אחר עשור, כוכבות הקולנוע הצרפתיות ליה סיידו ואדל אקסרקופולוס נזכרות ברגעים מאוד לא פשוטים שעברו בצילומי הסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר". בין היתר הן נאלצו לזייף אורגזמה במשך 6 שעות ברציפות ולצלם את סצנת הסקס הארוכה שלהן במשך עשרה ימים "שהרגישו כמו נצח"

קבוצת דייגים שהפליגה בחופי צרפת נתקלה במכולה שכנראה נפלה מספינה. הם פערו חור בתוכה ומצאו ערימה של אייפונים לטענתם. אלא שהעוקבים הטילו ספק. צפו ושיפטו בעצמכם

מגוון טענות נועזות על "הפירמידה" המפורסמת של אינדונזיה, בת ה-25,000 שנים, ממשיכות להעסיק חוקרים באתר שלא נחקר מספיק, ביניהן הטענה שיש בתוכה "חללים או חדרים נסתרים" ומנגד - שהיא בכלל לא נוצרה על ידי האנושות

בריטני פאלמר הודיעה שהיא תולה את הגוזייה ומסיימת את הקריירה הארוכה והמפוארת שלה בתור נערת זירה ב-UFC, אחרי 16 שנים מוצלחות בארגון של דנה ווייט. נערת הזירה הוותיקה הודיעה על פרישתה בזמן שהיא קיבלה את פרס נערת השנה ב-Ringcard בטקס פרסי ה-MMA העולמי ביום חמישי, ואמרה שהאירוע האחרון שלה יהיה UFC 296, שהתקיים הלילה.

שתי שאלות ממסיבת העיתונאים שקיימו אתמול ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ עוררו עניין רב יותר מהשאר. ברשתות החברתיות היו שתהו אם גם השאלות הללו, שנשאלו על ידי עיתונאים הנחשבים לתומכי נתניהו, הוזמנו על ידי נתניהו ותואמו עמו. השאלה הראשונה שבה עסקו ברשתות החברתיות היא "האם אתם עונדים את דיסקיות החטופים" ששאל הכתב הפוליטי של "ישראל היום", יהודה שלזינגר. למשמע השאלה שלף נתניהו את הדיסקית מחולצתו והציג אותה בגאווה. גלנט וגנץ הנבוכים הסבירו שהם מחויבים לנושא החטופים על אף שהם לא עונדים את הדיסקיות. כתב חדשות 14, מוטי קסטל, שאל את השר גנץ על היום שאחרי ברצועת עזה והאם הוא תומך במדינה פלסטינית תוך שהוא עוקץ אותו ואומר לו "השבוע רמזת, תוך כדי שאתה משתלח כהרגלך בראש הממשלה...". ניסוח השאלה העלה את ההשערה ברשתות החברתיות שגם השאלה הזו הוזמנה מראש על ידי אנשיו של ראש הממשלה.

אין שום אפשרות לשפוט בדיעבד את הלוחמים שירו בשלושת החטופים בשכונת שג'אעיה בסוף השבוע. אין שום אפשרות לנסות להיכנס בדיעבד לנעליהם. כל מה שצריך לעשות זה תחקיר מקיף וממצה, לנסח מסקנות ברורות, להטמיע אותן בקרב הכוחות ובעיקר להתפלל. כי עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מסוגל להבין מה מרגיש לוחם אחרי שבועות בתוך עזה, כשמכּל פיר קופץ עליו מחבל, מכל מבנה עלולה להיפתח עליו הרעה, כל אבן יכולה להיות מטען וכל פינה מלכודת. וזה לא תיאורטי. זה קורה סביבו כל הזמן. זה גובה את חיי חבריו, זו שגרת חייו וזה יכול להתפוצץ עליו בכל רגע. כל מי שהיה במלחמה יודע שאתה יורה בכל מה שזז, ולפעמים גם במה שלא זז. בהתמודדות עם חמאס, שלא בוחל באמצעים, תרגילים מטונפים ומלכודות פתאים, אין לך פריבילגיה לטעות. אם אתה יורה מוקדם מדי במטרה מוטעית, זה נורא. אם אתה יורה מאוחר מדי, זה נורא. ועדיין, אחרי שאמרנו את כל זה, אסור לשכוח שיש סוג של קשר בין פרשת אלאור אזריה, הוצאתו להורג של יובל קסטלמן והאירוע הנורא בעזה. בשנים האחרונות הפכה ידנו קלה מאוד על ההדק. המאורעות האחרונים הקלילו אותה עוד יותר. בשנה האחרונה, מאז עליית הבנגביריזם לשלטון, זה הפך כבר לאידיאולוגיה. בעזה אין בלתי מעורבים, שרים ורוקדים החיילים בכל מיני קליפים שמפיץ הימין הקיצוני.

רפ"ק בדימוס ליאור נדיבי הסביר בשיחה עם וואלה! מה היה צריך לעשות מיד בפתיחת החקירה. לדבריו, הדרך להגיע לאמת עדיין ארוכה, ואפילו אם היו מציעים לו להתערב בתיק הוא היה מתלבט. בנוסף, מתח ביקורת על המשטרה והפרקליטות: "האישומים לפעמים חמורים יותר ממה שצריך"