עוד לא הספיקה הדיו להתייבש על החתימה בראשי תיבות ביום ד' 23.4 של הסכם הפיוס בין הפת''ח לחמס, וכבר הזדרז ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות אותו על הסף. 'אי אפשר שיהיה שלום גם עם ישראל וגם עם החמס', אמר נתניהו. למרות שכבר לפחות שלושה הסכמי פיוס דומים לו התרסקו בשלוש השנים האחרונות,  יכול נתניהו רק להאשים את עצמו בהתפתחות חמורה-דרמטית זו. גם בוושינגטון, באנקרה, אבל בייחוד בירושלים, אשר קיימו ערוץ פלסטיני חשאי משלהן, לא ידעו דבר על התוכניות המצריות-פלסטיניות לחתום על ההסכם במהירות כזו. עתה יצטרכו בלשכת ראש הממשלה נתניהו, בגלל עודף ביטחון, וחוסר במודיעין ותכנון אסטרטגי, להתרגל למציאות פוליטית קשה.

בעוד ארצות הברית ומדינות אירופאיות נערכות להטלת סנקציות על ראשי השלטון הסורי, נראו ביום ד' 27.4 לפנות בוקר הסימנים הראשונים של היערכות המורדים להעביר את המאבק נגד בשאר אסד משלב של הפגנות לשלב של התנגדות מזוינת. כלומר, פריצתה של מלחמת אזרחים בסוריה, בדומה לזו המתחוללת בלוב. בחורון, בדרומה של סוריה, ובבאנייס וג'באלה בצפון, נראו קבוצות חמושות של מורדים שהן נושאות נשק נ''ט. עד עתה נמנעו המורדים מלשלוח לרחובות אנשים חמושים. החלטה זו של המורדים להתחיל להשתמש בנשק התקבלה אצלם לאחר שנוכחו לדעת כי קצינים איראניים של משמרות המהפכה הם שמנהלים את המלחמה נגד אנשיהם בשטח.