משפט קצב הוכיח שהמלך הוא עירום ושההאשמות שניסה הנשיא לשעבר לטפול על קרבנותיו דבקו בו בעצמו * פסק הדין הוא, ללא ספק, גם הישגה המרשים של התקשורת, שלא נרתעה מלחשוף את עבריינותו של מי שהיה מורם מעם; וניצחונו של הפמיניזם

מה בדיוק העניקו לנו, צרכני התקשורת, ההאזנה והצפייה בדיווחים על פסק הדין במשפטו של הנשיא לשעבר של מדינת ישראל משה קצב? * ומי נהנה יותר – יצרני התקשורת או צרכניה? * שי אלבוגן מגנה את ה"מציצרכנים" ואת ה"מתציצים"

משה קצב לא יצר יש מאיִן ולא פעל בחלל ריק ואינו הראשון או האחרון בעברייני המין * החברה שלנו פרוצה וטבעה של מתירנות שהיא רואה בסייגים המלצות בלבד, ומשום כך קלי הדעת שבה חוצים גבולות * זהו חשבון הנפש הנדרש מן האירוע המכונן שהיה לנו

אחיו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל שהורשע בעבירות מין חמורות מספר כי במהלך המשפט התאכזב משה קצב מאנשים רבים שהחשיב כחבריו ואשר עזבו אותו בשעתו הקשה

מפקד משטרת דובאי גילה כי ישראל פנתה לדובאי דרך גוף שלישי וביקשה שלא לפרסם את תמונותיהם של החשודים בחיסול בכיר החמאס בשנה שעברה * הנימוק של ישראל: פרסום שכזה יפגע במשפחות החשודים

ליברמן משתולל ונשאר בתפקידו * רכבת ישראל מסכנת את חיי נוסעיה * רשות ניירות ערך נוהגת בצביעות * משרד התקשורת והרשות השנייה עושים צחוק מעצמם * והתקשורת מתנהגת בצורה מציצנית ודוחה

איך ולמה בוחרים באנשים להנהיג את מדינת ישראל ואת אזרחיה? מה הם הקריטריונים? * עם הרשעת האיש הבכיר משה קצב, הגיע הזמן להרהר האם לפוליטיקאים הכל מותר והאם האמביציה הפוליטית והמרוץ אחר כיסאות, אין להם שום גבולות?