אזעקות צבע אדום החרידו היום את תושבי העיר אשקלון והמועצה האזורית חוף אשקלון, על רקע המתיחות הביטחונית בדרום הארץ והדיווחים כי צה"ל נערך למבצע צבאי ברצועת עזה. כעבור דקות ספורות נמסר מדובר צה"ל כי מדובר באזעקות שווא

בית הדין המשמעתי החליט פה אחד להדיח את השופטת רונית פוזננסקי-כץ מתפקידה לאחר שזו הורשעה בהתנהגות לא הולמת, לאחר שניהלה תכתובת מסרונים עם עורך הדין ערן שחם-שביט במסגרת תיק 4000, בו נחקר בין היתר גם ראש הממשלה

החיזור אחר מאכלי חלב מלאי כל טוב והנחת דגש על אכילת דגים נוטפי מור, אינה צועדת יד ביד עם תחושת האבלות הנדרשת להימצא בימים אלו האסורים באכילת בשר

שעות להצבעה הגורלית - ישי פונה ליריבו הפוליטי דרעי בדרישה לקול מחדש את תמיכתו בחוק הלאום • "החוק במתכונתו הנוכחית מסוכן ומטיל איום חסר תקדים על הסטאטוס קוו ביחסי דת ומדינה"

רבנים ערכו הפרשת תרומות ומעשרות במחסני החיטה של מאפיית המצות 'טיב המצות' שבבעלות הרב אהרןיוסף קורניצר • צילום: שוקי לרר

שתי נשים נעצרו בחשד כי תקפו רופאה בבית החולים איכילוב • "ניפצו מחשב על ראשה, הפילו אותה לרצפה היכו אותה באגרופים"

פרשת המסרונים: השופטת שהורשעה כי התכתבה עם חוקר הרשות לניירות ערך, הודחה מתפקידה על ידי בית הדין המשמעתי לשופטים

בית המשפט העליון בהרכב בראשותו שלהשופט סולברג, החמיר את עונשו של סגן המפכ"ל לשעבר ניסים מור והטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי "מרכז הכובד בעניינו של המשיב מצוי בעבירת הפרת האמונים ובנסיבות האופפות אותה. התיאור העובדתי של מעשי המשיב – שבו הודה המשיב- משקף תמונה עגומה וקשה של פעולה ממושכת וחוזרת מצידו של המשיב כלפי השוטרות המתלוננות לאורך תקופה ארוכה. המשיב פעל בשעה שכיהן כניצב במשטרה בתפקיד סמפכ"ל, שרק המפכ"ל בכיר ממנו, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בניסיון ליצור קשר אישי עם המתלוננות, כולן שוטרות שדרגתן נמוכה משלו, שתיים מהן אף שוטרות זוטרות, באופן שמנע מהן לסרב לו באופן נחרץ. על פי האמור בכתב האישום עצמו, במעשיו אלו קלע עצמו המשיב לניגוד עניינים בין עניינו האישי במתלוננות לבין האינטרס המקצועי והממלכתי עליו הופקד מכח תפקידו, כאשר בחלק מן המקרים פעל בעניינן של המתלוננות בשעה שבקשותיהן נדונו או היו תלויות ועומדות בפני הגורמים הרלוונטיים, שהיו כפופים אליו. המשיב נאלץ להסתיר את מצב ניגוד העניינים מפני הממונה עליו ומפני גורמי המשטרה. מעשיו, בין כשלעצמם ובין בהצטברותם, מהווים הפרת אמונים הפוגעת בציבור. כתב האישום התייחס גם לפוטנציאל ההשפעה של מעשי המשיב עם חשיפתם, הן מבחינה פנים ארגונית בשורות המשטרה ובשרשרת הפיקוד והן בקרב הציבור הרחב". עוד קבע בית המשפט כי על רקע זה יש טעם רב בעמדת הפרקליטות לפיה "לנוכח מעמדו הבכיר של המשיב כמי ששימש שני בתפקידו למפכ"ל המשטרה, פיקד על אלפי שוטרים וניצל רום מעמדו זה לביצוע עבירות בשוטרות הכפופות לו, עלולה מידת עונשו לשמש סמן עליון לענישה בעניינם של בכירים פחות, בין במשטרה ובין בשירות הציבור בכלל. בנסיבות אלה, קביעת נורמה עונשית הולמת היא עניין בעל משמעות ציבורית חשובה החורגת במובהק מעניינו הפרטי והאישי של המשיב, מקום בו לא ניתן לאתר בפסיקה נורמת ענישה נוהגת ומקובלת. וכזו – אין." פרקליטות המדינה ציינה בבקשתה כי סוגיית העונש שהוטל על מור מעלה שאלה משפטית-ציבורית כללית, שעניינה נורמת הענישה ההולמת עובדי ציבור המנצלים את תפקידם ואת מעמדם, ומפרים את אמון הציבור על ידי ערוב בין עבודתם לבין מאווייהם המיניים וניצול עובדות הכפופות להם לשם כך. בערעור, שהוגש באמצעות סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד נעמי גרנות, טענה פרקליטות המדינה כי "החשיבות במסר נכון ובהוקעה ברורה של התופעה האמורה אקוטית במיוחד נוכח דינמיקת הבושה, השתיקה וההשתקה, שמרתיעה נשים (ולעיתים אף גברים) שנפלו קורבן להטרדה או לתקיפה במהלך העבודה מלהתלונן ולחשוף את מעשיו של המטריד-הפוגע. בפרט ובמיוחד אמורים הדברים, כאשר מדובר בפוגע שהוא בעל מעמד בכיר, ובהתאם לבכירותו – כך סמכויותיו וכוחו. כיון שבענייננו מדובר כאמור בבעל התפקיד השני במעמדו בהירארכיית המשטרה, ישנה חשיבות ציבורית יתרה בגינוי המלא של המעשים. לגינוי כזה עשויה להיות השלכה מיטיבה שתחלחל אל כל שדרת הניהול של המשטרה - ואף מעבר לגבולות המשטרה - על נורמות הניהול וההתנהלות הבסיסיים במקומות העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט".