אמו של הירש גולדברג-פולין, שנחטף ונרצח ע"י החמאס, התראיינה ל"60 דקות" של אנדרסון קופר, מי שבישר לה ראשון, שבוע וחצי לאחר ה-7 באוקטובר, שראה סרטון המתעד את חטיפת הירש. "אני מצטער על זה שככה גילית", אמר ורייצ'ל השיבה: "היינו אסירי תודה לדעת שהוא נלקח בחיים"

בריאיון ל-103fm היא סיפרה כי משפחתו של בעלה מנסה להוציא אותה ואת ילדיה מביתם, וכן על ההתמודדות האישית שלה. "הם רוצים לסלק אותי מהבית", אמרה. "המצב הנפשי של הבנים שלי התדרדר". לדבריה, אין בכוונתה לציין את יום הזיכרון: "אני לא מסוגלת להתמודד עם זה"

הראפר דיוויד אנתוני בורק (D4vd) עומד בפני עונש מוות לאחר שהואשם ברצח מדרגה ראשונה של בת זוגו בת ה-14. גופתה המבותרת נמצאה בתא המטען של רכבו, והתביעה חושפת מניע מזעזע: הוא רצח אותה כדי שלא תחשוף את הקשר המיני ביניהם, שהחל כשהייתה בת 11

בבית העלמין הצבאי בעוספיא הסתיים (שלישי) במהומה קטנה טקס יום הזכרון המרכזי של העדה הדרוזית בישראל. שניים מהנוכחים התפרצו בסיום הטקס כנגד השר אלי כהן שנשא את הנאום המרכזי בשם הממשלה. "הדברים חלולים", טענו המוחים בסיום, "ההבטחות חסרות בסיס. את הבתים של הבנים הורסת ממשלת ישראל, לא טילים מאיראן". בנימה רגועה יותר אבל כנגד אותם הדברים מחה השיח מואפק טריף בנאומו וראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, רפיק חלבי, בדברים שאמר לוואלה. הדרוזים כרתו ברית עם עם ישראל, אבל התסכול גדול מול כפיות הטובה בחיקוק חוק הלאום חוק קמניץ. הסבלנות פוקעת. "לדאבוני, המדינה נפקדת בחיי משפחות הנופלים ובני העדה, אלפי בתים שנבנו כאן בכרמל וביישובים הדרוזים, טרם הוכשרו, ללא חיבורי חשמל, לצד הליכי אכיפה וקנסות המגיעים למאות אלפי שקלים, הם עדות חיה למחדל המדינה המתמשך מזה עשרות שנים",אמר השיח. "בני העדה הדרוזית נלחמו למען המדינה ויילחמו על הזכויות שלהם במדינתם, למען ברית החיים וברית שווים. על המדינה, נטל ההוכחה והעשייה, לא עוד הבטחות, חייבים לעשות - זו העת למעשים."   הוא גם הקדיש מדבריו לבני העדה שמעבר לגבול וציין "מדינות העולם - הטוענות כי הן מדינות העולם החופשי, צופות בנעשה כנגד הדרוזים בסוריה ואינן עושות, אפילו לא פועלים להכנסת סיוע הומניטרי. רק העם היהודי ומדינת ישראל עמדו לצד בני העדה הדרוזית". לדבריו, המצב בסוריה הוא עדות למתרחש במזרח התיכון, "על המדינה להיות ערוכה ולסמוך רק על צה"ל וכוחות" הביטחון, ולא להבטחות סרק של מחפשי רעתנו".

לוח התצוגה בטהרן הסופר לאחור את קיצה של "הישות הציונית", חדל מלהמשיך לאחר 7 באוקטובר. לפי תפיסתה של איראן, היום הזה נועד להיות חוליה בשרשרת של שחיקה. אמנם ביום הזיכרון ישראל מבכה את בניה, אך המאבק אינו מסתיים בניצחון אחד, אלא מתמשך בזמן, בדורות ובחיים

בור ענק נפער אתמול בחצר של גן ילדים ברחוב יהודה הלוי בגבעת שמואל, בדיוק מתחת למשטח הדשא שעליו משחקים הפעוטות בכל בוקר. איש לא נפגע, אך לפי העדויות ניתן היה להיזהר ולהתכונן

נער פלסטיני כבן 16 שרכב על אופניו נהרג היום (שלישי) בתאונת דרכים קטלנית מפגיעת רכב של יחידת האבטחה הממשלתית "מגן". התאונה אירעה בסמוך לצומת בית ענון, סמוך לקריית ארבע. צוותי מד"א שהוזעקו למקום מצאו את הנער עם פגיעה רב-מערכתית קשה ולאחר בדיקות רפואיות נאלצו לקבוע את מותו בזירה. פרמדיק מד"א דרור עיני וחובש מד"א בני טנא סיפרו על המראות הקשים. "הפצוע (פלסטיני) שכב במרחק רב מן האופניים החשמליים שלו כשהוא במרכז הכביש. הוא היה מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם חבלות קשות מאוד בגופו, לאחר שנפגע מרכב. ביצענו בדיקות רפואיות אך פציעותיו היו משמעותיות ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".

ממש ברגע זה עצרו הכל, פנו למי שנמצאים לידכם ושאלו אותם שאלת טריוויה ליום העצמאות: על שם מי קרויה מדינת ישראל? יש מצב שתקבלו את התשובה הנכונה, אבל ייתכן גם שתיתקלו בשתיקה מביכה. ובכן, "ישראל" הוא שמו החדש של יעקב אבינו, שהוענק לו על ידי המלאך שנאבק עמו לפני שנפגש עם עשו. יעקב ניצח את המלאך - שהודיע לו שכעת ייקרא בשם ישראל. "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" ואז גם הגיע ההסבר: "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב, כ"ט). פירוש המילה "שרית" הוא ככל הנראה "נאבקת" או "התמודדת". ולאחר שיעקב הפך לישראל, כך גם כונו צאצאיו "בני ישראל" ושמו של העם והארץ בכלל. אבל ישראל היא רק דוגמה אחת: כשאנחנו מטיילים, תמיד מעניין לגלות את מקור שמם של מקומות ואתרים שונים. אבל יש מקרים שבהם שם המקום מספר את סיפורו של אדם שהשפעתו הייתה כה משמעותית, עד שמדינה שלמה קרויה על שמו. ובני האדם הללו יכולים להיות שליטים, לוחמי חירות, דמויות דתיות ואפילו דמויות מיתולוגיות. הנה כמה דוגמאות.