משום מה מזכירים לי פרטי הפרשה החדשה הקשורה לנתן אשל משהו מפרשיות קודמות * הציבור, שאינו רוצה לדעת, מעדיף את גרסת יחסי הציבור על פסק הדין

חוות דעת של משרד האוצר מערימה קושי משפטי על הכוונה לאשר את ההצעה להחלטה בהקמת מיזם המיליארדים * יועמ"ש משרד רה"מ: הקמת המינהלת טעונה אישור דירקטוריון מעצ * היעד: לתכנון - סוף 2012, לביצוע - סוף 2017

אתן מוחאות, מתריעות, מדברות, ובעיקר כותבות נגד החלטתו של השר נאמן לאמץ את מסקנות ועדת שניט * אם הייתן טורחות לקרוא את הדוח במלואו, הייתן רואות שמדובר באחריות הורית משותפת ולא בהסדרי ראיה שוויוניים

אין לו בעיה שסמלי המדינה יהיו יהודיים ושהדת היהודית תהיה דת רשמית. הוא נגד התיישבות נפרדת לערבים ויהודים ובעד מינוי סולברג לעליון. לטענתו, רק האפליה מפריעה לו. עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, מי שמוביל את המאבק המשפטי של הערבים בארץ לשוויון זכויות, חושף בראיון ל'מקור ראשון' מה מפריע לו בהתנהלות של בג"ץ, למה הוא חושב שהיהודים במדינה פשוט השתגעו ומדוע חשוב לו לדבר דווקא עם ציבור המתנחלים. בלעדי

חוסר הנוחות הקשה בעיסוק של רינו צרור בפרשת נתן אשל לא נבע מחומרת הפרשה או החשדות, אלא דווקא מן האמירות החוזרות שלו, לפיהן "כל הדיון נערך תחת המילה לכאורה" * באמירה זו, פטר עצמו צרור מן הצורך להיזהר בלשונו או בניתוח העובדות שנכללו בסיקור בתוכניתו