היחס לקנאות הוא דו ערכי, מצד אחד אנו משבחים אותה ומאידך אנו מגנים אותה, איך להבין את דו הערכיות הזו?

הייתי רוצה להשתייך לחבורה אנושית שלא יכולה להרע לאיש, אבל אמונה זו, עם כל מקסימותה, היא לא רק שקרית אלא גם מסוכנת. יש בה יותר מניחוח של גזענות. לרוע המזל כל בני האדם מועדים לחטוא באלימות קשה, ואני יכולה רק להודות לאלוהים שלא העמיד אותי עד כה בניסיון כבד מדי

פנחס יצא למלחמת חורמה בממלכת הדמיון שמפריעה לנו לחיות. אנו מצווים להכחיד את המדיינים כי כל עוד אנחנו נותנים לדמיון המדייני לשלוט בנו, לא תהיה בנו שום שמחת קיום אמיתית שמתחילה בקבלת החיים כפי שהם עכשיו