בפעם הראשונה שהציעו לי לכתוב בלוג, לפני שנתיים בערך, נאלצתי לשאול מה זה. כשהסבירו לי, וחשבתי שהבנתי, אמרתי שכבר יש לי בלוג. קוראים לו "מעריב". מכיוון שאחרי 23 שנות עבודה הגעתי לחופש פעולה מלא בעיתון, כל מה שאני רוצה לכתוב נכתב, אף אחד לא מצנזר, לפעמים יש תגובות טובות, לפעמים רעות. זה בלוג, לא?אז זהו, כנראה שלא. אני עוד לא לגמרי סגור על ההבדל בין מה שאני אמור לכתוב בעיתון, לבין מה שאני אמור לכתוב כאן, בבלוג. כנראה שפה העסק הרבה יותר אישי, הרבה פחות מחייב, לא מעונב, לא ערוך, ...

אז ככה: כצפוי, יחד עם הבלוג הגיע גם שטף המגיבים מטעם נתניהו שמתעקשים להזיל את רירם בכל אחד מאחד מאתרי הבלוגוספירה. והיה מישהו ששאל אותי מה מדיניות התגובות לבלוג שלי וכשכתבתי שכל תגובה תתקבל ותישמר (ואולי גם תיענה) אלא אם כן היא מכילה קללות או עלילות שווא, הוא שאל אותי מי קובע מה הן עלילות שווא ומיד, כמה מפתיע, יידה בי את מררתו כולה על עלילות השווא שאני טופל כל הזמן על ביבי ושרה וכו' וכו'.אז אולי הגיע הזמן לעשות קצת סדר. יכול להיות שבשביל זה נוצרו הבלוגים. בעיתון או בטלויזיה דיון כזה ייתפס לא ...

קראתי היום את הטור של נחום ברנע בידיעות. עמוד 2, הפניה בעמוד ראשון. "אור וחושך", זו הכותרת. ברנע יוצא שם להגנתו של השופט תיאודור אור. הוא לא נותן קרדיט לאתר nrg מעריב שחשף את הסתבכותו של אור בניגוד עניינים חמור ביום חמישי האחרון, אבל לא זה העניין. מה גם שיש לי פה עניין אישי (חשיפה שלי). אנחנו במעריב רגילים לא לקבל קרדיטים בידיעות (עובדה, גם אמנון אברמוביץ, שהפעם האחרונה בה נתן קרדיט למישהו היתה כשעבד במעריב חזר על הסיפור הזה ביום שישי בלי קרדיט).לא הקרדיט הוא העניין.המהות ...

הייתי באילת. כנס העיתונות השנתי. יוזמה של יוסי בר-מוחא שצוברת תאוצה. כנסים זה קול עכשיו, כמעט לכל אחד יש כנס, וגם לנו מגיע. וברצינות: נוכחות מרשימה, פאנלים מעניינים (חוץ מזה שבהנחייתי), שמוזינג הכרחי. בקיצור, טוב לתעשיה הקורסת שלנו.אני דווקא רציתי לכתוב על העיר. אילת.כי כמה שבועות קודם, נסעתי לעקבה. עם הילה ואלונה (האשה והילדה, בת שנה ו-7), למלון "קמפינסקי" החדש. המץ'-אפ הזה, קמפינסקי עקבה מול "הרודס" אילת, לא מותיר לנו סיכוי. וזה חבל, וזה כואב, כי מגיע לנו ...

יצא לי לראות אתמול את הכתבה המצויינת של טליה פלד-קינן על הסיפור הבלתי נתפס של משה אופיר, ששכל את אשתו, גלית סעדה-אופיר בגלל רשלנות רפואית בהדסה עין כרם. הכתבה שודרה ב"המקור", תכנית תחקירים ראויה לגמרי, אופציה נפלאה לפסטיבל הטראש של "האח הגדול".עקבתי אחרי הסיפור הזה מהרגע הראשון. יחד עם איילה חסון ביקרנו בבית המשפחה למחרת האסון, בדצמבר שעבר. גלית, למי שפיספס, בת 37, דוקטורנטית מצטיינת, אם לילד (זוהר, היום בן כמעט שנתיים), באה להדסה לניתוח קיסרי מתוכנן מראש, עם ...

שישי בערב, תשע. אני בחדר האיפור בערוץ הראשון, מוריד איפור, מחליף בגדים. "יומן" תם זה עתה ומכשיר הטלויזיה הקטן בפינה מקפץ לערוץ המתחרה. שם אני מספיק לראות את חברי עמנואל רוזן מדבר עם יאיר לפיד על הכתבה ששודרה זה עתה. כתבה על גלעד שמן, שרצח את חברתו עינב רוגל לפני 19 שנה בגלל שהעזה להיפרד ממנו. ירה בה מטווח אפס באקדח. הוא נדון, כצפוי, למאסר עולם. ועכשיו, מה? עכשיו החליט הנשיא הנכבד שמעון פרס לקצוב את ענשו ל-36 שנה.אני מכיר את הפרשה הזו. נדמה לי שקרתה לא מזמן. פתאום מתברר שתיכף ...

הנה הוא מכה שנית. מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, האביר הלבן, התקווה הגדולה של המוני העם באשר הם. שוב הוא צץ מתוך הערפל בחרב שלופה ומושיע אותנו. שלוש ועדות מקצועיות קבעו שצריך להעלות את תעריפי המים? קטן עליו. בהליך מזורז, שלושה שבועות בדיקה בסך הכל, הוא מגיע וממליץ לא להעלות את התעריפים. ואם יקרה אסון, זו הרי לא האחריות שלו. זה הרי לא העניין שלו. אם יקרה אסון, אז הוא בטח יהיה שם כדי לכתוב דו"ח נוסף.שלא תטעו, אין לי שום סיבה שבעולם להגן על החברים ברשות המים או באוצר, בכל ...

יש בו, במאיר שלו, משהו שאין באף אחד אחר. דבר מה נוסף. אולי זה ההומור העצמי, אולי זה האנדרסטייטמנט, אולי הישראליות המזוקקת, הגולמית כל-כך, שמזכירה ימים טובים, אחרים של פעם.קראתי את "הדבר היה ככה". ספר קטן, לכאורה מאוד לא חשוב כזה, נטול יומרות או פומפוזיות. מאיר שלו כותב על סבתא שלו, סבתא טוניה, ויחד איתה על המשפחה כולה, ודרכה על העליה השניה והשלישית, ואיך זה היה כאן פעם.זה לא מהספרים שנזכור למאיר שלו. ואולי דווקא בגלל זה, הבנתי שוב למה אני כל כך אוהב לקרוא את האיש הזה. כי ...