לצד קריאות לעזרה וגינויים לישראל, גולשים ברשת מביעים תמיהה בשל פיצוצי המשנה הנגרמים מהפצצות צה"ל: "מעניין מה התושבים אומרים על כך שחיזבאללה החביא נשק סמוך לבית שלהם"

בשנים האחרונות ראינו את תחייתן המחודשת של תיאוריות הקונספירציה - חיסונים גורמים לאוטיזם. הכוכב ניבירו יתרסק לתוך כדור הארץ וימחק את כל החיים. הקורונה הונדסה כדי לא לפגוע ביהודים. הנחיתה על הירח זוייפה. טבח ה-7/10 הוא תוצאה של בגידה מפנים. יש הרבה תיאוריות לבחירה, חלקן מופרכות לחלוטין וחלקן עם בסיס כלשהו של אמת. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו קשר בין היאחזות בתיאוריות מסוג זה לתמימות ופְּתַיוּת מצד אחד ולצורך "להרגיש מיוחד, שונה וכזה שלא הולך עם העדר" מהצד השני - אבל תומכי תיאוריות הקונספירציה יגידו לכם שזה פשוט עוד סיפור כיסוי כדי להסתיר את האמת. עם זאת, ישנם מקרים שבהם החיים האמיתיים מוזרים בדיוק כמו במדע בידיוני ובהם מה שנשמע כמו תיאורית קונספירציה הזויה לגמרי נמצא בסופו של דבר כאמיתי לחלוטין. מתוכניות מחקר מרושעות ועד טיוח של האמת של פרשיות הקשורות לבריאותינו - הנה שמונה דוגמאות מההיסטוריה הדי קרובה שנשמעות כל כך הזויות עד שבקלות היו יכולות להיות מומצאות על ידי מאמיני תיאוריות קונספירציה.

ב-06:29 בבוקר ה-7/10 החלה מתקפת הפתע של חמאס והטבח הנורא. בערך שעה אחרי כבר החלו לרוץ ברשת תיאוריות קונספירציה על מי אשם במחדל המודיעיני והצבאי שאיפשר את רציחתם של כ-1,145 ישראלים וזרים וחטיפתם של 251 אנשים לרצועת עזה. כמו כל אירוע טראומטי בתולדות אומה, ישנם רבים שמתקשים להתמודד עם האמת ובוחרים להאמין לשמועות, חצאי אמיתות, שקרים ותיאוריות קונספירציה. זה קרה בארה"ב אחרי רצח קנדי או אסון התאומים, זה קרה בכל העולם בזמן מגיפת הקורונה וזה קרה גם בישראל ברצח רבין. כמובן שגם אירועי ה-7 באוקטובר הפכו לכר נרחב לתיאוריות קונספירציה. "תיאוריות הקונספירציה תמיד היו עמנו, ורק האמצעים לשתף אותן השתנו", הסבירה קארן דאגלס, פרופסורית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קנט באנגליה, העוסקת בשאלה מדוע אנשים מאמינים בסיפורים כאלו. "האינטרנט הפך את תיאוריות הקונספירציה לגלויות ושיתופיות יותר מאי-פעם. אנשים יכולים למצוא בקלות אנשים עם מחשבות דומות, להצטרף לקבוצות ולחלוק את הדעות שלהם". ואכן הרשת בישראל מלאה בשנה האחרונה בשלל תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז על הטבח, החטופים, המלחמה, הממשלה, הצבא, המשטרה, משפחות החטופים, ההפגנות בקפלן, משפחת נתניהו וכל אספקט אפשרי של מה שקרה לנו מאז ה-7.10.

לפני שנה, הראתה ישראל לעולם איך עומדים בכאב בלתי נתפס. אבל אסור להתעלם מכך שככל שהמלחמה נמשכת, האבידות בנפש גוברות והולכות. דווקא ב-7 באוקטובר, יש לשרטט מחדש חזון של מזרח תיכון שבו ישראל ומדינה פלסטינית משגשגות זו לצד זו | שגריר בריטניה בישראל בטור מיוחד

כלי התקשורת בעולם הקדישו את השערים והעמודים הראשיים שלהם לציון שנה לטבח של חמאס. ב"טורונטו סאן" נכתב "החזירו אותם הביתה" על רקע תמונות 101 החטופים שנותרו בעזה, וב"אל פאיס" הספרדי ציינו שלמלחמה יש השפעות על העולם כולו. באיראן חגגו: "פלסטין קמה לתחיה"

טלטלה מעוררת מחלוקת ביום הזיכרון

האם לאדם שעשה מעשים נוראיים, שגרם את הסבל הקיצוני ביותר בסקאלה האנושית, מגיע למות? מבחינה מוסרית, רוב האנשים יסכימו שמדובר בעונש הולם למדי, אולם האם הקורבן קונה לעצמו את הזכות ליטול מהמתעלל את חייו? לפחות ברמה המשפטית התשובה לכך שלילית. אלא שלתהיות הללו יש רובד נוסף - חומרת העונש. בעולם, וגם בישראל (המקרים של שוקי בסו שרוקן מחסנית על אביו ושל יונתן היילו, למשל) נוטים להפחית מעונשם של אנשים שהרגו בגלל התעללות. בסוף השבוע דווח בכלי התקשורת בארצות הברית כי מערכת המשפט של קליפורניה בוחנת אפשרות למשפט חוזר לאחים לייל ואריק מננדז, שרצחו את הוריהם ב-1989. העובדה שעשו זאת אינה מוטלת בספק, השאלה היא המניע. האחים נידונו לשני מאסרי עולם כל אחד בשל הרצח, אולם מסמך חדש שהוגש עשוי להוביל לכך שהטענה לפיה עברו התעללות מינית מצד אביהם תימצא קבילה, מה שיכול להוביל לשחרורם. גם אם רשמית לא תמצאו גרסה המאשרת זאת, ייתכן מאוד של"מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז", הסדרה של ריאן מרפי ואיאן ברנאן שעלתה לפני כשבועיים בנטפליקס יש קשר לבחינה המחודשת של התיק. הסיפור של לייל ואריק מננדז הוא החלק השני באנתולוגיית "מפלצת", לאחר שלפני שנתיים בדיוק עלתה בנטפליקס הסדרה על ג'פרי דאהמר. בין המקרים אין כל קשר למעט התקופה המקבילה שבה התרחשו, סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, אולם מרפי בחר, בעבודתו האחרונה בחוזה 300 המיליון דולר עם הרשת, להמר על סוג של המשך.

מתוך חמשת שלבי האבל המוכרים - הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה - בכל מה שנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר, נדמה לי שאני אפילו לא בשלב הראשון. כמו רבים אחרים אני עדיין בשלב ההלם. אם היינו עוברים לאנגלית מדוברת הייתי מכנה אותו שלב ה"וואט דה פאק". שנה בדיוק חלפה מאותו היום, המלחמה שהחלה אז עוד נמשכת ביתר שאת ו-101 ישראליות וישראלים שנחטפו באותה שבת עדיין מעונים בעזה. בתוך המציאות הבלתי נתפסת הזאת, מנסה הסדרה התיעודית "היום שלא נגמר" (בהפקת "קסטינה") לספק את התיעוד המקיף ביותר עד כה של השבת השחורה, והיא משודרת בכאן 11 כאירוע טלוויזיוני החל ממוצאי שבת האחרונה ובמשך השבוע חוץ מהיום, ה-7 באוקטובר, שיוקדש לשידור הטקסים הממלכתיים. לצורך כך שוחחו היוצרים עם 114 מרואיינים שמגיעים מ-23 ישובים, שבעה בסיסי צה"ל וחמש זירות פתוחות (למשל החוף בזיקים). הסדרה מחולקת לחמישה פרקים, כל אחד מהם בן כשעה ובהתאם מתעד שעה אחרת מאותו היום. זה מסוג התכנים שנהוג לכנות את הצפייה בהם "אגרוף בבטן", אבל הצפייה בשלושת הפרקים הראשונים של "היום שלא נגמר" קרובה הרבה יותר לאגרוף לפנים שלאחריו מגיעה סטירה מצלצלת ואז עוד אחת. כגוף שידור ציבורי, רק טבעי שכאן 11 ישאפו להיות הראשונים להפיק תיעוד רחב יריעה על המלחמה הגדולה בתולדותינו, אבל העיתוי, בזמן שהאירועים עדיין מתרחשים, לא מובן מאליו.