האתר החדש והמורחב של "תלבושת" יציע קולקציית בייסיק עצומה, המתאימה ליום יום וכתלבושת אחידה, לצד פריטים אופנתיים באיכות בלתי מתפשרת ובמחירים האטרקטיביים ביותר בשוק

פגיעה בצוואר של גינקולוג נגרמה בעת ביצוע בדיקות מי שפיר וביצוע לידות קיסריות. מדוע השתכנע בית המשפט והחליט לפסוק לטובתו?

עוד בטרם הגיעו מספיק חיסונים לאוכלוסיות בסיכון, ולמרות שלא ברורה האפקטיביות שלהם נגד מוטציות חדשות, מדינות אירופה מתלבטות בימים האחרונים באופן פומבי בשאלה מה לעשות עם מי שמתחסנים. התשובות לשאלות לגבי הנפקת "תעודות מתחסנים", "דרכונים ירוקים" או הטבות למי שייבחרו לקבל חיסון לקורונה, עשויות להיות בעלות השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, וגם השפעה אפשרית על ישראלים, המובילים את העולם בשיעור ההתחסנות. עד לאחרונה החיסונים נחשבו לנקודת המפנה שתשיב את החיים למסלולם, כולל פתיחת אפשרויות להתקהלות בחללים סגורים (אירועי תרבות, קונצרטים, סרטים), מעבר גבולות ללא צורך בבידוד (החייאת התיירות) ופתיחה מחדש של מסעדות ומקומות עבודה. אבל, כדי שהדבר יתרחש צריכים גם כמות גדולה של מתחסנים וגם שיעורי יעילות גבוהים - שני גורמים שכרגע שנויים במחלוקת באירופה. בנוסף, כניסתם לשוק של חיסונים שונים בעלי שיעורי יעילות שונים ושלל מוטציות של הנגיף מסבכת את השאלה אם להתייחס למקבלי החיסונים כקבוצה אחת. האם מי שקיבל חיסון של חברת אסטרהזנקה (75% יעילות נגד הזן הבריטי, 10% בלבד נגד הזן הדרום-אפריקאי לפי מחקר ראשוני) שקול למי שהתחסן עם ביונטק-פייזר (95% יעילות נגד זן ווהאן, שיעורי יעילות לא ידועים נגד המוטציות)? ומה לגבי מי שהתחסנו בעזרת החיסונים הרוסים והסינים, האם הם גם נחשבים למוגנים מפני המגפה? אין מדיניות אחידה ברחבי היבשת

אנשים אוהבים לראות סרטונים של חתולים, זה ידוע, וגם הסרטון של החתול הזה שבר את הרשת - אבל לא מהסיבות שאתם מכירים. מדובר בסיפור משעשע במיוחד שמגיע, איך לא, מטקסס. במהלך שימוע בזום מול שופט, עורך הדין רוד פונטון הבחין בכך שהוא על פילטר של גור חתולים. בשלב מסויים אפילו אמר לנוכחים "אני פה, אני לא חתול", והשופט רוי פרגוסון השיב: "אני יכול לראות את זה".

תקופת הקורונה, שאוטוטו סוגרת שנה, השפיעה במידה זאת או אחרת על כל אחד מאיתנו בין אם אנחנו ילדים, בני נוער, נשואים, פנסיונרים או רווקים שמשוועים למצוא זוגיות ואהבה, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. סקר ארצי שנערך בימים אלה ביוזמת יקב רמת הגולן לקראת יום הוולנטיין ואשר בוצע ע"י חברת המחקר "רושינק" , בחן בקרב 400 רווקים ורווקות: כמה רווקים בכל זאת יצאו השנה לדייטים? איך נוצר הדייט? איפה הוא התקיים? כמה מהדייטים הסתיימו בהצעת נישואין ומה הסיבה העיקרית שבגינה רווקים כיום מקבלים את ההחלטה למסד את היחסים?

משרד הבריאות קורא לכולם להתחסן. אם לפני מספר שבועות היו התורים עמוסים וחיכינו במתח לכך שיודיעו מהי שכבת גיל המתחסנים והאם אנחנו כבר זכאים לחיסון, היום אנשים מתמהמהים. אומרים שהרשתות מלאות בידיעות שקריות ושהפייק ניוז של החיסונים הגיע לשיאים שליליים - קונספירציות על שבבים, ניסויים באנשים, אינטרסים של תאגידים. כמה זה באמת משפיע עלינו? כמה זה חמור? ובכן, התשובה לשתי השאלות היא "מאוד". הרבה יותר משאתם אפילו חושבים. כל פוסט שכזה, כל ידיעה שקרית או ידיעה שסתם אין לה ביסוס מחקרי והיא נשלפת מתוך השרוול, לא חייבת להיות גדולה או מורכבת - היא פשוט צריכה להיות קיימת. אתם תראו אותה כמה פעמים. ואתם אפילו לא חייבים להיות מודעים.

על פי הפרסומים בתקשורת, היזם יחיאל אבו רכש את מתחם סטאר סנטר באשדוד (המכונה "מתחם רביבו", אף על פי שכדורגלן העבר חיים רביבו מזמן לא שותף שם) והצהיר מייד כי בכוונתו לסגור בשבתות את המתחם שפעל בשבת ב-20 השנים האחרונות. במקום פועלים עסקים רבים שהבסיס הכלכלי שלהם בנוי דווקא על פתיחה בשבת, כמו רשתות טיב טעם, הסופרפארם והפיראט האדום. האם בעלים של מתחם או קניון יכול לכפות על רשתות ובעלי עסקים שחתומים על הסכמים ארוכי טווח עם הבעלים קודמים, שלא לפתוח את עסקיהם בשבת? וההפך: האם בעל מתחם יכול לכפות על רשתות ובעלי עסקים לפתוח בשבת?

המיזמים הנבחרים בתחרות שיזמה תנועת אור במסגרת פרוייקט "מדינה למופת" יזכו ב-600 אלף דולר לטובת שיקום שוק העבודה ביום שאחרי הקורונה. כ-300 מיזמים ישראלים הגישו מועמדות לתחרות, כאשר רק 12 מתוכם הגיעו לקו הגמר וזכו להציג השבוע את מיזמיהם למול בכירי המשק. השופטים באירוע היו משקיעים, מנכ"לי חברות, מובילי המגזרים החברתי והעסקי ואנשי אקדמיה שליווי את היוזמות בחודשים האחרונים: מייקל אייזנברג, עדי סופר תאני, פרופ' דן אריאלי, רקפת רוסק עמינח, דניאל שרייבר, ישראל דנציגר, ד"ר מירב גלילי, אלי פלאי, רים יונס, מיקי קליגר, פרופ' גילה קורץ ממכון טכנולוגי HIT ורוני פלמר. מיזם "מדינה למופת" הוקם בתחילתו של המשבר על ידי רוני פלמר ומנוהל על ידי אליאור בר, וגייס לשורותיו את מיטב המוחות והמומחים בישראל. יחד, הם הקימו תכנית שיכולה להוביל את המשק הישראלי לצמיחה ושגשוג גם בימי הקורונה. התכנית כוללת הזנקת כלל התחומים החשובים ביותר, המהווים את מוקד המשבר בימים אלו- ביניהם תעסוקה, תעשייה, בריאות תיירות, באמצעות התווית כיוון שלא נראה בתחזיות וקידום יוזמות שיובילו אותנו לשם. היוזמים מאמינים של מדינת הסטארט אפ ניישן מסוגלים לעבוד יחד ולהוציא את ישראל מהמשבר. זאת לאחר מחקר עומק שנעשה על ידי מחלקת האסטרטגיה של התנועה שהצביע על הקושי בשיקום עתיד התעסוקה בישראל ביום שאחרי הקורונה. בזמן תקופת הקורונה נפלטו החוצה משוק התעסוקה מאות אלפי אנשים, בין אם באופן חלקי כמו חופשה ללא תשלום ובין אם באופן מוחלט. כמו כן, נפתחו גם אפשרויות חדשות כמו מגמת המעבר לעבודה מרחוק, שהפכה להיות רלוונטית ומקובלת עבור מקומות עבודה רבים וככל הנראה תמשיך לעלות עולם התעסוקה ביום שאחרי הקורונה. היתרון שבעבודה מרחוק הוא האפשרות שלאוכלוסיות פריפריאליות שבעבר לא יכולה להגיע פיזית להשתלב במרכז העשייה- לקבל מגוון חדש של אפשרויות. במהלך האירוע, כל קבוצה נדרשה להציג בקצרה את המיזם שפיתחה בהקשור לקורונה ולהוכיח כמה משרות ואפשרויות הוא יפתח לטובת חזרה לשוק העבודה. היזמים הגיעו מכלל חלקי הארץ ומיועדים לאוכלוסיות שונות. כך למשל הוצג מיזם שפיתחו צמד יזמיות, אמירה קאסם מנצרת וחני סבג מבני ברק לטובת הקניית מיומנויות רכות וגישור על פערים תרבותיים למועמדים מהחברה הערבית והחרדית, בעזרת טכנולוגיה של מציאות מדומה. בן לוריא, עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, פיתח אפליקציה לפתיחה וניהול של עסק עצמאי. מיזם נוסף מיועד להעניק התנסות ולמידת כישורים חדשים באמצעות השתתפות ב"פרוייקטי צד" בעבודה ויצירת נטוורקינג בין אנשי מקצוע שונים הפועלים בהתנדבות. מיזם אחר מיועד להקנות למחפשי עבודה אפשרות להעריך את מיומנויות האנגלית שלהם למקצועות הדורשים זאת, ואחר מסייע להתקבל למקומות עבודה באמצעות סימולציות חדשניות במקום קורות חיים סטנדרטיים. בסוף האירוע קיימו השופטים התייעצות ראשונית לסינון המועמדים הנבחרים ואת ההחלטות הנבחרות אחרי הליך מוסדר של הוועדה הסופית יגישו במהלך השבועות הקרובים ויודיעו לזוכים המאושרים אילו מיזמים יזכו למימון.