יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז וחברות וחברי מועצת תאגיד השידור הישראלי השיבו היום (רביעי) למכתב ששלח אליהם, בראשית השבוע, שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי - ודחו בתוקף את הדברים שעולים ממנו. נזכיר: בתחילת השבוע, לאחר שביקש לסגור אותו לחלוטין והסתפק רק בפגיעה בהכנסותיו במסגרת חוק השידורים החדש שיובא בשבועות הקרובים להצבעה בכנסת, שלח קרעי מכתב חריף לחברי מועצת התאגיד בגין מה שכינה "הפרת הוראות חוק השידור הציבורי בשידורי התאגיד". במכתבו סיפק השר כמה דוגמאות מתכני הערוץ, אשר לשיטתו עובר בהן הערוץ על חוק השידור הציבורי "באופן בוטה". בין הדוגמאות שעלו במכתב, ביקש השר תשובות לטענות שבכירים בתאגיד התבטאו בפומבי באופן "שאינו עולה בקנה אחד עם אופיו של השידור הציבורי ולעיתים אף בניגוד לחוק".

בהמשך להודעה על כך שמירי נבו תוביל את אולפן ליגת האלופות, ערוץ הספורט מודיע על שינויים נוספים: דוד ליפשיץ ינחה את ערוץ הקיבוץ, לצידם של פרשני הכדורגל של הערוץ

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום (רביעי) בנושא החלטת מפרסמים להימנע מלפרסם בערוץ 14. במכתב תלונה שהגיש ערוץ 14 לרשות התחרות נטען בין היתר, כי פעולת החברות נגד הערוץ היתה מתואמת ומאורגנת בהובלת חברת שטראוס המחזיקה מניות בערוץ 13, במטרה למזער את חלקו של ערוץ 14 בשוק התחרות. דבר שעולה כדי עבירה על דיני התחרות ויש בו משום 'הסדר כובל'. בדיון לא השתתפו מומחים מענף הפרסום, כמו גם נציגי הערוצים המתחרים. גם מומחים בתחום המשפט המסחרי או הרגולציה לא הוזמנו אליו, כנהוג במקרים דומים. לפני כחודש נחשף בוואלה! ברנז'ה דוח החושף חברות שפרסמו במיליוני שקלים בקשת 12 ורשת 13 - בזמן שלא השקיעו שקל בערוץ. בין המותגים: פרוקטר & גמבל, קבוצת קרסו, הפניקס, תנובה, טבע, מקס ואחרים. חברות גדולות אחרות שכן פרסמו, עשו זאת לעיתים בסכומים זניחים. יתרה מזאת, הציפייה הייתה שאירועי מחאה בהיקפים ההיסטוריים הללו יובילו לירידה בהשקעה בפרסום בדומה למה שקרה סביב המחאה החברתית בשנת 2011 - אולם מתברר שהתמונה הפוכה; לפי יפעת מחקרי מדיה קיימת חוסר קורלציה מובהקת בין הגידול הדרמטי בנתוני הצפייה בערוץ מאז תחילת 2023, לבין היקף ההשקעה בפרסום, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה (ינואר-יולי) אשתקד.

בימים כי דרמטיים, על דבר אחד אין חולק: אין בישראליות הרבה מוסדות שמצליחים לשמר את הפופולריות שלהם במשך עשורים, כמו שמצליחה לעשות תוכנית הרדיו "הבוקר הזה". בצלמה של המדינה, התקשורת המקומית מתקשה לקדש מוסדות, ומוצאת עצמה נכנעת לא פעם לצרכים פוליטיים משתנים. אבל זה לא רק הוותק או האופי, השמרני יחסית, של התוכנית. "הבוקר הזה" בהגשת (ובצלמו של) אריה גולן היא תוכנית האקטואליה המואזנת ביותר בישראל כבר חמש שנים, כאשר לפי סקר TGI האחרון היא אף רשמה בשנה האחרונה עליה של 4.1%. בממוצע מאזינים לתוכנית כחצי מיליון בני אדם, והראיונות בתוכנית זוכים לפולואפים רבים בכל כלי התקשורת בישראל. גולן הוא מבכירי ו-וותיקי העיתונאים ואנשי התקשורת בישראל. גולן החל את דרכו העיתונאית ב-1966 כשהתגייס לצה"ל ושירת כקריין בגלי צה"ל. בהמשך עבר לשידורי קול ישראל כקריין ומגיש, ומאוחר יותר הפך לכתב התחנה בכנסת, ואף כשליחה בוושינגטון. משנת 1995 הגיש גולן את יומן הבוקר של רשת ב' עד סגירת הרשות במאי 2017 ועם המעבר לתאגיד השידור הוא ממשיך להגיש את התוכנית בכאן רשת ב'.