עומר אדם החליט לצמצם למינימום את פעילותו המוזיקלית, לסגור את יומן ההופעות שלו לשנה הקרובה, לא להקליט שירים חדשים ולעבור להשקיע בדובאי. "הוא רוצה להתמקד בזוגיות עם יעל ובעסקים, זה הדבר שהכי מעניין אותו וחשוב לו כרגע", מספרים מקורבים לזמר. מטעמו נמסר: "לצד העשייה בארץ עומר משלב מספר לא מבוטל של פרויקטים שנסגרו בחו"ל"

אפליקציית ההודעות וואטסאפ הודיעה היום על השקת פיצ'ר חדש, שמשתמשים רבים חיכו לו שנים ארוכות

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (שני) 10 שנות מאסר על אדהם בשיר, תושב עכו שנות העשרים לחייו, אחד משלושה מעורבים בלינץ' על מור ג'אנשווילי במהלך מהומות "שומר חומות" בשנה שעברה. זאת, לאחר שהורשע בחבלה חמורה בכוונה מחמירה ובהתפרעות והכל מתוך מניע לאומני- אידיאולוגי.

פה אחד דחו בשבוע שעבר שופטי בג"ץ את עתירתם של 14 פלסטינים ותנועת שלום עכשיו נגד הרחבתו של היישוב אפרת לאזור גבעת העיטם. בכך שמו השופטים קץ ל־18 שנה של התדיינויות משפטיות שנועדו לבלום את התפתחות אפרת, ולמנוע את ביצור ההתיישבות היהודית בצפון גוש עציון. הם לא קיבלו את הטענה המוזרה שלפיה את אדמות המדינה […]

פרסומים בגרמניה מצביעים על מחסור חמור בחימוש מסוגים שונים. חלק מהמומחים בגרמניה טוענים כי הבונדסוור אינו מוכן למלחמה של יומיים  ©Bundeswehr/Torsten Kraatz מנהיג מפלגת ה-SPD בגרמניה, לארס קלינגבייל, מכניס את תעשיית החימוש בגרמניה תחת לחץ. ״לאור המחסור האדיר בתחמושת, יהיה צורך להרחיב את היכולות במהירות גבוהה״, אמר קלינגבייל. ״במידת הצורך, צריך לקנות תחמושת ממדינות נאט"ו אחרות.״ 100 מיליארד יורו פנויים לשרת ההגנה כריסטין למברכט יש 100 מיליארד יורו פנויים למודרניזציה של הבונדסוור. אבל רכש של ציוד חדש מתקדם לאט. מעל הכל, הבונדסווהר (צבא גרמניה) סובל ממחסור דרמטי בתחמושת מכיוון שהוזמנה מעט מדי במשך שנים.  על פי דיווח בתקשורת, במקרה של מלחמה, לבונדסווהר תיגמר התחמושת בתוך יומיים. כך דיווח המגזין "Business Insider" בהתייחס למידע עקבי מנציגי התעשייה הביטחונית, מומחים ופוליטיקאים ביטחוניים בבונדסטאג. לארס קלינגבייל הדגיש שכעת על התעשייה הגרמנית לעבוד במהירות כדי להשיג תחמושת נוספת ולצייד טוב יותר את הבונדסווהר. ״יש לנו אחריות גדולה לכך שהחיילים מצוידים טוב יותר במשימותיהם״, אמר. עוד תחמושת כבר הופקה בשבועות האחרונים, אבל עברה, כולה, לאוקראינה, המשיך קלינגבייל. הוא ציפה שתעשיית החימוש כבר תרחיב את יכולותיה עם תחילת מלחמת אוקראינה ב-24 בפברואר ונאומו של הקנצלר אולף שולץ ולא תחכה לראות מה יעשו הפוליטיקאים. ביורוקרטיה גרמנית לאחרונה, הממשלה הפדרלית הכריזה שגרמניה תצטרך לקנות תחמושת בהיקף 20 מיליארד יורו. תעשיית החימוש חייבת כעת להרחיב את יכולותיה במהירות רבה מסיבות של מדיניות ביטחונית. ״ואם לא יודעים לנהל את זה, צריך לראות איך קונים ממדינות נאט"ו אחרות״, הוסיף קלינגבייל. מקטרג נוסף הוא יוהאן ואדפול, סגן ראש מפלגת ה-CDU השמרנית בבונדסטאג. "משרד ההגנה עדיין עובד כמו ביורוקרטיה גרמנית בתקופות של שלום עמוק, אבל צריך לשים אותו על בסיס מלחמה", אמר ואדפול ל"טלגרף".  היה צריך לקנות תחמושת "לכל המאוחר בקיץ", טען, והוסיף כי הבונדסווהר, הצבא הגרמני, נמצא כעת "בגבול שלו" מבחינת עמידה בהתחייבויותיו לנאט"ו. "אפשר היה להזמין אמצעי לחימה מזמן. חברות נשק אמרו לי שהן הציעו תחמושת אבל הממשלה פשוט לא הזמינה." אתר tagesschau מוסיף כי: ״היה צורך לשנות את חוק היסוד עבור הקרן המיוחדת בסך 100 מיליארד אירו. בנוסף, חוק האצת רכש של הכוחות המזוינים הפדרלי התקבל בתחילת יולי. עברו חודשים. שוב ושוב הועלו תלונות על כך ששר הביטחון האחראי לא שואב מספיק מהקרן המיוחדת, שהיא לא עושה את עבודתה כמו שצריך, שהכל לוקח יותר מדי זמן. ״ב-23 בנובמבר, כריסטין למברכט, שרת הביטחון, התנגדה בדיון התקציבי: ׳לא נוכל פשוט למשוך כמה מערכות מהמדף בחנות לחומרי בניין, ברצינות׳". מחסור בציוד בסיסי ללחימה לפי הפרסום, נותרה השאלה אם הרכש לא יכול היה לעבור מהר יותר, במיוחד כשמדובר בציוד הדרוש לחיילים - כולל חפצים יומיומיים, כפי שמתארת הנציבה הצבאית אווה הוגל: "קסדות, תיקים, אפודי מגן, הגנה מפני קור וגשם, מגפיים, גרביים ועד מכשירי הקשר. מכשירי הקשר שלנו בני 30 שנה.״ וולפגנג אישינגר, יו"ר ועידת הביטחון של מינכן לשעבר, זרק לדיון את המונח הפרובוקטיבי "כלכלת מלחמה". "איננו יכולים להמשיך את תהליך הרכש הרגיל של הבונדסווהר כך", אמר אישינגר. צריך סוף סוף להבין ש"יש כאן מלחמה. לכן הדברים לא יכולים להימשך כמו בזמנים רגילים של שלום. גם לנוכח האינפלציה. רכש מהקרן המיוחדת הופך למירוץ נגד הזמן.״ שרה נאני, פוליטיקאית הגנה מטעם הירוקים: "אנחנו בגרמניה הכנו את עצמנו מבפנים לא להזדקק למלאי תחמושת גדולים״. אמרה בתיאור המצב לפני המלחמה באוקראינה. ״זה היה שיקול דעת מוטעה של כל הצדדים. היינו צריכים להיות בכוננות אדומה בגרמניה מאז 2014 (הפלישה לקרים). לא לקחנו ברצינות את החששות והפחדים של תושבי מזרח אירופה. התפיסה של השותפים שלנו לגבי האיום חייבת לשחק תפקיד גדול יותר".

עו"ד של החייל מהתקרית בחברון סיפק את גרסתו