לפי הסכם הביניים הגרעיני עליו חתמו שש המעצמות ואיראן, רק לפני 6 חודשים, בנובמבר 2013, הסכימו האיראנים כי הם ייצאו נפט רק בכמות של 1 מיליון חביות נפט ליום. אולם לפי נתונים שפורסמו ביום ו' 11.4 בלילה, בדו"ח החודשי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה IAE, איראן אף פעם לא עמדה במכסה זו וייצאה בממוצע 1.65 מיליון חביות ביום, למעלה מ-60 אחוז מאשר הותר לה. מה תגובת ממשל אובמה לדו"ח זה על ההפרה האיראנית. הממשל מקווה, כי בחודשים הקרובים ייצוא הנפט האיראני יפחת ואז תגיע איראן לכמות עליה התחייבה. תיקדבקה: איך בדיוק הממשל מקווה כי ייצור הנפט האיראני ירד, כאשר איראן חתמה בימים האחרונים על הסכם עם רוסיה למכור לה כמות ענק של 550,000 חביות נפט נוספות ליום, לא ברור. נוסף לכך, איזה אמינות וערך יש להסכמי הגרעין שנחתמו או ייחתמו בז'נווה, באם איראן רומסת אותם בגלוי ברגל גסה? סגן שר החוץ הרוסי סרגיי רייאבקוב Sergey Ryabkov, דחה ביום ו' בזעם, את הניסיונות של ארה"ב להתערב בעסקת ענק זו, הממוטטת את עיקר הסנקציות על איראן כאשר אמר, כי הרחבת הסחר בין רוסיה לאיראן 'הוא תהליך טבעי שאין בו שום אלמנט של איום פוליטי, או כלכלי לאף אחד'. An increase in Russian-Iranian trade is a natural process that doesn’t involve any elements of political or economic challenge to anyone. רייאבקוב כמובן 'שכח' את ישראל. גם ממשל אובמה!

סגן שר החוץ האמריקני וויליאם 'ביל" ברנס William J. Burns הודיע, כי הוא פורש מתפקידו בעוד שבעה חודשים, בחודש אוקטובר השנה. תיקדבקה: ברנס הוא האיש אשר ריכז וניהל את הקשרים החשאיים הישירים בין וושינגטון וטהרן, והוא האיש אשר עמד בקשר ישיר ממטה שהקים במוסקט בירת עומן, עם נשיא איראן חסן רוחאני, ושר החוץ האיראני ג'אווד מוחמד זריף. ההודעה שפורסמה ביום ו' 12.4 על התפטרותו, היא סימן נוסף לכך, כי ממשל אובמה נחוש בדעתו לחתום בקרוב על הסכם גרעיני סופי עם איראן, למרות התנגדותן של ישראל וסעודיה.

חילופי אש פרצו, בשבת 12.4, עם משתלטים פרו-רוסיים בעת שהשתלטו על בניינים ממשלתיים. חילופי האש היו בקרמאטורסק Kramatorsk, שבאזור דונייצק. מקורות בממשלת קייב אמרו, כי סוכנים רוסיים שפועלים בשטח מתסיסים אותו.

ממשלת קייב, לה אין כסף וצבא נכנעה, בשבת 12.4, בצורה כמעט מלאה לדרישות המפגינים הפרו-רוסיים במזרח אוקראינה. ראש הממשלה הזמנית בקייב ארסניי ייטסניוק, הציע הנהגת אוטונומיה מלאה, הגובלת כמעט בעצמאות, לכל אזור באוקראינה. זו הדרך בה ממשלת קייב מנסה לעצור את מעברם של חבלים שונים במזרח אוקראינה לרוסיה. אם הצעה זו תתקבל, תחולק אוקראינה בין מדינות פרו רוסיות, ופרו מערביות-אירופאיות, כאשר מוסקבה, וושינגטון, ובריסל, משקיעות באזורים הנחשבים בעיניהם כפרו רוסיים, או פרו מערביים, ובכך יהפכו את אוקראינה למדינת מודל של תחרות כלכלית ופיננסית רוסית-מערבית. התנאי: הממשלות האזוריות תכרנה בשלטון המרכזי בקייב. הפרטים: