המינויים החדשים בצה״ל כוללים סלבריטאי אחד (מפקד סיירת מטכ״ל) ומחלקה מעניינת באגף המבצעים. שיהיה בהצלחה הרמטכ״ל, רב אלוף אביב כוכבי. צילום: דובר צה״ל   צה״ל מודיע על מינויים חדשים. אלוף-משנה נדב תורג׳מן ימונה לסגן מפקד מפקדת העומק ויועלה לדרגת תת-אלוף. אלוף-משנה סמואל בומנדיל ימונה למדריך ראשי במכללה לביטחון לאומי. אלוף-משנה י׳ ימונה למפקד סיירת מטכ"ל. אלוף-משנה ג׳ ימונה לראש מחלקת השפעה באגף המבצעים. מכל אלו, מפקד סיירת מטכ״ל החדש, י׳, הוא דמות מוכרת. בעיקר הייחוס המשפחתי שלו. השאלה כמה זמן יצליחו בצנזורה לשמור על הפרטים שלו חסויים. 

מדוע המספר 8? איזה ׳חתול שחור׳ עבר בין תעשייה אווירית לרפאל? ומהו החשש של חיל הים מפני חיילות האוויר של מצרים וסוריה? כל הפרטים במאמר מיוחד של ד״ר אייל פינקו  צילום: תעשייה אווירית לפני מספר שבועות, הכריזה התעשייה האווירית, כי ביצעה יחד עם התעשייה הביטחונית ההודית ניסוי ירי מוצלח בהודו עם טיל היירוט מדגם ברק 8. היה זה ניסוי ירי חשוב, להוכחת יכולות הטיל, לאחר פיתוח של כמעט עשרים שנים, משותף עם חיל הים הישראלי. לטיל מדגם ברק 8, שהותקן בשנים האחרונות באחת מספינות הסער 5 של חיל הים הישראלי, היסטוריה ארוכת שנים. החשש מפני טילים נגד ספינות  הצורך בטיל אשר ייתן מענה הגנה אווירית כנגד כלי טיס עלה בחיל הים בסוף שנות התשעים, כשחילות הים של מצרים וסוריה הצטיידו במטוסי תקיפה, הנושאים טילים נגד כלי שיט.  התפיסה המבצעית שהתגבשה דאז בחיל הים הייתה שקיימת עדיפות ליירט מטוס קרב הנושא מספר טילים לפני ששיגר אותם, מאשר להתמודד באמצעות מערכות הלוחמה האלקטרונית ומערכת "ברק 1" כנגד מספר טילים באוויר, ששוגרו על ידי המטוס, ומאיימים על כלי השיט. מערכת "ברק 1" היא מערכת יירוט – טיל נגד טיל – המאפשרת הגנה נקודתית על כלי השיט מפני טילים וחימוש מגוון לטווחים קצרים יחסית של כ- 12 ק"מ. פיתוח המערכות, אשר נחשבו דאז לייחודיות מאד ביכולתן, ארך כמעט שני עשורים, בעלויות כספיות גדולות מאד. בספינות חיל הים החלו התקנות מאמצע שנות התשעים של מערכות "ברק 1", אך לאור מגבלות תקציביות המערכות שהותקנו היו מוגבלות יחסית ביכולותיהן מהתכנון המקורי של התקנתן.מערכת "ברק 1", פותחה בהובלת התעשייה האווירית יחד עם רפאל, ונמכרה למדינות שונות ביניהן צ'ילה, הודו וסינגפור.  ההתחלה של הברק-8 התפתחות האיום האווירי האיץ את הצורך המבצעי של חיל הים לפתח את מערכת הדור הבא של "ברק 1", שתאפשר ליירט מטוסי קרב ומסוקים בטווחים רחוקים משמעותית , לפחות פי 7, מטווח הפעולה של ה"ברק 1". בסוף שנות התשעים, החלה מדינת ישראל לגשש אחר שותפות פוטנציאליות לפיתוח המשותף. הבחירה הראשונה הייתה סינגפור. מכיוון שסינגפור כבר הפעילה את מערכות ה"ברק 1" מכלי השיט שלה, והמספר 8 הוא מספר מזל בסינגפור, הוחלט לתת למערכת החדשה את השם "ברק 8", שם שנותר עד היום. מאמצים אלו העלו חרס, וסינגפור בחרה לרכוש טילי הגנה אווירית ארוכי טווח מדגם אסטר, תוצרת צרפת. בישראל לא ויתרו. האיום האווירי על ספינות חיל הים גדל והתעצם עם רכש טילים נגד כלי שיט מדגם הרפון וחימוש אחר למטוסי חיל הים המצרי וטילים נגד כלי שיט למטוסי התקיפה של חיל האוויר הסורי. בחיל הים התפתח ויכוח סביב הטווח הנדרש – 70 ק"מ או 150 ק"מ. ויכוח שנסב מחד על תפיסה מבצעית ומאידך, על היכולת הפיזית מבחינת ממדים ומשקל, לשלב מערכת טילים ומכ"מ, שיאפשרו לחיל הים את המטריה האווירית הנדרשת. גם וגם: כלי טיס וטילים ויכוח אחר שהתפתח עם השנים בחיל הים הוא האם הטיל נדרש להתמודד רק מול כלי טיס או גם נדרש ליירט טילים. הדעות בחיל הים היו חלוקות, והשפיעו על תכן מערכת, שכלל לבסוף יכולת משולבת. בראשית שנות ה- 2000 החלה מדינת ישראל לנסות לשווק את הפרוייקט המשותף לצ'ילה, טורקיה והודו, לאחר שסינגפור סרבה לקחת חלק בפרוייקט. במבט לאחור, טוב היה שחיל הים של טורקיה החליט שלא לשתף פעולה עם ישראל בפיתוח ה"ברק 8". בסדרה ארוכה של פגישות בהודו ובישראל, הצליחו בכירי המערכת הביטחונית ומנכ"לי רפאל והתעשייה האווירית, לשכנע את פיקוד הצבא ההודי ומשרד ההגנה ההודי להיכנס לפיתוח משותף של המערכת. לאחר כמעט שש שנים של התלבטויות ועצירות, נחתם בינואר 2007 חוזה בין התעשייה האווירית, מובילת הפרוייקט ומשרד ההגנה ההודי על פיתוח המערכת. במהלך שנים אלו, שידעו עליות ומורדות, התעורר חשד שהתעשייה האווירית שיחדה בכירים הודים בפרוייקט "ברק 1", בהם מפקד חיל הים לשעבר, שר ההגנה לשעבר ופולטיקאים.  חשדות אלו הופרחו לחלוטין ונמצאו כלא כלום, אך עיכבו את חתימת ההסכם על הפרוייקט ומרטו את שערות ראשיהם של בכירי התעשייה. ההסכם עם משרד הביטחון ההודי, שעמד על כ- 850 מיליון דולר, כלל נתח מסויים בפיתוח באחריות ה- DRDO, גוף המחקר והפיתוח של משרד ההגנה ההודי, יחד עם התעשייה הביטחונית המקומית. בהודו הוכרז הפרוייקט תחת השם LRSAM (Long Range Surface to Air Missle). הוסכם כי הנתח ההודי יהיה בעיקר בפיתוח המנוע, ומספר מרכיבים נוספים, בהתאמות לצי ההודי ובייצור של מרכיבי המערכת. במסגרת החוזה הוסכם בין הצדדים, שניסוי מבצעי ראשון של הטיל יתבצע לאחר כשבע שנות פיתוח, ולאחריו יחלו התקנות המערכת.  בישראל ציפו כי באמצעות המימון ההודי לפיתוח הפרוייקט, יצליח חיל הים לרכוש לפחות שלוש מערכות, כולל מכ"מ מתקדם מדגם "אדיר" וטילים, לספינות הסער 5. וכך יצא לדרכו הפרוייקט.  חיל הים הקים צוות פרוייקט גדול יחסית לפיתוח הטיל, מערכת הנשק והמכ"מ, אשר השתתף בהנדסת המערכת ובפיתוחה. בתחילת הדרך נוהל הפיתוח בחיל הים כשני פרוייקטים נפרדים – פיתוח מערכת הנשק וטיל "ברק 8" ופיתוח מכ"מ "אדיר". בהמשך אושר תקן לניהול אחוד של הפרוייקט, והוא נוהל על ידי סגן אלוף, תחת השם "ברק אדיר". גם בתעשייה אווירית וברפאל הוקמו מנהלות ונאספו צוותי הפיתוח על מנת לעמוד בפרוייקט השאפתני. ראש המנהלת הראשון בתעשייה האווירית של הפרוייקט היה בועז לוי, היום מנכ"ל התעשייה האווירית. מקרה אח"י חנית ביולי 2006, ספינת חיל הים אח"י חנית נפגעה מול חופי בירות מטיל איראני שנורה על ידי פעילי הזרוע הימית של חיזבאללה. באח"י חנית מערכת היירוט "ברק 1" לא פעלה ולא הוכיחה עצמה כיעילה. בעקבות המקרה, פרויקט "ברק 8" כמעט ונעצר על ידי משרד ההגנה ההודי.  משלחת ישראלית יצאה בדחיפות להודו לאחר המלחמה, להסביר להודים כיצד ייתכן שהטיל פגע בספינה, ללא שמיירט "ברק 1" הצליח לנטרל את הטיל האיראני. ההסברים על המהות האמיתית של אירוע אח"י חנית, שסיפקה ישראל, לא הוסיפו כבוד לחיל הים, אך הצליחו "לעשות את העבודה" ושכנעו את משרד ההגנה וחיל הים ההודים להמשיך בפרוייקט.  יותר מכך, בהמשך החליט הצבא ההודי גם הוא לרכוש מערכות יירוט יבשתיות מדגם "ברק 8" לטווחים ארוכים, להגנת כוחות צבא היבשה שלו.  ב- 2009, כשלוש שנים לאחר שהחל הפרוייקט, התקבלו הזמנות מהודו לרכש מערכות וטילים נוספים עבור הצי, ומערכות LRSAM לטווח ארוך בתצורה יבשתיית עבור צבא היבשה ההודי. קרבות בביצה הישראלית  במהלך השנים התגלעו סכסוכים בין התעשייה האווירית לרפאל, והתעשייה האווירית החליטה לפתח את המערכות היבשתיות עבור הצבא ההודי ללא רפאל. בעוד רפאל החלה לקדם את הפתרונות שלה – מערכות "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל" – לתצורה ימית, והחלה לשווקם בנפרד לחילות ים כתחרות לתעשייה האווירית.  התעשייה האווירית ביקשה לעצור את התחרות החדשה שקמה לה בתחום, ופנתה למשרד הביטחון, אך נענתה בשלילה. בהתייעצות עם משרד הביטחון, החליטו בתע״א לפתח מנוע לטיל במקביל לפיתוח המנוע ההודי, על מנת שהפיתוח ההודי, ההולך ומתעכב, לא ישפיע על הפרוייקט.  אם בהתחלה היה זה תפקידה רפאל לפתח את המנוע, החליטה התעשייה האווירית לפתח את המנוע בתע"ש גבעון, לימים מפעל "תומר", על מנת לבטל את התלות ברפאל. שתי החברות נמצאות עד היום בתחרות הולכת וגוברת על השוק העולמי של מערכות ההגנה האווירית. התקנה ראשונה בשלהי 2013 הותקנה המערכת הראשונה על אוניית סער 5, וכשנה לאחר מכן החלו ניסויי הים, וסדרה של ניסויים יבשתיים, כולל ניסוי ירי ראשון בשלהי 2014. במקביל החלה התקנת המערכת הראשונה בהודו על פריגטה, ובמאי 2017 בוצע ניסוי ראשון מוצלח מהפריגטה ההודית. הניסוי המוצלח הביא לחתימתו של חוזה הצטיידות נוסף עם הצי ההודי. ב- 2016 פרסם חיל הים לראשונה שהוא התקין על גבי ספינות הטילים שלו מערכות "כיפת ברזל", שנועדו ליירט רקטות ולהגן על התשתיות הלאומיות שבקרבת החוף ובים. אין סתירה בין התקנת מערכת "ברק 8" ו"כיפת ברזל", שכן כל אחת מהן נועדה להתמודד מול סוג אחר של איומים. כפי שחיל האוויר מפעיל מערכי הגנה אווירית שונים, כדוגמת הפטריוט, חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל. באוניות הסער 6 של חיל הים משולבת מערכת "ברק אדיר" עם שני סוגי טילים, אחד לטווח ארוך (כ- 150 ק"מ) ואחד לטווח קצר יותר (כ- 75 ק"מ), יחד עם מערכת "כיפת ברזל". שילוב המערכות מאפשר לאוניות התמודדות רב שכבתית ואינטגרטיבית עם מגוון רחב של איומים, מהיבשה, מהים ומהאוויר. איומים עדכניים על חיל הים בשורה התחתונה, הצליח חיל הים במהלך כשני עשורים, לרכוש יכולת להגנה אווירית מפני כלי טיס. נשאלת השאלה, האם האיום האווירי עדיין רלוונטי לחיל הים. אם להתייחס לחיל הים של מצרים, הרי שהתשובה היא כן. למזלנו, לא צפויה (לפחות כרגע) מלחמה מול מצרים.  חיל הים וחיל האוויר הסורי עסוקים עדיין בליקוק פצעיהם מהמערכה המתחוללת מזה שנים רבות במדינה, ואולי כלי הטיס שלהם יהוו איום בעתיד. מול חיזבאללה בלבנון, מערכת "ברק אדיר" בהחלט עשויה לספק לחיל הים מענה מבצעי מול מערך כלי הטיס הבלתי מאויישים של הארגון. כמו גם, מול מערך טילי החוף ים ממשפחת טילי הנור האיראניים וטילי היאחונט העל-קוליים תוצרת רוסיה שברשותו.

גילתק וסמנכ"ל התפעול שלה, נתנו שוחד בהיקף של כ-900 אלף ששקל, לעמנואל טדגי'אב, מפקח מטעם משרד הביטחון שהיה אמון על פיקוח ואישור עבודות שבוצעו, גם על ידי גילתק bigstock המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט מחוזי מרכז, כתב אישום כנגד חברת גילתק תקשורת פרויקטים; חן שקלובר, סמנכ"ל גילתק; ניסים מזרחי סמנכ"ל טכני בגילתק; משה כהן, מנהל פרויקטים בצפון בגילתק; עמוס מנחם, קבלן משנה של גילתק; עמנואל טדגי'אב, עובד ציבור שהועסק מטעם משרד הביטחון בצה"ל, וכן חברת אי. איי. אר שבבעלותו. העבירות בגין לקיחת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון (כל אחד בהתאם לחלקו). גילתק היא חברה המבצעת עבודות תשתית לתקשורת והלקוח העיקרי שלה הוא משרד הביטחון. ההתקשרויות בין משרד הביטחון לגילתק נערכו בעיקר בעקבות זכיית החברה במכרזים שונים כאשר בין השנים 2017-2011 ביצעה גילתק, באמצעות קבלני משנה, עבודות עבור משרד הביטחון בהיקף של כ-250 מיליון שקל.  על פי כתב האישום, חברות גילתק ומנהליהן, ביצעו מעשי מרמה רבים באמצעותם קיבלו, לאורך שנים, מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, הספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס בהתקשרות, תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ותוך מתן שוחד למספר עובדי הציבור, שהיו אמונים על פיקוח על התנהלות הנאשמים. בנוסף, ביצעו המעורבים פעולות ברכוש האסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גילתק וסמנכ"ל התפעול שלה, נתנו שוחד בהיקף של כ-900 אלף ששקל, לעמנואל טדגי'אב, מפקח מטעם משרד הביטחון שהיה אמון על פיקוח ואישור עבודות שבוצעו, גם על ידי גילתק. בכספי השוחד ביצעו סמנכ"ל התפעול של גילתק והמפקח מטעם משרד הביטחון, פעולות הלבנת הון במטרה להסתיר את מקור הכספים ואת זהות בעלי הזכויות בהם, בהיקף של 900 אלף שקל. בנוסף, חברת גילתק ומנהליה, נאשמים בכך שסיפקו במרמה ליחידות צה"ל ולמשרד הביטחון מוצרים ועבודות שאינם כלולים במכרזים בהם זכתה גילתק, תוך שהם מציגים מצג כוזב לפיו המוצרים המסופקים נכללים בהוראות המכרז. לפי כתב האישום לאחר ביצוע מעשי המרמה, פעלו הנאשמים על מנת להסתיר את מעשיהם והנפיקו מאות מסמכים כוזבים בגין עבודות תקשורת, תוך שהם מסתירים ממשרד הביטחון את סוג והיקף העבודה שבוצעה וסופקו בפועל. בכך הציגו הנאשמים מצגים כוזבים על פיהם ניתן לחייב את משרד הביטחון וצה"ל במוצרים ושירותים אלו. הנאשמים פעלו כך, שכן ידעו שהעבודה שבוצעה בפועל, אם הייתה מוצגת כפי שבאמת נעשתה, לא תאושר על ידי משרד הביטחון, והם לא יקבלו עבורה תמורה, משום שעבודות אלו לא נכללו במכרז בו זכתה החברה. כך לפי כתב האישום קיבלו החברות במרמה את הזכייה במכרז 2014, כולו בהיקף כולל של למעלה 100 מיליון ש״ח, כי אילו ידע משרד הביטחון על מעשי המרמה והשוחד בהם הייתה מעורבת החברה, היה פוסל את מועמדותה למכרז ולא הייתה זוכה בו. בנוסף עולה כי כהן, טדגי'אב ומנחם, קיבלו במרמה תשלומים ממשרד הביטחון, על ידי הגדלת היקף הפרויקט במרמה, והעבירו את התשלומים העודפים לכיסם, תוך פעולות הסוואת מקור הכספים והלבנתם כתשלומי ייעוץ ועבודה שלא בוצעו. יחד עם כתב האישום ביקש מנהל המחלקה הכלכלית עו״ד דן אלדד, לתפוס זמנית, לצורך חילוט בעתיד, את נכסי הנאשמים בסך כולל של כ- 5 מיליון ₪. התיק נחקר ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) שבלהב 433 במשטרת ישראל ויחידת החקירות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). התיק מטופל על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, ניר ויינטראוב וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהנחייתו של עו"ד סטיב בוארון.

תת-אלוף עודד בסיוק (ראש אגף המבצעים) ותת-אלוף הדי זילברמן (נספח ההגנה בוושינגטון) הועלו לדרגת אלוף מימין: הדי זילברמן ועודד בסיוק. תמונות: דובר צה״ל  דובר צה"ל מוסר כי תת-אלוף עודד בסיוק ותת-אלוף הדי זילברמן הועלו לדרגת אלוף אמש (א'), בטקס שנערך במחנה רבין (הקריה), בתל-אביב. הטקס נערך בראשות שר הביטחון, מר בני גנץ, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, ובנוכחות חברי פורום מטכ''ל ומשפחות מקבלי הדרגות. כמו כן, במהלך הטקס תת-אלוף רן כוכב (רנכו) מונה על ידי שר הביטחון והרמטכ״ל לתפקיד דובר צה״ל ולחבר בפורום המטה הכללי. תא״ל כוכב החל את תפקידו אתמול. אלוף בסיוק עתיד להיכנס לתפקיד ראש אגף המבצעים בשבוע הקרוב ואלוף זילברמן עתיד להיכנס לתפקיד נספח ההגנה בוושינגטון בחודש הקרוב. מדברי שר הביטחון: "אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לכם המפקדים בהובלת הרמטכ"ל על העשייה הביטחונית במבצע שומר החומות שהראה איך חזון מבצעי הופך למעשה צבאי ויכולות בשטח. רן, אתה תצטרך לעבור מטילים למילים, בעוד שנספח צה"ל בוושינגטון, האלוף הדי זילברמן, יצטרך להפוך מילים לטילים ולשמור על היחסים החשובים והאסטרטגיים עם ארה"ב.  ״אלוף בסיוק, בין המילים לטילים, מה שמנצח הוא המעשים, ואני סומך עליך כי תביא לעיצוב המעשים המבצעיים בשטח. אני מודה לאלוף חליוה שימשיך וישרת את מדינת ישראל ויהיה חלק מהשורה המובילה של מפקדי צה"ל כפי שעשה עד כה". מדברי ראש המטה הכללי: "הדי, אתה נכנס לתפקיד משמעותי בתקופה רגישה, אתה ברוך כשרונות אבל יותר מהכל, אתה איש שמייצר אמון. אני סמוך שתעשה את זה בצורה לא פחות ממצוינת. בסיוק, אתה נכנס למעמד משמעותי. אתה איש יצירתי ואני משוכנע שמכלול התכונות שלך יניב לנו פירות משמעותיים ביותר. תודה שהייתם לי שותפים עמוקים בעיצוב התכנית הרב - שנתית 'תנופה'. אני רוצה להגיד לכם תודה אישית, אתם אנשים משימתיים בעלי נסיון מבצעי עשיר ואני סומך עליכם".

שני מסתתנים חדרו מלבנון ושהו בישראל כמעט יממה בלי שהצבא ידע איפה הם. בפעם הבאה זה יכול להסתיים באירוע טרור או ריגול. נראה כי חיזבאללה מצא דרך לגיטימית לבחון את הנקודות המתות של צה״ל בגבול  צילום: דובר צה״ל  חדירת מסתנני עבודה מלבנון אינו נושא חדש. בשנים האחרונות היו מספר פעמים בהם מסתננים נתפסו בגבול לבנון. כמעט בכל הפעמים המסתננים הוחזרו לשטח לבנון דרך ראש הנקרא. אולם, ביממה האחרונה חל מפנה בנושא זה. המסתננים הצליחו לשהות בישראל כיממה.  ״כוחות צה"ל עצרו את שני החשודים שחצו לשטח ישראל משטח לבנון אמש בתום מרדף נרחב של כוחות צה"ל ומשטרת ישראל שכלל חסימות צירים וסריקות במרחב, לוחמי צה"ל עצרו לפני זמן קצר את שני החשודים שחצו אמש משטח לבנון לשטח ישראל. החשודים נעצרו באזור סבוך בקרבת הגדר והועברו לחקירת כוחות הביטחון״, נכתב בהודעת צה״ל.   עולה שאלה האם מדובר ביוזמות עצמאיות או שמא, בפעילות מאורגנת של חיזבאללה. פלוני יכול לטעון כי הדפוס, הלכאורה אקראי, של חדירת מחפשי עבודה לשטח ישראל, מנוצל על ידי חיזבאללה לטובת גיבוש תו״ל. בהנחה וחיזבאללה שולט על שטח הגבול עם ישראל, הוא מכיר כל מקרה ועוקב אחריו. לומד איפה יש נקודות מתות של צה״ל בגבול, איך צה״ל מגיב לחדירה, ועוד. פרטים להם יזדקק אם ירצה להכניס לישראל חוליה או בודדים לביצוע פיגוע, פעולות ריגול או הטמנת מטענים.  יתרה מכך, העובדה שמסתננים תמימים נכנסים מלבנון לישראל ללא הפרעה ומצליחים להסתתר מכוחות הביטחון למשך יממה שלמה, פותחת את הצוהר לתזת תאים רדומים לטווח קצר.  כלומר, איש קשר מישראל שנמצא בקשר עם חיזבאללה, ממתין ל״מסתנן עבודה״ בנקודה קבועה מראש, אוסף אותו, ומספק לו מקלט זמני עד לביצוע פיגוע או הטמנה של מטען מושהה בנ״צ מסוים. אם מדובר במטען ולא פיגוע, זה יכול להיות מטען שניתן להפעיל באמצעות לווין או תקשורת סלולרית.  המסתנן מטמין, נחשף בכוונה לכוחות צה״ל ואיש הקשר הישראלי (שטרם מוכר לצה״ל), מפעיל את המטען בהוראה מלבנון באמצעות תקשורת סלולרית. אם מדובר בטלפון לוויני, אפשר להפעיל את המטען גם מלבנון.  אין ספק כי מסתננים מלבנון הם איום ביטחוני ולא משנה אם האצטלה סביב פעולתם היא חיפוש עבודה. גם לא משנה אם הם טורקים, סודנים או כל לאום אחר. עצם העובדה שאדם מצליח להסתנן מלבנון, אחד הגבול הכי שמורים בישראל, ומטייל בארץ קרוב ליממה שלמה, צריכה להביא לתחקור רציני.  תחקור שמטרתו לשאול את עצמנו האם אלו אירועים אקראיים, או שמא, שיטה חדשה לטרור שתופעל לעברנו על ידי חיזבאללה בעתיד.   

ראש השב״כ הוציא אזהרה מפני שיח מתלהם ברשתות החברתיות. נתניהו בתגובה: ״זה ניסיון למסגר את הימין כמשהו אלים ומסוכן לדמוקרטיה״  עמוס בן גרשום, לע״מ לאור ההתחממות הפוליטית לקראת הקמה אפשרית של ממשלה חדשה, הוציא ראש השב״כ, נדב ארגמן, פרסום לכלי תקשורת סביב החשש של הארגון בראשותו מרצח פוליטי. ״זהו שיח הכולל התבטאויות חמורות, תוך שימוש בשפה ובמונחים של שיסוי, הסתה ואף קריאות לאלימות ופגיעה פיזית״, כותב ארגמן.  תגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא אחרה לבוא. בנאום שנשא תקף נתניהו את הודעת השב״כ בצורה אלגנטית. ״קריאות לרצוח אותי ואת בני משפחתי, את רעייתי נענו בשקט בשיח התקשורתי והציבורי״, אמר נתניהו. ״אבל צריך להיות ברור לכולם. הסתה ואלימות והסתה לאלימות, תמיד יהיו מחוץ לתחום. ״עם זאת, חשוב להבהיר. חופש הביטוי איננו הסתה. אי אפשר להתייחס לביקורת בימין כהסתה וביקורת בשמאל כביקורת לגיטימית. זה ניסיון למסגר את הימין כמשהו אלים ומסוכן לדמוקרטיה.״  למעשה, טוען ראש הממשלה, בין השורות, כי ראש השב״כ מנסה להשתיק את הביקורת של הימין כלפי השמאל. יתרה מכך, אותו מסגור שאליו מתייחס נתניהו, מי יצר אותו? ובכן, השב״כ. הרי השב״כ הוציא את ההודעה. רק שבהודעת השב״כ אין טענה להסתה מצד זה או אחר. אלא פשוט דעה מקצועית שהשיח הציבורי ברשתות מוקצן ויש חשש שיוביל לאלימות.  ״עצם הניסיון הוא סכנה לדמוקרטיה״, טוען נתניהו. ניסיון של מה? ניסיון למסגר ביקורת פוליטית של הימין כהסתה. על ידי מי? על ידי שב״כ. נתניהו אינו טוען כמובן ישירות נגד שב״כ, כי זה בעייתי. אז הוא טוען ״מסביב״.  נתניהו הוא זה שממנה על פי חוק את ראש השב״כ, והשירות כפוף אליו. אך השב״כ, בחוק, אמון גם על יסודות המשטר הדמוקרטי. דיסוננס תפעולי עבור רוה״מ שרואה בהודעת השב״כ פגיעה בחופש הביטוי של הימין הפוליטי כמשתמע מדבריו.  נתניהו גם טוען שאסור לסגור חשבונות פייסבוק וטוויטר נגד מה שהוא מכנה ״ההונאה הזו״. כלומר, ממשלת לפיד-בנט המתגבשת להחליף את הליכוד-חרדים. האיומים, בפייסבוק וטוויטר, אליהם התייחס שב״כ, בחלקם, מופנים נגד אנשי הממשלה המתגבשת שבאה להחליף את נתניהו.   נתניהו גם טוען כלפי פייסבוק. לטענתו, פייסבוק מחקה פוסטים שפרסמו את כתובתו של ח״כ ניר אורבך וקראו להפגנות מול ביתו. ״באותו זמן״, טוען נתניהו. ״חשבונות של השמאל עשו אותו דבר, ולא הוסרו מהרשת החברתית.״  לסיכום, בעוד ראש השב״כ מתריע בפני שיח מתלהם ברשתות שעלול להוביל לאלימות, נתניהו מנגד טוען שאין מקום לאלימות ברשת, אך יש מקום לביקורת נוקבת נגד מה שהוא מגדיר ״הונאה פוליטית של הבוחרים״. בנוסף, נתניהו מציין שיש איומים עליו ועל משפחתו כדבר בשגרה - אמירה שיכולה להתפס אצל פלוני כלגיטימציה לאיים במסגרת ביקורת פוליטית.  נראה כי ההבדל בין האישים טמון בהגדרת הגבול בין הסתה לאלימות ברשת לבין חופש ביטוי לגיטימי. הגבול הזה נקבע בהבדל נוסף - בהבדל בין דעה מקצועית של ראש ארגון ביון לבין אג׳נדה פוליטית של פוליטיקאי. המתח הזה, בין הדרג המקצועי לפוליטי הגיע גם לרשתות החברתיות. והוא כאן להישאר. 

״הלכידות החברתית והשמירה על כללי משחק דמוקרטים — בראשם העברת שילטון בדרכי שלום — הם אבן יסוד בחוסנה הלאומי של המדינה״, אומרים בתנועה אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל תנועת ׳מפקדים למען ביטחון ישראל׳ קוראת להנהגה הפוליטית והאזרחית לצאת באופן ברור וחד-משמעי כנגד השיח האלים המתעצם בימים מתוחים אלה. זאת, מתוך חשש אמיתי לפגיעה בחיי אדם ומתוך אמונה שחוסנה הלאומי של המדינה ואופיה הדומקרטי נשענים בראש ובראשונה על היכולת להעביר שלטון בדרכי שלום — הן מבחינת סדרי ממשל תקינים, הן מבחינת השיח הציבורי, והן מבחינת הלכידות החברתית במדינה. הימים האחרונים רוויים בשיח אלים בחברה הישראלית. אמירות מסוכנות, כגון ״יש לעשות הכל על מנת למנוע הקמת ממשלת השינוי״ עלולות להביא קבוצות או פרטים חברה ללכת צעד אחד רחוק מדי. האיומים על מדינת ישראל מחוץ מתגמדים כעין וכאפס לעומת האיום מבית. הלכידות החברתית והשמירה על כללי משחק דמוקרטים — בראשם העברת שילטון בדרכי שלום — הם אבן יסוד בחוסנה הלאומי של המדינה. אנו קוראים היום לכל ההנהגה הפוליטית והאזרחית לצאת באופן פומבי וברור כנגד ההסתה. האלימות הורגת. המבחן העליון של כל מפקד/ת ומנהיג/ה הוא בעמידה אל מול הציבור מבית באמירה ברורה: ״עד כאן״.

הרמטכ״ל, רב אלוף אביב כוכבי, השיג לפחות הישג אחד שרצה עוד מימיו כמח״ט - עושר מודיעיני לקצה המבצעי. נכון לשנת 2021, הוא מגיע עד המ״מ דובר צה״ל משואה 750 קיימת בצה״ל באופן מבצעי החל מתחילת 2020 בפריסה חלקית בזרוע היבשה. המערכת משמשת לאימונים ולפעילות מבצעית והיא שדרוג של גרסה 700. במבצע ׳שומר החומות׳, נעשה שימוש במערכת באופן חלקי בלבד בשל העובדה שלא היה תמרון בתוך הרצועה.  מודיעין אוטומטי עד דרגת המ״מ ״יש תכנית פריסה מסודרת של זרוע היבשה, כאשר המערכת מאפשרת לדרג המ״מ לתקשר עם זרוע הים והאוויר״, מסביר רס״ן עמוס שור, רמ״ד שו״ב במחלקת אמל״ח במז״י . ״אחד השדרוגים העיקריים של ה750 לעומת ה700 טמון בפריסת המערכת לדרג המ״מ. ה-700 הייתה עד דרג מ״פ.  ״שדרוג נוסף טמון בתפוקה המבצעית ביחס למערכת 700 הוא העושר המודיעיני. בגרסה הנוכחית כל צרכן במערכת מקבל באופן סלקטיבי את המודיעין ממאגרי אמ״ן בזמן אמת. ביחס לתפקידו, האזור הגיאוגרפי שבו הוא פועל ועוד. הרעיון הוא להמנע מהיצף מידע מחד ולספק מידע רלוונטי מאידך.  ״ב750 הקצה המבצעי מקבל מידע איכותי לאחר חקירה, המשמש כתשתית מודיעינית לתחילת המבצע. במהלך הפעולה, המערכת מעדכנת במודיעין זמן אמת. האוטומציה עובדת על בסיס אלגוריתמים, ללא התערבות אדם. המידע מגיע אוטומטי לצרכן המבצעי.״  עושר המידע מאפשר לפיקוד צה״ל לקבל החלטות מבוססות נתונים. המערכת מציגה, בין היתר, תמונת מצב כוחותינו ואיתור אויב (מיקום האויב). המערכת יודעת גם למצוא דפוסים במיקום אויב על בסיס מידע אמת שמוזן לה מהסנסורים בשטח ומאמ״ן.   סגירת אש מהירה ״התקדמנו גם ביכולת סגירת מעגלי אש״, מסביר שור. ״בקומה הראשונה יש תמונת מצב כוחותינו ואיתורי אויב. בעת תמרון, זה עוזר לחיל האוויר לפעול ביתר חופשיות, היות ולא תוקפים אם יש כוחות שלנו בתא השטח. חלק מהדברים עדיין בעבודה, אבל יש התקדמות בהקשר זה. יש גם שיפור בתקשורת בין כוחות היבשה לזרוע האוויר והים לצרכי סיוע.  ״הכנסנו יותר אוטומציה ב750, בהקשר קבלת מידע מודיעיני. יש בסוף הרבה מידע, השאלה איך אתה מביא מידע לכוח מסוים, רלוונטי רק אליו - זה האתגר הגדול. אין סיכוי שידי אדם יעשו זאת, כאן יש התבססות על אלגוריתמים. גם לוגיקות דפוסי פעולה של האויב. הכל מבוסס על בינה מלאכותית.״  שור נשאל גם לגבי מערכת הדק חכם שאמורה להתבסס על משואה 750. ובכן, שור הסביר כי הדק חכם עדיין לא מבצעית בצה״ל. ״זו יכולת שתשולב בעתיד בצי״ד. היא לא הייתה בשום שלב במבצע ׳שומר החומות׳. עם זאת, כן הכנסנו לוגיקה של הפעלת אש לפי מכרז, ולא לפי הפעלת אש בסד״כ אורגני, אלא מרחבי. יש כבר כלים בצי״ד שעושים זאת. נעשה בהם שימוש חלקי בשומר החומות״, מסביר שור.   הפללת מטרות שאלה נוספת בהקשר משואה 750 היא התמיכה שלה ביכולת הפללת המטרות של צה״ל. במבצע שומר החומות עלה לכותרות בניין ארגוני העיתונות שהופצץ על ידי צה״ל בשל הטענה שחלק מהבניין שימש את חמאס. שור טוען כי גם בתחום ההפללה משואה 750 הראתה תוצאות טובות.  ״בסיכומים של המבצע, ראינו שמערכת 750 עבדה בצורה טובה והביאה יכולות גבוהות של הפללת מטרות - איתורי חמאס ומודיעין בזמן אמת. אמנם לא היה תימרון ויש נקודות לשיפור, אבל בסה״כ, יש שיפור שראינו במבצע״, אומר שור.   ״ללא קשר ל׳שומר החומות׳, אנחנו בוחנים את המערכת בסימולציות של תרחישי אמת. לשמחתנו, בחנו תרחישים רחבים יותר והמבצע לא הגיע אפילו לעשירית מהתרחישים שבחנו. מבחינת היקף, כמות משתמשים, והמאסה של תמרון קרוב. המבצע לא הגיע למקום שאתגר אותנו.״   המטרה: שיפור אפקטיביות שור מסביר כי המטרה של מז״י היא שיפור אפקטיביות הלחימה באמצעות דיגיטציה. ״אי אפשר להשוות את הלחימה בעזה כעת, עם עידן הרדיו. אנחנו ממשיכים להתקדם בציר הזה במטרה להפוך את מרכיבי האש לדיגיטליים ב750. כולל חיבור רחפנים ורובוטיקה למערכת. אנו רוצים למצות את היכולות האוטונומיות שיש בצה״ל. חלקן פעלו גם ב׳שומר החומות׳״, אומר שור.  ״המערכת מבוססת על ארכיטקטוטרה פתוחה, חיבור למערכות חיצוניות ועדכון גרסאות פשוט. המערכת החדשה עובדת גם בתאימות עם גרסה 700 עד שנשלים את הפריסה של 750.״