עמית סגל מסכם את סערת יום כיפור, מסביר מי המפסיד הגדול ביותר, ומבהיר: בעימות בין ראש יהודי לעיריית תל אביב, הציבור כבר הכריע באיזה צד הוא נמצא

הפרשן הפוליטי הסרוג מסביר כי המטרה של ארגוני המחאה היא קואליציה ללא מפלגה דתית, ומנתח את הכשל: "עימות על תפילות ממסגר את הדיון כוויכוח של היהודים מול הישראלים, ובו ליהודים יש כבר שנות דור רוב ברור"

באולם בית המשפט העליון היתה אתמול הסכמה גורפת על כך חוק הנבצרות נולד וקודם בחופזה ממניעים פרסונליים בלבד. ושוב התברר שנתניהו לא "נכנס לאירוע", הוא האירוע בעצמו, ומלחמת ההישרדות שלו מסחררת את המדינה לתוך טרוף מערכות

צעקתם של אוהדי הפועל ת"א היא צעקתם של כל אוהדי הספורט הישראלי שאמרו 'די!'. אוהדים הם לא עבריינים, הם צינור החמצן של הספורט ובלעדיהם אפשר לסגור את העסק. לראשונה, הסולידריות מרימה את ראשה היפה ואומרת – הגיע הזמן להתחיל מחדש, זו שעתה של המהפכה

במועצה החלו לבצע הדברה חריפה סביב ביתו, התושבים קיבלו הנחיות מחמירות

רק עיתונות חולה רואה חוליגנים תוקפים מתפללים, משליכים ארצה סידורים ומפריעים ל"כל נדרי" ובתגובה הופכת את מארגן התפילה לאיש הרע. וגם, על עולם האסוציאציות של השופט עמית ומה מזכירה לו התפילה בכיכר דיזנגוף

לבית המשפט העליון ניתנה לפני שבוע הזדמנות פז להפרכת טענות הטייתו. כמעט בחינם יכלו שופטיו להוכיח את יומרתם להגנה על זכויות מיעוטים, ולא רק כשמדובר בערבים, במסתננים או בעו"ד שרגא. בין פסילת חוק אחד למשנהו הם יכלו להאיר פנים למחנה שבדרך כלל מפסיד אצלם, אילו רק קיבלו את הערעור על גחמת התנכלותה של עיריית תל־אביב […]