איתן עלייב חוזר לשדה הקרב עם כל יירוט, אלון כץ נשאר ער בלילה כדי שהאזעקות לא יפתיעו אותו, ויובל פישר לא יוצא מהבית מאז שקולות הנפץ חזרו. שלושה לוחמים עם פוסט-טראומה, מספרים על הימים הקשים שהם חווים מפרוץ המלחמה מול איראן. וגם: כלים מעשיים להתמודדות עם טריגרים, וכמה עצות לסביבה הקרובה שמנסה לתמוך מהצד

קשישים רבים בישראל חיים בבתים בלי ממ"דים ואין להם אפשרות פיזית להגיע בזמן למקלטים. עד לא מזמן הם שמעו את האזעקות, נשארו בבית והתפללו לשרוד. מיזם חדש מעניק עכשיו מענה לחלקם: העיריות תורמות מבנים מוגנים, משרד הרווחה מממן כוח אדם, והקשישים יכולים לשהות שם מהערב ועד הבוקר, בטוחים וגם לא בודדים. ברמת-גן לקחו את זה צעד קדימה, והמלון בבית החולים שיבא מלא כולו בקשישים שנמצאים שם מסביב לשעון. "אני מרוצה פה מאוד", אומרת אחת מהם, וחברתה מוסיפה: "זה הרבה מעל המצופה"

היא לימדה שנים על זירות הרס, תרגלה תרחישים והכשירה עובדות סוציאליות. ואז הגיעה זירת הרס אמיתית, ואיתה ההבנה: כאב כזה לא לומדים בכיתה. לינור פטיטו, עו"ס במשרד הרווחה וקצינת התנהגות (במיל') בפיקוד העורף, מתארת מבפנים את תפקידן של העובדות הסוציאליות בזירה שנפגעה מטיל: "בתוך ההריסות אני פוגשת כאב שאין לו מילים - ולצד אותו כאב, גם עוצמה בלתי נתפסת"