בימים האחרונים חזר הדולר לשפיות יחסי. אחרי שנשק לשער של 4.08 שקלים, הוא צנח לכיוון ה-3.992 והצפי הוא להתחזקות נוספת של השקל מחר. האם זאת הזדמנות לקנות דולרים, לפני שהמטבע האמריקאי ימריא שוב מעבר לאופק ארבעת השקלים? יוסי פרנק, מנכ"ל "אנרג'י פייננס לניהול סיכונים" אומר שהתשובה שלילית. למרות החרדה מפני העתיד, לא כדאי לרוץ ולקנות דולרים, כי אם לא יהיה תסריט בלהות של מלחמה אזורית או מלחמת עולם, הוא ישוב לנקודת האיזון והייחוס שקבע נגיד בנק ישראל, סביב ה-3.4 שקלים לדולר.

האמירה של שר המורשת על פצצת האטם היא מקוממת, אבל לא כעצם קיום המשרד שבראשו הוא עומד. כמו לא מעט שרים אחרים, אליהו הוא הוכחה לכך שמינויים כושלים הם המאפיין המובהק ביותר של הממשלה

מוזיקה, שולחנות וכל מה שדרוש בכדי להפוך מרבד חולי בשטח כינוס צה"לי בדרום למסעדה של ממש - לא מגיעים באופן חד פעמי. "אנו כבר 'מגוייסים' יותר משבועיים", אומר לנו אחד מהם, יצחק שמו, שבאזרחי הוא איש הייטק. "והתוכנית היא להמשיך עד לסיום הלחימה. כמה שיקח - יקח". "אשתי והילדים כבר יודעים", אומר לנו אחר, זליג, אברך כולל בני ברקי. "ביום אני לומד. בערב אני עם החיילים. בתקופה הזו אני בבית רק בשבתות". מה שמפתיע, הוא שלא מדובר בארגון. מדובר באוסף של מתנדבים, סליחה: מתגייסים, שאינם מייצגים חוג או ארגון מסויים. יש בהם אברכי כולל ובני ישיבות צעירים לצד מבוגרים שמנהלים עסקים או עובדים. מהם ליטאים ("אני אמריקאי מודרני", מגדיר את עצמו אחד מהם, זה מעמדת הרטבים) והאחרים חסידים. חסידי בעלזא, חסידי הגר"ש אלתר, אפילו חסידי סאטמר מצאנו שם, אשכנזים וספרדים. "לא שייכים לשום ארגון", הם מבהירים, "שמענו שאפשר לעזור, והגענו". וזה מה שהם עושים כעת. "בואו, תאכלו, תתפנקו", הם מדרבנים את החיילים, מעמיסים את הפיתות ואת הלחמניות בפרגית או בהמבורגר נוסף, כשהם יוצקים שפע של מתבלים מכל הלב. בינתיים נודע להם על יחידה שנמצאת עדיין בשטח, כשהיא אמורה להגיע בשעת ליל מאוחרת, לאחר שיתקפלו. הם לא יקפחו אותה, ואחד המתנדבים מתפנה והוא דואג לשריין מנות מיוחדות עבורם. "פה לא ישאר חייל אחד רעב", הוא מצהיר. ואז נודע להם שאחד החיילים אמור היה להתחתן הערב.

למשפחת יניב יש שני ילדים בהפרש של שנה, שניהם בגן פרטי ביישוב בשפלה. בגלל שאין לגן ממ"ד, כבר כמעט חודש שהילדים בבית. "כבר שילמנו את אוקטובר, כאילו היה גן", אומר נתי, "כמעט 8,000 שקל בחודש. היינו צריכים למצוא לילדים סידור כשחזרנו לעבודה והגננת לא מוכנה להחזיר לנו את הכסף. זה אבסורד, אנחנו מפסידים מכל הכיוונים". משפחת יניב לא לבד. גם בחלק מהגנים הפרטיים בהם יש ממ"ד, פועלים באופן חלקי, בקפסולות, בלי צהרונים, אבל ההורים משלמים שכר לימוד מלא והגננות מחכות שמישהו במשרד האוצר יסכים לדבר איתן ולהגיע למתווה שיאפשר להן לתת שירות ולהחזיק את הראש מעל המים כדי לא לאלץ ולסגור את הגן.

תושבי מושב מנות השייך למועצה אזורית מעלה יוסף נצורים בביתם כבר חודש ימים מאז החלו אירועי הביטחון בעורף הצפוני בעקבות מלחמת חרבות ברזל בדרום. זאת בשונה למשל ממושב עבדון השכן, השייך גם הוא לאותה המועצה, לו הצליח ראש המועצה שמעון גואטה למצוא מימון לפינוי. "הילדים אצלנו במושב מפורקים נפשית", מספרת אלה, תושבת מנות. "אין להם שום מפגשים. שום מסגרות חינוך. היום יש יוזמה ראשונה של תושבת - מפגש של שעתיים במקלט. אחיינית שלי בת ארבע, היא קורסת. לא פגשה את החברים שלה חודש. מדברת על חלונות שהתפוצצו, יש לה סיוטים בלילה".

מרגע שפרצה המלחמה בישראל, ענף החקלאות סובל ממחסור קשה בכח אדם בעקבות עזיבתם של עובדים זרים מתאילנד שנפגעו או הרגישו מאוימים מהטרור באזור העוטף. לאחר שבועיים של דיונים בנושא, נחתם בשעות האחרונות (יום א), ההסכם הרשמי לגיוס מהיר של עובדי חקלאות מסרי לנקה

אדמתי שימש מנהל פרויקט פיתוח ב-NLT SPINE וכמנהל תוכנית ב- EyeYon Medical ומכהן כ-COO ב- Nanopass Technologies. בשנה האחרונה שימש כראש תחום פיתוח עסקי למיזמים בחממת InNegev

עתירה לבג"ץ דורשת עצירת הכספים הקואליציוניים למוסדות הלימוד החרדיים: העתירה, שהוגשה היום על ידי התנועה הדמוקרטית האזרחית, מנסה לעצור הזרמת סכום של 1.558 מיליארד שקל, שאמורים לעבור לישיבות החרדיות. לפי העותרת, שמיוצגת ע"י עו"ד גלעד ברנע, "במצב בו חל שינוי מהותי בצורכי הממשלה, כמו בעת חירום ומלחמה כזו שאנו מצויים בה כיום, רשאית ולעיתים אף חייבת הממשלה לצמצם את הוצאותיה, לשנות את סדרי העדיפויות, ובכלל זאת, לבטל או לצמצם הענקת תמיכות מאוצר המדינה למטרות ו/או גופים אחרים, חשובים פחות מבחינה לאומית בעת כזו".