במדינת ישראל אין קזינו, אבל אנחנו חיים במדינה בהגרלה. העם לא מפסיק להמר בחסות הממשלות שלכאורה נלחמות בהימורים לא חוקיים, אבל דוחפות את כולנו להשתתף בהם. אנחנו מהמרים בהגרלות לדירה בהנחה, בהקדמת דיונים בוועדות מחוזיות, בקביעת תורים לרופאים מומחים ובמציאת תורים לחידוש דרכון או הוצאת תעודת זהות. במקום שהמדינה תיתן לנו את השירותים שהיא חייבת לתת לנו בדין, היא פותחת רולטה, מחלקת ז'יטונים, פורשת קלפים על השולחן, ומשאירה אותנו לגורלנו. בחודש האחרון גם אני הפכתי למהמרת כבדה: מאז שהחלטנו בת המצווה ואני לטוס לטיול משותף כדי לחגוג את האירוע מעבר לים, וגילינו לאכזבתנו, שאז עוד לא ידענו עד כמה היא תהיה עמוקה, שהדרכון שלה פג תוקף, התחיל המרדף אחרי התור לחידוש דרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה או ליתר דיוק: המרדף אחרי אלת המזל.

מוצרי השוקולד של שטראוס-עלית הם מהפופולריים בישראל, עם מותגים אייקונים כמו שוקולד פרה, פסק זמן, טעמי ורבים אחרים. המוצרים האלה הם חלק משגרת הצ'ופרים של ישראלים רבים: ילדים, נוער, חיילים ומבוגרים, אבל בימי החג קורה לעתים קרובות שהמגירות מתמלאות בהם אף יותר מאשר בימים רגילים. הבוקר, בעקבות הודעת הריקול (איסוף המוצרים מהמדפים) למגוון רחב של מוצרים העשויים משוקולד נוזלי המיוצר במפעל השוקולד ורד הגליל בנצרת, עבור "עלית", פנו אלינו צרכנים רבים בשאלה היכן וכיצד ניתן להחזיר את המוצרים שנותרו בבתיהם. חברת שטראוס התנצלה בהודעתה במפני ציבור לקוחותיה והפנתה אותם לבירורים באתר, באמצעות "צור קשר" או באמצעות שירות הצרכנים בטלפון 6860* עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מהניסיון שלנו, פניה בערוצים אלו לא הניבה מאום, בינתיים לפחות.

בשבוע שלפני הפסח העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25%, למרות העלייה, מדובר עדיין על שיעור ריבית נמוך יחסית (0.35%), אשר אינו מאפשר אפיק חיסכון מניב למשקי הבית הפרטיים ולילדינו. לכן, החוסכים מחפשים אופציות השקעה חדשות מלבד האפשרויות המוכרות. בשנים האחרונות גם השקעה בהלוואות הפכה לאופציה, אפיק שיכול להניב תשואה נאה ומתאים כמעט לכל מי שיש לו סכום צנוע שהוא מתלבט מה לעשות בו. נכון לתחילת שנת 2021 הסתכמו יתרות העו"ש של הציבור (כולל עסקים ופרטיים) ביותר מ- 1.5 טריליון שקל (כ1,500 מיליארדים), מדובר כמובן בשיא של כל הזמנים, שיא שרק הולך וגדל, וזאת משום שכספי הציבור הולכים וגדלים ולא בגלל שהבנק נותן לנו מתנות מיוחדות. גם לאחר שבנק ישראל את הריבית ב- 0.25%, דבר המאפשר לבנקים להעלות מחירים על האשראי - הרי שעדיין, לצערנו, העלאה זו אינה גורמת לכך שהתשואות יהיו ראויות להשקעה עבור מי שמחפש להרוויח תשואה הולמת על כספו. משקי בית רבים בישראל שאולי היו מעדיפים להשקיע את הכסף לטווח קצר-בינוני, מחזיקים בפועל בסכומים שונים - מכמה אלפים ועד מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליוני שקלים, ששוכבים להם בעו"ש או בפקדון מבלי שיניבו רווחים. לכן חוסכים רבים מחפשים להשקעה עבור ילידיהם או עבור המשפחה, אפיקי השקעה חדשים היכולים לייצר תשואה נאה, עם סיכון מינימלי, מלבד אפשרויות השקעה במוצרי החיסכון שמציעים הבנקים או בנדל"ן.

חשד לסלמונלה בשוקולד הנוזלי שממנו מיוצרים רוב חטיפי השוקולד של החברה הוא שהביא לאחת ההודעות הדרמטיות בתחום הצרכני, על איסוף של כמעט כל מוצרי השוקולד שיוצרו במפעלי החברה בחודשיים האחרונים. במקביל לאיסוף (ריקול), נמסר מהחברה כי לאחר התייעצות עם משרד הבריאות - ולמרות שלא נתקבלו תלונות על מקרי תחלואה בעקבות מאכל של מוצרי וחטיפי שוקולד החשודים כנגועים, הוחלט גם להשבית את קווי הייצור שבמפעלי החברה, עד לבירור נסיבות הזיהום.

רינת סולומון מונתה למנכ"לית fundit, פלטפורמת ההשקעות האלטרנטיביות של הדסטארט, קבוצת מימון ההמונים הראשונה והגדולה בישראל, שהוקמה בשנת 2011. סולומון, רואת חשבון ובעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מהמרכז האקדמי רופין, החלה את דרכה בקבוצת הדסטארט בתחילת 2019 כסמנכ"לית הכספים של החברה. במהלך עבודתה, הייתה שותפה לביסוס התשתית הפיננסית והרגולטורית של הקבוצה, בהתאם לחזון של החברה. את דרכה המקצועית התחילה סולומון בפירמת רו"ח KPMG ולאחר מכן עבדה במספר משרדי רו"ח וייעוץ. במסגרת עבודתה, צברה ניסיון רב מול רשויות המס, המערכות הבנקאיות וכן הבנה לעומק של ההיבטים הפיננסיים אשר מאפיינים חברות טכנולוגיות וקמעונאיות.

Lightspin, חברה ישראלית שהוקמה ב-2020 על ידי ולדי סנלדר ואור אזרזר, מפתחת פתרון לניהול עמדות אבטחה בענן. הפתרון שפיתחה (CSPM) מאבטח את סביבות הענן וה-Kubernetes משלב הבנייה ועד זמן הריצה ומפשט את אבטחת הענן עבור צוותי אבטחה ו-DevOps. LightSpin מתרחבת בימים אלה ומגייסת עובדים למגוון תפקידים רחב. Lightspin גייסה עד היום 20 מיליון דולר בסבבי SEED ו-A, ומונה 53 עובדים, 41 מהם בישראל. בין משקיעי החברה נמנות הקרנות Ibex ו-Dell Technologies Capital. בין לקוחותיה נמנים Imperva, Berlitz, GenesisTrading, Next Insurance ועוד.

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם את הדוח על הוצאות השכר במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה. גם השנה הדו"ח לא נוקב בשמותיהם ואפילו לא בתפקידיהם של שיאני השכר, אך מטבלאות השכר שצורפו לדו"ח עולה כי שיאני השכר הם המנכ"לים של משרדי הממשלה ומקומות עבודה ציבוריים נוספים, ששכרם לחודש הוא כ-50 אלף שקל. בתחתית רשימת השכר נמצאים מאבטחי מתקנים ציבוריים, עם שכר ממוצע של כ-8,000 שקל לחודש. גם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ושאר מקומות העבודה הציבוריים זוכים לשכר קרוב לזה של המנכ"לים. מיד אחריהם מופיעים מועסקים בעלי חוזה אישי עם כ-40 אלף שקל לחודש.

אחד מהסימנים המובהקים לחג הפסח בתקשורת הישראלית הוא בצאת החג השני, שהשנה התעכב עד לצאת השבת, עת מתקמות המצלמות מול מאפיות הפיתות, בדגש על סניף הדגל של אבולעפיה ביפו ומתעדות את עם ישראל הצמא לחמץ. אלא שבעוד הסיקור מתמקד במה שנראה כמו הרגלי עבר של הישראלים, הרי שהתור האמיתי לחמץ התקיים השנה בדיגיטל: במוצ"ש האחרון, נרשם שיא באפליקציית המשלוחים wolt, כאשר הביקושים היו גבוהים במיוחד.