המינים הקדומים האמיתיים של ניו זילנד הם בעלי חיים כמו תוכי קאקאפו, ציפור שיר קטנה בשם גדרוני, עטלפים ואפילו רכיכות ממשפחת הצלחיתיים שחיו במים מתוקים. קביעה חדשה זו מבטלת למעשה את הסברה הרווחת עד כה, לפיה מיני העופות חסרי יכולת התעופה קיווי, מואה וטאקאהה היו הראשונים

מינון מדויק של חומרים דוחי מים, לצד אריגה מרווחת וניצול של כוח הנימיות, שדרגו עבור רבים את החוויה הספורטיבית. המדע שמאחורי ה"דרייפיט"

מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מערער על המיתוס הרווח על אודות משך המצור הרומי על מצדה, ומצביע על כך שהוא נמשך מספר שבועות בלבד ולא שלוש שנים, כפי שסברו בעבר. החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מתקדמות כדי לנתח את מערכת המצור הרומית, ומסקנותיהם שופכות אור חדש על אחד הפרקים המפורסמים בהיסטוריה היהודית

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו את המעגל הגנטי המלאכותי הקטן ביותר אי פעם. הפיתוח החדש המבוסס על מולקולת די-אן-אי בודדת, צפוי לקדם את הדור הבא של יישומים ננו-ביוטכנולוגיים 

כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ו-UCLA. המחקר כלל 142 נשרים בישראל (נשר מקראי, Gyps fulvus) וזהו אחד המחקרים הבודדים ששופכים אור על שינויי ההתנהגות עם ההזדקנות של בעלי חיים בטבע מחקר חדש, וראשון מסוגו, של אוניברסיטת תל אביב גילה כי בדומה לבני האדם, גם הרגלי התנועה והקשרים החברתיים של הנשרים משתנים עם הגיל: […]

שנתיים לג’יימס ווב, פרק 3: פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב (עברית בלבד) אנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג’יימס ווב, ללא ספק אחת מהיצירות ההנדסיות המרשימות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, ממוקם במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, מצויד ברזולוציה ורגישות חסרות תקדים שמאפשרות לו להפיק צילומי חלל מרהיבים […]

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד פיתחו שיטה חדשה לייצור תרכובות פחמן לא יציבות, במיוחד הידרוקסימתיולן, באמצעות קרני UV כדי לפרק מתנול. גילוי זה לא רק מסביר את היווצרות תרכובות הפחמן על-פני כדור הארץ, אלא גם מציע הופעה ספונטנית אפשרית בחלל, ועשויה לתרום להיווצרות אבני הבניין של החיים כמו סוכרים