המתח לקראת הבחירות הקרובות, והפריימיריז שלפניהן, גורם לחברי כנסת בליכוד למתוח ביקורת קשה נגד התנהלות המפלגה. לדבריהם, הם חברי הכנסת האומללים ביותר במשכן. "הליכוד לא עובד יחד, יש מי שחושב שזה טוב שזה כולם מסוכסכים עם כולם. זו הפקרה מוחלטת", אמרו גורמים

לרובנו יש את ה"כוס האהובה" בעבודה, או את התרמוס הנאמן שאנחנו לוקחים לנסיעות כבר שנים. אבל מקרה טרגי מטייוואן חושף מתי הנאמנות לחפצים ישנים הופכת לסכנת חיים ממשית. גבר בשנות ה-50 לחייו מת כתוצאה מהרעלת עופרת חמורה, שנגרמה משימוש באותה כוס ובאותו תרמוס (בקבוק תרמי) במשך כ-20 שנה. הפרשה נחשפה בתוכנית טלוויזיה על ידי ד"ר הונג יונג-שיאנג, נפרולוג (מומחה לכליות) בכיר, שהביא את המקרה כאזהרה לציבור. הסיפור התחיל בתאונת דרכים מוזרה. האיש, נהג מנוסה עם ותק של 30 שנה על הכביש, היה בדרכו לעבודה כשאיבד לפתע שליטה על רכבו והתנגש בחנות מבלי ללחוץ כלל על הבלמים. כוחות ההצלה שהגיעו למקום מצאו אותו במצב של חוסר התמצאות כשהוא מנותק מהמציאות. בבית החולים התברר שהבעיה אינה נובעת מהמכה שקיבל בתאונה, אלא ממשהו עמוק הרבה יותר. הבדיקות חשפו אנמיה קשה, תפקוד כליות לקוי ואטרופיה (התנוונות) של קליפת המוח. כשצוות הרופאים ניסה להבין את הרקע הרפואי, התברר שבחודשים האחרונים האיש סבל מעייפות קיצונית ושינוי מוזר בחוש הטעם. הוא התלונן שוב ושוב שהאוכל לא מלוח מספיק. כל הסימנים הצביעו לכיוון אחד: הרעלת עופרת. אבל מאיפה? החקירה הובילה להרגל הבוקר הקבוע של המטופל. במשך כשני עשורים הוא שתה את הקפה שלו באותה כוס ומאותו תרמוס ישן. בדיקה של המיכל גילתה שהשכבה הפנימית שלו הייתה שרוטה, חלודה ופגומה לחלוטין.

זה יכול להיות מאוד מביך כשכתמים מסרבים לרדת מתחתית האסלה, במיוחד כשאורחים מגיעים הביתה. הנטייה הטבעית היא לשפוך אקונומיקה או חומר ניקוי ייעודי ולשפשף בכוח, אבל האמת היא שכתמים באסלה הם בדרך כלל לא תוצאה של הרגלי ניקיון גרועים. הם פשוט נוצרים באופן טבעי לאורך זמן בגלל משהו שכולנו מכירים היטב בישראל: מים קשים ואבנית. בכל פעם שאתם מורידים את המים, כמות קטנה של מינרלים נשארת מאחור. עם הזמן, המינרלים האלו מצטברים לשכבה עבה וקשה של אבנית. האבנית לא רק נראית רע, אלא גם משמשת כמגנט לחיידקים. ככל שהיא נשארת שם יותר זמן, היא מתקשה, מה שאומר שרוב חומרי הניקוי הסטנדרטיים פשוט לא יעבדו עליה. אבל אל ייאוש. מומחי הניקיון של חברת "Day to Day Cleaners" חשפו שיטה פשוטה, אקולוגית וזולה להפליא לפרק את האבנית, בלי טיפת מאמץ ובלי לנשום אדים רעילים (ולא. זה לא חומץ או סודה לשתייה).

הנה משהו שאולי יפתיע רבים מהתיירים שמגיעים אל ברצלונה: מסתבר שבעיר הספרדית הכל כך פופולרית שוכן אחד ממוקדי המין הגדולים בעולם, עם תעשיית זנות משגשגת שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. למעשה, סחר המין בעיר הוא השלישי בגודלו בעולם - אחרי תאילנד ופוארטו ריקו. הסיבה היא כי הזנות עדיין נותרה חוקית בספרד. עוד בנושא: העיר הקולומביאנית שהפכה לגן עדן של תיירי מין ושאר "טורפים" עובדת מין חושפת: זה מה שקורה ביעדים הפופולריים ביותר של תעשיית המין מי זכתה לתואר המפוקפק "בירת הזנות העולמית"?

תושבת חדרה בת 39 נעצרה אחרי שתפסה את בעלה, חטפה ממנו את אקדחו, וביצעה ירי לעברו. המשטרה ביקשה את הארכת מעצרה, אך עו"ד בן נתן עתר לשחררה, אם גם בתנאים מגבילים, לבסוף, השופטת האריכה את המעצר ביממה בלבד. לבעל ולעובדת שלום

ההחלטה הדרמטית שהתקבלה לאחרונה להזיז את שעון יום הדין ל-85 שניות בלבד לפני חצות ממשיכה להסעיר את העולם. בעוד שמדעני האטום נימקו את הצעד החריג בחשש ממלחמת כוכבים ומקריסת הסכמי הגרעין, ברשתות החברתיות נזכרים בטקסט עתיק שנכתב לפני 120 שנה ומתאר בדיוק את התרחיש הזה. נבואה של מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני, מייסד העדה האחמדית, חוזה תרחיש אפוקליפטי שמזכיר באופן מפחיד את האזהרות העדכניות של המדענים. אחמד, שהכריז שהוא עצמו שילוב ההתגלמות של האל קרישנה, של ישו ושל הנביא מוחמד, פרסם ב-1905 שיר המתאר חורבן עולמי הכולל רעידות אדמה, נחלי דם ואיומים שמגיעים מלמעלה.

זה לא מפתיע לדעת שמתחים גיאופוליטיים וסכסוכים אלימים הופכים יעדים מסוימים לכאלו שכמעט אינם נגישים עבור תיירים. במילים פשוטות: למקומות שממש לא מומלץ לבקר בהם. ואם תוסיפו לזה גם טרור, חטיפות וחוסר יציבות פוליטית, הדברים נעשים מורכבים עוד יותר. אתר התיירות Tourism Review יצר דירוג של היעדים הכי לא ידידותיים לתיירים בשנת 2026. הדירוג נבנה באמצעות שלושה מדדים גלובליים מרכזיים: מדד הדרכונים (המשקף נגישות, ויזה והגבלות) מדד השלום העולמי ומדד הסכנות והבטיחות (הכולל גם את רמות הפשיעה, הטרור והסיכונים למטיילים). • החופשה הבאה שלך מתחילה כאן. להזמנה>>

באפריל 1997, אישה לבושה במדי אחות יצאה ברוגע מבית חולים בקייפטאון, דרום אפריקה, כשהיא נושאת בידיה תינוקת בת שלושה ימים. התינוקת הזו נלקחה ממחלקת היולדות בזמן שאמה הביולוגית ישנה. רק 17 שנים מאוחר יותר, ובזכות צירוף מקרים בלתי נתפס, האמת יצאה לאור. נקודת המפנה הדרמטית בעלילה התרחשה בינואר 2015, ביום הראשון ללימודים בתיכון "זמנביק" בקייפטאון. מישה סולומון, אז בת 17, החלה את שנת הלימודים האחרונה שלה (כיתה י"ב). בבית הספר החלו לרוץ שמועות נרגשות על תלמידה חדשה בשם קסידי נרס, שהייתה צעירה ממישה בשלוש שנים אבל נראתה כמעט זהה לה לחלוטין. כשמישה וקסידי נפגשו לבסוף במסדרון, החיבור היה מיידי. "הרגשתי כאילו אני מכירה אותה", סיפרה מישה, "זה היה מפחיד, לא הבנתי למה אני מרגישה ככה". למרות פער הגילים הן הפכו לבלתי נפרדות. "הייתי קוראת לה 'בייבי גירל' והיא קראה לי 'אחות גדולה'", נזכרת מישה. הדמיון ביניהן היה כה רב, שכששאלו אותן אם הן אחיות הן נהגו להתבדח: "אולי בחיים אחרים".