סקר לא מייצג ולא מהימן שפורסם לאחרונה על ידי וואלה! ברנז'ה בטוויטר כמעין בלון ניסוי לטור הזה, ניסה להתחקות אחר הסיבות להצלחה הבלתי צפויה של התוכנית "רוקדים עם כוכבים". לא מדובר רק בנתוני הצפייה הגבוהים לה זוכה הפורמט עם ממוצע רייטינג של 22.4% - פורמט שלפני עשור נקבר בישראל בעודו בחיים. מדובר גם בקונצנזוס די נדיר מצד מבקרי הטלוויזיה כי מדובר לכל הפחות בבידור טוב. לא דבר טריוויאלי, אגב. לא הקונצנזוס ולא הבידור הטוב. חזרה לתוצאות הסקר. מתברר כי מתוך קרוב ל-700 בעלי הדעה (והבוטים), למעלה ממחצית מהמצביעים חושבים שהפופולריות המחודשת בגרסה הנוכחית של הפורמט לא נובעת רק מ"שיקולי עריכה" (ליהוק ואריזה חדשה), פרוגרמינג (שיבוץ) ועיתוי. ההצלחה, כך נראה, מתפרשת - בצדק - כתמצית ההבדל בין המוצר שמציעה רשת לזה של קשת. אם לוקחים לצורך ההשוואה את "המסעדה הבאה", הפורמט המקורי שהשיקה רשת לאחרונה ומדשדש בנתונים, מקבלים שוב את אותו הבדל חמקמק בין הימור עיוור לניחוש מושכל. בין בוחן מציאות ליומרה. קל לפטור את ההצלחה הנוכחית של המותג במסך קשת האינטנסיבי והאגרסיבי ובמוטת היח"צ של הערוץ. אבל הכישלון המהדהד של הריאליטי המקורי של קשת 2025 לפני מספר שנים, הוכיח שוב שמסך דומיננטי ואייטמים קידומיים לאורך כל שעות היום יכולים אמנם לסייע ארטילרית ולייצר פקטור של 5-6% חשובים, אבל לא הם אלו שמביאים את הבייס - המסה הגדולה של הצופים. אז מה בכל זאת כן?

עמר לחמנוביץ מונה לתפקיד העורך הראשי של "ישראל היום". לחמנוביץ, 42, ששימש בחודש האחרון מ"מ העורך הראשי של העיתון - זאת עם הדחת בועז ביסמוט. לחמנוביץ נמנה עם הגרעין המייסד של "ישראל היום" בשנת 2007, ומאז כיהן בעיתון בשלל תפקידי עריכה בכירים, ובהם כעורך המוסף הפוליטי-אקטואלי "ישראל השבוע" וכעורך מדור הספרים. לחמנוביץ הוא בוגר בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה. בשנת 2013 הוא זכה בפרס ברנשטיין לביקורת ספרותית בעיתונות היומית - פרס העיתונות הראשון שהוענק לעיתונאי של "ישראל היום". בעיתון אומרים כי "בכך, יישאר העיתון תחת ידיים מוכרות, וימשיך בדרכו האידיאולוגית". לפני פחות מחודש הודח ביסמוט מ"ישראל היום", כאשר ההערכות הן כי ברקע הכיוון החדש שתופס העיתון - שבעבר תמך בנתניהו. מאז, עזבו את העיתון גם שני סגניו - אריאל שמידברג וברוך רון שיסיים את תפקידו בקרוב - כפי שנחשף בוואלה! ברנז'ה. לפי גורם בכיר בעיתון, בקרוב צפויים שינויים נוספים. ,

הלך לעולמו זוכה פרס סוקולוב למפעל חיים העיתונאי והפובליציסט יואל מרקוס. מרקוס נחשב במשך שנים ארוכות לאחד הפובליציסטים הבכירים ב"הארץ", עד פרישתו בגיל 85. מרקוס נולד ב-1932 באיסטנבול שבטורקיה ועלה לארץ בגפו במסגרת עליית הנוער כשהוא בן 11. למד בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים ולחם במלחמת העצמאות. ב-1950 זכה בתחרות כתיבה שערך השבועון "העולם הזה", ובעקבות היכרות עם עורך "העולם הזה", אורי קיסרי, החל לכתוב ב"חרות", ביטאון תנועת החרות. בשנת 1953 עבר לכתוב בעיתון "הדור" של מפא"י. ב-1955 עבר לעיתון "דבר" ושימש בו כתב צבאי ופוליטי. הוא פרסם בעיתון טור בשם "בערבון מוגבל", ובו מקבץ של ידיעות קצרות, שלדבריו, הקורא היה צריך לקבלן "בערבון מוגבל". ב-1964 נשלח מטעם העיתון לצרפת וב-1965 עבר לעיתון "הארץ" ועד 1968 שימש שליח "הארץ" במערב אירופה. הוא שב לישראל, ובשנים 1977-1980 היה שליח העיתון לארצות הברית. המשיך לכתוב חדשות ופובליציסטיקה בעיתון "הארץ", ונמנה עם חברי הנהלת המערכת.

הרשת החברתית השיקה את פייסבוק רילס - הסרטונים הקצרים מהאינסטגרם, שהפכו לפורמט התוכן הצומח ביותר בפלטפורמות. עם השקת השירות, החברה מציגה שורת כלים שיעזרו ליוצרים לשדרג את הסרטונים שלהם, וגם לעשות מזה כסף