פלסטיק הוקמה בשנת 1976, והיא מתמחה בייצור מוצרי פלסטיק בנפח גדול, בטכנולוגיה ייחודית של הזרקת קצף. מטה החברה ממוקם בקיבוץ דביר שבנגב, והיא פועלת בעולם באמצעות 14 חברות-בת ורשת מפיצים בינלאומית. מוצרי החברה כוללים ארגזי קטיף, ארגזים לנוזלים, משטחים, פחי אשפה גדולים ועוד. ההטמעה – במטה בארץ ובמרכזי החברה הבינלאומיים בשלב הראשון הוטמע הפתרון במטה המרכזי של דולב פלסטיק בישראל. שלב זה הסתיים בסוף נובמבר השנה. מאז עמלים אנשי אברא על יישום הדרגתי במרכזי החברה הבינלאומיים, תוך התאמה לצרכים של כל חברה-בת. בשלב הבא של הפרויקט אברא תשלב כלי AI לבניית אוטומציות בתהליכי המכירות, השיווק והשירות, ולייעול תהליכים תפעוליים. המערכת תשרת כ-60 משתמשים ממחלקות השיווק, המכירות והשירות בישראל ובעולם, וכן את הנהלת החברה. לדברי גלעד כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדולב פלסטיק, "אנחנו יצרנית בינלאומית, בעלת מרכזי ייצור ומכירות ברחבי העולם. בחנו כמה פתרונות CRM שיוכלו לתת מענה מקצה לקצה לצרכים העסקיים והשיווקיים המתפתחים בחברה, כולל שילוב כלי אוטומציה מבוססי AI. פלטפורמת ה-CRM של מיקרוסופט מספקת מענה מתקדם לאתגרים העסקיים הקיימים והעתידיים, ומהווה בסיס רחב לניטור, ייעול ושיפור הפעילות מול לקוחות החברה". כהן סיים בציינו כי "אנחנו בדולב פלסטיק מגדירים את המהלך כפרויקט דגל לאימוץ פתרון CRM ארגוני מתקדם, המסמן שינוי משמעותי בפעילות החברה בהיבטי B2B וקשרי הלקוחות". משה בן בסט, מנהל חטיבת CRM באברא, הוסיף כי "עם הפרויקט, החברה תייעל את כלל תהליכי המכירות, השירות והשיווק ותשפר את יכולות המעקב אחר הזדמנויות מכירה ופעילות השיווק. בחרנו בגישת יישום הדרגתית, תחילה בישראל ולאחר מכן ביצוע Roll-Outs גלובליים, תוך שימור הידע והפרקטיקות שיותאמו לכל חברת בת. כך נבטיח הטמעה מהירה וחלקה במינימום סיכונים. הפרויקט מתבצע תוך שמירה על המשכיות עסקית ומתן ערך ממשי ללקוח, לצד שילוב יכולות AI עם מתודולוגיות Best Practice".

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יחד עם רשות החדשנות, הודיעו היום (ה') על בחירתה של חברת Creation Space להקמה והפעלה של מעבדת מחקר ופיתוח לאומית חדשה המיועדת להאצת טכנולוגיות חלל. הקמת המעבדה, שתפעל תחת המותג Access to Space, תוקצבה בסכום כולל של 60 מיליון שקלים, מתוכם 40 מיליון שקל ימומנו באמצעות מענק ממשלתי מאוגם. המהלך יצא לפועל בהמשך להחלטת פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) מיוני 2025. בפורום זה פועלים יחד משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת, מפא"ת ומשרד האוצר, במטרה לבסס את תחום החלל בישראל. התשתית החדשה נועדה לספק פתרון מקיף מקצה לקצה – החל משלב פיתוח המטענים הייעודיים (מטע"דים) והוכחת הבשלות הטכנולוגית, דרך ליווי הנדסי ורגולטורי, ועד לשיגור, תפעול ותמיכה במערכות לוויינות. במסגרת תנאי המיזם, המעבדה התחייבה להעניק לחברות ישראליות זכאיות הנחות משמעותיות של לפחות 35% ממחירי השוק עבור שירותי פיתוח, ניסוי ושיגור. יעד מרכזי נוסף שהוצב לפעילות הוא שיגור והדגמה של לפחות 15 מטענים ניסיוניים במהלך שלוש שנות הפעילות הראשונות. בדרך זו, המעבדה צפויה לגשר על הפער הקיים בשוק בין שלב הפיתוח במעבדה לבין היישום המבצעי בחלל, תוך הפחתת חסמים לוגיסטיים וכלכליים עבור סטארטאפים וגופי מחקר. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה "אבן דרך אסטרטגית בביצור ריבונותה הטכנולוגית של ישראל בחלל" הגוף שנבחר להוביל את המיזם, חברת Creation Space, כבר פועל בתחום ומפעיל אקסלרטור ייעודי, שבו השתתפו עד כה 15 חברות. החברה קשורה לקרן השקעות שהשקיעה כ-6 מיליון דולר בחברות חלל מקומיות, ועל בסיס פעילות זו תוקם חברת Access to Space, שתאגד שותפים טכנולוגיים ותעשייתיים כזרוע הביצועית של המעבדה. הקמת המעבדה נועדה לחזק את הקשר בין המחקר האקדמי ליישום המסחרי ולתמוך בצמיחה כלכלית וטכנולוגית, הן במגזר האזרחי והן במגזר הביטחוני. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל התייחסה למהלך ואמרה: "הקמת מעבדת המו"פ הלאומית היא אבן דרך אסטרטגית בביצור ריבונותה הטכנולוגית של ישראל בחלל. אנו עוברים היום משלב התכנון לשלב הביצוע, ומעניקים לתעשיית החלל הישראלית 'כרטיס כניסה' נגיש ומסובסד אל מחוץ לאטמוספירה. המעבדה תהווה גשר קריטי שיאפשר ליזמים ולחוקרים להפוך רעיונות פורצי דרך לטכנולוגיות מוכחות בחלל, תוך הסרת חסמים כלכליים ולוגיסטיים מורכבים. זוהי השקעה ישירה בעתיד הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל, שתבטיח כי המוח הישראלי ימשיך להוביל את חזית החדשנות העולמית גם במרחבי החלל החיצון". ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל, הוסיף כי: "הקמת מעבדת מו"פ לאומית לחלל היא מהלך בעל חשיבות אסטרטגית לסקטור טכנולוגיות החלל הישראלי. ההשקעה בתשתית שתאפשר ניסוי, הדגמה ושיגור של טכנולוגיות מתקדמות תחזק את היתרון היחסי של ישראל, תמשוך פעילות גלובלית, ותאפשר גם לחברות צעירות להתמודד בזירה הבינלאומית. הקמת מעבדת המו"פ מהווה צעד משמעותי בעיצוב ישראל כמרכז לחדשנות חלל עולמית. המטרה היא לאפשר לקבוצות ישראליות קטנות לפעול בוודאות וביציבות, ולהתמקד בפיתוח טכנולוגיות ויישומים, במקום בהקמת תשתיות". יו"ר סוכנות החלל הישראלית, ד"ר שמרית ממן, ציינה כי: "המהלך נבנה מתוך הבנה עמוקה של צווארי הבקבוק בתעשיית החלל. אנחנו מסירים מהיזמים את העיסוק בתשתיות, לוגיסטיקה ושיגור, ומאפשרים להם להתמקד במה שחשוב באמת – פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך והוכחת היתכנות אמיתית בחלל".

בעידן שבו שדה הקרב הופך דיגיטלי יותר מאי פעם, הגבול בין טכנולוגיה אזרחית מתקדמת לבין יכולות מבצעיות הולך ומטשטש. בתווך הזה, בין הצורך בחדשנות מהירה לבין הדרישות המחמירות של עולמות המודיעין והביטחון, פועלת NESS FORCE – הזרוע הביטחונית של חברת נס (Ness). לקראת כנס ממר"ם הקרוב, שבו משמשת NESS FORCE כנותנת חסות מרכזית, החברה מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של אחת הפעילויות המרתקות במשק הטכנולוגי הישראלי. הליבה המבצעית של תעשיית ה-IT NESS FORCE היא לא עוד יחידת פרויקטים. מדובר בזרוע שנולדה מתוך הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים של צה"ל, משרד הביטחון, התעשיות הביטחוניות וגופי המודיעין. הפעילות מתמקדת באספקת פתרונות מקצה לקצה (End-to-End) – החל מפיתוח מערכות ליבה מבצעיות ותפעוליות, דרך תשתיות ענן מאובטחות, ועד למערכות דאטה ואנליטיקה התומכות בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת. "הערך המוסף שלנו טמון ביכולת לדבר 'ביטחונית' ולבצע 'טכנולוגית'", מסבירים ב-NESS FORCE. "אנחנו לא רק מספקים את המומחיות של האנשים שלנו, אלא שותפים מלאים לבניית היכולות הביטחוניות של מדינת ישראל". מעבר למומחיות הטכנולוגית, NESS FORCE פועלת כתף אל כתף עם המפקדים, תומכת ומלווה אותם בכל אתגר או פרויקט, מתוך מחויבות אמיתית להצלחת המשימה ולחוסן הלאומי הון אנושי עם "DNA" של יחידות טכנולוגיות אחד מעמודי התווך של NESS FORCE הוא איכות ההון האנושי. החברה מפעילה מערך סינון וגיוס קפדני במיוחד, המכוון למומחים טכנולוגיים מהשורה הראשונה, חלקם בעלי רקע רלוונטי מהשירות הצבאי. רבים מעובדי היחידה הם יוצאי יחידות טכנולוגיות נבחרות המביאים איתם לא רק ידע בקוד או בתשתיות, אלא גם היכרות עם התרבות הארגונית, השפה והאתגרים הלוגיסטיים-מבצעיים של המערכת. עבור המועמדים, NESS FORCE מציעה מסלול קריירה ייחודי: האפשרות לעבוד בחברה טכנולוגית גדולה ויציבה, תוך שמירה על חיבור ישיר לפרויקטים חדשניים בעלי משמעות לאומית. זהו שילוב של "Better Together" – סביבה טכנולוגית דינמית ופורצת דרך יחד עם תחושת שליחות. למה דווקא עכשיו? האתגרים של 2026 ההשתתפות בכנס ממר"ם 2025 אינה מקרית. בעולם שאחרי אירועי השנים האחרונות, הצורך בקיצור זמני פיתוח (Time to Market) של מערכות הפך לקריטי. NESS FORCE מאפשרת לגופים הביטחוניים גמישות תפעולית גבוהה, תוך הזרמת מומחיות בתחומי ה-AI, הסייבר וה-Cloud Native – טכנולוגיות שהופכות להיות עמוד השדרה של צה"ל וחברות ביטחוניות. מבט לעתיד כשחברי קהילת ממר"ם יתכנסו השנה, NESS FORCE תהיה שם כדי להציג את הדור הבא של הפרויקטים. המסר הוא ברור: הטכנולוגיה היא מכפיל הכוח, אבל האנשים הם המנוע. עבור ארגוני הביטחון, NESS FORCE היא שותף אסטרטגי שמבין את המורכבות של פרויקט "מסווג". עבור המועמדים, זוהי הזדמנות להיות בחוד החנית של העשייה הטכנולוגית בישראל. רוצים להצטרף ל-NESS FORCE? לחצו כאן.

בית המשפט הפדרלי במחוז המערבי של טקסס הוציא באחרונה צו מניעה זמני המונע את אכיפת "חוק האחריות של חנויות האפליקציות" (SB 2420), שהיה אמור לחייב את ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל לאמת את גיל המשתמשים בחנויות היישומים שלהן החל מינואר 2025. השופט הטקסני רוברט פיטמן קבע כי החוק, שדרש גם קבלת אישור הורים לקטינים לפני הורדת אפליקציות או גישה לתוכן בתשלום, לוקה בחוסר חוקתיות ומהווה פגיעה גורפת בחופש הביטוי. בהחלטתו הדגיש השופט כי החקיקה "מגבילה את הגישה ליקום עצום של ביטוי" על ידי חיוב תושבי טקסס להוכיח את גילם. פיטמן אף ערך אנלוגיה בין חקיקה זו למצב שבו כל חנות ספרים תידרש לאמת את גילו של כל לקוח בדלת – דרישה שהייתה נחשבת לבלתי חוקתית בעולם הפיזי. בעקבות הפסיקה, הודיעה גוגל כי היא משהה את השקת המערכות והכלים הטכנולוגיים שתכננה עבור משתמשים בטקסס. גוגל הביעה דאגה רשמית בנוגע לפרטיות המשתמשים ולפגיעה באמון, וציינה כי אף שעיצבה ממשקי תכנות (APIs) שיעזרו למפתחים לעמוד בחוק, היא "עוצרת את ההשקה עד להודעה חדשה". במקביל, גם חברת אפל פרסמה הודעה רשמית בה הבהירה כי "לאור הצו, אפל תשהה את תוכניות ההטמעה שהוכרזו בעבר ותעקוב אחר ההליך המשפטי". שתי החברות הבהירו כי הכלים שכבר פותחו, כגון ממשק ה-Play Age Signals של גוגל או ה-Declared Age Range של אפל, יישארו זמינים לבדיקות בלבד, או עבור מדינות אחרות שחוקקו חוקים דומים, כמו יוטה ולואיזיאנה. A federal court has blocked Texas SB 2420, the App Store Accountability Act, agreeing that it likely violates the #FirstAmendment. As CCIA’s Stephanie Joyce noted, the injunction protects the free speech rights of app stores, developers, parents, and young users, and preserves… pic.twitter.com/WncPtMzx8D — Computer & Communications Industry Association (@ccianet) December 23, 2025 "לצייד הורים בכלים של שכל ישר להגנה על ילדיהם" מפתחי החוק ובראשם הסנאטורית אנג'לה פקסטון הגנו על המהלך וטענו כי החקיקה נועדה "לצייד הורים בכלים של שכל ישר להגנה על ילדיהם". מנגד, עו"ד אדם סיף, המייצג בני נוער שערערו על החוק, תקף את המהלך הממשלתי וציין כי "חסימת הגישה לספריות העצומות של ידע אנושי וביטוי, רק בגלל שהממשלה חושבת שזה מה שההורים צריכים לרצות, מעולם לא הייתה דרך חוקתית להגן על ילדים". סטפני ג'ויס מארגון ה-CCIA, שייצג את חנויות האפליקציות בתביעה, בירכה על ההחלטה ומסרה כי הצו "משמר את זכויות התיקון הראשון של חנויות אפליקציות, מפתחים, הורים ומשתמשים צעירים". יצוין כי הדיון המשפטי מתקיים על רקע דו"ח חמור מסוף שנת 2024 בשם "דירוגים רקובים" (Rotten Ratings: 24 Hours in Apple's App Store), שחשף כי מאות אפליקציות בחנותה של אפל, שסווגו כמתאימות לילדים, הכילו בפועל תוכן מיני בוטה, אופציה לצ'אטים עם זרים ומשחקים המעודדים פשיעה. החוקרים זיהו למעלה מ-200 יישומים עם כשלי סיווג חמורים, כולל אפליקציות שקושרו לסחיטה מינית של קטינים. בתגובה לדו"ח זה מסר דובר מטעם אפל בזמנו כי החברה "עובדת קשה כדי לספק חווייה בטוחה לילדים", וציין כי אפל דחתה בעבר למעלה מ-100 אלף אפליקציות בשל הפרת הנחיות דירוג גיל. כעת, למרות סיכונים אלו, בית המשפט קבע כי המדינה לא הצליחה להוכיח שהחוק הנוכחי הוא האמצעי הצר והמדויק ביותר להשגת המטרה, מבלי לפגוע בזכויות היסוד של כלל הציבור.

טים קוק, האיש שעומד בראש ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple), ביצע לאחרונה מהלך פיננסי אישי יוצא דופן מצידו כאשר רכש בבורסה 50,000 מניות של חברת נייקי (Nike) בסכום כולל של כמעט 3 מיליון דולר. הרכישה בוצעה לפי מחיר ממוצע של כ-58.97 דולר למניה, והיא נחשבת לאירוע חריג שכן קוק, המכהן בדירקטוריון נייקי מאז שנת 2005 וכדירקטור עצמאי מוביל מאז 2016, נהג בעבר לקבל מניות כחלק מחבילות תגמול ולא לרכוש אותן באופן ישיר בשוק החופשי. בנוסף, מדובר במהלך "בלתי אופייני" עבור קוק, שכמעט הכפיל את החזקותיו הישירות בנייקי ל-105,480 מניות, כך לפי MarketWatch. השוק הגיב בהתלהבות לצעד זה, ומניית נייקי זינקה בכ-5% מיד לאחר הדיווח, במה שנתפש כהבעת אמון מובהקת של המנהל הבכיר בעתיד החברה.  יצוין כי מלבד הרכישה שביצע קוק גם רוברט סוואן, קברניט טק מוכר ומי שהיה לשעבר מנכ"ל אינטל (Intel) וחבר דירקטוריון נייקי, רכש ממניות ענקית הספורט בשווי של כחצי מיליון דולר. בדומה לקוק, גם סוואן ביצע את הרכישה ביום ב' האחרון, מיד לאחר פתיחת "חלון המסחר" שאחרי פרסום הדו"חות הרבעוניים. That $3M purchase of Nike $NKE by Tim Cook is his first purchase of either Apple $AAPL or $NKE in over 15 years. Since 2009, he has made 32 sales and 0 purchases (until this one) pic.twitter.com/T4h9TPHqYQ — CEO Watcher (@CEOStockWatcher) December 24, 2025 "כסף אינו מניע עבורי": אורח החיים הצנוע של מנכ"ל אפל השקעה אחרונה ונדירה זו שופכת אור על הונו האישי של קוק, המוערך בכ-2.2 מיליארד דולר – סכום שנחשב "צנוע" בקרב מנכ"לי-על בעמק הסיליקון, במיוחד בהתחשב בכך שקוק הוביל את אפל לשווי שוק של טריליוני דולרים. למעשה מנכ"ל אפל הוותיק הפך למיליארדר רק בשנת 2020, והוא ידוע באורח חיים מאופק הרחוק מהראוותנות המזוהה עם מקביליו. הוא מתגורר בבית ששטחו כ-220 מ"ר בלבד בפאלו אלטו, אותו רכש תמורת 1.9 מיליון דולר עוד בטרם מונה למנכ"ל אפל. קוק עצמו הסביר בעבר את גישתו לחיים באומרו: "אני אוהב שמזכירים לי מאיפה באתי, ומגורים בסביבה צנועה עוזרים לי לעשות זאת. כסף אינו מניע עבורי". בנוסף, הוא הצהיר כי בכוונתו לתרום את מרבית הונו לצדקה במהלך חייו. Tim Cook rocks custom Sashiko Nike Vomero 18 plus and the reopening of Apple Ginza in Japan ???? ????: @naotakakonno pic.twitter.com/k4hFglQWmY — Complex Sneakers (@ComplexSneakers) September 25, 2025 השפעת הרכישה על השוק הייתה מיידית ומורגשת אם לחזור לנייקי – בעוד שקוק התמקד בהבעת אמון אישית כלפיה, החברה עצמה נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי מבני. מנכ"ל נייקי, אליוט היל, תיאר את המצב הנוכחי כ"שלבים האמצעיים" של מסע ההתאוששות של המותג. על אף האתגרים הגלובליים, כולל השפעות מכסים בשוק האמריקני, השוק פירש את הרכישה של קוק כסימן לכך שהנהגת החברה מאמינה בפוטנציאל הצמיחה לטווח הארוך. כפי שצוין בבלומברג, רכישה ישירה בשוק הפתוח היא איתות חזק בהרבה ממענק מניות שגרתי, והיא מדגישה את מעורבותו העמוקה של קוק באסטרטגיה העסקית של המותגים שבהם הוא מאמין. ואכן המעשה של קוק הניב את התגובה שהייתה כנראה רצויה – ביום המסחר של אתמול (ד') מניית נייקי זינקה בשיעור של כ-4.6% (ובשיא הגיעה לעלייה של כ-5%) ונסגרה במחיר של כ-60 דולר. זינוק זה הפך את נייקי למניה בעלת הביצועים הטובים ביותר במדד ה-S&P 500 באותו יום, והוא נחשב לתיקון משמעותי לאחר צניחה חדה של 10.5% שחוותה המניה רק ימים ספורים קודם לכן, בעקבות אכזבת המשקיעים מהדו"חות הכספיים שלה.