דפדפן אדג' של מיקרוסופט הצליח לטפס בסולם הפופולאריות: כעת משתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס של מוזילה והוא הגיע למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסטופ - לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר. בעוד דפדפן כרום של גוגל תופס נתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, של 68.5%, זו הפעם הראשונה שגירסת הדסקטופ של דפדפן האדג' של מיקרוסופט תופסת נתח גדול יותר מפיירפוקס. לפי הדו"ח, במרס 2019 עמד נתח השוק של פיירפוקס על 9.27%, אך במהלך השנה הוא איבד נתח שוק והגיע ל-7.19%. אדג', לעומתו, עמד במרס 2019 על נתח שוק של 5.20%, וכעת השיג נתח שוק של 7.59%, קצת יותר מפיירפוקס. לפי הטבלה שפרסמה חברת המחקרים, לאחר כרום, אדג' ופיירפוקס, במקום הרביעי ניצב אינטרנט אקספלורר 11 עם 5.6%, ואחריו ספארי של אפל - עם 3.62%. נתח השוק של אדג' אמנם אינו גדול, אך התקדמותו מסמנת את היחלשותו של פיירפוקס על חשבון צבירת פופולאריות של האדג' מבוסס כרומיום של מיקרוסופט. בשל היותו מבוסס כרומיום, משיג אדג' את היתרון של אפשרות שימוש בכל התוספות הקיימות בחנות כרום, ובנוסף משווה את תאימותו ואת רמת הביצועים שלו לאותה הרמה כמו הכרום של גוגל. בהתחשב בכך שחלונות 10 פועלת על מיליארד מחשבים וכי האדג' בקרוב יזכה לדחיפה באמצעות עדכון לחלונות, יש לצפות שימשיך לטפס בפופולאריות  ואף ינגוס נתחים מכרום.

דו"ח בזק לשימוש בדיגיטל במגזר החרדי משקף מגמה ברורה של אימוץ כלי האינטרנט במגוון תחומי החיים במהירות שיא, לאור משבר הקורונה. הדו"ח המקיף ביותר מסוגו מבוסס על נתוני מערכות בזק בנוגע להיקפי הגלישה וכמות המצטרפים החדשים, אך יותר מזאת על מחקר עומק בקרב האוכלוסייה החרדית. הנתונים החד משמעיים מעידים על שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של המגזר החרדי בדיגיטל במגוון תחומי החיים - החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים וכלה בקניות ברשת. הסקר נערך בקרב 400 נשים וגברים מהמגזר החרדי, בגילאי 20-55, ובוצע בתאריכים 2-5 באפריל 2020 באמצעות מכון המחקר TNS-KANTAR. הנתונים ממערכות בזק מראים, לפי החברה, כי מאז ההשבתה במשק ב-15.3, החרדים מהווים 8% מהמצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק, פי שלושה מבתקופה רגילה. עוד ניכר גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה, ודקות השיחה גדלו פי שלושה בחודש בהשוואה לחודש קודם (אחת ההשערות היא שזה קשור לתלמידי ישיבות שמאזינים לשיעורי תורה דרך הטלפון הקווי). מתעדכנים יותר באתרי חדשות מנתוני הדו"ח עולה, כי בני המגזר מתעדכנים יותר באתרי החדשות מאשר אצל הרבנים, כש-82% מהחרדים דיווחו, כי בעת הנוכחית של משבר הקורונה הם מתעדכנים בחדשות ומידע על התפשטות הקורונה דרך מקורות מידע דיגיטליים. גם השימוש במדיה הדיגיטלית גובר, כש-52% דיווחו כי הם משתמשים יותר מבעבר מאז החל משבר הקורונה, ו-8% אף החלו להשתמש לראשונה במדיה דיגיטלית. בקרב הקהילה החרדית התחילו להשתמש או הגבירו את השימוש מאז תחילת המשבר: 25% - בערוצי טלוויזיה רגילים, 16% - ברשתות חברתיות, 15% - ברדיו אינטרנטי, 33% -באתרי חדשות רגילים ו-36% - באתרי אינטרנט ייעודיים לציבור החרדי. גולשים יותר בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה גולשים בממוצע כחמש שעות ביום חול (באמצעות טלפון או מחשב): נשים יותר מגברים (כ-6 שעות, לעומת 4.5 שעות בממוצע בקרב גברים). 78% מהמגזר מדווחים על כך שהם גולשים בתקופה הזו יותר מבעבר. בנוסף, ניכר גידול גם בשימוש של הילדים החרדים באינטרנט, בייחוד בקרב בני הנוער (13-18) – 26% מההורים דיווחו שהילדים בגילאים אלה הגבירו שימושים בתקופה הנוכחית. הרבה יותר עבודה, לימודים ווידיאו אונליין 12% העידו כי התחילו להשתמש לראשונה לצורכי עבודה מהבית שמצריכה אינטרנט, ו- 28% משתמשים יותר מבעבר (נשים יותר מגברים). כשליש מן המשיבים אמרו כי הם משתמשים באינטרנט למטרות לימודים תורניים – 5% התחילו להשתמש כעת לראשונה ו- 25% משתמשים יותר מבעבר, וכשליש דיווחו שהם משתמשים יותר מבעבר לצפייה בתוכני וידאו אונליין קונים יותר באונליין 5% דיווחו כי התחילו לראשונה לקנות בתקופה זו (יותר נשים), 35% דיווחו כי הם קונים בימים אלה יותר באינטרנט בהשוואה לעבר (40% נשים לעומת 29% גברים). עיקר הקניות הן של מזון ומשקאות (38%), בגדים ונעליים (36%), מוצרים ואביזרים לבית (29%) ומוצרי אלקטרוניקה (21%). ימשיכו להשתמש באמצעים דיגיטליים גם אחרי משבר הקורונה 24% מן המשיבים דיווחו, כי ימשיכו לקנות באינטרנט גם לאחר שיסתיים המשבר. 45% מתוך המשתמשים אמרו, כי הם חושבים שימשיכו להשתמש לצורכי עבודה מהבית, עם בולטות לגילאי 35-50. 62% מתוך המשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לצורך שיעורים תורניים אונליין, -53% מהמשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לשיחות וידיאו אונליין, ו-51% חושבים שימשיכו להשתמש לצפייה בתוכני וידאו אונליין. גם שיחות וידיאו מרובות משתמשים נכנסו לשימוש בקרב החרדים, כש-14% התחילו להשתמש עכשיו ו- 46% משתמשים יותר מבעבר. 63% משתמשים באפליקציות או בתוכנות לשיחות וידיאו בימים האלה של הקורונה. 31% מהנשים שמשתמשות בשיחות וידיאו דיווחו כי הן עושות זאת כפגישות עבודה (לעומת 16% מהגברים) ואילו 33% מהגברים שמקיימים שיחות וידאו עושים זאת למטרות שיעורי תורה. 73% מהציבור החרדי הביע התנגדות לתפילה במניין וירטואלי. [caption id="attachment_314119" align="alignnone" width="600"] קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: יח"צ[/caption] סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, קרן לייזרוביץ, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "המגזר החרדי חווה אל מול איום הקורונה שינויים טקטוניים במובנים רבים, כשכולם דוחקים בו לשימוש גובר באמצעי הדיגיטל הרבים, שעד היום כמעט ולא חדרו אל המגזר. עתה, הצורך הקיומי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שראינו. הגידול העצום בנתוני השימוש ברשת לצד הגידול החד של המצטרפים החדשים מהווים עדות לאימוץ המהיר. לצד כל זאת, אנו רואים בסקר העומק שביצענו כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים אלו גם לאחר סיום המגיפה, כך שמדובר בשינוי עמוק, שעשוי להשפיע על אורח חיי החרדים, יגביר את החיבור לאוכלוסייה הכללית ויתרום לצמיחת המשק".

כתב: יוסי ביבס, מנהל מחלקת MSSP ב-2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס. בשנים האחרונות קיימת מגמה גוברת של גורמים התומכים בארגונים אנטי ישראליים שמחפשים לפגוע במדינתנו באמצעות המרחב האינטרנטי. מתקפות אלה מתעצמות בכל שנה לקראת ה-7 באפריל (שחל מחר) - יום שמכונה OpIsrael#, שבמהלכו קבוצות האקרים אקטיביסטיים מוחים על פעילותה של מדינת ישראל באמצעות מתקפות סייבר. השנה אנחנו מתמודדים במקביל עם אתגר מגפת הקורונה, שמשנה תרבויות ארגוניות עם התחברות מרחוק למשאבים ארגוניים, קיום אינטראקציות באמצעות שיחות וידיאו ועוד. עקב כך, חלה עלייה במתקפות על רשתות ארגוניות, במטרה לאתר משאבים ארגוניים פגיעים, שנחשפו לרשת האינטרנט. השנה קיים סיכוי סביר שיתבצע שימוש בסוגי המתקפות הבאים: חדירה לרשתות ארגוניות דרך משאבים החשופים לאינטרנט - סבירות גבוהה. עקב העלייה בצורך בהתחברות מרוחקת למשאבים ארגוניים, הצפי הוא כי תהיינה מתקפות שונות של גניבת פרטי הזדהות. תוקפים עלולים להיעזר בבסיסי נתונים שהודלפו או לבצע מתקפות פישינג ממוקדות על עובדים בארגון על מנת לגנוב פרטי הזדהות ולהשתמש בהם כדי להתחבר לרשת הארגונית. בשבועות האחרונים נראית עלייה חדה במתקפות הפישינג, בדגש על דומיינים שמכילים את המילים Corona או Covid-19. כמו כן, ארגונים רבים מאפשרים גישה לרשת ארגונית באמצעות חיבור VPN. על מנת לצמצם סיכונים, יש לוודא ששרת ה-VPN עבר את כל עדכוני האבטחה האחרונים. מתקפות מניעת שירות - סבירות גבוהה. מתקפות אלה מיועדות למנוע אפשרות לקבלת שירות ממערכות שונות, כשהן מתחלקות לשלושה סוגים: מתקפות ברמת תשתיות ה-IT של הארגון, הצפת קו תקשורת על ידי מילוי רוחב הפס, ומתקפה על שכבת האפליקציה בק אנד או מתקפות המתרכזות בחולשת האפליקציה, כמו הרצת שאילתות כבדות, שמעמיסות על בסיס הנתונים. השחתה של אתרי אינטרנט ואפליקציות ווב - סבירות גבוהה. למתקפות מסוג זה ערך תדמיתי גבוה יותר לתוקף ונמוך יותר לארגון, אך יישומן מסובך יותר ממתקפות רבות אחרות. המתקפות הללו מאפשרות לתוקפים לשנות את תוכן האתר המוצג לגולשים וכן להחדיר באמצעותו מסרים זדוניים. מתקפות נעילת קבצים - סבירות גבוהה. שימוש בטכניקות החדרה כגון Spear Phishing או Water Hole, שיובילו לנעילת קבצים על ידי מתקפת כופרה. זהו אחד האזורים הקשים ביותר לניטור, כי קיים חשש שישנם כלים ייעודיים שפותחו במיוחד למתקפה הקרובה. בדרך כלל מדובר במתקפות מתוחכמות יותר, שקשה יותר לצפות אותן מראש. פרסום מידע חסוי (כרטיסי אשראי, פרטי משתמשים) - סבירות בינונית. ייתכן שמידע שהושג בעבר יפורסם ביום המתקפה, על מנת ליצור נפח נוסף למתקפה הכוללת. מניסיון עבר, חלק ניכר מהמידע שמפורסם לא רלוונטי, אך יש להתייחס לכך כאל איום ממשי לארגון - תדמיתי וכלכלי. [caption id="attachment_314113" align="alignnone" width="600"] הסוד - בהגנה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המלצות ודרכי התגוננות מפני המתקפות יש מספר טיפים שמומלץ לפעול לפיהם, אך חשוב לציין כי מדובר בהמלצות כלליות, ועל הארגון לבצע הערכת סיכונים מתאימה וכן לקבוע מבעוד מועד את כלי ההתמודדות ואופי השימוש בהם. העלאת המודעות הארגונית מומלץ לשלוח מייל מטעם מנהל אבטחת המידע או מנהל התשתיות בארגון, שמתריע על ההתקפה הצפויה ועל הנזק שעלול להיגרם לארגון. במייל זה יש לרשום כללי עשה ואל תעשה ברורים, כמו לא לפתוח מסמך מצורף או לינק שהגיע ממקור לא מוכר, ולדווח על כך מיד כאשר נתקלים בתוכן כזה; לא לחבר לתחנת העבודה התקני מדיה נתיקים ממקור שאינו מהימן; לא ללחוץ על פרסומות ולא להוריד קבצים מאתרים שאינם מהימנים; ולא לתת פרטים מזהים בשיחה טלפונית, בדגש על שם משתמש וסיסמה. כמו כן, רצוי להנחות את העובדים כי צריכת מידע בנוגע למגפת הקורונה צריכה להתבצע מגורמים רשמיים בלבד. באופן כללי, כדאי להנחות את העובדים כי עליהם לדווח באופן מידי לגורמי הביטחון בחברה על כל אירוע חריג אחר, שלא צוין במפורש. גיבוי חשוב לוודא שקיים גיבוי מלא של כלל השרתים בארגון של הגדרות התצורה בציוד התקשורת (מתגים, נתבים ומרכזיות), ובמערכות אבטחת המידע הקיימות (פיירוול, IPS ,WAF ,SSL ו-VPN). יש לערוך בדיקה וחידוד של נהלי עלייה לאוויר לאחר התאוששות מאסון, ולערוך בדיקה ו-וידוא כי קיימים גיבויים עדכניים ופעילים לטובת יכולת שחזור מהירה בעת הצורך. ניהול מערכות, משתמשים, סיסמאות ועדכוני תוכנה רצוי להגדיר ערוצים בטוחים לחיבור למערכות ארגוניות מרחוק, לדוגמה מערכות ווב עם הזדהות חזקה, אימות דו שלבי, ניטור ותקשורת מוצפנת. אין לחשוף פרוטוקולים כמו RDP או SMB לרשת האינטרנט. מומלץ מאוד לערוך עדכון של מערוכת האנטי וירוס שקיימות בארגון, ולקיים הפצה והתקנה של עדכוני תוכנה ואבטחת מידע עדכניים לכל מערכות ההפעלה, לשרתים ולתחנות העבודה. כמו כן, רצוי להגדיר את מערכות אבטחת המידע השונות לחסימה והתראה על דומיינים שמשויכים לאתרי פישינג מוכרים. היערכות ארגונית על מנת להיערך בהתאם מבחינת ארגונית, יש להכין רשימת בעלי תפקידים רלוונטיים, מספרי טלפון וכתובות מייל לטיפול במקרה של אירוע - הן של גורמים פנימיים והן של גורמים חיצוניים. יש צורך להגדיר שרשרת דיווח במקרה של אירוע אבטחת מידע, כולל הגדרת רמות חומרה של אירועים שעליהם יש לדווח או להגיב באופן מיוחד. כמו כן, מומלץ להתעדכן באופן שוטף באתר של ה-CERT הלאומי בדבר המתקפות וכמובן, להיעזר בו בעת הצורך. גם השנה, כמו בכל שנה, לא ניתן לקבוע בוודאות את אופי המתקפה הצפויה, את שלביה ואת אופי ההתפתחות שלה, אך חשוב להיות ערוכים באופן המיטבי ביותר לכל תרחיש.

העבודה מהבית בזמן הקורונה יצרה אתגרים חדשים, בין היתר בתחום ניהול שכר לעובדים מהבית והצורך לבצע שורה של פעולות הכרוכות בתהליך מורכב זה, הכולל גם דיווח לרשויות המס, דיני עבודה ובקרת נוכחות. ממש לפני פרוץ הקורונה בישראל, השיקה חברת סינריון פתרון שנועד לאפשר למנהלים אלו לעבוד גם מרחוק, וכאשר יחזרו לעבודה יוכלו להמשיך ולנהל את העסק שלהם בעזרת מערכות אלו. המערכת היא כחול לבן, ופותחה על ידי צוותי הפיתוח של סינריון. הפתרון הזה מהווה חידוש בסל המוצרים של החברה, שמזה שנים מתמחה במערכות לניהול ההון האנושי בארגון לארגונים גדולים. הפתרון החדש מיועד לחברות קטנות ובינוניות, עד 100 עובדים, וכאמור ניתן לגישה מרחוק, כמו במצבים של עבודה מהבית בימים אלו. המשתמש יכול לגשת למערכת מכל מקום ולקבל שירותי חשבות שכר, לצד פתרונות משולבים לניהול נתוני השכר. פי'צר מעניין, רלוונטי לימים אלו, הוא פתרון שמאפשר בקרה על עבודה של עובדים מהבית. לדברי אבנר מימון, מנכ"ל EMEA בסינריון מערכות, "מערכת השכר פותחה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר ובהשקעה כספית גדולה, והיא מאפשרת לשלוט בהוצאות השכר, בהפקת תלושים ובניהול מלא של תהליכי העבודה, גם באמצעות אפליקציה, שמתאימה מאוד לימים אלו". לדבריו, "המערכת מאפשרת ניהול מתקדם של המשאב האנושי, ללא צורך בהשקעות מיותרות בתשתיות וברישוי יקר, וחוסכת את הצורך בהקמת נתונים במערכות שונות, מאפשרת אוטומציה של תהליכים וצמצום אדמיניסטרציה וניירת״. עוד מוסיף מימון, כי המערכת תוכננה גם עבור לקוחות שאינם מחזיקים בדרך כלל חשבי שכר או מנהלי משאבי אנוש באופן קבוע. ולכן, סינריון מצמידה אליהם חשב שכר בכיר, רו"ח שמסייע להם בכל ההיבטים של תהליכי השכר ומשאבי האנוש בארגון, והכל בעבודה מרחוק.

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד. אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה. חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה. "אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום. תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם". פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר. [caption id="attachment_277762" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה". הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר. [caption id="attachment_309846" align="alignnone" width="600"] עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי[/caption] הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות - למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות". הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה. בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.

אגרוסקאוט, הפועלת בעולם החקלאות החכמה, השלימה סבב גיוס של שלושה מיליון דולרים עבור פתרון הבינה המלאכותית שלה להגנה על גידולי שדה. את סבב ההשקעה הוביל קיבוץ יראון, והוא כלל משקיעים נוספים: פלטפורמת גיוס ההמונים Exit Valley, חברת אגריליין, קבוצת טרנדליינס – שהחברה נמצאת בפורטפוליו שלה, לצד מענקים מרשות החדשנות הישראלית וקרן בירד. הפתרון של אגרוסקאוט משלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, המעבדים מידע שנאסף באמצעות רחפנים, לוויינים וטלפונים ניידים - לצורך זיהוי וניטור מזיקים, מחלות ובעיות אגרונומיות אחרות שיש לחקלאי, באופן מדויק ואוטונומי. לפי נתוני האו"מ, חקלאים מאבדים 20%-40% מהיבול עקב פגיעת מחלות ומזיקים. כדי לצמצם התפשטות של מחלות ומזיקים בשדות, החקלאים מבצעים בדיקות ידניות וויזואליות בשדות – דבר המאפשר כיסוי מועט, כ-5%, של השדות. לכן, לרוב, בעיות בגידולים מתגלות רק בשלבים מאוחרים ונדרשות כמויות גדולות של חומרי הדברה לטיפול. הפתרון שמציעה אגרוסקאוט שואף לצמצם באופן דרסטי את כמות הכימיקלים לטיפול במחלות. כך יתאפשר לחקלאי להוזיל עלויות ולעמוד ברגולציה הגוברת ובדרישת הצרכנים למזון שגדל ידידותית לסביבה ובר קיימא. עבור רוב החקלאים, מערכות מתקדמות למעקב מרחוק אחר מצב השדה יקרות מדי. אגרוסקאוט מציעה מערכת זולה וקלה לשימוש, המבוססת על ציוד נגיש, דוגמת טלפונים חכמים ורחפנים מסחריים. באוגוסט האחרון זכתה החברה בפרס משרד החקלאות לחברות אגטק. כמה פיילוטים של המערכת החלו בישראל, בצפון ובמרכז אמריקה, לצד תחילת מכירות השנה. בדצמבר 2019, אישרה קרן בירד מענק של מיליון דולרים לטובת פרויקט משותף לאגרוסקאוט ול-Bird Stop - חברה מעמק הסיליקון, המפתחת מערכת עגינה אוטונומית לרחפנים מסחריים. זאת, לטובת פיתוח מערכת אוטונומית לאיסוף מידע יומיומי בשדה. בקרוב יישמו שתי החברות מערכת שכזו אצל אחד המגדלים הגדולים של תפוחי אדמה בצפון אמריקה. אגרוסקאוט נבחרה לתוכנית חברות הסטארט-אפ של אורקל העולמית, והייתה מהראשונות לאמץ את פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה. שמחה שור, מנכ"ל אגרוסקאוט, אמר, כי "ההשקעה של משקיע אסטרטגי כקיבוץ יראון, בעל הבנה עמוקה בצורכי הענף, מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה ובגישה שלנו. המימון יאפשר לנו להגדיל משמעותית את הפריסה בשוק ולהרחיב את השירותים ללקוחות שלנו. הגיוס יאפשר לנו לקדם פתרון גמיש וחדשני לחקלאים, שיגדיל את תפוקת היבול שלהם וישפר את ביטחון המזון העולמי". שלום שמחון, יו"ר הועדה הכלכלית של קיבוץ יראון ולשעבר שר החקלאות, אמר, כי "על מנת למקסם יבולים, לצמצם מחלות ואיבוד גידולים, על חקלאים לשלב טכנולוגיה מתקדמת בעבודתם. אגרוסקאוט נותנת כלים לגילוי מוקדם של מזיקים, מחלות וגורמי סיכון אחרים ליבולים, המעניקים לחקלאי מידע בזמן אמת, שיאפשר צמצום של השימוש בחומרי הדברה, הורדת עלויות היצור וגידול בר קיימא".

שם ותפקיד: גבי לוי-קויפמן, מנהלת תוכניות ותפעול ביחידה העסקית הגלובלית של קלאוד אקספיריינס, חברה בהנהלת  מרכז הפיתוח של סאפ ישראל. ותק בתפקיד: 6 שנים. במסגרת התפקיד אני עוסקת בניהול פרויקטי פיתוח גלובליים ואסטרטגיים בקבוצת הפיתוח שלSAP Cloud Platform. אני נהנית במיוחד מניהול פרויקטי פיתוח שנוגעים בעולמות תוכן נוספים, כמו העולם העסקי, המשפטי, הכלכלי ושיש להם השפעה מהותית ברמה האסטרטגית על החברה ולקוחותיה. חלק נוסף בתפקידי הוא הובלת תחום התפעול בקבוצה, שכולל, בין היתר, ניהול תקציב, פורטפוליו, ניהול תוכנית וניהול סיכונים. תפקידים קודמים: מנהלת תחום ניהול פרויקטים, מנהלת פרויקטים, מנהלת תמיכת מו"פ. השכלה/שירות צבאי: בוגרת תואר ראשון ושני מהטכניון, תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול בהתמחות מערכות מידע, תואר שני בהנדסת ניהול מערכות מידע. משפחה: נשואה + 2 ילדים – יובל בן 13 ורוני בת 10. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עוד בילדותי הייתי אדם ריאלי והעדפתי את מקצועות המתמטיקה והמחשבים על המקצועות ההומניים. היה לי מאוד טבעי להמשיך ללימודי הנדסה בטכניון כעתודאית בסיום התיכון. גם היום, ה"אני מאמין" שלי הוא, שרק תהליכים המאופשרים בתשתית טכנולוגית או על ידי תהליך טכנולוגי יתרחשו בצורה אופטימלית. גם הבחירה שלי בסאפ הגיעה מהמקום הזה – חברה שמספקת פתרונות תוכנה, המאפשרים את התהליכים העסקיים של לקוחותיה. אנסה להמחיש כיצד הטכנולוגיה יכולה לאפשר תהליכים מיטביים – לדוגמה, בהסתכלות על אוכלוסיית הקשישים במשבר הקורונה, מעטפת טכנולוגית שתיתן יכולת לזהות את כל הקשישים ומעקב אחר מצבם הבריאותי והנפשי, אספקת מזון ממוחשבת, תמיכה נפשית מאופשרת טכנולוגיה להתמודדות עם הבדידות. ללא טכנולוגיה מאפשרת, יישום הפתרונות יהיה חלקי בלבד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני רוצה לחשוב שאין אפליה, אבל אני אדם של מספרים. קשה להתעלם ממחקרים שנעשו בתחום, שמצביעים על פערים בין נשים וגברים. המילה אפליה לא תמיד מתאימה. הטיה (bias) מגדרית מתאימה לדעתי יותר, והיא מתחילה הרבה לפני שהנשים מגיעות לתעשייה. בתעשייה יש עדויות לתופעה שנקראת "המדרגה השבורה", שמראה על פער בין נשים לגברים בקידום למדרגות הניהול הזוטרות, ומכאן הפער גם בדרגים הגבוהים יותר. במרכז הפיתוח של סאפ בישראל בחרנו להתמודד עם תופעה זו על ידי העלאת המודעות אצל המנהלים והקמת תוכנית ייעודית לפיתוח נשים, שאותה אני מלווה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא נתקלתי באפליה נגדי על רקע היותי אישה, וצר לי מאוד לשמוע על מקרים של אפליה כזו. התמזל מזלי לעבוד בחברה שמעודדת התפתחות ומיצוי פוטנציאל, ללא קשר למגדר. לראיה, אחוז הנשים בתפקידים טכנולוגיים במרכז הפיתוח של סאפ בישראל עומד על 32%. בהקשר זה, אני מאמינה שיש לכולנו, נשים וגברים כאחד, הטיות מובנות, שרק העלאת המודעות אליהן תוכל לנטרל אותן. לדוגמה – הנטייה שלנו להתייחס לקבוצת נשים כ"בנות", מבוגרות, בכירות ומקצועיות ככל שיהיו. וזוהי נטייה הן של גברים והן של נשים. בוודאות לא היינו פונות לקבוצת גברים כ"בנים", אז למה אנו פונים כך לנשים?

"העבודה בימים אלה היא אתגר מרכזי, ואין ספק שלטכנולוגיה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו, כארגון, לעמוד בו. המוטיבים העיקריים שפעלנו לממש היו טיפול מרחוק, עבודה מהבית והצגת מידע עדכני ואמין לכל מקבלי ההחלטות בקופה, ובכל הדרגים", כך אמר מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות. קסנר דיבר במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "המערכת הרפואית נמצאת בעיצומה של מערכה גדולה ומורכבת, שמשנה ותשנה רבות את תפיסת העולם של הטיפול הרפואי בכלל. משבר הקורונה הוא זרז רציני", אמר קסנר. "האתגר שלנו, בלאומית, כמו ביתר קופות החולים, הוא לתת שירות רפואי למבוטחים שלנו תוך הקטנת הסיכון לסגל הרפואי. איננו רוצים להגיע למצב כמו באיטליה, שם 14% מהנדבקים הם מהצוותים הרפואיים". הוא ציין כי "התשתית הטכנולוגית שבנינו לאורך השנים אפשרה לנו לבצע מעבר מהיר למודל העבודה מרחוק, בתצורה מאובטחת, עם חיבור SSL-VPN לקופה והתחברות לחווה של טרמינל סרברס - מה שמאפשר לכל העובדים להפעיל את היישומים הרלוונטיים עבורם. השימוש בשרתי HyperConverged אפשר לנו להגדיל את מספר השרתים הווירטואליים בצורה מהירה. אגף ה-IT עובד כמעט כולו מהבית, 90% ממנו. יש כמה אזורים המחייבים הגעה למשרדים. בקרוב נגיע למצב שבו רק עובדי IT בודדים, במספר חד ספרתי, יגיעו פיזית למשרדים. עובדי המטה, גם הם יכולים להתחבר לרוב המערכות שהם עובדים אתן, ובאופן מאובטח".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. "הסגל הרפואי הוא חוד החנית שלנו", הוסיף קסנר. "גם לפני המשבר היינו מהחלוצים בביקורי וידיאו (טלה רפואה), עם הרופא האישי. במהלך המשבר הרחבנו את השימוש ביכולות המובנות שלנו - שילוב של תוכנת זום כ-SDK בתוך האפליקציה ובתיק רפואי ממוחשב. כעת אנחנו מאפשרים לרופאים האישיים - דיאטנים, עובדים סוציאליים, בריאות הנפש ובקרוב התפתחות הילד - לעבוד מהבית בצורה זהה לדרך שבה הם עבדו במשרד". לסיכום אמר קסנר כי "רואים את השינוי במספרים: מספר מפגשי הטלה רפואה שילש את עצמו לעומת התקופה שלפני המשבר. אנחנו מפתחים בצורה זריזה. התאמנו מעכשיו לעכשיו את תשתיות זימון התורים למודל של עבודה היברידית. אנחנו קוראים לזה 'זום יזום'". [caption id="attachment_228145" align="alignnone" width="600"] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל, ציין במפגש כי "בחודש האחרון עזרנו באופן מסיבי לארגונים להעבירם בצורה מסודרת ומאובטחת לעבודה מרחוק". לדבריו, "פעלנו בכמה שדות: הראשון, בעולם הקונטקט סנטר. לחברות ביטוח, בנקים, כרטיסי אשראי וארגוני ענק נוספים היו אולמות ענק בגודל מגרשי כדורגל של נציגים. זה לא בריא - לקחנו את נציגי השירות ואפשרנו להם לעבוד מרחוק. כל שולחן העבודה הרגיל שהעובד קיבל במשרד, עם חיבור ל-CRM, סרגל הכלים, הקלטות שיחות ושאר היכולות - נמצא בביתם ובאופן מאובטח". "סיפקנו יכולות אלה גם לשאר עובדי הארגונים", אמר. "הם ממשיכים לעבוד כרגיל, עם שיחות וידיאו, קול ושיחות דרך הרשת. אנחנו נותנים להם את רוב סביבת העבודה - בבית. כך מתקבלת המשכיות עסקית עם אבטחה מלאה. גם למערכת החינוך אנחנו מספקים יכולות למידה מרחוק. עבודת וידיאו מרוחקת היא שירות ענני לחלוטין, שאנחנו מציעים ללא תשלום למשך שלושה חודשים".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. לסיכום אמר שקולניק כי "אנחנו לא עושים הוקוס פוקוס. כל מה שעשינו בימים אלה קיים כבר זמן רב. יכולת העבודה מרחוק של אווייה היא מוכחת והקורונה דחפה אותה קדימה. עולם עוד השתתפו במפגש: יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי. המשך הדיווח - מחר (ג').