פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה גרסתו של גבר שטען כי שכרו עומד על 15,000 שקל בחודש, לאחר שנחשף כי בני הזוג מחזיקים בבית פרטי עם בריכה, שני רכבי לקסוס חדשים, מעסיקים שלושה עוזרים שונים ומוציאים מאות אלפי שקלים על רכישת מוצרים ותפנוקים. בית המשפט דחה את גרסת הבעל וקבע כי שכרו בפועל כפול מכך ואף כולל "הון שחור" שאיננו מדווח לשלטונות המס. מה קורה כשבבית המשפט נחשפים הסודות הכלכליים המשפחתיים? מוקד ההתדיינות העיקרי הנפוץ ביותר בסכסוכי משפחה הוא הרכוש בכלל, וההכנסות בפרט. לעת גירושין יש לחלק את הרכוש המשותף, ולאחר שפסיקת השנים האחרונות הגבירה את השוויון בנטל המזונות והעניקה דגש ליכולת הכלכלית של כל הורה, בתי המשפט נותנים דגש לבירור מעמיק של ההכנסה בפועל. הכלי הנפוץ ביותר להכרעה במקרים של מחלוקת אודות גובה ההכנסה וההשתכרות הוא בחינת רמת החיים - זו אשר צריכה לעלות בקנה אחד עם ההכנסות הנטענות.

אין מי שטס לארה"ב עם דרכון ישראלי ולא מכיר את הטרטור הכרוך בהנפקת הוויז: רישום, קביעת תור, מילוי שאלון אינסופי, המתנה בתור ללא יכולת להשתמש בטולפון נייד, בדיקה בטחונית קפדנית, יחס מתנשא מצד צוות השגרירות - וכמובן, המתנה לתוצאה בתקווה לתשובה חיובית. האם גם אירופה תחייב אותנו בקרוב בהוצאת ויזה מקדימה? החדשות הרעות הן שכן - בקרוב (מעוד שנה, מאי 2023) יצטרך כל מי שאינו מחזיק בדרכון תקף של אחת ממדינות האיחוד האירופי להירשם ולשלם. החדשות המרגיעות יותר היא שכלל הנראה יהיה מדובר בהליך בירוקרטי פשוט ולא מאוד יקר: כ-8 יורו לנוסע, כאשר קטינים יהיו פטורים, ככל הנראה מחובת הרישום והתשלום. באיחוד האירופי אישררו בסוף השבוע החלטה עליה סוכם כבר לפני כחצי שנה, לפיה כל נוסע שאינו תושב אירופה וירצה להיכנס אליה, יצטרך, החל ממאי 2023, להירשם מראש ולשלם אגרה תמורת הזכות לבוא בשערי היבשת. התקנה אינה קשורה כמובן לישראל או לישראלים, בוודאי שאינה מכוונת נגדנו, אך גם בעלי דרכון ישראלי יצטרכו כמובן לעמוד בה, אם יבקשו לטוס לאירופה.

מגפת הקורונה אולי הולכת ודועכת, אך סכסוכים משפטיים בעטיה של המגפה עדיין קיימים, כמו שמלמדת פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לפיה עובדת שסירבה להתחסן ולהציג בדיקת קורונה שלילית, כתנאי לכניסה למקום העבודה אינה זכאית לפיצוי או לתשלום בגין אבדן ימי העבודה שלו. פסק הדין נכתב על ידי השופטת מירב קליימן ונציגי הציבור - קריסטינה פוליצר מימון ויונה הנדל. עוד בחודש מרץ בשנה שעברה קבע בית הדין כי התובעת ,סייעת בבית הספר ביישוב כוכב יאיר-צור יגאל, לא תוכל לשוב לעבודתה ללא שהתחסנה או מבלי שתציג בדיקת קורונה שלילית. כתולדה מהקביעה, פוטרה הסייעת מעבודתה, שכן היא לא יכולה להיכנס לבית הספר ולכן המועצה החליטה לפטר אותה. עתה קבע בית הדין כי התובעת לא תהיה זכאית לפיצוי בגין אובדן ימי העבודה וכן כי הדרישה מעובד להציג תעודת חיסון או תוצאות בדיקת קורונה אינם פגיעה בפרטיות: "עיון ברשימת המעשים המהווים פגיעה בפרטיות לפי החוק, מעלה כי הסיטואציה בה עסקינן אינה עולה בגדר אף אחד מהם, שכן אף לא אחד מהמעשים המפורטים עוסק בסיטואציה של דרישת מידע פרטי מבעל המידע"

גבירותי ורבותי התגעגעתם? הבחירות שלכם חזרו, עם כל הלכלוכים והטינופים הרגילים, שלשם שינוי מגיעים הפעם מצידו של מי שנחשב, בדרך כלל, לג'נטלמן. די היה להאזין לנאומו חוצב הלהבות של יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ בבוקר יום שישי האחרון, כדי להבין שהוא כבר שועט לעבר הקלפי ובדרך לשם הוא מצא שעיר לעזאזל: "פקידות קפיטליסטית, קיצונית ומנותקת, מנהלת את תקציב המדינה", סימן את המטרה, "פוגעת בחברה ללא רסן ומבלי שאף אחד בחר בהם. למדנו את כל הטריקים, יותר לא יהיה אפשר לעבוד עלינו". אם מישהו לא הבין מדוע נאמרו הדברים דווקא עכשיו, חידד: "בבחירות הבאות מרצ והעבודה צריכות להתמודד יחד" - כאילו מרצ והעבודה אינן שותפות, כמעט שוות, לממשלה שאחראית לתקציב המדינה ולהבנות עם הקפיטליסטים, רחמנא לצלן, מהאוצר. הנאום הזה (בכנס לכבוד ה-1 במאי שקיימה קרן ברל כצנלסון), שעלב עמוקות בפקידי האוצר (שבקדנציה הנוכחית דווקא זוכים לעדנה וכבוד אחרי שנים של רמיסה וזלזול), אולי נעם לאוזניים של כמה ממצביעי מרצ, אבל הוא הוכיח שאצל השמאל הישראלי, ולתפארת האידיאולוגיה המפא"יניקית, אפשר לדרוך על כמה פועלים פחותי דרג. כשאביגדור ליברמן, חברו לקואליציה, שמע את הדברים, הוא בחר לשתוק. מצד אחד הוא רוצה לצלוח את מושב הקיץ בשלום ולהעביר תקציב, ומהצד השני, הוא יודע, כמו שהורביץ יודע, שאף אחד מהיושבים באולם, אלה שמדברים גבוהה גבוהה על חברה שוויונית לא מעלים על דעתם לוותר, למשל, על חלק קטן מהקרקעות שלהם בקיבוצים ובמושבים למען תושבי הפריפריה העניים, השיתופיות והשוויון. כי סיסמאות לחוד והחיים לחוד. ואם כבר ניתוק, נדמה שלא "הפקידות הקיצונית הקפיטליסטית" היא זו שמנותקת, אלא הכוכב שעליו חי הורוביץ הוא זה שהתנתק מהמציאות.

הסיפור של מעצב האופנה הגרמני פיליפ פליין (Philipp Plein) יכול היה להפוך בקלות לסרט הוליוודי: תוך כדי לימודי משפטים, בעוד שחיפש אחר דרך להתפרנס, החל לעצב מיטות יוקרתיות לכלבים, באסתטיקה מודרנית ומלאת שיק שעוררה עניין בקרב מעצבי פנים בעולם והביאה לפתיחת חברה הנושאת את שמו בשנת 1998 במינכן. לאורך השנים החל פליין להציג בתערוכות, לצד מיטות הכלבים שיעצב, גם תיקים בעיצובו שנעשו משאריות של עורות אקזוטיים, דבר שהוביל להשקת מותג אופנה תחת שמו בשנת 2008. מאז הפך המותג Philipp Plein לאימפריה הכוללת אופנת נשים, גברים, וילדים, וכמובן - שעונים.

טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים בחמש וחצי השנים האחרונות, הודיע כי בכוונתו לסיים את תפקידו ולצאת לדרך עצמאית לטובת הקמת פעילות בשוק ההון. קדם ימשיך בתפקידו כמנכ"ל עד לסוף השנה, אי לכך ההחלטה על זהות המחליפ/ה תתקבל בשבועות הקרובים. קדם מסיים קדנציה מוצלחת במהלכה המשיכה הראל פיננסים את הצמיחה והמומנטום החיובי בכל תחומי הפעילות. הגדלת הפעילות כללה הקמת פעילות ענפה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ניהול השקעות ללקוחות כשירים, ונקודות ציון נוספות: זכייה כבית ההשקעות של השנה, כבית ההשקעות הצומח של השנה וכחברת קרנות הנאמנות המגייסת של השנה. הראל פיננסים רשמה ב-2021 תוצאות שיא עם צמיחה של קרוב ל 100% ברווח התפעולי השנתי.

עד כמה פוגעת המלחמה שהכריזה רוסיה על אוקראינה בעסקים בישראל? מבדיקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כ-32% מהעסקים במגזר העסקי בענפי התעשייה הבינוי, המסחר הקמעוני, המלונאות והשירותים, הושפעו לרעה במידה כלשהי מהמצב המלחמתי שהחל באירופה במהלך חודש פברואר. עוד עולה כי כ-9% מהעסקים בתעשייה ציינו שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה פגעה במידה רבה בפעילותם הכלכלית, עסקים אלו משתייכים בעיקר לענפי ייצור מזון וייצור מוצרי מתכת. מהדוח מתברר גם כי הפגיעה בפעילות הכלכלית גבוהה יותר בעסקים קטנים שבהם עד 100 מועסקים, זאת לעומת עסקים גדולים שבהם יותר מ-250 מועסקים.

מבדיקה שביצע הפיקוח על הבנקים בנושא חיוב כרטיס מבוטל עלה, כי חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) כיבדה, במקרים מסוימים, חיובים שהתקבלו בכרטיס אשראי שבוטל. הבדיקה העלתה, כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. יחד עם זאת, ישנן נסיבות מסוימות בהן כרטיס האשראי המשיך להיות מחויב, חרף ביטולו על ידי הלקוח. לפיכך, הפיקוח דרש מחברת כאל לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה. עמדת הפיקוח על הבנקים, אשר נמסרה לחברת כאל, היא כי בנסיבות הנדונות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון לקוחותיה. פעולת החברה עומדת בניגוד לסעיף 11(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 470 שעניינה "כרטיסי חיוב" הקובעת, כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב...". בנסיבות בהן בוטל הכרטיס, החברה אינה צריכה להניח מיוזמתה מהם רצונותיו של הלקוח בקשר לחיוב כרטיסו המבוטל. ככל שהחברה מעוניינת לתת שירות ללקוח לאחר שהסתיים החוזה בין הצדדים, ראוי כי החברה תחדש את החוזה בצורה פורמלית לאחר שביררה את זהותו של מחזיק הכרטיס וקיבלה את הסכמתו לכך, לרבות לעניין גביית עמלות. חיוב הלקוחות בנסיבות אלה עומד בבחינת הפרת הוראות הפיקוח על הבנקים.