אפילו בין גיבורי 7 באוקטובר הרבים, ענר שפירא ז"ל בולט במיוחד. הגיבור שעמד בפתח המיגונית, לכד רימון אחר רימון שהטילו המחבלים פנימה וזרק אותם החוצה. בכאב מהול בגאווה מספרת אמו שירה על הערכים שעליהם גדל ענר, התקדים ההיסטורי שיצר, ההורים הטריים שמתקשרים לספר כי קראו לילדיהם על שמו, המיזם להנצחתו באמצעות מוזיקה, האלבום שכבר יצא והמופע עם שיריו שיתקיים ב-26 בספטמבר

על כריכת המחברת של סמ"ר עדי ליאון ז"ל, שנפל בעזה לפני כמעט שנתיים, היה כתוב "לקרוא לאחר מותי". בפנים התגלו מכתבי פרידה למשפחתו, ציורים קטנים לאחותו בת ה-10, ובדף האחרון בקשה צנועה: "מקווה שתזכרו אותי". כתב ידו של עדי הפך לגופן דיגיטלי במסגרת מיזם "אות.חיים" - יוזמה ייחודית של עמותת "התשתית", שהופכת את כתביהם של הנרצחים והנופלים לזיכרון חי. חמישה בני משפחות שכולות חלקו איתנו את הסיפורים על יקיריהם, ועל כוחה של האות האחרונה