מקורות אמריקנים ודרום קוריאניים מדווחים ביום ו' 5.4, כי פיונגיאנג העבירה בחשאי לחוף המזרחי שלה, שני טילים לטווח בינוני, של כ-3,000 ק"מ, והציבה אותם חמושים על גבי משגרים כשהם מוכנים לירי מיידי.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: צבא ירדן הועמד, ביום ו' 5.4, בכוננות מלחמה, ונפרס לאורך כל הגבול בן 370 הק"מ הירדני-סורי. הסיבה: אזהרה סורית לירדן כי היא 'משחקת באש' כאשר היא מאמנת מורדים סוריים בבסיסה.

מקורות ערביים ובריטיים, מדווחים ביום ו' 5.4, כי אנשי חמס מאמנים לוחמים של המורדים הסוריים באזור דמשק, בשיטות לחימה שרכשו ברצועת עזה. מקורות תיקדבקה: תמורת זאת מקבל החמס עזרה כספית מקטאר. גיוס החמס למשימה זו הייתה הסיבה העיקרית לביקורו של שליט קטאר האמיר אל תנאי ברצועה, באוקטובר 2012.

רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר התרחשה ביום ו' 5.4, בגבול צפון קוריאה עם סין ורוסיה. כמה מקורות העלו את האפשרות, כי צפון קוריאה ביצעה ניסוי גרעיני. אין אישור להשערה זו.

פיונגיאנג נקטה ביום ו' 5.4 בצעד נוסף המכוון להראות כי האפשרות לפריצת מלחמה בינה לבין ארה"ב ודרום קוריאה אפשרי. משרדי החוץ בבייג'ין, מוסקבה, ולונדון, הודיעו כי השגרירויות שלהן בצפון קוריאה נתבקשו להגיש תוכניות לפינוי עד 10 לאפריל, כלומר עד יום ד' הבא, במקרה של פריצת מלחמה. מקורות אחרים מוסרים, כי באיגרות הצפון קוריאניות הודגש, כי לאחר ה-10 באפריל לא תוכל פיונגיאנג יותר לערוב לביטחונם של הדיפלומטים.

זו הייתה רק שאלה של עיתוי, עד שטהרן תתייצב לצידה של פיונגיאנג, במשבר המלחמה המתפתח בין וושינגטון, פיונגיאנג, וסיאול. סגן הרמטכ"ל האיראני, גנרל ג'אזאירי, אמר ביום ו' 5.4, 'כי מדינות עצמאיות אינן צריכות להיכנע לתחבולותיה של ארה"ב, וכי כבר עברה מזמן התקופה של התוקפנות והסחיטה האמריקנית'. תיקדבה: מבחינת האיראניים המשבר המלחמתי בקוריאה לא היה יכול לבוא בעיתוי נוח יותר. ביום ו' התברר, כי גם היועץ לביטחון לאומי האיראני סעיד ג'אללי, מסרב לענות בשיחות הגרעיניות עם המעצמות דברים ברורים לכל הדרישות המערביות, וכי איראן לא זזה מעמדותיה הגרעיניות, בדיוק כפי שעושה שליט צפון קוריאה. הפרטים:

לאחר שהשיג פיוס בין ישראל לטורקיה, צריך עתה אובמה לקשר בין ערב הסעודית וטורקיה. וזה הרבה יותר קשה. רוב מדינות ערב אינן רוצות לראות את טורקיה, בייחוד בראשות ארודאן, בגוש שלהן. דבר זה מרתיח את ארדואן, ולכן הוא שופך את כל זעמו על ישראל. מה שיכתיב באמת את המהלכים הבאים הוא לא רק המצב המסוכן המתהווה בסוריה, אלא החלטתו של הנשיא אובמה לנקוט עמדה מנהיגותית ולהכריע בין ערב הסעודית, ירדן ואבו דאבי, ובין טורקיה לקטאר. אחרת לא תהייה חזית ערבית-מוסלמית מאוחדת נגד אסד. ואת זה בדיוק מנסה ארדואן להסתיר מדעת הקהל הטורקית. הפרטים והניתוח: