ההגבלות החדשות-ישנות של הממשלה מצאו את המגזר העסקי בהלם. בעוד בתי עסק רק יצאו מהסגר וניסו להתאושש, הגיעה הגזרה החדשה ואיתה עצמאים רבים שמנסים לראות כיצד יצלחו עוד משבר. אחד התחומים שניזוקו הם תעשיית מכוני הכושר, שרק לפני כחודש פתחו - ושוב נאלצים לסגור. יובל ליבלינג, ממובילי ארגון בעלי העסקים בענפי הספורט והכושר בישראל ומנכ"ל רשת הכושר 'פרופיט', התייחס להחלטה: "מתסכל שבוחרים לסגור ענף שלאורך המשבר היה עם מספר חולים מאומתים נמוך ביותר, פחות ממסעדות, פחות מבתי כנסת, בי"ס, ישיבות, תחבורה ציבורית, חנויות רחוב, מלונות, אירועים ועוד. 60 אלף הלקוחות של הרשת ואלפי העובדים נכנסים שוב למעגל האבטלה, בעוד ישיבות ובתי כנסת, בהם שיעור ההדבקה היה גבוה בהרבה, ממשיכים לפעול בגלל שיקולים קואליציוניים. ארבעה חודשים מתחילת המשבר, ורוב תעשיית הספורט לא זכתה לסיוע כלכלי מהמדינה בגין החודשיים שכבר היינו סגורים. בחודשיים האחרונים מאז הפתיחה, בתחילת מאי, עשינו מאמצים עליונים לחזור לשגרה ובכוחות רבים הצלחנו להישאר עם הראש מעט מעל המים, והנה באה החלטת הממשלה ומטביעה אותנו לתחתיות אפלות".

קשה להבין איך היום, במצב הנוכחי, טרם קיבלו ראש הממשלה ושר האוצר את ההחלטה המאוד פשוטה לבטל את הפטור ממס ערך מוסף ביבוא אישי. כן, אנו יודעים, זהו פטור שבו התאהב חלק מהציבור. מאוד נחמד להזמין מוצרים שונים ביבוא אישי ולא לשלם מע"מ, ועל פי מבחן זה אפשר גם להמשיך ולחלק הטבות מס נוספות לציבור הרחב. אפשר להחליט שאנו רוצים ליצור שוויון, ואם אנו מעניקים פטור לרכישת מוצרים אונליין מספקי חוץ בערך של עד 75 דולר, למה שלא נעניק פטור זה גם ברכישות מקוונות מקומיות בערך זהה? כן, להענקת הטבות מס אין קץ ואין גבול, אבל תמיד חייבת להיות הצדקה ברורה ואמיתית מדוע יש לפטור מתשלום מס חלק מן הציבור, תוך יצירת אי שיוויון בין קבוצות האוכלוסיות השונות.

האינטרנט מביא לחיינו תועלות רבות, אבל גם טומן בחובו סכנות שעם הזמן רק הולכות ומתגברות. אז איך מתגוננים, ומה לעשות במקרה של תקיפה?

אם יש משבר בריאותי וכלכלי עולמי, הוא בוודאי לא מורגש בוול סטריט. הערב (שני) שבר שוק ההון האמריקני שיא נוסף, בזכות זינוקים חדים של מניות הטכנולוגיה. מדד נסדאק טיפס ב-2.21 אחוז לרמה של 10,433 נקודות. אמזון הוסיפה 5.77 אחוז לרמה של 3,057 נקודות, וכמעט הכפילה את ערכה מהשפל של אמצע מרץ, אז עמדה על 1,676 נקודות. נטפליקס עלתה ב-3.55 אחוזים והגיעה גם היא לשיא של 493 נקודות. אבל עם כל הכבוד למניות הללו, את ההצגה גנבה טסלה. יצרנית המכוניות החשמליות של אילון מאסק רשמה עלייה של 13.5 אחוז לרמה של 1,371 נקודות, ובכך השלימה עלייה של 42 אחוז בתוך עשרה ימים.

הביקוש העולמי הגדל לפתרון בעיות בתעשיית המזון והמשקאות מצריך מקורות הון להשקעה בחברות פודטק ישראליות צעירות, ואחד ממקורות אלו מגיע כעת לבורסה בתל אביב: לאומי פרטנס חתמים, חברת בת של זרוע בנקאות ההשקעות של בנק לאומי, תוביל את ההנפקה הראשונית של שותפות המו"פ Next Food, שותפות ישראלית ראשונה מסוגה שתשקיע בחברות פודטק. השותפות פרסמה היום טיוטת תשקיף ראשונה והיא מתכננת לגייס לפחות 25 מיליון שקל. Next Food צפויה להיות שותפות המו"פ הראשונה שתיסחר בבורסה הישראלית, וזאת בעקבות תיקון תקנון הבורסה מפברואר אשתקד, לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים. שותפות מו"פ היא שותפות מוגבלת המורכבת משני שותפים - שותף כללי המנהל את השותפות (Next Food ניהול בע"מ) ושותף מוגבל (Next Food נאמנויות). Next Food תנוהל על ידי חנן שניידר, שמשמש כמנכ"ל. שניידר הקים וניהל עד לאחרונה את חממת הפוד-טק בקרית שמונה, שבה היו שותפים בין היתר טמפו, תנובה ופלטפורמת גיוס ההמונים OurCrowd. לשניידר ניסיון רב בעולמות ההון סיכון וההייטק: בין היתר, ניהל מספר חברות סטרטאפ, ייסד את חברת אינדמד, ושימש שותף-מנהל בקרן ההון סיכון Agate. בתפקיד היו"ר משמש גיא רוזן, סגן יו"ר תנובה ונציג הקיבוצים בתנובה שהיא תאגיד המזון הגדול בישראל. לרוזן ניסיון רב בהובלת חברות: משמש דירקטור בחברות עלבד ואלטיטיוד ובעברו כיהן בין היתר כיו"ר קרן ההון סיכון מעין ונצ'רס וכדירקטור פעיל בקרן אינפיניטי סין.

ממשלת ישראל תומכת בעמותות הסיוע ונלחמת במאבק המתמשך והעיקש לשבירת מעגל העוני בישראל. אך התמיכה מתבטאת בצורה שונה מעט ממש שנהוג לחשוב. הסיוע ה"נרחב" בארגון פתחון לב, לדוגמא, עומד על כאחוז אחד בלבד מסך תקציב העמותה. אותו סיוע בקושי מצליח לכסות את עלות הקרטון בו אורזים את סלי המזון לעשרות אלפי הנזקקים המסתייעים בארגון. אך לממשלת ישראל גרסת 2020 זה כלל לא משנה. הממשלה, מיום הקמתה, זנחה לחצר האחורית את הנושאים החברתיים ואת מצוקות הציבור. נדמה כי שרי הממשלה, על שלל תפקידיהם המנופחים, משקיעים את יתרת 99% מהתקציב לקידום נושא אחד מרכזי - עצמם. הם הפכו לשרים לרווחת שרי הממשלה.

עולם הבניה הפרטית מתחלק בדרך כלל לשלושה סוגים: הראשון הוא משפחות שיעדיפו לרכוש את הבית צמוד הקרקע שלהן מוכן (רכישה מיזם). השני הוא משפחות שירכשו או בבעלותן קרקע לבניה. אלה ישכרו את שירותיו של "קבלן מפתח", ייפגשו עמו בתחילת הדרך, ימסרו לו את התוכנית השונות ויפגשו אותו בשנית כאשר זה ימסור להם את המפתח לבית החדש בסיום הליך הבניה. הסוג השלישי הוא המשפחות שבונות או משפצות את הבית שלהן בעצמן.

תופעת השיימינג הולכת ומתפשטת, ונראה שאף אחד לא חסין. זו תופעה שיש לה צדדים אפלים, ומשמעויות שעלולות להיות הרסניות כלפי הצד שסופג את האש. איך מתגוננים ומי יכול לפצות על ההשלכות הכבדות של הביוש והבריונות ברשת?