לכולנו יש את הספה הזו בבית. זו שרבצנו עליה אלפי שעות, עשינו עליה בינג'ים של סדרות, אכלנו עליה, התכרבלנו עם הכלב ואולי אפילו עשינו סקס - אבל מעולם לא ממש ניקינו. זה בדיוק הסיפור של טאוטרי סנדרס מניו זילנד, שהחזיק בספה האהובה עליו במשך 10 שנים תמימות מבלי לחשוד שמתחת לישבן שלו מסתתר סוד. לאחרונה, סנדרס ובת זוגו החליטו לעשות מעשה נועז (ומעט דוחה, אם נודה על האמת) ולנקות את הספה לעומק בפעם הראשונה. כשהם הסירו את הכיסויים החיצוניים, הם נדהמו לגלות משהו שלא אמור להיות שם: על הכרית הפנימית הופיע טקסט ארוך בכתב יד, בשפה זרה. "חשבנו שזה ממש מוזר ומטריד", סיפר סנדרס למגזין ניוזוויק. "מיד דאגנו שזו עלולה להיות קריאה לעזרה של מישהו שעובד בתנאים מחפירים או בסדנת יזע". הזוג ידע שהספה יוצרה בווייטנאם, והחשש שעובד בכפייה ניצל את ההזדמנות להבריח מסר מצוקה לעולם החיצון נראה להם הגיוני ומפחיד. אפליקציות התרגום התקשו לפענח את כתב היד, אז הם פנו למקום היחיד שיודע הכל: Reddit.

אם יצא לכם לראות תמונות או סרטונים של מאות ארמונות קטנים, מחודדים ונטושים באמצע יער בטורקיה, ותהיתם מה לעזאזל קרה שם - עכשיו האמת יוצאת לאור. וכרגיל, היא מכוערת הרבה יותר מהמציאות. המראה הסוריאליסטי של הצריחים האפורים מסתיר מאחוריו את אחת מהונאות הנדל"ן החמורות שנראו במדינה. הפרויקט, שזכה לכינוי "עיר הרפאים של דיסני", היה אמור להיות כפר נופש יוקרתי לעשירים מכווית וממדינות המפרץ. בפועל, הוא הפך לאנדרטה לחזירות ותאוות בצע, והיזמים עומדים כעת בפני אישומים כבדים על הונאה בנסיבות מחמירות.

במהלך דיון שעסק בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, מי שהיה בעברו סגן מנהל מח"ש האשים את עמית איסמן במעשים חמורים שלטענתו ביצע במתמחה. "אמירות בעלות גוון מיני שאם המורה של הבת שלי היה אומר, הוא לא היה נשאר במערכת החינוך", אמר סעדה | צפו

תיעוד נדיר של קרקל, אחד מטורפי-העל החמקמקים במזרח התיכון, שהופיע מול מצלמת שביל שהוצבה בשמורה באמירות פוג'יירה, עורר התרגשות בקרב חובבי חיות הבר. גם בישראל הוא כמעט ולא נראה, אולם יש לא מעט תיעודים שלו

בדיון חריג בעוצמתו נחשפו עדויות הנפגעות. ש' סיפרה: "קשרו אותי מהרגליים למעלה וחשמלו אותי בשוקר חשמלי". חברות הכנסת תקפו: המערכות אינן נותנות מענה, והמשטרה והפרקליטות יידרשו למסור פרטים מלאים בדיון חסוי | קשה לקריאה

ריקי מגי עצר בצד הדרך באוסטרליה כדי לעזור לטרמפיסט שנתקע בלי דלק. הדבר הבא שהוא זוכר זה שהוא מתעורר בבור באמצע המדבר, מכוסה ביריעת פלסטיק, כשכלבי דינגו מנסים לאכול אותו. כך הוא שרד לבדו חודשיים וחצי בגיהינום

המבקרים בגן החיות "ארודה קמארה" בעיר ז'ואאו פסואה בברזיל חשבו שהם באו לבילוי יום ראשון רגיל. אבל השלווה הופרה ברגע אחד של אימה, כאשר צעיר נראה מטפס בזריזות על חומת בטון בגובה 6 מטרים, מדלג מעל גדר הביטחון ומתחיל לגלוש במורד עץ - הישר לתוך המתחם של הלביאה "ליאונה". בסרטונים קשים לצפייה שהופצו ברשתות החברתיות, נשמעים המבקרים צועקים באימה: "אלוהים אדירים, היא תפסה אותו!". ואכן, הלביאה לא היססה. היא רצה לעבר העץ, משכה את הצעיר לקרקע ותקפה אותו. הוא ניסה לקום ולברוח פעם אחת, אך הוכרע מיד. מותו נקבע במקום.

"הליקווידטורים" היו אזרחים, כבאים ואנשי צבא שהגיעו לצ'רנוביל באפריל 1986 לאחר הקריסה המערכתית שהובילה לפיצוץ בכור הגרעיני הרקוב. אלו שמכונים בעברית "מנטרלי אסון צ'רנוביל" הקריבו את חייהם ובריאותם כדי למנוע פיצוץ נוסף וקטלני ובעצם זוכים לקרדיט המוצדק של הצלת אוקראינה ואולי חלקים גדולים מאירופה. רוב הליקווידטורים, שפעלו למען כיבוי וניקוי תחנת הכוח הגרעינית, נפגעו מרמת הקרינה המייננת שהייתה ברמה קטלנית. הם ניקו את הפסולת הגרעינית עם הגנה מינימלית, הלכו בתוך מים רדיואקטיביים, נחשפו לנשורת גרעינית וחומרים רעילים ורובם ככולם חלו במחלות נוראיות. לחלק מהליקווידטורים הוענק עיטור גיבור ברית המועצות וסיפרו את סיפוריהם לדורות הבאים אבל ראשי השלטון הקומוניסטי מנעו במשך הרבה מאוד זמן חקירה של האירוע כי היא היתה מגלה שכל מה שעשו הרשויות לפני האסון הוביל לכך שכל המערכות קרסו. בהעדר מערכת מתפקדת שמונעת אסונות, אפשר לסמוך רק על גיבורים שבשטח.