לאחרונה אנו עדים לזרם הולך וגדל של חברות בעולם שתומכות במאבקים חברתיים ומקדמות בפועל מטרות חברתיות • החברות הישראליות לא עושות את הצעד הזה

שיקום כלכלי ממושך תחת הגבלות פיננסיות יצמצם ויגביל לחלוטין פעילות עסקית כלשהי וברוב המקרים עלול לחסל סופית את הסיכוי לשיקום

המשבר מוכיח שהגוף שיכול לייצר התאמות לצרכים המשתנים הוא הרשות המקומית • צריך לנצל את זה

אולי המדיניות הכלכלית של הממשל שגויה או נדרשת לתיקונים רבים – אבל אין לייחס למדינה התנהגות משפילה כמו שאין לייחס לבקבוק קולה כעס ושנאה • בוז היא פעולה אנושית, כך גם היא החמלה

אנחנו שוכחים מי זו "המדינה" הזו שאמורה למלא את התפקיד שאנחנו מייעדים לה. המדינה היא יעקב ליצמן וגבי אשכנזי, אריה דרעי ומשה בר סימן טוב; גם השכן ממול מהעירייה וגם האידיוטית מלמטה, זו שעובדת בבנק ישראל