תחושת השליחות, לצד מסלול שיוביל אתכם למשרה עם ביטחון תעסוקתי, הפכו למהותיים מאי פעם בתקופה הנוכחית. ד"ר יערה פיין, ד"ר צמרת ריקון וד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שמובילות תכניות ייחודיות במכללת אורנים, מסבירות על הצמיחה המבורכת וההתאמות שעשתה המערכת לאור המצב

שנת 1930 הייתה השנה הראשונה לשפל הגדול. העובדה שאנחנו יודעים את סוף הסיפור משפיעה עמוקות על האופן שבו אנחנו מדמיינים את האירועים ואת היומיום דאז, אך המציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הדמיון הזה. ב-18 באפריל 1930, כחמישה חודשים לאחר תחילתו הרשמית של המשבר, שירות החדשות של הבי.בי.סי פתח את מהדורת חדשות הערב כך: "אין היום שום חדשות לדווח עליהן", ובמשך 15 הדקות הבאות הושמעה סונאטה לפסנתר. אם היו הבנק המרכזי ושוק המניות צריכים לשדר באוגוסט 2020, דומה כי גם הם היו בוחרים לסכם במשפט "אין היום שום חדשות לדווח עליהן" וממשיכים באותה סונאטה. אבל המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי וצונאמי גדול ומפחיד נראה באופק. בינואר 2020, עוד לפני תחילת משבר הקורונה, הזהירה קרן המטבע הבינ"ל כי כלכלת ארה"ב אינה מוכנה למצב של האטה כלכלית. חלפה חצי שנה, וקשה לתאר את היקף תהליך ההתמוטטות המתרחש אל מול עינינו, קומה אחר קומה. הקומה הבאה מורכבת מהחוב התאגידי העצום, שעומד על יותר מ-17 טריליון דולר, אם מצרפים לחובות החברות הגדולות (10 טריליון דולר) גם את אלו של העסקים הקטנים, כך על פי הפייננשל טיימס מתחילת יולי. בתחילת המשבר הנוכחי שוק האג"ח קפא וכסף-חוב חדש הפסיק לזרום. כדי למנוע מפולת מיידית, הפד נחלץ לעזרה והדפיס כ-1.3 טריליון דולר שבהם רכש חובות של חברות שונות. אך בעיית הר החובות הייתה גדולה מכך שהפד יכול היה להדפיס את פתרונה.

בשנים האחרונות הייתה מכירת הלפטופים במגמת ירידה. העולם עובר לסלולארי ומכשירי הטלפון והטאבלט סיפקו את הצרכים של המשתמשים. כפי שניתן לנחש, עידן הקורונה החזיר לחיים את שוק המחשבים, עם הצורך לעבוד מהבית וללמוד מרחוק. Ebay, ענקית הסחר המקוון, דיווחה היום (ראשון) כי בשבוע הראשון של אוגוסט חלה עלייה של 74 אחוז במכירת לפטופים ביחס לשבוע המקביל אשתקד. הלפטופים הנרכשים ביותר היו מסך 14 אינץ' ומחשב Touchscreen של לנובו ו-E5430 של דל. סימן לבאות ניתן היה לראות במאי, אז נרשמה עלייה של 55 אחוז ברכישות כיסויים ללפטופים ביחס לאפריל.

בשבועות הקרובים יוכרע גורלה של הצעת חוק רטרואקטיבית, מעוותת, לא מידתית ופופוליסטית, שעיקרה הוא החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי הקשורה לתקופת הקורונה. בין יתר הנפגעים הישירים נמנים בעלי אולמות האירועים. עיקרה של הצעת החוק הוא בקביעה כי "על אף האמור בכל דין או חוזה, מי שהתקשר בחוזה לקיום אירוע פרטי באולם אירועים ושילם מקדמה לפי אותו חוזה למפעיל אולם האירועים, והאירוע בוטל בשל הגבלות נגיף הקורונה, ישיב לו מפעיל האולם את המקדמה בתוך שלושה חודשים ממועד האירוע המקורי (או עד ליום 1 באוקטובר 2020, לפי המאוחר מביניהם). לטעמי, צריכה להיות הצדקה משמעותית לחקיקה מפלה, רטרואקטיבית או הפוגעת בהרמוניה של המשפט הישראלי ובחקיקת היסוד שלו. דיני החוזים עיצבו מצבים של פגיעה בחוזה מחמת כוח עליון (בענייננו, הקורונה) ואין מקום להוסיף עליהם חקיקה לא-מידתית ומפלה.

למי שאינו יודע, הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא בעצמה חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ככזאת, בשבוע שעבר, היא פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני. מהדוחות עולה כי הכנסות הבורסה מעמלות מסחר גדלו במחצית הראשונה של השנה, כתוצאה מעליה במחזורי המסחר בבורסה בתקופה זו. סיבה אחת לגידול במחזורי המסחר אינה מעודדת. במרץ האיום, בשל הפאניקה מהתפרצות הקורונה, ציבור המשקיעים בארץ פדה משוק קרנות הנאמנות המקומי כ- 50 מיליארד שקל, ובכך אילץ את קרנות הנאמנות למכור היקפים אדירים של ניירות ערך שנסחרים בבורסה. חלק מהפדיונות הללו נבעו מצרכי נזילות - צרכים מידיים של כסף בגלל משבר הקורונה. אולם, רוב הפודים לא עשו זאת משיקולי נזילות. הם עברו על כלל בסיסי של השקעות. במקום להשקיע לטווח ארוך, להתעלם מהמשבר ולא לגעת בהשקעותיהם, הם ניסו לתזמן את השוק ו"לחתוך" הפסדים ביציאה ממנו מתוך מחשבה שהוא ימשיך לרדת עוד יותר לאחר מכן. התוצאה כמובן ידועה, השוק לא המשיך לרדת ואלו שפדו את כספם קבעו לעצמם הפסד. ככלל ממצאי המחקר האקדמי מראים שבממוצע ניסיונות תזמון של השוק נכשלים. בבורסה מייחסים את הגידול במחזורי המסחר למספר שיא של חשבונות מסחר חדשים שנפתחו במהלך תקופת הקורונה. שם מציינים כי הסגר הכללי הביא את הציבור הרחב להתעמק במגוון תחומים, לרבות השקעות פיננסיות, אשר קודם לכן בשגרה לא זכו לאותה רמת קשב. כניסה זו של משקיעים חדשים הינה מעודדת כל עוד הנכנסים מקפידים על ארבעה כללי יסוד. הראשון, משקיעים רק סכום כזה שגם אם מפסידים את כולו, החיים השוטפים לא נפגעים וכן נשארת יכולת לממן אירועים בלתי מתוכננים. הכלל השני הוא שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. בנוסף, ההשקעה צריכה להתבצע בצורה כמה שיותר פאסיבית, ללא ניסיונות תזמון של השוק, ובאופן מפוזר.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב עשתה היום (ראשון) צעד משמעותי לחיבור בין חברות הצמיחה הישראליות לאלפי משקיעים חדשים, כאשר השיקה פלטפורמה ייעודית, שתיקרא TASE UP, במסגרתה יוכלו חברות הייטק פרטיות, קרנות המשקיעות במיזמי נדל"ן בחו"ל וקרנות אשראי ליהנות מגישה ייחודית למשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים, ולגייס כספים מבלי להפוך להיות ציבוריות, ללא חיוב בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ומבלי לפרסם תשקיף כמתחייב בדרך כלל מחברות הרוצות לגייס הון בבורסה. הפלטפורמה תקודם באמצעות מספר שיתופי פעולה ייעודיים הכוללים, בין היתר, את בנק ההשקעות הגלובלי Jeffries, Novus, Fundit ו- IVC. מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב אמר היום כי: "הבורסה לניירות ערך מחויבת לקידום הכלכלה הישראלית והחברות הישראליות הפועלות כאן. היום, אנחנו לוקחים את המחויבות הזאת צעד גדול קדימה באמצעות TASE UP - פלטפורמה שמשנה לגמרי את הדרך שבה חברות מגייסות הון ומאפשרת, בפעם הראשונה בישראל, לשלב בין היתרונות של הבורסה, כמו גישה למשקיעים ונזילות ובין הרצון של רבות מהחברות, לפחות בשלב זה, להישאר פרטיות. בימים אלו, של משבר הקורונה, הפתרון הזה הוא בעל חשיבות גדולה במיוחד, לנוכח העובדה שמשקיעים פרטיים לא ששים להשקיע בהייטק וחברות טכנולוגיה נמצאות בסכנת בלימה של הפעילות ושל המשך הצמיחה. אנחנו מאמינים שהדבר יכול לתרום משמעותית לכך שנראה בסטארט אפ ניישן יותר ויותר חברות הייטק שצומחות וגדלות כחברות עצמאיות המחוברות טוב יותר למשקיעים המוסדיים ומשקיעים כשירים שמחפשים להגדיל את החשיפה שלהם לסקטור הטכנולוגיה".

אזעקת צבע אדום חברתית הופעלה. מדינת ישראל מודל קורונה סבב ב' הפכה שסועה ומפולגת ונדמה כי אנו נמצאים שבועות אחדים ממפץ גדול ומסוכן. ההפגנות בשיאן, הקיצוניים בצדי המפה הפוליטית מובלטים מדי יום והקורונה, זו ש"אשמה" למעשה במצב הכלכלי-חברתי בו אנו נמצאים, איננה מתכוונת לעצור בקרוב או לקרב בנינו. בינתיים, ההפגנות, האלימות, מספר הנדבקים והחורבן הכלכלי - הופכים לחממה מסוכנת וחמורה אשר את ממדיה והשפעותיה נדע רק בעוד שנים רבות, כאשר יהיה מאוחר מדי. החיידק החדש אשר נוצר בתקופה בוערת זו ומדביק אנשי ימין, מרכז, שמאל וכל מי שנקלע לדרכו - הוא העוני. את חיידק העוני לא מעניין מי בשלטון, מי מפגין או מהי השקפתו הפוליטית של הנדבק. חיידק העוני לא מבדיל בין להט"ב, חרדי, שמאלני או נער גבעות. אינו מבדיל בין מנכ"ל לעובד זוטר ואינו מבחין בין קשישים ונכים לבין ילדים והוריהם.

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר כי רישום הערות אזהרה אינו מבטיח הגנה לרוכשי דירות במקרה של פשיטת רגל של היזם. פסיקה זו מחקה את הערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק הערות אזהרה שניתנו לטובת רוכשי דירות במסגרת תביעת פירוק של החברה היזמית שנקלעה לקשיים. הפסיקה נדונה סביב פרויקט תמ"א 38 שבוצע ברחוב יהודה הנשיא ברמת גן, שעבודות השיפוץ לצד בניית עשר דירות שהיו אמורות להתווסף לבניין נפסקו לאחר שהחברה היזמית נקלעה לקשיים. לפרויקט לא היה בנק מלווה ורוכשי הדירות שילמו סכום נאה לדירות תמורת הערת אזהרה כבטוחה משפטית. דיירי הבניין הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק החברה היזמית, במטרה למצוא מקורות מימון להשלמת הבנייה. לאחר שלא נמצאו יזמים שהסכימו לבצע את השלמת הבנייה ממחירים נמוכים ממחירי השוק, פנה עורך הדין ייצג את בעלי הדירות בבקשה לבטל את הסכמי המכר ואת הערות האזהרה. במאי 2019 קיבל בית המשפט את הבקשה, בטענה כי הדרך היחידה להשלמת הפרויקט היא על ידי ביטול החוזים עם הרוכשים, שכן בבניין ישנם ליקויי בנייה שמהווים סכנה לשלום הציבור אולם, השופטת איריס לושי-עבודי החליטה שלא להכריע בנוגע למעמדם של רוכשי הדירות החדשות כנושים מובטחים, ואפשרה להם לתבוע תביעות כספיות נפרדות .בכך נותרו רוכשי הדירות ללא הגנה על כספם.