בוושינגטון התקיימה, ביום ב' 17.3, פגישתם של הנשיא אובמה, וראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אובמה שיבח את אבו מאזן כמנהיג אשר מתנגד לדרך האלימות ובחר במו"מ. אובמה הדגיש כי על אבו מאזן לקבל עתה הכרעות קשות. אבו מאזן אמר, כי הפלסטינים הכירו כבר בעבר בישראל כבמדינה יהודית וכי אין צורך לחזור שוב על ההכרה זו. לדבריו הפעימה הבאה של שחרור אסירים פלסטינים, ביניהם אסירים ערביי ישראל, תהייה נקודת מבחן לכוונותיו של ראש הממשלה נתניהו, באם הוא רציני בכוונותיו לגבי המו"מ המדיני.

אשגר זרייאן Asghar Zarean, הממונה על הביטחון בוועדה לאנרגיה גרעינית האיראנית, אמר ביום ב' 17.3, כי שירותי המודיעין האיראניים הצליחו לגלות, כי 'ארגוני מודיעין מערביים' ביצעו חבלות מכוונות במשאבות שהיו מיועדות למתקנים הגרעיניים האיראניים. החבלה התגלתה עוד לפני שהמשאבות הותקנו, ובכך נמנע נזק גדול למתקנים. הדובר ציין, כי המקור שמכר את המשאבות לאיראן לא ידע על החבלה שבוצעה בהן. תיקדבקה: הדובר האיראני הדגיש נקודה זו, כדי לציין שהוועדה לאנרגיה גרעינית האיראנית לא נפלה בפח שטמנו שירותי המודיעים המערביים והישראליים לאיראן באמצעות חברות קש שסיפקו לטהרן ציוד פגום.

כשהוא חוזר ואומר, כמנהגו בכל משבר בינלאומי בו וושינגטון נתונה, כי עדיין אפשר לפתור את משבר אוקראינה עם רוסיה בדרכים דיפלומטיות', הטיל ביום שני 17.3, נשיא ארה"ב אובמה סנקציות על 11 אישים רוסיים ואוקראינים המקורבים לרוסיה ומזדהים עם מדיניות הנשיא פוטין באוקראינה. הסנקציות כוללות איסור על כניסתם של אישים לארה"ב, והקפאת נכסיהם וחשבונות הבנק שלהם, אם יש להם כאלה, בארה"ב. בין השמות הבולטים של האישים עליהם הוטלו הסנקציות נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', וראש המטה שלו, ויקטור מדבדצ'וק, דמיטרי רוגוזין, סגנו של ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, ולדיסלב סורקוב וסרגיי גלזייב, עוזריו האישיים של הנשיא ולדימיר פוטין. סרגיי אקסיונוב, ראש הממשלה הפרו רוסי בקרים שארגן את משאל העם, וולדימיר קונסטנטינוב, יו"ר הפרלמנט של קרים. לא הוטלו שום סנקציות על מוסדות או גופים פיננסים רוסיים.

כוחות מרינס מיוחדים אמריקנים Navy Seals, השתלטו על מכלית נפט צפון קוריאנית, שהובילה נפט לובי, ליד קפריסין. גם הפטנגון וגם הסטייט דפרמנט, הציגו את המכלית הצפון קוריאנית, כמכלית פיראטית. המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי הפעולה הצבאית האמריקנית מראה עד איזה עומק של סתירות פנימיות הגיע המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. בלוב אין כרגע ממשלה, והשלטון עבר לידי מליציות מזוינות שהפכו את המדינה, ובייחוד את מזרחה, למרכז מכירת נשק ונפט בשווקים השחורים הבינלאומיים. זו התוצאה של המלחמה שארה"ב, בריטניה וצרפת, ניהלו בלוב ב-2011. הפרטים:

ממשלת קזחסטן, הודיעה ביום ב' באסטאנה Astana, כי היא נענתה לבקשת ממשלת מלזיה, והחלה בחיפושים אחר המטוס המלזי שנעלם בשטחה. מקורות בקואלה לומפור אומרים' כי עתה משתתפות בחיפושים אחר המטוס 26 מדינות.

ממשלת חצי האי קרים, הודיעה ביום ב' 17.3, על שורה של צעדים לחיזוק הקשרים עם רוסיה: הוגשה בקשה רשמית להסתפח לפדרציה הרוסית. בקשה זו תידון בבית הנבחרים הרוסי כבר ביום ו' 21.3. הממשלה הודיעה, כי המטבע הרוסי הרובל הופך להיות המטבע השני החוקי באזור. הוחל בפיזור יחידות צבא אוקראינה החונות באזור.

תוך התנגדות חריפה מצד גרמניה ובריטניה, קיצצו ביום ב' 17.3 בבריסל, שרי החוץ של האיחוד האירופאי, את רשימת האישים הרוסיים והאוקראינים שהיו מועמדים להטלת סנקציות על תמיכתם במדיניות נשיא רוסיה פוטין באוקראינה. מתוך רשימה שמנתה 121 שמות, הוטלו סנקציות מוגבלות רק על 21 איש. האיחוד האירופאי סירב לפרסם את שמות האנשים עליהם הוטלו הסנקציות, ולומר כמה מהם רוסים, וכמה אוקראיניים. פקידים באיחוד האירופאי אמרו, כי אם מוסקבה תמשיך במדיניותה הסנקציות יוחרפו בהתאם.

הממשלה בקייב הודיעה, ביום ב' 17.3, כי היא הורתה על 'ניוד' a partial mobilisation , של 40,000 חייל. המקורות הצבאיים של תיקדבקה: להודעה זו אין כל משמעות צבאית, מאחר ולא מדובר בגיוס מלא ובתזוזת כוחות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שלממשלת קייב, אין כספים לכך.