הבוקר (שלישי) פורסם תחקיר מטלטל בכלכליסט, לפיו המשטרה מבצעת מעקב אחר אזרחים ישראלים ללא צו חיפוש או נימוק באמצעות תוכנת הריגול 'פגסוס' של חברת NSO. אראל סג"ל ודוד ורטהיים שוחחו ב־103fm עם עו"ד פנחס פיני פישלר, לשעבר קצין חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה של מטרת ישראל, אשר הגיב לידיעה והביע את דעתו על הפרסום. בפתח הדברים החמיא עו"ד פישלר לחושף הפרשה תומר גנון, ואמר: "הפרשה הזו מצמררת, הרבה יותר מ'יש קלון או אין קלון'. התוכנות שמשלבות 8 תכונות שונות שיכולות לחטט באבי אביכם היא נקראת רוגלה. הם מרגלים אחרינו! למה מה קרה? אנחנו אזרחים נורמטיביים מה פתאום אתם מרגלים אחרינו בשיטת הפישינג? לא פישלר, פישינג. מה זה הדבר הזה?". הוא הוסיף: "חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית בהרכב 11. הדברים האלה, השיטות האלה, של אלשיך וקודמיו ממני מדירות שינה". עם זאת, הודה: "אני לא נפלתי מהכיסא. אנחנו גילינו את המערכת "המעולה" שנקראת 'עין הנץ'. זו מערכת שמחטטת בפרטיות שנים, שנים מופעלת ללא חוק, ללא חקיקה, ללא תקנות, ללא שום נוהל וללא רישום ברשם המאגרים".

ועדת הכלכלה האריכה היום (שלישי) את התקנה שמחייבת את פלטפורמות השידורים השונות לשלם לערוצי השידור השונים ולתאגיד השידור הישראלי בעבור הפצת השידורים שלהם בעידן פלוס. מדובר בהצעה מדובר בהארכת הוראת השעה המבקשת להאריך בשנה את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בנושא ב-2016 - תחת ממשלת נתניהו. עם זאת, היו"ר מיכאל ביטון (כחול לבן) החליט לקצר את לוחות הזמנים אותם דרש משרד התקשורת כדי להעביר בחוק את המלצות ועדת פולקמן, כך שבמקום שההמלצות יעלו לדיון בוועדה בעוד שנה, משרד התקשורת יצטרך להביא אותם בעוד תשעה חודשים. מעבר לערוצים המסחריים שיכולים לסמן וי, מדובר בהישג לאיגודי העובדים והיוצרים בטלוויזיה, שכן על פי המלצות וועדת פולקמן, החקיקה אמורה לכלול חיוב גופי שידור המשדרים באינטרנט (כגון סלקום, פרטנר, נטפליקס) בהשקעה בהפקות מקור. במהלך השנים האחרונות נעשו מספר נסיונות לתיקון הוראת החוק - לה התנגדו הערוצים המסחריים, בטענה שאין סיבה להפקיע את הנכסים שלהם לטובת חברות שלא מחויבות לרגולציה דומה לשלהם. עם כניסתו של שר התקשורת יועז הנדל לתפקידו הוא הקים את ועדת פולקמן שהמליצה על ביצוע רפורמה בשוק השידורים ועל שינוי המצב מיסודו תוך החלת פיקוח ואסדרה גם של חברות הסטרימינג והטלוויזיה באינטרנט. המלצות הוועדה הוגשו כבר לפני חצי שנה - אך תהליך חקיקה טרם החל. לפיכך, החליט הנדל לשמר את המצב הקיים עד לביצוע הרפורמה ולכן נדרשה שנה נוספת להארכת אותה הוראת שעה.