באיטליה טוענים שכוכב האלופה הרים את הקול על ההנהלה שאילצה אותו להישאר בבית המלון ולהחמיץ את משחק הנבחרת, ונטש את המקום

השוער שלא המריא למשחקים באירופה ונשאר במועדון בסופו של דבר יטוס הפעם עם חבריו, שקיבלו הודעות להתכונן לאפשרות של יציאה בראשון בבוקר. קבוצת הנוער הוחרגה מההגבלות משום שתשחק בליגת האלופות לנוער

עוד לפני החמצת הפנדל הטרגית, כוכב הנבחרת נשנק בשיחת מוטיבציה עם השחקנים. בסיום הוא כבר מירר בבכי, ושחקנים העידו: "זה מצמרר ועצוב, התסריט הכי גרוע שיכול להיות". מנור סולומון וניר ביטון ניסו לנחם: "הוא הווינר הכי גדול של ישראל, בלעדיו לא היינו מגיעים לכאן"

היא מאכזבת כל פעם מחדש, משאירה את האוהד עם מועקה, וכדי להיזכר בניצחון החוץ הגדול האחרון שלה צריך לחזור עד השאגות של מאיר איינשטיין בפארק דה פראנס. אבל למרות הכול, ענבל מנור טוען: הסיבה לאופטימיות מהנבחרת טמונה במאמן, שגם אם יעזוב ראוי להיזכר כמהפכן

כוכב הנבחרת דיבר עם חבריו לפני ההפסד לסקוטלנד: "כל אחד צריך לתת פה הכול על המגרש, הכול. אלה רגעים שלא חוזרים, רגעים של קריירה"

דואג לארגנטינאים בשעתם הקשה, שר את ההמנון בתשוקה, ומחויך יותר מבדרך כלל: במולדת חשבו שהפרעוש יגיע מצוברח לנבחרת, אבל קיבלו את ההפך

שוב הפרשנים מדברים על היתרון הטכני שלנו לעומת ההגבהות המיושנות שלהם, שוב נבחן איפה טעינו ולמה זלזלנו, שוב נתכונן להצערה ודיבורים על מאמן, אבל השבוע דווקא גרוטו וחוגג היו אלה שהוכיחו שההבדל בינינו לסקוטלנד הוא מהותי. נבחרת ישראל, הקלישאה שלא נגמרת

אחרי אירועים כמו זריקת סרט הקפטן והשלושער נגד אוסטריה, בגלזגו קיבלנו ערן זהבי שלא הכרנו: גיבור טראגי שאחראי במישרין להפסד וממרר בבכי על הדשא. דווקא הרגע הזה היה, אולי, החשוב ביותר שלו בנבחרת ישראל, משום שהוא המחיש לכל הספקנים שאכפת לו, ולא רק מעצמו