"הם העלימו לי את השיער, ושמו משהו מעל הראש שנראה כמו כתר... אבל ממש קטן. ממש מוזר! מעולם לא אהבתי תמונות מזווית מלמטה"

לא מעט ביקורת הוטחה השנה במדור זה על התקשורת הישראלית. על תת-הסיקור של המתרחש בעזה, על כניעה ללא תנאי לנרטיב של ראש הממשלה, על הסתרת מידע חיוני בשם איזו "אחריות" מזויפת ועל נירמול מה שאסור שינורמל. אבל היו השנה (העברית) גם איים של הישגים עיתונאים. כאלו שדרשו תחקיר "אולד סקול", מקורות אמינים בארץ (ובחו"ל) ולפעמים גם לא מעט מהמושג הנדיר הזה שנקרא אומץ עיתונאי. אומץ לא רק לצאת נגד הכוחות הגדולים והחזקים - אלא גם עריכתי. כזה שדורש מסגור שלוקח אחריות ומבדיל בין טוב ורע. וואלה בחרה את הסיפורים הטובים של השנה, והיא לוקחת אחריות על הבחירה. הנה הם, מהסוף להתחלה, עם קרדיט מלא ורב-משמעי לעוסקים במלאכה.

בהשראת דמויות מערוץ 14 ו"מנהיגי דעה" ביביסטים ברשתות החברתיות, המשפחות של החטופים ספגו עלבונות מזעזעים. למה מגיע להם כל הטוב הזה? בגלל שהם סירבו להודות לנתניהו. הגיע הזמן לעשות סדר ולהסביר מי כאן הפאשיסטים | דעה