בזמן שרוב הציבור חרד לגורלו הכלכלי נוכח מגפת הקורונה, ישנם לא מעט בעלי עסקים שבהחלט מרוצים מהמצב. לכאורה מדובר בעיקר רק על שופרסל וכו' שריפדו את כיס בעלי המניות שלהם בעקבות ההסתערות על המדפים, אך בפועל, ישנם לא מעט עסקים שמרוויחים הון מהאילוצים, החרדות והשינוי באורחות החיים. מי צריך להגיד תודה לסינים על המגפה שארגנה לו מחזורי מכירות חריגים ושורת רווח חלומית?

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הגנת הצרכן ולהקים מאגר של מספר טלפון של צרכנים שייאסר להתקשר אליהם לבצע שיחות שיווק מרחוק - "אל תתקשרו אלי". להצעת החוק הממשלתית צורפה גם הצעתם של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. במהלך החקיקה שינתה הוועדה את ההצעה הממשלתית, על מנת לאפשר במקרים לעוסקים, במקרים מוגבלים, לפנות לצרכן. היו"ר מרגי התייחס לכך היום ואמר כי הוא לא מתכוון לאפשר חריגים בלי סוף ולא יאפשר לעקר את החוק מתוכן. הוא הוסיף כי חובת ההוכחה לכך שהצרכן הסכים במודע להצעה שיווקית תחול תמיד על העוסק, וזו הכבדה אך היא נועדה להגן קודם כל על אוכלוסיות מבוגרות אבל גם על צרכנים אחרים. השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, אמרה לאחר אישור ההצעה כי היא יצאה טובה יותר ומאוזנת יותר מההצעה הממשלתית. "זו הצעת החוק הראשונה שלי וזה מאוד סמלי עבורי, נכנסתי לפוליטיקה כדי למנוע עושק קשישים וזו זכות עבורי לשים אותנו בשורה ראשונה עם מדינות שמונעות עושק קשישים. אנחנו נהייה חומת מגן עבור אותן אוכלוסיות, זה תיקון החקיקה הראשון מתוך עשרה". ח"כ יבגני סובה הוסיף כי במקרה הזה אין קואליציה ואופוזיציה, והמטרה של כולם היא להגן על המוחלשים. הוא הוסיף: "אני מקווה שנועל בעוד שנה וחצי להגיד שזה הצליח, כי המבחן הכי חשוב הוא ביישום".

כמי שעוסקת כבר שנים בניהול של פרופלים באינסטגרם עבור עסקים, אני יודעת שלניהול של אינסטגרם מצליח יש היבטים רבים. חשוב להעלות תמונות שנראות טוב, לכתוב טקסטים מעניינים ומניעים לפעולה, להעלות סטוריז מרתקים וליצור וידאו מושך. אבל פעמים רבות, בעלי עסקים ומנהלי פרופילים עסקיים שוכחים להשקיע דווקא בנראות של עמוד הבית של הפרופיל ובמידע המוצג שם. הם מתרכזים בפוסטים ובסטוריז ומתעלמים מכך שרוב הגולשים שייחשפו לתוכן שלכם יציצו לכם בפרופיל לפני שיחליטו אם להתחיל לעקוב אחריכם. המבט החטוף הזה הוא ההזדמנות שלכם להרשים ולהעביר כמה שיותר מידע חיוני עליכם ועל המוצר שלכם. אז מה יכול לגרום לגולש לעצור על הפרופיל שלכם ולאיזה פרטים כדאי להתייחס שם? הכנתי לכם רשימה כדי שלא תפספסו.

Wobi, סוכנות הביטוח הדיגיטלית המפעילה פלטפורמת השוואה וקנייה של מוצרי ביטוח, עורכת מדי חודש את מדד מחירי ביטוחי הרכב (מקיף + צד ג'). בדיקת המדד מתחילת שנת 2020 ממחישה עד כמה מחירי ביטוחי הרכב מושפעים מההגבלות המשתנות והמשבר עקב נגיף הקורונה. בחודש אוגוסט נרשמה עליה של עד 9% במחירי הביטוח בעקבות החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות, זאת לאחר שמתחילת שנת 2020 מחירי הביטוח ירדו ב11% בממוצע. בספטמבר, עם הציפייה לסגר ועם הטלתו, חזרו מחירי הביטוח לרדת, ובאוקטובר הם המשיכו במגמה זו. הנתונים נאספו ממאגר הנתונים של Wobi וכללו בדיקה של כאלף פוליסות של 16 דגמי רכבים פופולריים בכל חודש. מהבדיקה נגזרת ירידת מחירים ממוצעת של 2% במהלך חודש אוקטובר, כשהממוצע החציוני של המחירים, המנטרל את השפעות ירידות ועליות יוצאות דופן, אף ירד ב 4%. בניגוד לחודשים קודמים הפעם המחירים ירדו כמעט בכל הקטגוריות שנבדקו: מיני, סופר מיני, משפחתיות וג'יפונים, למעט כמה דגמים בודדים שבהם המחירים "תיקנו" עצמם כלפי מעלה לאחר ירידות דרמטיות בחודשים האחרונים של עד 20%. בדגמים שנבדקו הירידה המשמעותית ביותר לעומת חודש ספטמבר נרשמה בקטגוריית רכבי המיני והיא עומדת על 6.5% בממוצע. גם קטגוריית המשפחתיות רשמה ירידה של 5% בממוצע. דגמי הסופר מיני רשמו עלייה קלה של אחוז בממוצע, אולם זאת לאחר ירידה ממוצעת של 13% מאז ינואר. אחוזים אלה מיתרגמים לירידות של עד מאות שקלים בתעריפים. ראוי לציין את הירידות שנרשמו במחירי הביטוח של שניים מהדגמים הפופולריים בישראל: קיה פיקנטו שירדה ב9% ביחס לספטמבר (17% מתחילת השנה) וטויוטה קורולה שירדה ב 6% (11% מתחילת השנה).

חודש נובמבר, המזוהה כחגיגת שופינג ענקית, הוא החודש החזק ביותר בשנה ברכישות און ליין ברחבי העולם וישראל כמובן לא נשארת מאחור. לאורך השנים "חגי הקניות" של נובמבר הפכו מטרנד בינלאומי שאומץ על-ידי אנשי שיווק, לחג צרכני ישראלי לכל דבר. טירוף הקניות מתחיל בחגיגת Shopping IL וממשיך ביום הרווקים הסינים, Black Friday ו- cyber Monday. השנה, חגיגת השופינג משתנה בעקבות הקורונה. אם בחורף רגיל, הישראלים טסים לחופשות שופינג בחו"ל ומסתערים על הקניונים, השנה תהיה הסתערות על המדפים הדיגיטליים. נראה שהמשבר הכלכלי לא ממש משפיע, אך ללא ספק משנה את אופי הרכישות. מסקר שערכה חברת איפסוס מחקרי שוק עבור GROO (לשעבר גרופון), אתר האיקומרס המוביל בישראל, עולה כי 92% מהישראלים קנו באון ליין בתקופת הקורונה ולא פחות מ- 70% מתכננים לבצע הזמנות באון ליין ולהנות ממבצעי הבלאק פריידי. על פי הערכות חברת כאל, הישראלים צפויים להוציא בנובמבר יותר ממיליארד שקל, ואנחנו מדברים על רכישות אונליין בלבד. היקף הרכישות צפוי לגדול ב-47 אחוז לעומת אשתקד, כשאתרי האופנה הבינלאומיים יכפילו את עצמם בהיקף, בעוד רכישת מחשבים וגאדג'טים תגדל פי שלושה. מרשים.

על אף ההתנגדויות שהביעו בכירים במשרד הבריאות, נפתחו בראשית השבוע חנויות הרחוב. לצערי, ההחלטה על פתיחת החנויות מהווה כניעה נוספת של קבינט הקורונה בפני הלחץ הציבורי האדיר, שפעם אחר פעם מביא לדחיית עמדתם של גורמי המקצוע, האמונים על הטיפול במגיפה. יש לציין, שהלחץ שמפעילים בעלי העסקים הוא מובן, ואני בהחלט מבין לליבם. כך, למשל, על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, רק השנה צפויים להיסגר למעלה מ-85 אלף עסקים, שנפגעו באופן משמעותי ממשבר הקורונה, מה שמעמיד את קצב סגירת העסקים על פי שניים מזה שבשנה רגילה. מנגד, הממשלה לא יכולה להתעלם מעמדות מערכת הבריאות, שראשיה מתנגדים לפתיחת העסקים ומזהירים מההשלכות שלה. התפטרותו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו (שקדמה לה גם התפטרותה של ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, לפני מספר חודשים), רק ממחישה את עומק הפער בין הפוליטיקאים לראשי מערכת הבריאות. אמנם, התקנות שאושרו קובעות כי החנויות שיפתחו הן חנויות הרחוב בלבד, ואינן מאפשרות פתיחתן של חנויות בקניונים מקורים או במרכזים מסחריים פתוחים שבהם מעל ל-20 בתי עסק, אך גם לפתיחתן של אלו התנגד משרד הבריאות. מעבר לאפשרות שפתיחה כזו תוביל לסגר נוסף, שיפגע פגיעה אנושה עוד יותר בבעלי העסקים, לא בטוח שפתיחת חנויות הרחוב בשלב זה באמת מיטיבה עם הסוחרים, וכעת עומדת בפניהם דילמה. אם הם יחזרו להרוויח, תישלל מהם הזכאות להטבות ממשלתיות, והם צפויים שלא ליהנות מהן גם בעתיד. לאור זאת, ייתכן שבעלי עסקים לא ימהרו להציג רווחים, מה שעשוי לעודד עבודה ב"שחור" לצורך עמידה בקריטריונים הנדרשים לקבלת ההטבות והמענקים הממשלתיים.

שינויים בשבלת ובסאפ, קמפיין מפואר לקליל, השקה לתיאטרון ביפו והראל ויזל ו-FOX חברו לבן חורין אלכסנדרוביץ'. כל מה שקרה בתעשייה בחלק השני של השבוע

מירב עבדה בחמש השנים האחרונות כמפיקת אירועים עצמאית. היא ארגנה בעיקר חתונות ונהנתה מכל רגע. "קמתי בכל בוקר עם חיוך. הרגשתי סיפוק לארגן לזוגות את אירוע חייהם ולהיות חלק מהשמחה הזאת. ביוני ניסיתי לחזור לתחום, אך לאחר חודש שוב מצאתי את עצמי חוששת לעתידי וחושבת בצער וכעס רב מה הצעד הבא שלי". שלומית עבדה עד לפני הקורונה כמדריכה חברתית בהוסטל. כשהוציאו אותה לחל"ת בחודש אפריל האחרון, היא החלה לחפש עבודה בכל מה שהיה לשוק להציע. "שלחתי קו"ח לכל משרה שנמצאת באזור המגורים שלי. הבנתי שאין לי ברירה כי אני חייבת לעבוד. ידעתי שזה לא לכל החיים. אחרי חודש זימנו אותי לראיון עבודה בחברת ייצוא לתפקיד אדמיניסטרטיבי. אני לומדת המון על תחום חדש שלא ידעתי שאתחבר אליו".