"חל שינוי דרמטי בקצב השיבוש הטכנולוגי: יש מעבר מ-AI מנתחת ומגיבה אל עולם של סוכנים אוטונומיים, הפועלים בזמן אמת 24/7,  ללא צורך בהפסקה, מנוחה או שינה. כך, אלבניה נכנסה להיסטוריה וחוללה מהפכה דיגיטלית: דמות בינה מלאכותית נכנסה לקבינט שלה. דיאלה (Diella) – "שמש" באלבנית, מונתה  לתפקיד השרה לענייני רכש ציבורי בממשלה, ולה 83 סוכני AI. בין אתגרי העולם החדש, יש לשנות את כל תפיסת תשתיות ה-IT – מחשוב, תקשורת, אפליקציות, נתונים ואבטחה", כך אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל. שגיא דיבר היום (ד') במליאה המרכזית של כנס בינת "יערות הכרמל". הכנס נערך השבוע במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "מי שיש לו נראות, שליטה ותשתית לדאטה, הוא שיניע את ה-AI קדימה. זיהינו שלושה גורמים קריטיים במימוש מלא של טכנולוגיות AI מתקדמות: התאמת תשתית המחשוב והתקשורת, עם יכולת לתמוך בעומסי AI רציפים, בקנה מידה, ובסביבה מבוזרת. השני הוא חיזוק האמון והאבטחה – בטיחות המודלים, שליטה בגישה, ושימוש אחראי ובטוח ב-AI כתנאי לאימוץ אמיתי. והשלישי הוא דאטה – איסוף, חיבור וקורלציה של מקורות דאטה חדשים, שנוצרת ממערכות, רשתות ותהליכים". "הפלטפורמה האחודה שלנו מאפשרת לארגונים להאיץ את אימוץ ה-AI כבר היום", אמר שגיא. "AI Cisco Secure Factory הוא פתרון הנדסי בדוק ומוכח, מבוסס על פלטפורמת סיסקו. בצד ה-GPU, הסיליקון והתוכנה, יש לנו שותפויות עם אנבידיה ו-AMD. בתחום האחסון, אנו שותפים עם  ואסט דאטה (VAST Data) הישראלית, נט-אפ (Netapp) ונוטניקס (Nutanix). זאת, לצד אינטגרציה מלאה עם תשתית קונטיינרים מבית רד האט (RedHat). הארכיטקטורה כוללת פלטפורמות מחשוב, תקשורת, אבטחה ואנליטיקה. כולנו מבינים את הפוטנציאל העסקי הטמון ביישומי בינה מלאכותית, ואנחנו מציעים פלטפורמה אחודה להריץ אותה. הפלטפורמה מאובטחת ובעלת ביצועים גבוהים, להאצת האימוץ של יישומי AI אמינים ומאובטחים". לדבריו, "לעולם עם שמונה מיליארד אנשים מתווספים כעת כ-80 מיליארד סוכנים. המעבר הזה אינו תיאורטי: הוא דורש כבר עכשיו רשתות שתומכות בתעבורה עצומה, מחשוב מבוסס GPU ואבטחה שונה ממה שהכרנו עד כה". "הבידול של סיסקו", אמר שגיא, "נשען על פיתוחים ישראליים, כגון מעבדי Silicon One המפותחים בקיסריה, טכנולוגיית ה-AI Defense וה-Isovalent להגנה על מודלים, תשתיות מחשוב ייעודיות ופלטפורמת דאטה, המאפשרת להנגיש ולנהל את אפליקציות ה-AI וסוכני הבינה, כל זאת באמצעות Cisco Splunk". "היישום המעשי של מפעל ה-AI שלנו מקבל משנה תוקף באמצעות השותפות ארוכת השנים עם בינת תקשורת", ציין. "החיבור מאפשר לארגונים לקצר משמעותית את זמן ההגעה לשוק (Time-to-Market). יחד, שתי החברות מבטיחות שהארכיטקטורה לא תישאר כשרטוט טכני, אלא תהפוך למערך טכנולוגי מקצה לקצה: החל מרמת הסיליקון והתקשורת, דרך פתרונות האחסון והמחשוב, ועד לאבטחת המידע המקיפה ביותר". "ארגונים שרוצים להישאר תחרותיים חייבים למנף את כלי הבינה המלאכותית תוך בניית תשתיות ואפליקציות שמתאימות לאתגרים הללו", סיכם שגיא, "יש בישראל 850 עובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה, בנתניה ובתל אביב, ואנו מפתחים את ליבת הטכנולוגיה והחדשנות של סיסקו –  פיתוח סיליקון, מערכי הגנת סייבר ופלטפורמות AI מתקדמות. סיסקו רכשה 18 חברות ישראליות בהיקף של כ-7.8 מיליארד דולרים ומוסיפה לראות בישראל מקור לחדשנות גלובלית. השנה יגדל היקף הפעילות שלנו – עם המענה לעולם ה-AI החדש, מרובה סוכנים".

המרכז הרפואי שיבא סיים באחרונה פרויקט שאפתני של החלפת רצפת הייצור הדיגיטלית. במסגרת הפרויקט הוחלפו, בו זמנית, עשרות מערכות וממשקים ישנים שהיו בבית החולים. המערכות הישנות הורדו, בבת אחת, ביום הראשון של 2026, ובמקומן החלו לפעול שתי מערכות ERP אינטגרטיביות מרכזיות: נמר, לניהול מרכזים רפואיים, ומזור, שהיא מערכת ניהול לוגיסטית ופיננסית. שתי המערכות הן חלק מתשתית הסאפ שפועלת בבית החולים. כמו כן, הוטמעו מערכת BI חדשה ומערכת קטלוג מרכזי חדשה. בכך הגיע לשיאו פרויקט בן שלוש שנים, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. הוא נעשה בשיתוף פעולה בין אגף מערכות המידע והדיגיטל של שיבא, בראשות שימי ארנסט, לחטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, שבראשה עומדת נעמה פרי כהן. המערכת הישנה שהנמר החליפה הייתה מבוססת מיינפריים וכונתה "המערכת הירוקה". הייחודיות של פרויקט זה היא בעובדה שכאמור, הוא נעשה בו זמנית, ביום אחד, תוך ניהול סיכונים מבוקר ומנוהל. "אחד מפרויקטי ה-IT חסרי התקדים בארץ ובעולם" "מדובר באחד הפרויקטים הגדולים, חסרי התקדים, בתחום ה-IT שנעשו בארץ ובעולם", אמר ארנסט. "יישום והטמעה של כל אחת מהמערכות, נמר ומזור, לוקחת חודשים ארוכים מאוד. בשיבא קיבלנו החלטה ליישם את המערכות האלה, בשיתוף חטיבת בתי החולים הממשלתיים של משרד הבריאות, להעלות את כולן ב-1.1.2026 ובמקביל לסגור את המערכות הישנות. התוצאה היא שיפור נוסף של הטרנספורמציה הדיגיטלית בשיבא, שתשרת את כלל הצוותים הרפואיים ואת כלל מטופלי המרכז הרפואי. זאת, באמצעות טכנולוגיה מבוססת בסיס נתונים אחד ואינטגרציה טובה ויעילה בין מערכות תפעוליות, שמפחיתה את מספר הממשקים, מייעלת את העבודה ומביאה תוצרים טובים יותר". "לקראת העלייה לאוויר, בסוף השבוע של סוף 2025 עבדנו מסביב לשעון במשך 72 שעות", סיפר ארנסט. "החלטנו להעלות את המערכות ביום ו', שהיה, כאמור, היום הראשון של השנה. זאת, משום שיום ו' הוא יום שבו בית החולים עובד בהיקף נמוך. לאחר שעשינו את כל הבדיקות והתיקונים, כבר באותו היום ובעוצמה גבוהה יותר ביום א', העובדים החלו לעבוד במערכות החדשות". "אין ספק שהיה פה ניהול סיכונים", אמר ארנסט. "הסיכון המרכזי היה לשמור על הרציפות התפקודית של המרכז הרפואי, ובאף שלב לא נעצרה העבודה". המרכז הרפואי שיבא תל השומר הפרויקט כלל מספר שלבים: בין השאר, הסבות נתונים, פיתוחים שונים, יצירת ממשקים חדשים למערכות, תהליך מורכב של ניהול השינוי, והטמעה. בפרויקט כולו היו מעורבים כמה מאות עובדי חטיבת בתי החולים הממשלתיים של משרד הבריאות, יחד עם עובדי אגף המחשוב בשיבא. ארנסט אמר כי המערכות החדשות מסייעות ומייעלות את העבודה של קרוב ל-4,500 משתמשים בצד האדמיניסטרטיבי, אחיות, לוגיסטיקנים, אנשי רכש, אנשי כספים, מנהלי מחסנים ועוד. כמו כן, הוא ציין שבמסגרת העבודה על הפרויקט נעשו שדרוגים ופיתוחים על מערכות נמר ומזור, שהן מערכות גנריות, וישמשו מעתה את כל בתי החולים הממשלתיים. "אחד מפרויקטי הליבה המורכבים והרגישים בעולם הבריאות" לדברי פרי כהן, "מדובר באחד מפרויקטי הליבה המורכבים והרגישים ביותר שבוצעו בעולם הבריאות בשנים האחרונות: החלפה מלאה ובו זמנית של רצפת הייצור הדיגיטלית בכל היחידות בבית החולים. הבחירה לבצע מהלך זה על בסיס מערכות חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים מעידה על אמון וראייה אסטרטגית ומקצועית רחבה". היא ציינה כי מערכות נמר (ATD), מזור (ERP), הקטלוג הראשי הפיננסי והלוגיסטי, מערכות ה-BI וסביבן פתרונות דיגיטליים מתקדמים נבנים ומתפתחים בחטיבה לאורך שנים, ומבוססים על ניסיון מצטבר רב והבנה עמוקה של הצרכים התפעוליים והקליניים בבתי החולים. "מעבר ליעילות האדמיניסטרטיבית והלוגיסטית, שיבא אימץ במהלך זה תשתית קריטית – מסילה דיגיטלית, שמאפשרת שילוב של תהליכים דיגיטליים,AI וחדשנות טכנולוגית, כזאת שמשפרת את עבודת הצוותים ואת חוויית המטופל. לא מדובר רק בשדרוג מערכתי, אלא בהטמעת פלטפורמה אסטרטגית לרפואה טובה, חכמה ומתקדמת יותר ברשת המרכזים הרפואיים הממשלתיים בכלל ובשיבא בפרט", ציינה. פרי כהן הוסיפה כי "זו דוגמה מובהקת לכך שכאשר מקצוענות, מחויבות ושותפות אמיתית נפגשות – ניתן להוביל מהלכים שנראים כמעט בלתי אפשריים, ולהפוך אותם להצלחה מוכחת". מנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, אמר כי "המהלך שאנחנו מובילים הוא לא רק טכנולוגי; הוא מהלך תרבותי וארגוני. הוא מבטא ארגון שמאמין בחדשנות, בטרנספורמציה ובהובלת תפיסת שירות מודרנית, שמציבה את הצוותים ואת המטופלים במרכז. זוהי היכולת האנושית, שמאפשרת לנו להמשיך לעצב מציאות חדשה ולהציב רף שמגדיר את הרפואה העולמית". האנשים שמאחורי הפרויקט אלה הם אנשי הצוות הבכירים שהיו שותפים לפרויקט, לצד ארנסט ופרי כהן: סיני יהודה, מנהל בחטיבת בתי החולים הממשלתיים, מנהלי פרויקט נמר – דורית בנזנו וחנוך רוזנברג, מנהלי פרויקט מזור – ישראלה כהן, אורלי ארמוני פלד, אנה רוחלין ומני עמיר, וישראל איצקוביץ', מנהל פרויקט ה-BI.

אילון מאסק עשה בימים האחרונים את מה שהוא הכי אוהב: לריב ולהתחרות. הוא פתח חזית עם אנבידיה והביא לאסקלציה בקרב המילולי שלו מול סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. אפשר לומר שמאסק הטיל שלשום (ב') פצצה כשכתב בחשבון ה-X שלו (אלא איפה?) שטסלה תוציא מעבד AI חדש בכל תשעה חודשים – קצב מהיר לכל הדעות. מדובר בתחרות עזה למובילות השוק, AMD, ובמיוחד לאנבידיה, שיש לה שבבי AI רבים משלה. בנוסף, בתחילת החודש השיקה אנבידיה, בתערוכת CES, ערכת כלי AI לרכבים אוטונומיים בשם Alpamayo, שאותה היא מתכוונת למכור למותגי רכב שונים. מאסק פחת חזית מול אנבידיה. מנכ"ל החברה, ג׳נסן הואנג. צילום: יח"צ טסלה צפויה להוציא את מעבד הבינה המלאכותית שנקרא בפשטות AI5, שכמעט מוכן לייצור, והיא כבר עובדת גם על מעבד הדור הבא שלה, AI6. אם מאסק יעמוד בדבריו, ה-AI6 יצא לשוק תשעה חודשים לאחר ה-AI5. בניגוד לאנבידיה, טסלה מתכוונת להמשיך להשאיר את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית שלה אצלה "בבית", ולהתחיל לייצר את ה-AI5 בייצור המוני ב-2027 – בעיקר במפעלים של TSMC הטייוונית, אבל גם בארצות הברית, במפעלים של סמסונג. כחלק מהמהלך, מאסק הודיע כי טסלה מחזירה את תוכנית דוג'ו 3, שתאפשר לה יכולות טובות יותר של אימון מודלי בינה מלאכותית. מאסק מחמם את החזית מול אלטמן הקרב של מאסק מול אלטמן – או, יותר נכון, המשכו – נסב על הטענה שהנער אדם ריין מארצות הברית השתמש ב-ChatGPT כדי להתאבד. OpenAI הכחישה כל קשר לכך וטענה שהנער הפר את המדיניות שלה. מאסק שיתף פוסט של גולש בשם DogeDesigner (מעצב דודג' – רפרנס לדודג'קוין, המטבע הווירטואלי האהוב על מאסק). בפוסט המקורי נכתב כי "ChatGPT נקשר כעת לתשעה מקרי מוות שקשורים לשימוש בו, ובחמישה מקרים, השיחות איתו הובילו, לכאורה, להתאבדות – של בני נוער ומבוגרים כאחד". בשיתוף קרא מאסק למיליוני העוקבים שלו: "אל תתנו לאהובים שלכם להשתמש ב-ChatGPT". הפכו מחברים לאויבים. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק, הבעלים של טסלה, xAI ועוד. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock אלטמן שיתף את "קשה להגן על משתמשים פגיעים ובה בעת להבטיח ש-'מעקות הבטיחות' שלנו עדיין מאפשרים למשתמשים להפיק תועלת מהשימוש בכלים שלנו", הוסיף. בהמשך אלטמן עקץ את מאסק וכתב: "נראה שיותר מ-50 אנשים מתו מהתנגשויות שבהן היה מעורב טייס אוטומטי (שמוטמע בטסלה – י"ה). נהגתי במכונית (של טסלה – י"ה) שיש בה טייס אוטומטי רק פעם אחת, לפני די הרבה זמן, אבל המחשבה הראשונה שלי הייתה שטסלה שחררה פתרון שרחוק מלהיות בטוח. ולא אתחיל אפילו (לכתוב על – י"ה) כמה מההחלטות שנוגעות לגרוק (הצ'טבוט של מאסק, שמתחרה ב-ChatGPT – י"ה)". לסיום כתב אלטמן: "אתה לוקח את המשפט 'כל האשמה היא וידוי' רחוק מדי". האיבה בין השניים הגיעה גם לבית המשפט "קרבות X" מתנהלים בין מאסק לאלטמן כבר מזה זמן רב. אחרי שהשניים שיתפו פעולה בימי הבראשית של OpenAI, ומאסק השקיע בחברה 44 מיליון דולר בסבב הסיד שלה, הוא הפך לאויב של אלטמן, שנהנה לבקר אותו ואת החברה שלו. מאסק העביר ביקורת על המעבר של OpenAI להיות חברה למטרות רווח וכינה אותה ClosedAI. בזמן הניסיון (הכושל) להדחת אלטמן מתפקיד מנכ"ל החברה, שבראשו עמד שותפו לייסודה, ד"ר איליה סוצקבר, תמך מאסק באחרון. השניים אף מנהלים בימים אלה קרב משפטי: מאסק תבע את אלטמן ב-2024, על רקע המהלך להפיכתה לחברה למטרות רווח. לאחר מכן הוא משך את התביעה, אולם הגיש אותה שוב באוגוסט באותה השנה. לפני ימים אחדים קבע בית המשפט כי דיוני ההוכחות בתיק יחלו באפריל הקרוב – כך שכנראה שה-"קרבות", המילוליים והמשפטיים, בין שני השותפים לשעבר יימשכו עוד זמן רב.

"מה שאנחנו רואים באירועי סייבר, במעל 90% מהמקרים, זה שהם מתחילים בספק עם גישה או דרך VPN. זה הווקטור הראשוני לתקיפה, וברוב הפעמים התוקפים חודרים דרך שימוש במחשבים פרטיים, או שאין זיהוי מספיק טוב בפורטל הארגוני – מה שמאפשר להם לחדור. ברגע שלתוקף יש גישה של ספק, עם התחברות למערכות ויכולות לבצע שינויים, הוא עלול להיות הרסני. גם אם בדרך כלל קל לטפל בזה, על ארגונים להפעיל מערכות שיודעות להבין הקשרים: לא יכול להיות שספק יוכל להתחבר למערכת מתי שבא לו, כולל באמצע הלילה, בלי ששמים לזה לב", אמר תומר דרורי, מנהל הטכנולוגיה הראשי במאדסק. דרורי היה אחד הדוברים בפאנל שחתם את הכנס השנתי ICS CyberSec¹⁰ 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. כותרת הפאנל הייתה "התייחסות ממוקדת לאירועי סייבר עבור מערכות תפעוליות" והנחה אותו, כמו גם את הכנס כולו, דניאל ארנרייך. עידן מלעי, מנהל אבטחת מידע גלובלי באורמת טכנולוגיות. צילום: עמית אלפונטה דובר נוסף בפאנל היה עידן מלעי, מנהל אבטחת מידע גלובלי באורמת טכנולוגיות, שציין שבטיחות וחיים נמצאים בחברה במקום הראשון, בעיקר כשמדובר במפעל הגיאומטרי שלה, שיש בו הרבה מערכות וטורבינות. "כל אירוע סייבר יכול לגרום למערכת כזו לצאת משליטה ולפגוע בחיי אדם, וזה לא מתקבל על הדעת", אמר. לדבריו, "אבטחה זה קודם כל דבר שצריך לשלוח לייצור, עוד לפני ה-IT – כי זה הדבר הכי חשוב כיום". מלעי התייחס לכך שבהרבה מקרים, אנשי IT מטפלים בתחומי האבטחה ב-OT, כשאמר: "זה זמני ולא יהיה לנצח. איש IT שלא מבין את התהליך התפעולי – זו בעיה שאפשר לפתור אותה באמצעות הכשרות, אבל אנשי OT שלא מבינים את סיכוני האבטחה לא יכולים לטפל ב-IT. חייבים לסגור פערי ידע לטובת שני הצדדים. זה ילך רק ביחד, זה לא יכול ללכת בנפרד". אורן יולביץ', יועץ אבטחת סייבר OT ותפעולי למפעלי ייצור, טען שאי אפשר לדעת בדיוק מהי השכיחות של אירועי הסייבר בעולמות הטכנולוגיה התפעולית. "אירוע סייבר 'טוב' נראה כמו תקלה תפעולית, ובכלל לא יודעים שמדובר במתקפה. לכן, אי אפשר לדעת כמה תקיפות היו בפועל", אמר. "מכיוון שכך", ציין, "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגן על סביבת העבודה וההמשכיות התפקודית. מי שנמצא מחוץ למתקנים לא מוגן מאירועי סייבר, ומי שנמצא באזור התפעולי – יש הגנה עליו וגם על סביבת העבודה שלו. מדובר כאן ממש בהגנה על חיי אדם". "כשמדברים על סייבר, מתייחסים רבות לתשתיות קריטיות, אבל חיי אדם והסביבה הם מעל לכל", ציין הדובר. לאון רפאלי, ראש מחלקת הנחיה לתחום ה-ICS במערך הסייבר הלאומי. צילום: עמית אלפונטה בהמשך דיבר לאון רפאלי, ראש מחלקת הנחיה לתחום ה-ICS במערך הסייבר הלאומי. רפאלי אמר כי "כל מנמ"ר יודע איפה נקודות התורפה, היכן הבעיות אצלו, וצריך לדעת מה לעשות במקרה של תקיפה. יש כאלה שמעדיפים השבתה בכל במקרה של זיהוי תקיפה, כדי שלא תהיה פגיעה ולו בתהליך אחד במפעל, ויש כאלה שחושבים הפוך – שצריך לבדוק היטב, אבל לאפשר למפעל להמשיך לעבוד. כך או כך, הבטיחות היא בראש. אין ויכוח על זה". הוא טען ש-"מי שחושב שהפתרון שלו למקרים כאלה הוא טכנולוגי לא מבין – לא בבעיות ולא בטכנולוגיה. הפתרון יכול להתאים לבעיות רק אם מבינים מה הן". סער בן יהודה, ראש יחידת הסייבר המגזרית במשרד האנרגיה. צילום: עמית אלפונטה סער בן יהודה, ראש יחידת הסייבר המגזרית במשרד האנרגיה, ציין כי הרציפות האנרגטית של המדינה עומדת בראש סדר העדיפויות של המשרד. "זו הסיבה שבתפקידי, שמתי את נושא ההשבתה ואת נושא שיבוש התהליכים בראש. ההשקעה הנדרשת ומעטפות ההגנה שצריך ליישם הן דבר ידוע, אבל נקודה חשובה אחרת היא נושא הניטור הפרו-אקטיבי, שלפעמים פחות שמים לב אליו. חשוב להתעמק דווקא בזה ולתחזק את זה באופן שוטף". מה עם ה-AI? "זה מנגנון שכבר לא ניתן לעצור", אמר בן יהודה. "זה ברור לכולם והבינה המלאכותית תיכנס, והשאלות הן מתי ובאילו מערכות. היא אמורה להיות תומכת החלטה ולא מערכת שמבצעת פעולות אקטיביות, וצריך מאור להיזהר ממנה. אפשר להשתמש בבינה מלאכותית, אבל יש לזכור שמכיוון שמדובר במערכת לומדת, גם אותה אפשר לשבש, ולכן חשוב לא לתת לה לבצע פעולות אקטיביות". יוסי מור, מנחה מגזרי לטכנולוגיות הגנת סייבר באגף חירום וביטחון מים, מידע וסייבר ברשות המים. צילום: עמית אלפונטה יוסי מור, מנחה מגזרי לטכנולוגיות הגנת סייבר באגף חירום וביטחון מים, מידע וסייבר ברשות המים, הזכיר שאחת הסכנות הגדולות היא בקרים שחשופים לאינטרנט. לדבריו, "רואים כל הזמן ניסיונות חדירה לבקרים האלה, והדברים הללו עלולים לפגוע ברציפות התפקודית – מה שעלול להשבית שאיבת מים או זרימת ביוב, כמו גם את השירות לאזרח, ולהוביל גם לסיכון חיי אדם. מתקפות כאלה יכולות להביא להשבתת תשתית קריטית, ולשמחתנו עוד לא הגענו למקומות האלה". מור סבור שהיחסים בין אנשי ה-IT לאנשי ה-OT טובים יותר ממה שחושבים, "אבל לא תמיד יש התייחסות לכל המכלול. בהרבה מקרים מגלים שחסרה בדיווח האבטחה ההשפעה על ה-OT. הדו"חות צריכים להיות מורכבים מהקונטקסט הארגוני, כולל מה עושה עובד כזה או אחר ומה יכול לגרום להשפעה. בנוסף, ההדרכות צריכות לכלול גם את שרשרת האספקה, כי ספקים מצד ג' יוצרים לא מעט פעמים טעויות של חשיפה מוגברת לרשת".

חברת הבינה המלאכותית Base AI הודיעה היום (ד') כי היא רוכשת את EverAfter AI, שמפתחת פתרונות להפעלה ואקטיבציה של לקוחות באמצעות חוויות דיגיטליות. שתי החברות הן ישראליות. סכום הרכישה נאמד בעשרות מיליוני דולרים. בבייס אומרים שיותר ויותר ארגונים מבינים שהצמיחה לא נשענת רק על גיוס לקוחות חדשים, אלא גם על היכולת לנהל נכון יותר את מחזור החיים והשימוש של לקוחות קיימים לאחר המכירה, להוביל אותם לאימוץ אמיתי של המוצר, להראות לבם ערך מוקדם ולבנות מערכת יחסים שמייצרת גידול בהכנסות מכל לקוח לאורך זמן. מתוך תובנה זו מגיעה הרכישה של אוור אפטר, שנועדה ליצור מערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית (AI Engagement OS), שתאגד במערכת אחת ניהול, הפעלה וצמיחה של לקוחות B2B (מארגון לארגון), לאורך כל מסע הלקוח: משלב האונבורדינג, דרך אימוץ המוצר וחוויית הלקוח, ועד להרחבת הפעילות וההכנסות. הפלטפורמה מאחדת שיווק של מחזור החיים של הלקוח עם הצלחת לקוח דיגיטלית, ומאפשרת להניע אימוץ, מכירת שדרוג (Upsell), התרחבות, הפיכת הלקוחות לממליצים על המוצר (Advocacy), קהילה ושימור לקוחות. זאת, באמצעות הפעלה מבוססת AI וחוויות לקוח פרסונליות. קצת על הנרכשת והרוכשת אוור אפטר הוקמה ב-2020 על ידי נועה דנון, מנכ"לית החברה, וטל שמש, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. השניים הכירו במהלך שירותם ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר, ובהמשך מילאו שורה של תפקידים בחברות היי-טק שונות. אוור אפטר ממוקמת בתל אביב ובארצות הברית, והיא גייסה הון מקרנות השקעה, בהן TLV פרטנרס, ורטקס ונצ'רס ואייקון. במסגרת המכירה, כל עובדי החברה יצטרפו לבייס וחלקם יקודמו לתפקידים בכירים. החברה הנרכשת פועלת בתחום הפעלת לקוחות לאחר המכירה (Post-sale engagement ו-Activation) עבור צוותי הצלחת לקוח. הפלטפורמה שפיתחה הופכת עבודת Post-sale ידנית ומפוזרת לחוויות דיגיטליות שמניעות את הלקוח לפעולה, ומקצרת את זמן ההגעה לערך – הן בשלבי האונבורדינג, והן באמצעות תקשורת שוטפת עם הלקוח ואימוץ מתמשך של יכולות ופיצ’רים במוצר. כך היא מסייעת להביא משתמשים לראות ערך מוקדם, להגדיל את אימוץ המוצרים, לשפר את המעורבות וחוויית הלקוח, ולהפוך חידושים (Renewals) לפשוטים וצפויים יותר. בייס הוקמה על ידי גל בירן, מנכ"ל החברה, וגל ברינר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. בירן הוא בעל ניסיון ארוך בשיווק, הגעת מוצרים לשוק וצמיחה מחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן מיקרוסופט ואלוואריון. בין הקרנות שהשקיעו בחברה נמנות ורטקס ונצ'רס – שכאמור, השקיעה גם באוור אפטר, ווינג ונצ'רס ופיוז'ן VC. הפלטפורמה של בייס מבוססת על צמיחה המובלת על ידי הלקוחות, והיא מיועדת לצוותי שיווק. בחברה אומרים כי היא מסייעת לארגונים להגדיל הכנסות מלקוחות קיימים באמצעות תוכניות לטובת הפיכה של הלקוחות לממליצים על הפתרון, עידוד לקוחות להביא לקוחות חדשים, מכירות שדרוג מבוססות קהילה (Community Upsell) ושיווק לצרכי שימור לקוחות. זאת, תוך זיהוי סיגנלים וסנטימנט של לקוחות, והפעלה מבוססת נתונים ו-AI. בייס ממוקמת בארצות הברית ומפעילה מרכז פיתוח בישראל. הטכנולוגיות של שתי החברות נמצאות בשימוש אצל ארגוני B2B גלובליים, בהם אדובי, זנדסק וברודקום. "חוויית המוצר וחוויית הלקוח לא אמורות להיות מופרדות" "אוור אפטר נבנתה מתוך תפיסה פשוטה: חוויית המוצר וחוויית הלקוח לא אמורות להיות מופרדות", אמרה דנון. "הפכנו עבודת Post-sale לחוויות דיגיטליות, בתקופה שבה נתוני הלקוחות התפזרו בין מערכות מנותקות. החיבור לבייס מאפשר להפוך את יכולות ההפעלה שלנו לחלק ממערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית, שמנהלת את הלקוח לאורך כל מסע הצמיחה". לדברי בירן, "חוויית הלקוח ב-B2B פוגעת בצמיחה, משום שהיא מעולם לא נבנתה כמערכת אחת. היא התפתחה סביב סיילואים ארגוניים של צוותי הגעה לשוק, ולא סביב הלקוח וה-LTV (ר"ת Lifetime Value). מה שנועה וצוות אוור אפטר בנו הבהיר לנו שהפעלה חכמה ומבוססת נתונים של לקוחות לאחר המכירה משפיעה ישירות על שימור הכנסות הנטו (NRR). הרכישה הזו נועדה לבנות את מערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית הראשונה שמאפשרת לנהל את כל פעילויות אחרי המכירה כחלק ממחזור חיים רציף".

"דו"ח מבקר המדינה מאתמול (ג') על השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים חודרניים לצורכי אכיפה – הוא מסמך מטריד, שמשרטט תמונת מצב של כשל משילות עמוק, מתמשך ורב-שכבתי", כך אמרה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. בתגובה לפרסום הדו”ח אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, כי "בשכבה הראשונה, דו"ח המבקר מלמד על דפוס, שבו המשטרה משתמשת לאורך שנים בטכנולוגיות מתקדמות בלא הסדרה חקיקתית, בלי נהלים ברורים, בלי הכשרה מספקת למקבלי ההחלטות ובלי פיקוח אפקטיבי. הדו"ח מדבר על מאות שימושים. גם בלא פירוט של מקרים קונקרטיים עובדה זו צריכה להדאיג כל אזרח ואזרחית מפני הפגיעה בפרטיות שלהם. היא גם צריכה להדאיג את כולנו, כיוון שכלי כמו רוגלות מעניק למשטרה כוח אדיר כלפי גורמים פוליטיים ומקצועיים: היא יכולה לשאוב כמויות עצומות של מידע על אודותיהם – ולעשות זאת בלי פיקוח ובקרה". "בשכבה השנייה", המשיכה ד"ר שוורץ אלטשולר, "הדו"ח מלמד על ייעוץ משפטי לממשלה ופרקליטות, אשר לא הבינו את האירוע בזמן אמת, שהמידע לא מגיע אליהם באופן נכון, שלא הרימו דגלים ושהם לא הציעו מסגרות פעולה". לדבריה, "בשכבה השלישית, הדו"ח מלמד על כך, שבתי המשפט לא מהווים גוף בקרה אפקטיבי. זה קורה כי המשטרה לא מעבירה אליהם את מלוא המידע, או שהם התרגלו לשמש חותמת גומי. בשכבה הרביעית, הדו"ח מצביע על כל שהממשלה דחתה הכרעות חקיקתיות. היא לא פעלה למצוא מסגרת חוקית לשימוש באותן טכנולוגיות". המחיר הכפול של היעדר החקיקה "המחיר של היעדר החקיקה הוא כפול", הסבירה ד"ר שוורץ אלטשולר, "מצד אחד נפגעת ההגנה על זכויות האזרחים, ומהצד השני נפגעת גם אכיפת החוק עצמה והיכולת שלה להיאבק בפשיעה ולעשות זאת באופן אפקטיבי". היא הוסיפה, כי "מה שנעדר מן הדו”ח הוא גם תפקידה של הכנסת. זו בפשטות כשלה לאורך שנים בתפקידה כגוף מפקח על השימושים בהאזנות סתר ובקבלת נתוני תקשורת. ומי נשאר? התקשורת אשר הציפה את הסיפור, ארגוני זכויות האדם והסניגוריה הציבורית. חשבו מה היה קורה אם גם אלה לא היו נמצאים". לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "כדאי לזכור: סיפור המסגרת שהמבקר מציע, הוא של שימוש בטכנולוגיה במצב שבו נעדרת ההבנה של השיבוש שהיא מביאה, ובהיעדרם של חקיקה, הסמכה ונהלים. זהו דפוס מוכר היטב גם מהטמעת טכנולוגיות אחרות: זיהוי פנים, מערכות מעקב מרחביות כמו 'עין הנץ', ו'רשימות מוכללים', בהן בינה מלאכותית מחליטה את מי מעכבים. בכל המקרים הללו, המדינה אימצה יכולות טכנולוגיות דרמטיות לפני שהיא הגדירה גבולות משפטיים, מנגנוני בקרה ושאלות אחריות". "בלי חקיקה עדכנית, פיקוח פרלמנטרי רציף והסדרי אחריות ברורים", סיכמה ד"ר שוורץ אלטשולר, "נמשיך לנוע בין דו"חות נוקבים, ועדות בדיקה, פגיעה מתמשכת בזכויות ובאיזונים והבלמים, וגם – פגיעה ביכולת של המדינה להיאבק בפשיעה".

"לנגב יש פוטנציאל אדיר להיי-טק – אולם הוא לא ממומש, בגלל שלא קיימת תוכנית לאומית מתכללת", כך אמר אתמול (ג') ח"כ יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון על קידום ההיי-טק בנגב.  הדיון נערך במסגרת יום הנגב שצוין אתמול בכנסת. "השקעה בנגב ובמקביל גם בגליל תמנף את מדינת ישראל כולה", אמר ח"כ חוג'יראת.  ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), שיזמה את הדיון, אמרה: "יש לנו יתרונות שיכולים להפוך את הנגב ל'סטרטאפ ניישן', אך בפועל אנחנו נתקלים בקשיים מתמשכים. צריך להציף את האתגרים ולבחון היכן ניתן להשתפר".  ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי, וחבר מועצת עומר, יוסי כהן, שהשתתפו בדיון, הדגישו את חשיבות הקמתם של מרכזי היי-טק בנגב והעמדת תשתיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים לפיתוח האזור. ההיי-טק בנגב – לאן? צילום: ShutterStock היעדר משרדים ייעודיים להיי-טק באזור במהלך הדיון צוין כי אחת הסיבות המרכזיות לקושי בהעתקת פעילות היי-טק לדרום היא מחסור בתשתיות מותאמות, וכי מעבר יחידות צה"ל לדרום עלול אף לחזק את ההיי-טק באזור המרכז, אם לא יינתן מענה משלים בנגב. סלעית לב, מנהלת אגף גיוון גיאוגרפי ברשות החדשנות, הצביעה על חסם משמעותי בפיתוח ההיי-טק בנגב: "אחד האתגרים המרכזיים הוא היעדר משרדים ייעודיים להיי-טק באזור. חברה שרוצה לפתוח פעילות זקוקה למתקנים שמשדרים 'היי-טק', וכיום המתחמים הקיימים נמצאים בתפוסה מלאה – גם בבאר שבע". היא ציינה כי בקרוב ייפתח ברהט מרכז חדשנות, כדי לעודד הקמת סטארט-אפים באזור. הראל רם, מנכ"ל חברת Synergy7, התייחס בדיון אל פעילות החברה בבאר שבע: "הקמנו שלושה מרכזי מידע בעיר – באלביט, בדל ובבית החולים סורוקה. כיום קשה לשכנע יזמים לעבור לנגב, והתפקיד שלנו הוא לייצר אלטרנטיבה. אנחנו שמים את התשתיות כדי שהבוגרים יקימו חברות בדרום ויישארו שם". הוא חידד את המסר כשסיכם: "השקעה ארוכת טווח בנגב תוביל בסופו של דבר לתוצאות". עלי אבו עג'אג, מנהל מחלקת קשרי ממשל ורשויות בארגון אג'יק מכון הנגב (AJEEC-NISPED), אמר כי פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה הבדואית בנגב משולב כיום בהיי-טק. "קטר ההיי-טק נוסע מהר מדי ומפספס אוכלוסיות שלמות, ובראשן האוכלוסייה הבדואית. מדובר בכשל שוק משמעותי, ובמצב הזה נדרשת אחריות משותפת ופעולה מתואמת של כלל השותפים", ציין. בסיום הדיון הודיע היו"ר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ואף תצא לסיור בנגב.

רכישה לוואן: החברה הודיעה היום (ד') כי היא קונה את השליטה בחברה האמריקנית גו אינטראקטיב, שיושבת בקליפורניה. את הרכישה מבצעת החברה הבת של וואן, Stanga by ONE, ובמסגרת העסקה יעברו לידיה 70% ממניות הנרכשת, על פי שווי חברה של שישה מיליון שקלים. Stanga by ONE הינה זרוע האוף שור (OffShore) של הקבוצה, ומעל רבע מאה היא מתמחה באספקת שירותים וצוותי פיתוח למאות לקוחות בארץ ובחו"ל, במודל זה. גו אינטראקטיב היא חברת IT שהוקמה ב-2010, ומספקת שירותי מחשוב ופיתוח במודל אוף שור לשוק הארגוני בהתאמה אישית. לצד המטה בקליפורניה, הנרכשת מפעילה מרכזי פיתוח באוקראינה, שמעסיקים מעל 150 מפתחים ומומחים טכנולוגיים. על בסיס הלקוחות של גו אינטראקטיב נמנות חברות בתחומי אבטחת המידע והסייבר, הפינטק, האינשורטק והבינה המלאכותית. אחת מהן היא אדובי. סיריל סימון, מנכ"ל סטנגה, חטיבת האוף שור של וואן. צילום: ניקולאי ניקולוב בוואן אומרים כי הרכישה מהווה "אבן דרך באסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה בצפון אמריקה, ותתרום לחיזוק פעילות האוף שור של החברה בשווקים נוספים". גו אינטראקטיב תמוזג לתוך חטיבת האוף שור של וואן, בניהול סיריל סימון, מנכ"ל החטיבה, ותפעל לצד סטנגה, שכבר מפעילה מרכזי מו"פ באוקראינה, בולגריה, סרביה ופולין. "צירוף גו אינטראקטיב מחזק את מעמד וואן באוף שור" סימון אמר כי "גו אינטראקטיב זוכה לאמון הלקוחות בשוק האמריקני, עם הכנסות של קרוב ל-10 מיליון דולר בשנה. צירופה לקבוצת וואן מחזק את מעמדנו בעולם האוף שור. עם השלמת המיזוג, נספק פריסה בינלאומית רחבה, עם מרכזי פיתוח בכמה מדינות". סרגיי טרנוב, מייסד ומנכ"ל גו אינטראקטיב, ציין כי "החיבור שלנו לסטנגה ולקבוצת וואן מהווה פרק חדש של צמיחה עבורנו. כחלק מקבוצת וואן נחזק עוד יותר את רשת השותפים שלנו בשווקי הטכנולוגיה הדינמיים והצומחים ביותר בעולם, ונשלב בין מומחיות הפינטק שלנו לעוצמה העסקית והטכנולוגית של וואן ולגישה שלה, שמונעת על ידי חדשנות".