כשברחו מהמחבלים שעות, כשהתחבאו בחולות בין שריקות הכדורים, הם התפללו רק לשרוד. שלוש שנים אחר כך, הם רצים בגינת המשחקים ובונים ארמון בחול עם התינוקות שהביאו לעולם. שורדי הנובה שהפכו להורים, מדברים על השמחה הגדולה שהגיעה לחייהם וגם על הקשיים ‑ החרדות האינסופיות, הטריגרים בג'ימבורי והסיוטים בלילה. וכן, הם ממשיכים לרקוד, אבל בעיקר לצלילי "עוגה-עוגה"