שר התקשורת, חה"כ יועז הנדל, אישר לחברת בזק לפעול לשדרוג תשתיות משמעותי ביישובים רבים בפריפריה ובמרכז ולשווק שירותי אינטרנט במהירות של עד 200 מגה-ביט. ההחלטה, שהתקבלה בצל משבר נגיף הקורונה, תאפשר, בין היתר, לתת מענה לעלייה בהיקפי השימוש ברשת האינטרנט עקב המעבר לעבודה ולימודים מהבית. ההחלטה מאפשרת לבזק לשדרג את רשת הנחושת שלה, הפועלת בטכנלוגיית VDSL, ולעשות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, V35B, המספקת שירותי אינטרנט בקצב של עד 200 מגה. האישור ניתן לבזק לאחר קביעת עקרונות שיבטיחו: פריסה רחבה ומגוונת בין האזורים והיישובים בכל רחבי המדינה, כי ספקי השירות יוכלו להשיק את השירות ללקוחותיהן במסגרת ה"שוק הסיטונאי", וזאת לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות במערכותיהן, וכן כי לא תהיה פגיעה באיכות השירות שמספק מפעיל אחר. תוכנית הפריסה מבוססת על עקרונות הנדסיים המאפיינים את הטכנולוגיה, ומביאה להכללתם של כ-244 יישובים, המהווים פוטנציאל של כרבע מיליון אזרחים, אשר יוכלו בתוך פרק זמן קצר לשדרג את קצב הגלישה למהירות של עד 200 מגה. יישובים אלו מייצגים את כלל חתכי היישובים ומגזרי האוכלוסייה בישראל במרכז ובפריפריה, יישובים עירוניים, התיישבות כפרית ויישובי הפזורה הבדואית. מועד ההשקה לשירות נקבע בעוד 4 חודשים, באופן שיאפשר לשחקנים בשוק לבצע את ההתאמות והפיתוחים הנדרשים במערכותיהם, זאת על מנת להבטיח שוויוניות באספקת השירות ושמירה על התחרות. שר התקשורת אמר, כי "המשבר הנוכחי מחייב מתן מענה לעבודה מרחוק, רפואה מרחוק ולצערי גם לימודים מרחוק, בשנת הלימודים הקרובה. המשמעות היא שימוש רחב באינטרנט ביתי. היום אנו מביאים בשורה נוספת לקידום תשתיות האינטרנט בישראל. הדרך עוד ארוכה להשלים את הפיגור של העשור, אך היום אנו עושים צעד חשוב לצמצום הפערים, כאשר מתווה הסיבים ייתן בהמשך מענה לכלל האזרחים". עוד ציין השר, כי "המשאבים הנוכחיים לא מספקים מענה ראוי להתמודדות עם הקורונה לתקופה ארוכה. תקשורת מתקדמת היא הפתרון לעבודה, לימודים ורפואה מרחוק כדי לעצור את שרשרת ההדבקה. זה מענה חשוב בדרך לתשתיות תקשורת מתקדמות בישראל".

אחד האתגרים שהרשויות המקומיות מתמודדות אתם בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שהן עוברות הוא שיפור וייעול הקשר עם התושב באמצעות המוקדים השונים, ובכלל זה קיצור זמני ההמתנה, שיכולים להיות מייגעים וארוכים. מדובר באתגר קריטי בתקופת הקורונה, כאשר העומסים על המוקדים, באופן טבעי, גדולים יותר מאשר בשגרה. במיוחד נכון היה הדבר לימים הראשונים של המשבר, אם כי הוא רלוונטי גם בימינו אלה, ימי הגל השני שלו. כיום, בעידן הרב ערוצי, תושב ממוצע ברשות, כמו לקוח בכל ארגון, מצפה לקבל את היכולת לפנות אליה בכל אמצעי שקיים: טלפון, אתר אינטרנט, ווטסאפ, רשתות חברתיות ועוד. בצד של התושב זה כבר קיים, אבל הבעיה היא שהרשויות מתמהמהות בהטמעת יכולות של אומני צ'אנל: בעוד ש-59% מהפונים למוקדי שירות עושים זאת בשלושה ערוצים לפחות, רק 8.4% מהמוקדים, כולל אלה של הרשויות המקומיות, מסוגלים לקלוט קריאות שירות ולטפל בהן במערכות רב ערוציות. נתון נוסף הוא שב-59% מהארגונים נתנו לכך מענה חלקי, המבוסס על הוספת מוקדים ובניית פתרונות בצורה של טלאי על טלאי, מתוך ציפייה שזה יקל על העומסים, אבל התוצאות הפוכות. עם אתגר זה מתמודדת אלעד מערכות. שי עינת, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, הציג בכנס Corona Smart City של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, את פתרון הסימפל צ'ט שהחברה הטמיעה במספר רשויות. מדובר במערכת שמאפשרת לתושב לפנות ולקבל מענה בכל ערוץ שנוח לו. איך זה עובד? המענה בצד של הארגון מבוסס על המערכת הרב ערוצית, שיושבת על פלטפורמת ה-CRM מיקרוסופט דיינמיקס. המערכת משלבת בצורה אינטגרטיבית פעולות של נציג אנושי ובוט חכם, שיודע להשיב אישית לכל פנייה, ולא משנה מאיזה ערוץ היא הגיעה, ולסיים את השיחה עם הפונה לאחר שהתושב קיבל מענה, או להעביר אותה לנציג אנושי. "המערכת מאפשרת לנהל את כל התקשורת הטקסטואלית עם התושב ממקום אחד ומאפשרת לנציגי השירות להתמקד במסר עצמו ולא בתהליכי העברת המסרים ממקום למקום", הסביר עינת. פתרון הסימפל צ'ט מקשר בין התושב ל-CRM ומנגישה לו את כל היכולות שקיימות במערכת, שיודעת מי הפונה ומה סטטוס הטיפול בפנייתו. הרכיב המעניין הוא הבוט החכם והאישי. "יש לא מעט דיבור בסיסמאות סביב הבוטים והיכולות שלהם", אמר עינת. "הבוט שלנו יודע לא מעט פרטים על התושב שפונה וכך הוא יכול לתת לו תשובה יותר ממוקדת וכאמור, במידת הצורך להעביר את המשך הטיפול לנציג, שבינתיים מטפל בפניות אחרות", הסביר. "כך, התושב יכול לצלם מפגע מסוים, לשלוח אותו למוקד בלחיצת כפתור, בכל ערוץ אפשרי שהוא, והבוט והנציג ידעו לזהות היכן הוא נמצא ולבצע את הפעולות הנדרשות במהירות". "יתרון נוסף במערכות רב ערוציות כמו הסימפל צ'ט הוא שהתושב יכול להתחיל את הפניה בערוץ אחד, נניח באינטרנט, ואחר כך להמשיך בטלפון או בווטסאפ, ועדיין, לאורך כל התהליך יש קשר בין התושב לבוט. כך, למשל, הבוט יכול לבצע שורה של תהליכי זיהוי וטפסים מול התושב, ובכך לחסוך זמן ולייתר את הצורך בטיפול של נציג, או להעביר לו את הטיפול, ככל שזה נדרש", הוסיף. הוא ציין כי הפתרון יושם ברשויות מקומיות שונות, בהן עיריות ירושלים, רמת גן ופתח תקווה.

חקירה פנימית הנוגעת להטרדות מיניות הובילה להתפטרותו של בכיר מאוד בחברת הגיימינג הצרפתית יוביסופט (Ubisoft), לצד בכירים נוספים. בחודש שעבר פתחה חברת משחקי הווידיאו מן הגדולות בעולם, שבין מוצריה משחקים מפורסמים כמו Assassin’s Creed ו-Far Cry, בחקירה, לאחר שפורסמו ברשת שיתופים על טענות להטרדות מיניות. היום פרסמה החברה הודעה על התפטרותם של סרג' האסקווה, מנהל הקריאייטיב בחברה והגורם השני בחשיבותו בהנהלה, ומנהלת משאבי האנוש, ססיל קרנה. מנהל הסניף הקנדי, יאניס מאלאט, פוטר מן החברה בעקבות האשמות מרובות בהטרדה מינית באולפני החברה בטרונטו. "הטענות שהתפרסמו באחרונה בקנדה נגד שכירים אחדים בחברה אינן מאפשרות עוד את המשך עבודתו בתפקיד זה", הודיעה החברה בקשר למאלאט. שני הבכירים האחרים עזבו את החברה בתחילת החודש, לאחר שעובדים בהווה ולשעבר בחברה הוקיעו ברשתות החברתיות את ההתנהגות הדורסנית של מייסדה ואת התרבות הארגונית הנהוגה בחברה. "יוביסופט נכשלה בהתחייבותה להבטיח סביבת עבודה בטוחה לעובדיה", אמר מנכ"ל החברה, איב גיימו. "אין זה מתקבל, מאחר שהתנהגויות רעילות מנוגדות לחלוטין לערכים שמעולם לא התפשרתי עליהם ולעולם גם לא אתפשר בעתיד", הוא ציין, והוסיף, כי הוא "מתחייב ליישם שינויים עמוקים לרוחב החברה כדי לשפר ולחזק את התרבות בעבודה". גיימו ימלא זמנית את תפקידו של האסקווה ויפקח על השינויים במינויים. יוביסטופט מעסיקה 18 אלף עובדים ברחבי העולם, והיא לא היחידה בקרב חברות גיימינג המואשמות בתרבות של הטרדות מיניות, שקיבלה גם את הכינוי "גיימגייט" בארצות הברית כבר ב-2014.

בית משפט השלום בקריות גזר היום (א') 31 חודשי מאסר בפועל - יותר משנתיים וחצי - על אורן עוזיאל, מאחר שהפיץ סרטונים אינטימיים של צעירות בטלגרם. אחיו, מאור עוזיאל, שסייע לו בביצוע העבירות, נשפט לתשעה חודשי עבודות שירות. מדובר בעונש החמור ביותר שניתן עד היום תחת חוק הסרטונים, שאוסר על הפצת סרטונים אינטימיים של אנשים ללא ידיעתם באמצעים הדיגיטליים, והוא נגזר על הנאשמים במסגרת עסקת טיעון. כמו כן, בית המשפט הטיל על הנאשמים קנס כספי של 8000 שקלים, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לנפגעות בסך כולל של 92 אלף שקלים. בנוסף לעבירות הטרדה מינית לפי חוק הסרטונים, הנאשמים הורשעו בפגיעה בפרטיות ובעבירות נוספות. הנאשמים הודו והורשעו בכך שהפיצו באופן שיטתי, בעשרות הזדמנויות שונות, לאלפי משתמשי טלגרם תוכן מיני של צעירות ישראליות ללא הסכמתן. זאת, במסגרת קבוצות שאותן ניהל אורן עוזיאל. לצד ההפצות, על פי רוב צורפו תצלומים של הפרופילים האישיים של אותן הצעירות ברשתות החברתיות ובהם פרטיהן האישיים - כדי לזהות אותן ולהוכיח לחברי הקבוצות שמדובר בנשים ישראליות שלא עובדות בתעשיית המין. במסגרת ניהול הקבוצות, יצר אורן עוזיאל בוט בטלגרם, ששימש לקטלוג, שמירה ואחזור של תמונות וסרטים. באמצעות השימוש בבוט זה, נכתב בהחלטת בית המשפט, הופצו התכנים המיניים בצורה יעילה לכל דורש. כמו כן, הורשעו שני הנאשמים בכך שצילמו יחסי מין שקיימו עם קטינה כבת 16, ללא ידיעתה, ואורן עוזיאל אף הפיץ חלק מהם בטלגרם. "הטרדות בלתי פוסקות של הנפגעות" כאמור, מדובר בעונש החמור ביותר שניתן בגין עבירות לפי חוק הסרטונים מאז שחוקק ב-2014. עורכי הדין איתי גוהר ומורן אשול ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שניהלו את התיק, ציינו כי במרבית המקרים, הנאשמים היוו רק חלק משרשרת ההפצה ולא המפיצים הראשונים של התכנים המיניים. "אולם", אמרו, "עובדה זו לא הקהתה את הנזק שהסבו לנפגעות העבירה, שסבלו מהטרדות בלתי פוסקות ומקשיים תפקודיים משמעותיים בעקבות הפרסומים. גזר הדין מסמן העלאה של רף הענישה בעבירות על חוק הסרטונים". במחלקת הסייבר בפרקליטות פועלים בעת האחרונה, ביחד עם המשטרה, להגביר את האכיפה בגין עבירות על חוק זה. לפני מספר ימים הוגש כתב האישום בעל ההיקף הגדול ביותר על פי חוק הסרטונים, נגד נאשם שהפיץ אלפי תמונות וסרטונים לקהל של יותר מ-100 אלף משתמשי טלגרם. זאת, בנוסף לעניינם של כמה נאשמים נוספים בעבירות של הפצת סרטונים ותמונות מיניות בטלגרם, שמתנהל בערכאות שונות בימים אלה.

"הקורונה הייתה והיא טריגר לזירוז תהליכים של עיר חכמה. ראשי ערים שהטמיעו מערכות של עיר חכמה מצאו את עצמם מוכנים יותר בזמן הקורונה ושירתו טוב יותר את התושבים שלהם", כך אמר עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט. הוא דיבר בכנס Corona Smart City של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. רובין סיפר על הפורטל הארגוני תיק תק שאותו פיתחה מטרופולינט, שמאפשר לרשויות לנהל את הקשר עם התושבים. הוא אמר שכאשר פרצה הקורונה, החברה סיפקה ללא תשלום ערכת בסיס של הפורטל ל-40 רשויות, כחלק מהירתמות למאמץ הלאומי ועל מנת שהן יוכלו לשרת טוב יותר את התושבים הנמצאים בסגר. "אני חייב לציין שכאשר הצענו בעבר את השירותים האלה היו כל מיני חששות, כי יש מגזרים שלא נגישים לדיגיטל וההערכה הייתה שהם עדיין מעדיפים לבוא לעירייה. בנוסף, תהליכי ההטמעה ארכו חודשים ארוכים. הקורונה גרמה לכך שבתוך חודש הספקנו להטמיע את ערכות הבסיס באותן רשויות והן עשו בזה שימוש לטובת האזרחים", אמר רובין. הוא ציין כי בין היתר, מטרופולינט סיפקה לאותן רשויות שירותים דיגיטליים, מערכת CRM ומערכת BI, שריכזה נתונים ממערכות ייעודיות וממקורות חיצוניים כמו משרד הבריאות ושירותי הרווחה, שעבדו קשה בתקופת הקורונה. אתגרים נוספים היו להבטיח את הרציפות התפקודית של החברה ושל הלקוחות, ולשרת אותם בזמן שגם עובדי מטרופולינט נשלחו לעבוד מהבית. "התפוקה של העובדים בבית הייתה רבה, אנשים באמת עבדו 24 על 7 בתנאים לא פשוטים, כאשר בני המשפחה היו בבית", הוסיף רובין. כמו כן, הוא הביע תקווה שכחלק מהלקחים של הרשויות המקומיות מהקורונה, הן ישתמשו בשירותים שהטמיעו גם בזמן שיגרה. [caption id="attachment_318724" align="alignnone" width="600"] צביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה. צילום: יח"צ[/caption] מה אומרים ראשי הערים? רובין שילב בהרצאתו דברים שאמרו שני ראשי ערים שהטמיעו את המערכות של מטרופולינט. ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, ציין כי "אחד הדברים שמסייעים לי מאוד בתפקוד בתקופת הקורונה הוא המענה הדיגיטלי, שעבדנו עליו עוד לפני המשבר, יחד עם מטרופולינט ופתרון התיק תק שלה". הוא הוסיף ש-"כלקח מהקורונה, אנחנו בוחנים את כל האפשריות כדי שהמערכות יסייעו לנו בקשר עם התושב וקבלת נתונים בזמן אמת גם בשגרה". [caption id="attachment_318727" align="alignnone" width="600"] מיכאל וידל, ראש עיריית רמלה. צילום: יח"צ[/caption] דובר נוסף היה ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, שציין כי "לפני פרוץ הקורונה עשינו שורה של פעולות, בין היתר הטמעת מערכת תיק תק, בכל אגפי העירייה, מוסדות החינוך, המוקד העירוני ועוד. השירותים הדיגיטליים שהוטמעו בעיריית רמלה הופכים אותה לעיר חכמה. לקראת הגל השני, הנחיתי את כל האגפים להיערכות להרחבת השירותים המקוונים, לרווחתם של תושבי העיר".

סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שבהונג קונג רווחות הערכות עקשניות שלפיהן ענקית האי-קומרס עלי באבא מתכננת לבצע הנפקת מניות ענקית בבורסה המקומית על פי שווי חברה של 200 מיליארד דולר, באמצעות זרוע המימון של החברה, ANT Technology Group. על אף שאין זה סוד שעלי באבא מתכננת הנפקה קרובה, גם ANT וגם היא הכחישו את הדברים. החברה שייסד ג'ק מה, שפרש מתפקיד המנכ"ל שלה לא מכבר, כבר דיווחה על רצונה להנפיק בין 5% ל-10% ממניות החברה עד לסוף השנה הנוכחית. עם זאת, רוב המומחים העריכו שהיא תבצע את ההנפקה בשנחאי. אלא שגורמים המקורבים לחברה מסרו לרויטרס שהיא בוחנת הנפקה בהונג קונג משום שתהליך ההנפקה עשוי להיות קל יותר, שכן, בגלל המתח ביחסים הכלכליים בין סין לארצות הברית, הנפקה בהונג קונג תזכה לנזילות משופרת. הנפקת עלי באבא צפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר השנה ובמידה שהיא תבוצע בהונג קונג, זה יחזק מאוד את מעמדה כמרכז הפיננסי המוביל במזרח אסיה.

המונחים בקווים המנחים הכלליים של הקרנל של לינוקס (Linux) - ליבת לינוקס, שהיא ליבה בה נעשה שימוש במערכות הפעלה ממשפחת לינוקס, תוכנת קוד פתוח חופשית - השתנו באחרונה. ולא, לא מדובר על שינוי טכני עקב חידושים טכנולוגיים, אלא דווקא מהלך שנובע ממצב אחר לגמרי. השינוי מגיע לנוכח מחאת תנועת Black Lives Matter, וכתוצאה מרגישות חדשה למילים שעלולות לפגוע, פשוטו כמשמעו. עקב העדכון של מינוחי ההנחיות, המהוות חלק מסגנון הקידוד של ליבת לינוקס, כעת הקווים המנחים נמנעים משימוש במילים "מאסטר" (אדון) ו"סלייב" (עבד) בתוך קוד הקרנל, כמו גם מהמושגים "רשימה שחורה" ו"רשימה לבנה ". החידוש מיועד לקוד חדש שמקדמים, או לשינוי קוד קיים, כל עוד המהלך לא שובר את ה-ABI (ר"ת Application binary interface) של הקרנל. לצורך שִיום חדש ל'מאסטר/סלייב' (או ב'סלייב' ללא תלות ב'מאסטר') ול'רשימה שחורה/רשימה לבנה' משתמשת כעת לינוקס במינוחים: '{primary,main} / {secondary,replica,subordinate}' '{initiator,requester} / {target,responder}' '{controller,host} / {device,worker,proxy}' 'leader / follower' 'director / performer' לצורך שִיום חדש ל"רשימה שחורה/רשימה לבנה' משתמשת כעת לינוקס במינוחים: 'denylist / allowlist' 'blocklist / passlist' החרגות להכנסת השימוש החדש הן שמירה על מרחב משתמשים ABI/API, או בעת עדכון קוד עבור מפרט חומרה או פרוטוקול קיים (נכון לשנת 2020), המחייב תנאים אלה. אחראי תחום הליבה של לינוקס, דן וויליאמס, הסביר בפוסט כי "הקרנל של לינוקס הוא פרויקט תוכנה עולמי, ובשנת 2020 הייתה חשיבה מחודשת עולמית ביחס ליחסי גזע, שגרמה לארגונים רבים להעריך מחדש את המדיניות והפרקטיקות שלהם ביחס לשילובם של אנשים ממוצא אפריקני". לדבריו, הכוונה בשינוי המינוחים היא "לא לתקן או למחוק את העבר" אלא "המטרה היא למקסם את הזמינות והיעילות של קהילת המפתחים העולמית, כדי להשתתף בתהליך פיתוח הקרנל של לינוקס". שינוי מונחי הקידוד המסוימים - גם בחברות נוספות המהלך של לינוקס מצטרף למעשה למה שמתסמן כגל של חברות המתרחקות מהמינוחים שהוזכרו קודם לכן, השייכים לעולם הקידוד, למען יצירת שיח תרבותי מכיל ומגוון, לא גזעני ולא פוגעני. קדמו לו שינויי מינוחים דומים שעשו באחרונה טוויטר (Twitter), רד האט (Red Hat) של יבמ (IBM), ותוכנת Git. We’re starting with a set of words we want to move away from using in favor of more inclusive language, such as: pic.twitter.com/6SMGd9celn — Twitter Engineering (@TwitterEng) July 2, 2020 מחלקת ההנדסה של טוויטר, Twitter Engineering, הודיעה בשבוע שעבר כי היא רוצה "להתרחק" מביטויים מסוימים שלדעת חברת המדיה החברתית אינם משקפים את ערכיה. "אין שום מתג שאנו יכולים ללחוץ עליו כדי לבצע שינויים אלה בכל מקום בו-זמנית," אמרו בחברה. "אנו נמשיך לשקוד על העבודה הזו, ורוצים להקים תהליכים ומערכות שיאפשרו לנו ליישם שינויים אלה בקנה מידה רחב".

במסיבת העיתונאים שערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביום ה' האחרון הוא היפנה אצבע מאשימה אל פקידי השירות הציבורי, שמייצרים ביורוקרטיה שמעכבת את העברת הפיצויים שמגיעים לאזרחים שסובלם ממשבר הקורונה משום שהיא לא ניתנת לפיצוח, לטענתו. זו הסיבה, טען, מדוע תוכניות החירום לסיוע למגזרים שלמים במשק לא בוצעו במלואן. נתניהו בעצם אמר שהכספים לא זרמו לחשבונות של אותם עצמאים ובעלי עסקים בגלל אנשי המחשוב. "כינסתי בחדר אחד כל הגורמים, כולל אנשי המחשוב ברשות המסים", חלק ראש הממשלה את צרותיו עם הצופים בשלושת הערוצים. אלא שטענה זאת ניתנת לסתירה בקלות. המקור לתקלות הוא לא בתפקוד של אנשי המחשוב של הממשלה, אלא, לפחות חלקית, בתחום הפוליטי. סביר להניח שאנשי ההיי-טק והמקורבים לעולם זה לא מתייחסים ברצינות לטענות אלה. נכון שמערכות המחשוב לא חפות מתקלות, אבל אלה נובעות לא פעם מהעדר השקעות בתשתיות ומשאבים, שהיו אמורים למנוע את אותה ביורוקרטיה שהוציאה לרחובות אמש (ש') עשרות אלפי אנשים ותוציא עוד הרבה, אם לא ישתנה המצב. מעכבות? מערכות המחשוב הן המאפשרות! בניגוד לדברי נתניהו, מערכות המחשוב בשירות הממשלתי הן אלה המאפשרות - כמו בכל ארגון. הן אלה שמאפשרות למשתמשים, למנהלים, לשרים ולפקידים לקבל החלטות, לקבוע נהלים, להזין חוקים למערכות ובהתאם לזה לפעול. הן לא הגורם שבגללו הכסף לעצמאים לא נכנס במלואו עד היום. זה לא שמישהו ברשות המסים שכח ללחוץ על כפתור ה-"שלח". הכסף לא נכנס כי התהליכים שצריכים לעבור כדי לקבל את הכסף לא מספיק ברורים, לא מתאימים לתקופה ועוד 1,000 סיבות שמומחים בתחום יודעים להסביר. זה לא רק ברשות המסים: לאורך הגל הראשון של הקורונה שמענו תלונות על כשלים של מערכות המידע במשרד הבריאות בתחום האנליטיקה, כאשר היו מספר רב של בדיקות שאבדו. אחרי 48 שעות של גלי השמצות וביקורת על אגף מערכות המחשוב של המשרד טרח מי שטרח להסביר שלא המערכות כשלו, אלא העובדים שהזינו את המידע בהן - אותם עובדי מעבדות שעובדים מסביב לשעון ולפעמים כבר לא רואים בעיניים. [caption id="attachment_259625" align="alignnone" width="600"] "יורה" לכתובת הלא נכונה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock[/caption] המציאות בכל הנוגע לתפקוד של המחשוב הממשלתי במשבר הרבה יותר חיובית ממה שמציירים אלה שמעוניינים לתרץ את הכישלונות שלהם ולחפות עליהם. מדינת ישראל נכנסה לקורונה לאחר שמערכות המחשוב של הממשלה עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית נרחבים והעלאה של שירותים רבים לאונליין. הקורונה האיצה את התהליכים האלה. אותם תהליכים אפשרו לעובדים בכל משרדי הממשלה לעבור לעבודה מהבית בתוך 48 שעות, ולאזרחים להמשיך לקבל שירותים אונליין לאורך ימי המשבר. העובדים ישבו בבית ונתנו את השירותים וראו זה פלא, פתאום נעלמה הביורוקרטיה. תהליכים אלה, שבעקבותיהם המחשוב הממשלתי הגיע ערוך למשבר הקורונה, הם תוצאה של מדיניות סדורה שהובילה רשות התקשוב הממשלתי, בין היתר בעקבות החלטות ממשלה שנתניהו בעצמו העביר. פרטים על כך ניתן לקרוא בראיון שערכה מערכת אנשים ומחשבים עם שחר ברכה, ממלא מקום ראש הרשות. בשנים האחרונות תוכננו בממשלת נתניהו תוכניות שונות והתקבלו החלטות להעצמת האזרח והקלת הביורוקרטיה על ידי דיגיטציה של תהליכים. החלטה מספר 1933, שהתקבלה ב-2016, כללה מהלכים לקיצור הליכים על שינוי קריטריונים ותפיסה, והמלצה על כלי חדשנות. בבדיקה שנערכה לפני שנה על ידי המרכז להעצמת האזרח התברר, באופן לא מפתיע, שחלקים חשובים בהחלטה לא יושמו. מה כן יושם? אותם תהליכים שמבוססים על מערכות מידע ומחשוב. בין היתר, שיפור תהליכי העברת מידע בין המשרדים, צמצום מספר האישורים והרחבה בהיקף ענק של שירותים שניתן לקבל מבלי להגיע למשרדי מממשלה - עובדה שהייתה ועודנה חשובה בזמן הקורונה. במסגרת אותה החלטה נקבעו 20 צעדים שנועדו לשפר את השירות. אלא שכאמור, רק בודדים מהם יושמו, ומאחר שכל השאר לא – המשיכה הביורוקרטיה, שמקשה על יישום החלטות בצורה טובה יותר ומתן שירות טוב יותר לאזרח. הבעיה: מנהלים מאותגרי טכנולוגיה ראש הממשלה ושרים רבים לא שוכחים בנאומיהם להזכיר את נושא החדשנות, שישראל מובילה בו. אבל החדשנות הזו לא מחלחלת לתוך שירותי הממשלה בקצב שהיה מצופה. לא אנשי המחשוב אשמים בכך. להיפך - הם משחיתים חלק גדול מזמנם כדי להילחם על תקציבים ולשכנע מנהלים ושרים למה חשוב להשקיע בעוד משאבי מחשוב ודיגיטל, ולהוכיח להם שזו לא הוצאה אלא השקעה בחיסכון עתידי. הבעיה היא שיש עדיין יותר מדי מנהלים בעמדות מפתח בשירות הציבורי שהם מאותגרי טכנולוגיה ושמחשוב נתפס אצלם כאיום שעלול להרגיז את ועד העובדים. דוגמה לכך היא המאבק של אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר בגופים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, כדי להטמיע בהם את פרויקט מרכב"ה. כיום לא תמצאו משרד ממשלתי שיגיד שהוא יכול להסתדר בלי המערכת הזו. השורה התחתונה: מערכות המחשוב והמידע בממשלה עברו מהפכות בעשורים האחרונים. הן לא הסיבה לכך שהשולמנים ויתר חבריהם למחאה הציבורית יצאו אמש (ש') להפגין.