תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושפת כי התאגיד "ידיעות אחרונות" מימן עד כה את עלות ייצוגו המשפטי של המו"ל ארנון (נוני) מוזס בסך 1.35 מיליון שקל, זאת עוד טרם ההחלטה להעמידו לדין. בתביעה שהוגשה על ידי חבר דירקטוריון החברה דוד ליבר, נטען כי העיתון מממן את ייצוגו של מוזס, ללא אישור הדירקטוריון, וכי כעת מתכוון מוזס למשוך מיליונים נוספים לצורך ייצוגו במשפט הפלילי.

לתשומת לבו של מי שכבר לא יכול לחכות לבקר בטרמינל בדרך לחופשה בחו"ל - לא רק שמחירי כרטיסי הטיסה צפויים להתייקר, גם המוצרים הנלווים לחופשה ובכללם ביטוח הנסיעות וביטוח ביטול הנסיעה, יתייקרו בעשרות אחוזים. בחלק מהיעדים ההתייקרות תגיע גם ל-50% ממחיר הפוליסות שהכרנו עד כה. מחד, פוליסות הביטוח יהפכו למוצר חובה עבור הנוסעים - אלה שלא ירצו לקחת סיכון בעננת חוסר הוודאות למקרה שהטיסה תבוטל עם גל שני או שלישי, וירכשו ביטוח ביטול נסיעה, ואלה שלא יוותרו על ביטוח בריאות בעת השהות בחו"ל, לכל צרה שלא תבוא. מאידך - מספר הנוסעים צפוי לצנוח דרמטית, כך שהחברות יודעות שאמנם הן ימכרו ליותר נוסעים, אבל בווליום נמוך בהרבה - מכאן שהתמחור יתייקר גם בשקלול הסיכון אל מול ווליום הקונים בתחשיב האקטוארי כאשר הירידה של 95% במספר הנוסעים הכתה גם בחברות הביטוח. זאת ועוד, גם חברות הביטוח מתמודדות עם מונחים חדשים של מדינות ירוקות או מדינות אדומות שנצבעות לפי שיעור התחלואה בהן, כרכיב שישפיע רבות על שיעור ההתייקרות בפוליסה. למעשה, חברות הביטוח כבר ייקרו את מחירי הפוליסות, לא רק בגלל הביקוש הנמוך אלא משום שבכל הנוגע לביטוח בריאות לחו"ל ביום שאחרי הקורונה - כבר מדובר במוצר אחר. את העלויות שבטיפול בחולי קורונה שחלו בחו"ל החברות רוצות לתמחר מראש אחרי שהן התמודדו בתקופה הזו עם עליות של עשרות אלפי דולרים למבוטחים, על ימי אשפוז ממושכים (בארה"ב למשל, כל יום אשפוז עולה אלפי דולרים ליום) ומעבר לכך, על ההוצאות שמסביב, כולל החזרת המבוטח ארצה במצב שבו כמעט שאין טיסות סדירות.

מחריפה המלחמה על סניף איקאה אשתאול שנפתח לפני כשבועיים. חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול הגישה לשופט בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים אלכסנדר רון בקשה דחופה לביטול הצו הארעי שהוציא בסוף שבוע שעבר, לאטום כשליש משטחי הסניף, וזאת לבקשת מתכננת מחוז ירושלים שירה תלמי באבאי. במקביל הודיעה איקאה ישראל לתלמי באבאי, כי אינה מתכוונת להשמע לצו. החלטת השופט ניתנה במסגרת העתירה שהגישה מתכננת מחוז ירושלים, נגד אישור פתיחת סניף איקאה אשתאול על-ידי ועדת הערר המחוזית ירושלים. זאת עקב הכשרת עבירות בנייה חמורות של אלפי מ"ר שבוצעו, לטענתה על-ידי בעלי המקום, חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול בע"מ שבשליטת איש העסקים צחי נחמיאס. על-פי העתירה, מדובר בעבירות "חסרות תקדים בחומרתן", ובית המשפט התבקש לאטום את השטחים שנבנו בחריגות, בקשה שאכן נענה לה.

יו"ר בנק הפועלים , עודד ערן , יוצא לחופשת מחלה "שמשכה אינו ידוע". כך הודיע היום הבנק שדיווח כי "דירקטוריון הבנק החליט כי הדירקטור ראובן קרופיק יהיה ממלא מקום זמני בהיעדרו". עו"ד ערן נכנס לתפקידו כיו"ר הבנק ב-1 בינואר 2017, לאחר שהחל לכהן כדירקטור בבנק כבר בפברואר 2016, מטעם בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון. הוא מונה ליו"ר במקומו של יאיר סרוסי, כשהוא נבחר מחדש לתפקידו גם לאחר שהבנק הפך לבנק ללא גרעין שליטה. בשנה שעברה הוא הוביל את הליך מינוי המנכ"ל בבנק, כשבסופו של יום נבחר למנכ"ל הבנק דב קוטלר, שהועדף על פני מועמדים פנימיים מהבנק. הוא בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בספרות.

בסוף זה נגמר בהלאמה. לפני חודש, כשהאוצר הציג את מתווה החילוץ הראשון שלו לאל על, הסבירו לנו שהדבר האחרון שהמדינה צריכה זה לקבל מניות בחברה פרטית. כעת מתברר שזה בדיוק מה שהמדינה מוכנה לעשות כדי למנוע מחברת התעופה הלאומית לשעבר שלה להגיע להליכי פשיטת רגל. המדינה עדיין מקווה שתצליח למצוא משקיע שירכוש את המניות שאל על תנפיק בבורסה, אבל אם זה לא יקרה - המדינה תצטרך לשים 150 מיליון דולר ולקבל בתמורה שליטה בחברת תעופה כושלת, שסימן שאלה גדול ריחף מעליה עוד לפני משבר הקורונה. מנכ"ל האוצר היוצא שי באב"ד, אדריכל מתווה החילוץ של אל על, טוען בתוקף שהחברה לא תולאם. לשם כך הוא בנה מודל שמבוסס על העברת מניות החברה לידי נאמן, שיתחייב למכור אותן מחדש בתוך שנתיים-שלוש, אחרי הבראת החברה. חוק החברות הממשלתיות לא יחול על אל על והיא לא תועבר לניהול רשות החברות הממשלתיות. לממשלה, מבטיח באב"ד, לא תהיה כל יכולת להתערב בניהול החברה. אם זה יעבוד אז המודל של באב"ד נשמע מצוין. אם לא - המדינה תמצא את עצמה שוב עם אותה הדילמה בעוד שנתיים. האם להזרים עוד כסף לחברה או לחתוך את ההפסד ולשלוח אלפי עובדים הביתה. נדמה שהתשובה לשאלה כבר היום ברורה.

ב-2007 פרצה הדוגמנית הישראלית בר רפאלי אל העולם הגדול. היא הייתה בת 21 בלבד והתהדרה בחבר סלב עולמי, ליאונרדו דה קפריו, ובקמפיינים בארה"ב. התקופה הזאת סימנה את תחילתה של סאגת מס אזרחית ופלילית שליוותה את הדוגמנית למעלה מעשור, ובסיומה כעת היא מודה ב-12 עבירות מס, צפויה לשלם עשרות מיליוני שקלים מס וקנסות למדינה ולבצע תשעה חודשי עבודות שירות; אמה, ציפי רפאלי, ששימשה הסוכנת שלה, הודתה בביצוע עשרות עבירות מס ותישלח ל-16 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לתשלום קנס. את סיומה של הסאגה סימן הסדר טיעון עם הפרקליטות הנוגע להעלמות המס שיוחסו למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של רפאלי בחו"ל ב-2009-2012 וכן העלמת מס על הכנסות בישראל. ההסדר כולל פרק חסוי שמתייחס לסכום המס המלא שעל הדוגמנית לשלם, בנוסף למס בסך 8 מיליון שקל שחויבה לשלם על-ידי בית המשפט המחוזי בגין הכנסותיה בחו"ל ב-2010-2009. רפאלי הרוויחה 25 מיליון שקל מעבודתה בחו"ל במשך ארבע שנים - 2009 עד 2012 - וסכום המס הידוע עד כה מתייחס לכמחצית מההכנסות בלבד. במסגרת ההסדר רפאלי צפויה לשלם סכום מס כפול, ככל הנראה כ-15 מיליון שקל בסך-הכול, בנוסף לקנס בסך 2.5 מיליון שקל שהוטל עליה, וקנס בסך 2.5 מיליון שקל שהוטל על אמה. אבל הסיפור האמיתי פה הוא לא הכסף. הסיפור האמיתי הוא הענישה הפלילית שבמסגרתה רפאלי "חמקה" לכאורה ממאסר, ואמה תיכנס ל-16 חודשים מאחורי סורג ובריח.

בעוד שבחודש מאי הצטמצם מספר חולי הקורונה בישראל, בארה"ב הוא גדל, והתקרב ל-2 מיליון. ואולם, הדבר לא הפריע לשוק ההון האמריקאי להוביל את שאר השווקים בעולם לעליות שערים, שאף התעצמו אל תוך חודש יוני. העליות מראות על ניתוק בין האווירה בשוק ההון לבין מצבה השלילי של הכלכלה האמיתית. השוק בארה"ב שם את הקורונה מאחור, דוהר קדימה ומושך אחריו את מרבית השווקים בעולם, גם מניות וגם איגרות חוב. ברור כי ההימור מתבסס על כך שהממשלות, בעיקר ארה"ב וגרמניה, מזרימות הון עתק כדלק למנוע הכלכלה. השווקים מהמרים כי המנוע ימשיך להניע את הכלכלה שנעצרה למשך חודשיים. מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בישראל מראים על המשך שיפור בתיקי ההשקעות של הציבור, בהמשך לתיקון החזק במדדים באפריל. העליות בשוק המקומי היו מתונות יותר והשוק נראה מהוסס ביחס למדדים המובילים בעולם, אך בשוק - גם אופטימיות זהירה היא אופטימיות.

בעידן בו מגוון איומי אבטחת הרשת ונתונים הופך דומה יותר ויותר להתפרצות מגפה, כל ארגון נמצא בסיכון למתקפת סייבר. בעקבות כך, ביטחון שמירת הנתונים מעסיק כיום גם את הדרגים הגבוהים ביותר בארגונים/עסקים. לרוב, מי שמתמודד עם מתקפת סייבר/חדירה/הפרת נתונים, דואג קודם כול לפגיעויות הטכנולוגיות בהן הארגון עושה שימוש ושוכח להסתכל על האנשים שעושים שימוש בטכנולוגיות אלה כל יום - עובדי הארגון.