בסרטון: ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תכנית "כסף לכל אזרח". ביום רביעי התבשרנו כי עוד מוסד קולינרי אייקוני סוגר את שעריו. הפעם זה תורו של הבראסרי להרים ידיים נוכח המציאות הבלתי אפשרית, ולשים סוף לדימום הכספי המתמשך שנכפה על הענף בשל מגבלות הקורונה. אלא שעיבוד השיח ברשתות החברתיות ובטוקבקים מעלה כי רבים דווקא שמחים לאידן של המסעדות ובעליהן. כיצד ייתכן שקריסה של מפעלי חיים נתפסת בקרב חלקים לא קטנים בציבוריות הישראלית כמהלך מבורך? האם זו רק מצוקתם הפרטית של הטוקבקיסטים שמאפילה על היכולת להביא אמפתיה, או שמא ביטוי לשבר עמוק יותר? מדוע השנאה כל כך יוקדת? הנחת היסוד היא ההתעשרות, לכאורה, של המסעדנים התל אביביים. רבים משוכנעים כי במשך שנים הם גרפו בעלי המסעדות מיליונים וכעת, כל שנותר להם הוא לשלוף כסף שחור ליום שחור. המציאות שונה לגמרי, רבים, גם מבין הידועים בהם, לא התעשרו אלא לכל היותר התבססו ובעיקר ביססו דף אינסטוש. במציאות בה חומרי הגלם יקרים להחריד, התחרות עזה על כיסו של הפודי ועלויות התפעול גבוהות מאוד, שולי הרווח בתחום נמוכים. לך תסביר כעת שרכב היוקרה עליו הוא נוסע נלקח בליסינג ושהדירה שלו משועבדת.

בסרטון: טראמפ חותם על צו נגד הרשתות החברתיות. לזה מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי לא ציפה. פרצת הענק שנחשפה בטוויטר, במסגרתה חדרו האקרים לחשבונות של חברות מובילות ואישים גדולים באמריקה, תעלה לחברה ביוקר. טוויטר ירדה בשעות שלאחר המסחר בכ-4 אחוזים, וצפויה לצלול עם הפתיחה ביום חמישי.

אי סדרים במחלקת ה-VIP בפלאפון מובילים לפיטורי עובדים ולשינוי ארגוני במסגרתו תיבנה המחלקה מחדש ותועבר מהחטיבה העסקית לחטיבה הפרטית. האירועים במחלקה היו כה חמורים ולא הותירו ברירה מלבד לפטר את מרבית העובדים (מדובר בפחות מעשרה עובדים) ולערוך בה שינוי ארגוני עמוק.

בסרטון: הסדרה "אפל" שמתארת היום את מצב הרוח בנטפליקס. קורונה אומרת סגר, סגר אומר להישאר בבית, להישאר בבית אומר נטפליקס. זה, לפחות, מה שחשבנו, אבל ענקית הסטרימינג החמיצה את התחזיות בדוחות הרבעון השני - וחטפה חזק לאחר שעות המסחר. המניה צונחת בלמעלה מ-10 אחוזים, וכנראה שיום המסחר בשישי לא יאיר לה פנים.

בסרטון: פיצוץ המו"מ עם עובדי אל על, 25.5. הסכם ההתייעלות שחתמה ההסתדרות אתמול בשם ועד הטייסים עם אל על יכלול פיטורי 71 טייסים, הצעירים ביותר מבין 650 הטייסים שמועסקים באל על כיום, ופרישה של 53 נוספים, מתוכם 40 הם טייסים שהם בני 63.5 עד 65 כיום ועוד 13 טייסים בני 65-67 שמועסקים בעיקר בהדרכות ובהפעלת הסימולטור. אחרי פרישתם יישארו כ-7 טייסים בקבוצת הגיל הזו. ההסכם הזה הוא האחרון שאל על צריכה להציג לאוצר בדרך למתווה הסיוע. התכנית לוקחת בחשבון חזרה של 75% מהפעילות עד לסוף 2021 והיא תקפה למשך 5 שנים, כלומר למשך תקופת ההלוואה. "עשו לנו אמבוש. מישהו מכר אותנו, ההסתדרות לא הגנה עלינו", כך תחושת טייס בכיר באל על הבוקר. הטייסים תולים תקווה בקונה שישתלט על החברה, שלדבריהם כבר יצר עמם קשר ואף נטע בהם תקווה כי ההסכמים הללו ייפתחו ויובאו לשולחן דיונים מחדש.

חברת סונול EVI החלה בהתקנת עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים בקניוני עזריאלי. עד כה הותקנו כ-50 עמדות בקניוני הקבוצה ובמהלך החודש הפריסה תושלם ל-120 מטענים ציבוריים ב-15 מרכזים מסחריים בבעלות קבוצת עזריאלי. קניוני עזריאלי נמצאים במיקומים אסטרטגיים בסמוך לצירי תנועה ראשיים וכן במרכזי הערים, דבר המאפשר גישה נוחה לקהל רחב של נהגים. מעבר ללקוחות הקניונים, העמדות ישמשו גם את עובדי המשרדים הממוקמים בחלק מן הנכסים, או בסמוך להם, ובכך יאפשרו טעינה נוחה גם בזמן העבודה. לרגל הפריסה, מציעה קבוצת עזריאלי חודש טעינה חינם. ההצטרפות לשירות נעשית באפליקציית סונול EVI או באמצעות סריקת הברקוד המופיע על גבי העמדה.

התכנית הכלכלית שהציג ביום רביעי בנימין נתניהו, במסגרתה הודיע כי המדינה תחלק 750 שקל לכל אזרח, התקבלה בהרבה מאוד ביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית והאזרחית. חברי קואליציה הקרובים לראש הממשלה תקפו, אזרחים החלו ליזום קבוצות תרומה של המענקים ובאופן כללי המהלך גרר הרבה ביקורת.

התכנית הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ היא תכנית פוליטית שנועדה להרגיע את קולות המחאה ההולכים וגוברים, אך היא משדרת לחץ ובעיקר אובדן עשתונות של הנהגת המדינה. כל מי שלמד אי פעם קורס מבוא לכלכלה שמע יותר מפעם אחת את צמד המילים "הקצאה יעילה". הקצאה יעילה של משאבים שנמצאים בצמצום ואשר יש להם שימושים חליפיים יעילים יותר, היא תנאי חשוב לצמיחה כלכלית והיא תנאי הרבה יותר חשוב ליציאה ממשבר כלכלי. הרציונל של התכנית כפי שראש הממשלה הציג במסיבת העיתונאים הוא להניע את גלגלי המשק, אבל זה לא מה שיקרה. במחקר שהתפרסם לאחרונה בארה"ב ובחן בזמן אמת את ההשפעה של תוכנית דומה שיישם ממשל טראמפ להתמודדות עם הקורונה, נמצא כי על כל דולר שניתן למשקי הבית כ-1/3 בלבד הוצא על צריכה פרטית, בעיקר מזון ושירותי דיור, והשאר נשמר בחשבון הבנק שלהם. המחקר גם מצא שונות מאוד גדולה בתגובת משקי הבית לתוכנית: משקי בית עשירים יותר לא שינו את רמת הצריכה שלהם בעקבות קבלת הצ'ק מהממשל, זה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הכלכלית שמראה שגידול בהכנסה הפנויה בקרב משקי בית מבוססים יופנה בעיקר לחיסכון ולא לצריכה. הסבר כלכלי נוסף לחוסר התגובה של הציבור לתוכנית יכול להיות קשור לשקילות הרייקרדיאנית, ולפיה נדבנות ממשלתית פתאומית, שמגדילה את באופן זמני את ההכנסה הפנויה של הציבור אך מבוססת על הגדלת הגירעון הממשלתי, לא תגרום לציבור להגדיל את רמת הצריכה שלו, כי הוא מבין שהממשלה תהיה חייבת לעלות מסים בעתיד בכדי להתמודד עם העלאת הגירעון שהיא יזמה.