גבר שנהג לארוב לנשים באחד מקניוני ראשון לציון, לעלות מאחוריהן במדרגות הנעות ולצלם את התחתונים שלהן מתחת לשמלה או החצאית הורשע השבוע בעשרה מקרים של מעשים מגונים

היא רק רצתה להשתתף במשחק רשת קליל בטוויטר, אבל במקום זאת שורדת הסרטן קיבלה מאות הודעות משפילות ואלימות מגברים זרים. למרות החוויה הקשה היא ממש לא מתכוונת להתחבא: "אנשים נכים חייבים לקבל יותר ייצוג"

היא מקפידה ללכת מכווצת, כל הגוף אסוף, שלא יראו את הבטן, ואחרי שנים של אימון פילאטיס היא לא יודעת לזוז בשחרור ובהרפייה. זה בריא לגוף שלנו לשלוט עליו כל כך? או שיש לו מנגנון משלו שיודע לפעול כנדרש? בואי נלמד לשחרר

כחלק מקמפיין רשת חדש למאבק באלימות נגד נשים מציגות שורה של מפורסמות – בהפוך על הפוך – תופעות כמו הטרדה, התעללות והחפצה, שחווה כמעט כל אישה במהלך חייה. "מקרי הרצח האחרונים הם תופעת קצה של שגרת היומיום של נשים רבות"

אני רוצה ששירי תחזור ללימודים, תמשיך לרקוד, ותצא עם חברות לטיול השנתי לגולן. אני גם רוצה שדימוי הגוף הנשי שלה לא ייפגע מכאבי הווסת המטרידים והמשתקים. החיבור הטוב והחייכני שלה עם המערכת הנשית תאפשר לה צמיחה בריאה כאשה בוגרת ואינטימיות משמחת בעתיד