שאלתם את עצמכם פעם למה כמעט כל הסרטונים שמתנגנים לנו בפיד נשמעים כל-כך דומים? את כולם מלווה נעימת רקע גנרית בגרסאות שונות, שלא מוסיפה שום רגש שמוזיקה אמורה להעניק ליצירה. היא פשוט מונחת שם כדי למנוע את המבוכה שבשתיקה. אבל למה בעצם סרטוני רשת לא כוללים שירים ישראליים מוכרים שכולם אוהבים? ואיך זה שבעולם בו כל האמנים והלהקות נמצאים במרחק קליק אחד מאיתנו, חברות הפקה ויוצרים בוחרים משום מה שוב ושוב באופציה המשעממת? התשובה לתעלומה הזאת נמצאת דווקא בידי אקו"ם, הארגון שאמור לדאוג לאמנים הישראלים, לקדם את הפצת המוזיקה שלהם ולדאוג להכניס מדי פעם פרוטה לכיסם. אבל נדמה שבאקו"ם עוד לא התעדכנו בחדשות מהעשור הקודם. יוצר וידאו או חברת הפקה שמבקשים לשלב שיר ישראלי בסרטון ופונים לאקו"ם נתקלים בשתי בטונדות שחוסמות את הדרך באופן מעורר תמיהה. 1. קודם כל - נגישות: באתר אקו"ם אין שום אפשרות דיגיטלית לרכוש זכויות לשיר. מוזר, לא? מה יכול להיות יותר פשוט מזה: בוחרים שיר, מקבלים מחיר, מכניסים כרטיס אשראי והופ - הקובץ אצלכם. ממש כמו שהכול עובד היום בשאר האינטרנט. במקום זה, אתה מתבקש לדבר עם סוכן בשר-ודם ולנהל מו"מ על הכסף. למה אין מחירון? איפה השקיפות? 2. והעיקר - המחיר: מילא לדבר עם סוכן (בטלפון, אפילו לא בווטסאפ), אבל שום דבר לא מכין אותך למכת הקרטה בצוואר כשהוא אומר כמה כסף הוא רוצה. במקום לתת זכויות שימוש לשירים בסרטוני רשת תמורת כמה מאות או אלפי שקלים בודדים - סכום שמרבית היוצרים יכולים לעמוד בו - נציגי אקו"ם נוקבים בסכומים דמיוניים שאיש כמעט לא מוכן לשלם. בשיחה האחרונה שלנו עם נציג, הוא הבהיר שהשיר "בשנה הבאה" יעלה "מינימום 20 אלף שקלים" לשימוש בודד. כן, שמעתם נכון.

עובדים בהארץ דורשים לפטר את עורכת התרבות של העיתון ליסה פרץ בעקבות העדויות להתעמרות בעבודה - כך נודע לוואלה! ברנז'ה. דסק החדשות של העיתון הוציא היום (רביעי) מכתב להנהלה בדרישה מפורטת. עוד נודע כי בינתיים יצאה פרץ לחופשה לא מתוחמת בזמן מהעיתון, שיש מי שטוען שלא הייתה ביוזמתה. במכתב מבקשים העובדים את מה שנדרש בעיניהם וראוי: שיעשו לפרץ שימוע, "כמו לכל עובד אחר" ושההנהלה תשקול להעביר אותה לתפקיד לא ניהולי. עוד דורשים העובדים שייצא מכתב לציבור בנושא פעילות ההנהלה נגד התעמרות בעובדים, בשקיפות כפי שזו דורשת מאחרים. "אנחנו, עובדי עיתון הארץ ו-TheMarker, קראנו בכעס ובצער את עשרות העדויות שפורסמו ב'זמן ישראל' על שיטות הניהול של עורכת מוסף "גלריה" שישי ליסה פרץ, לצד התעלמות ההנהלה לאורך השנים מהתלונות שהובאו לידיעתה. חלקנו שמע בעבר על כך שפרץ נוהגת להשפיל עובדים, לנהוג בהם בזלזול ולעלוב בהם, אך רובנו לא היינו מודעים להיקף התופעה.

רועי ברגר מונה לסמנכ"ל התקשורת והדוברות של רשת 13. במסגרת תפקידו יוביל את אסטרטגיות הדוברות, התדמית, יחסי הציבור וקידום התוכן של החברה ומותגיה, וכן ישמש כחבר הנהלה. ברגר יחליף בתפקיד את יעל גאוני, שמונתה לסמנכ"לית התקשורת של פרטנר. ברגר, 35, עבד בחודשים האחרונים במסגרת עצמאית כמנהל יחסי-הציבור והדוברות של גופים וחברות בתחום הבידור והתקשורת, בהם "יוניברסל מיוזיק", "טדי הפקות" והאקדמיה לקולנוע וטלוויזיה. לפני יציאתו לדרך עצמאית עבד בקשת כשש שנים, במהלכן ניהל את מחלקת יחסי-הציבור והקידום של הערוץ. לפני כן שימש כדובר "ענני תקשורת" וערוצי VIACOM בישראל. ברגר צפוי להכנס לתפקיד במהלך חודש אוקטובר 21. אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13: "אני שמח על הצטרפותו של רועי ברגר לרשת 13. רועי נמרץ, יצירתי וקריאטיבי, ובעל ניסיון מוכח בתחום. אני בטוח כי המינוי יהווה תוספת משמעותית לרשת 13. בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל הצלחה ליעל גאוני שתרמה רבות לחברה".