באופן תמוה, מספר ימים לפני מותו של הפרופסור, ניסתה סין לטאטא אירוע בטיחותי באחת מתחנות הכוח הגרעיניות שלה Zhang Zhijian, former vice-president of Harbin Engineering University. Photo: Handout | scmp.com אחד ממדעני הגרעין הבכירים בסין נפל לאחרונה, באופן מסתורי, אל מותו. הוא נפל מבניין רב קומות. ההודעה על מותו של המדען התקבלה מאוניברסיטת Harbin.  מדען הגרעין, פרופסור ג'אנג ג'יג'יאן, היה סגן נשיא האוניברסיטה, והוביל באוניברסיטה את המחקר בתחום הגרעין. המשטרה המקומית שללה רצח כגורם מוות, לאחר חקירה שביצעה במקום. לא נמסרו פרטים נוספים על ידי המשטרה. אוניברסיטת Harbin הביעה באחד מערוצי המדיה החברתית הסיניות, בהודעה לקונית, צער עמוק על פטירתו של הפרופסור.  באופן תמוה, מספר ימים לפני מותו של הפרופסור, ניסתה סין לטאטא אירוע בטיחותי באחת מתחנות הכוח הגרעיניות שלה, הממוקמת כ- 85 קילומטרים מערבית להונג קונג. תחנה זו פעילה משלהי 2018. בעוד חברת Framatome הצרפתית, אשר בנתה את הכור הגרעיני עבור הסינים, תיארה את הפעילות בכור הגרעיני כ"איום רדיולוגי קרוב", ניסה השלטון הסיני משך מספר שבועות לבטל את חומרת ההערכה הצרפתית. לאחר כשבועיים של הכחשות נמרצות הודיעו גורמי משרד החוץ הסיני כי חמישה מוטות דלק המשמשים באחד משני הכורים במתקן ניזוקו, אך הם אינם מהווים איום בטיחותי, וכי לא התגלו חריגות ברמות הקרינה סביב תחנת הכוח. סין האשימה את רשת CNN בהפצת "חדשות מזויפות", בכך שסין מנסה להסתיר את המצב וכי העלו טענות שווא בדבר דליפתו של גז רדיואקטיבי.  בשל קרבתו של המתקן לגבולותיה, ממשלת הונג קונג עוקבת בקפידה ומנטרת את האוויר והמים לאיתור רמות קרינה חריגות.    

מערכות הלחימה הימיות שיותקנו בספינת אח"י מגן הראשונה של זרוע הים, ובהן מכ"ם 'מגן אדיר', יספקו מעטפת תקיפה והגנה מרחבית נגד איומים אוויריים וימיים   צילום: תעשייה אווירית הגעת ספינת הטילים אח"י מגן – סער 6 לישראל מסמלת את פתיחתו של עידן טכנולוגי חדש בזרוע הים בהובלת התעשייה האווירית. זרוע הים החלה בשילוב מערכות על גבי הספינה כחלק ממדיניות משרד הביטחון וצה"ל להפעיל בספינה טכנולוגיות מתקדמות פרי תוצרת ופיתוח ישראליים.  התעשייה האווירית השלימה בימים אלה בשיתוף עם מפא"ת במשרד הביטחון וזרוע הים את הפעימה הראשונה בהתקנת מערכת מכ"ם 'מגן אדיר' לגילוי ולסיווג מטרות אוויר ושטח לבניית תמונה אחודה ומתקדמת על ספינות סער 6 של זרוע הים. מערכת המכ"ם מהווה מרכיב חשוב במערכת ההגנה האווירית ברק  'רעם אדיר' המספקת מעטפת הגנה שלמה נגד איומים מתקדמים אוויריים וימיים.  מערכות המכ"ם 'מגן אדיר' מתבססות על טכנולוגיית מערך סריקה אלקטרוני אקטיבי (AESA) שפותחו בחטיבת אלתא של התעשייה האווירית מאפשרות זמן תגובה מהיר יותר לאיתור מטרה, וכן דיוק משופר ויכולת לעקוב אחר מגוון רב של מטרות בו זמנית. באופן זה, מספק המכ"ם תמונה מיטבית של מודעות מצבית ימית במרחב ההמי-ספירה שלו ובכך מאפשר הגנה על כלל הכוחות הנלווים. המכ"מים יהוו מרכיב משמעותי בהגנת המרחב  האווירי והימי ובתוכם, הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל: אסדות הגז הטבעי, הגנה מפני טילים רקטות ומטוסי אויב ועוד. בעת גילוי איום, מספק המכ"ם את כלל הנתונים הנדרשים  באופן מיידי לכלל מערכות הבקרה, ההגנה, והתקיפה שעל הסיפון (לדוגמה, ירי טילי קרקע-אוויר), ובכך מאפשר מימוש תגובה נגדית הולמת וסימולטנית לכלל האיומים. מכ"ם ה- MF-STAR כולל ארבע פאות מכ"ם בוהה המספקים כיסוי המי-ספרית של 360 מעלות במרחב הספינה.  מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי אמר: "מערכות ההגנה האווירית והלחימה המותקנות על גבי אח"י מגן מהוות שכבה משמעותית המשתלבת לכלל מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל ומהוות חלק משמעותי בפתרונות הרוחביים של התעשייה האווירית בזירת הים. ״התעשייה האווירית, בית המערכות של זרוע הים הישראלי, גאה להתחיל בשילובן על גבי ספינת הטילים ובשיתוף הפעולה ההדוק עם משרד הביטחון וזרוע הים. שילוב מערכת המכ"ם המתקדמת מסוגה בעולם, שפיתוחה מבוסס על ניסיון רב שנים של חטיבת אלתא בתעשייה האווירית, מהווה אבן בניין ראשונה בשילוב מגוון רחב של מערכות אשר יהוו מכפיל כוח עבור זרוע הים, צה"ל ומדינת ישראל". 

מקורות רשמיים מסרו לבלומברג כי לקתי ארינגטון נמסר שנשללה ממנה הגישה למידע סודי בעקבות חשד לחשיפה ללא אישור של מידע מודיעיני מסווג Katie Arrington, with Kevin Fahey, speaks during a press briefing at the Pentagon, Washington, D.C., Jan. 31, 2020. (DOD / Navy Petty Officer 2nd Class James K. Lee)   קתי ארינגטון (Katie Arrington), קצין אבטחת המידע הראשי במשרד הרכישה והקיימות של הפנטגון, הוצאה לחופשה כפוייה ונשלל ממנה הסיווג הביטחוני בחשד למעורבות בחשיפת מידע מסווג של ארגון מודיעין צבאי.  מקורות רשמיים מסרו לבלומברג כי לקתי ארינגטון נמסר שנשללה ממנה הגישה למידע סודי בעקבות חשד לחשיפה ללא אישור של מידע מודיעיני מסווג. ארינגטון עבדה  בסוכנות הביטחון הלאומית (NSA) המסונפת למשרד ההגנה, סוכנות העוסקת באיסוף מידע מגורמים עוייניים, בעיקר באמצעות לוויינים. לא נמסר באיזה סוג של מידע חשודה ארינגטון בחשיפה ודוברת חטיבת הרכש של הפנטגון הבהירה כי לא תוכל למסור שום מידע על "הסטטוס של גב' ארינגטון".  פרקליטה של ארינגטון, מרק זעיד, אמר כי עדיין לא התקבלו שום החלטות בפרשה. הוא אישר שמרשתו הוצאה לחופשה כפוייה' אך לא נמסרו לה שום פרטים על חשד כלפיה. ארינגטון היתה בעבר חברה מטעם המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים של מדינת דרום קרוליינה. ב-2019 גוייסה לפנטגון כ"מומחית ממדרגה ראשונה" בנושאי סייבר, אחרי שעבדה במשך 15 שנה בכמה חברות פרטיות בתחום הסייבר. היא ניהלה קמפיינים לאבטחת ביטחון סייבר בכמה חברות לפני שעברה לעבוד בפנטגון.   

על פי דיווח בתקשורת הישראלית, בסוף יוני בוצע נזק למתקן בטהרן השייך לאתר הידוע כTABA complex. כעת, חברת מודיעין גלוי חושפת עדות לנזק בחלקו של אחד משלושת המבנים המרכזיים באתר https://twitter.com/TheIntelLab/status/1411199249182859265?s=20 בסוף חודש יוני (24.6) דווח בעיתונות הישראלית כי מתקן, אשר בו לכאורה, מייצרים חלקי צנטריפוגות, נפגע באיראן מפעולה המיוחסת לישראל. עם זאת, הוכחה אמפירית לא סופקה. ובכן, אתמול (ש), סיפק דיווח של חברת המודיעין The Intel Lab בטוויטר, הוכחה לנזק במבנה במתקן.  הדיווח, על בסיס תמונות לווין של איירבוס, מראה כי החל מה26 לחודש יוני, גג של מבנה מסוים במתקן המדובר נפגע בחלקו. עבודות פירוק חלק מהגג נמשכו ומספר ימים לאחר מכן, ב1.7, כל החלק המסוים של הגג הוסר מהמבנה.  על פי הניתוח, תמונות הלווין חושפות כי בחלק ממנו הוסר הגג, ישנם סימני שריפה כלשהם. עם זאת, הניתוח אינו קובע מהי מידת הנזק, מהי סיבת הסרת הגג או באם זו אכן חבלה, האם בוצעה ממקור חיצוני למפעל או פנימי.  על פי דיווח באתר iranwatch.org משנת 2011, האתר (TABA complex) התחיל לפעולה באזור שנת 2006-2007 כחלק מתכנית פיתוח הגרעין הצבאי האיראנית. על פי אותו דיווח, המחסן שבו חסרה חתיכת גג נקרא Ghalaviz, ובו יש מפוחים וכן מסמכים מסווגים.  [התמונות מאתר globalsecurity.org מהפרסום בשנת 2011] 

לגרסה המצרית של ה"שרפה" הותאם מיגון חדש וחלקו האחורי של הרכב שונה כדי שישמש אזור אחסון סגור. נראה שעל גג הרכב הותקנה עמדת נשק נשלטת-מרחוק חדשה   Egypt has unveiled a new local-made version of the French-made Sherpa Light 4x4 armored vehicle. (Picture source Twitter account Mahmoud Gamal) התעשייה הצבאית המצרית פיתחה דגם מקומי של הרכב הסיור המשוריין הקל שרפה (Sherpa) 4x4 תוצרת צרפת. האתר Armyrecognition.com מספר כי לגרסה המצרית של ה"שרפה" הותאם מיגון חדש וחלקו האחורי של הרכב שונה כדי שישמש אזור אחסון סגור. נראה שעל גג הרכב הותקנה עמדת נשק נשלטת-מרחוק חדשה. על פי מכון SIPRI השבדי, צרפת העבירה לצבא מצרים ולמשטרת מצרים 191 רכבי שרפה בין השנים 2012 ו-2014. רכב ה"שרפה" תוכנן, עוצב ופותח על ידי חברת רנו משאיות צבאיות, הידועה היום בשם ארקוס (Arquus). דגם הסיור הנו אחד הדגמים במשפחת רכבי "שרפה" שנחשפו לראשונה בשנת 2006. לרכב מבנה קונבנציונאלי עם מנוע מלפנים, תא צוות וחיילים באמצע ואזור מטען מאחור. ישנם שני מושבים מלפנים לנהג ולמפקד ושניים או שלושה מושבים מאחור. בכל צד של הרכב יש שתי דלתות עם חלון עמיד לקליעים ועמדת ירי. הרכב יכול לשאת בסך הכול 4-5 חיילים. הרכב זמין בגרסאות לא משוריינות או משוריינות עם ערכות מיגון מפני איומים בליסטיים, מיקוש ומטעני צד. גרסאות שונות של ה"שרפה" נמצאות כעת בשימוש באוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, מצרים, צרפת, הודו, אינדונזיה, כווית, קוסובו, לבנון, מקסיקו, מרוקו, קטאר וערב הסעודית.  

כלי השיט התת מימי האוטונומי דומה מאד לכלי מסחרי מדגם Pluto Plus, אשר מיוצר על ידי חברת Gaymarine SRL האיטלקית IRNA לאחרונה הציגה איראן כלי שיט תת מימי אוטונומי, הנישא על גבי אחת מאוניות שליית המוקשים שלה בטקס חנוכתו. על גבי כלי השיט התת מימי נכתב כי הוא תוצרת איראן. כלי השיט התת מימי האוטונומי דומה מאד לכלי מסחרי מדגם Pluto Plus, אשר מיוצר על ידי חברת Gaymarine SRL האיטלקית. ה- Pluto פותח ככלי לסילוק מיקוש ימי, והוא בעל יכולות גילוי מוקשים צפים ומוקשי קרקעית, כמו גם יכולת לנטורלם של המוקשים. כלי השיט התת מימי פותח בשנות השמונים של המאה הקודמת ויוצרו ממנו למעלה מ- 150 יחידות. ה- Pluto פעיל מבצעית בנורבגיה, מצרים, ויאטנם, ספרד ואיטליה. הכלי באורך של כ- 2.3 מטר, במשקל של כ- 320 ק"ג ויכול לשאת מטען במשקל של כ- 100 ק"ג. הכלי יכול לפעול בעומק מרבי של 400 מטרים ולפעול ברציפות כשעתיים. הכלי מופעל באמצעות כבל הנחייה לטווח של עד כשני קילומטרים מכלי השיט. לפני כחודש וחצי דיווחנו על חמאס המצטיידת בכלי שיט תת מימיים בלתי מאויישים והנה מגיעה תצוגת התכלית האיראנית. השימוש בכלי שיט תת מימיים בלתי מאויישים למשימות איסוף מודיעין, פגיעה במטרות וסילוק מוקשים. השימוש בכלים אלו הפך להיות חביבם של איראן והכוחות הימיים של ארגוני הטרור אותם היא מפעילה.  איום זה, כפי שנצפה ב"שומר החומות" הופך להיות ממשי יותר ויותר, כנגד כלי שיט בים וכנגד תשתיות מדינתיות קריטיות כדוגמת אסדות הגז. מומלץ יהיה אם חיל הים ומשרד הביטחון יפעלו לפיתוח טכנולוגיות לגילוי ונטרול פלטפורמות אלו.       

עם סיום הקמתו, עשרות עמדות בדיקת קורונה נוספות שיאפשרו להרחיב את יכולת הבדיקות בנתב"ג ל-2,500 איש בשעה קרדיט לתמונות: מוני שפיר   משרדי הביטחון, התחבורה ורשות שדות התעופה החלו בסוף השבוע (ו') בעבודות להקמת אוהל ענק בנתב"ג, שיאפשר להרחיב משמעותית את מספר בדיקות הקורונה לעוברים בשדה עם תחילת טיסות הקיץ. האוהל יהיה בגודל של כ-1,500 מ"ר. ‏הבוקר בנתב"ג נפרקו טונות של ציוד לוגיסטי. העבודות ימשכו עד לכניסת השבת ויימשכו במוצ"ש במטרה להעמיד את האוהל כבר בתחילת השבוע. באוהל ייפרסו, עם סיום הקמתו, עשרות עמדות בדיקת קורונה נוספות שיאפשרו להרחיב את יכולת הבדיקות בנתב"ג ל-2,500 איש בשעה. את הפרויקט מובילים משרדי התחבורה והביטחון, באמצעות מטה עוזר שר הביטחון להתגוננות, יחד עם גופי משרד הביטחון, התחבורה, הבריאות ורשות שדות התעופה. שר הביטחון בני גנץ: "הגדלת יכולת הבדיקה בנתב"ג לקראת הקיץ היא כלי משמעותי במאבק למען שמירה על בריאות אזרחי ישראל וכלכלת ישראל. כפי שעשינו לאורך כל תקופת הקורונה, מערכת הביטחון תמשיך לסייע במאמץ המבצעי, ובכל משימה לאומית שתוצב בפניה בכדי לשמור על אזרחי ישראל". שרת התחבורה, מירב מיכאלי: "מתחם הבדיקות הנוסף שמוקם בנתב"ג הוא הכרחי לשמירה על בריאות הציבור והגנה על גבולותיה של ישראל מפני הנגיף, ומצטרף לצעדים שכבר ביצענו כמו הפרדת הנוחתים מטיסות ממדינות בסיכון מירבי לטרמינל 1. ״הקמת מתחם בדיקות נוסף מתאפשרת בזכות עבודת מטה שבוצעה במשרד התחבורה לאור זיהוי מבעוד מועד של העומסים הצפויים בחודשי הקיץ, במסגרתה נמצאו והוקצו השטחים הרלוונטיים כך שהמתחם יוכל להיות הגדול והיעיל ביותר. אני שמחה שמשרד הביטחון נענה להצעתנו להקים את האוהל במתחם שהוקצה, ובכך לחסוך מכרזים וזמן שעולה בבריאות הציבור. משרד התחבורה עומד לרשות משרדי הממשלה בכל צורך וצורך על מנת שנוכל להלחם בתחלואה בצורה המיטבית".

עשרים סוכנויות פדרליות, כמעט מחצית מאלו שנבדקו על ידי משרד המבקר, משתמשות בטכנולוגיות אלו. ואולם, למרביתן אין מנגנוני בקרה נאותים, ולכן אינן יכולות להעריך את הסיכונים BIGSTOCK/Copyright: World Image דו״ח ממשלתי חדש שופך אור על השימוש הנרחב בטכנולוגיות זיהוי פנים ביומטריות בארה״ב. מתוך 42 סוכנויות פדרליות שנבדקו, עשרים מהן משתמשות בטכנולוגיות זיהוי פנים עבור מטרות שונות הקשורות באכיפת החוק. כך עולה מדו״ח שהגיש לקונגרס משרד האחריותיות הלאומי, ה-GAO (Government Accountability Office), המקבילה של מבקר המדינה בישראל. הבחינה התבצעה בעקבות בקשה של מספר סנאטורים וחברי קונגרס דמוקרטיים, שהעלו חשש לשימוש בלתי נאות, לפגיעה בפרטיות האזרחים ולזיהוי שגוי, ובחנה את התקופה שבין אוגוסט 2019 לבין אפריל 2021. בין הסוכנויות שמשתמשות בטכנולוגיות ביומטריות ניתן למצוא את ה-FBI, השירות החשאי, לשכת בתי הסוהר הפדרלית, סוכנות המכס והגנת הגבולות, סוכנות ההגנה של הפנטגון, שירות המרשלים, אכיפת המכס וההגירה (סוכנות ICE , הידועה לשמצה בכך שהפרידה בגבול בין הורים וילדים שהגיעו באופן בלתי חוקי), משטרת הקפיטול, המנהל לאכיפת סמים, שירות הדגים וחיות הבר, שירות הדואר, משטרת הפארקים והמחלקה לחקירות פליליות של רשות גביית המיסים (ה-IRS). מאגר של שלושה מיליארד תמונות שימש לחקירת מהומות הגזע וההסתערות על הקפיטול הסוכנויות השונות דיווחו על שימוש במערכות רבות הכוללות טכנולוגיות ביומטריות, שחלקן כוללות מאגרי תמונות שונים. לשכת בתי הסוהר, לדוגמא, נדגמה במרץ 2020 והמאגר שלה כלל כ-8,000 תמונות של עובדיה ושל אנשי שירות. המשרד לביומטריה וניהול זהות דיווח כי מערכת הזיהוי הביומטרית האוטומטית שלה כללה כ-836 מיליון תמונות פנים, גם כן במרץ 2020. התמונות כוללות כאלו של אזרחים שהגישו בקשה לדרכון, זרים שהגישו בקשה לויזה, תמונות מעצר ועוד. חברת קלירוויו (Clearview AI) השנויה במחלוקת, שבשירותיה משתמשות עשר סוכנויות פדרליות מבין אלו שנבדקו, מחזיקה בכשלושה מיליארד תמונות זמינות לציבור, שנאספו כולן מהרשת. מתוך עשרים הסוכנויות, 14 דיווחו כי הן משתמשות בטכנולוגיות אלה לסיוע בחקירת פשעים. כך, למשל, מאגר המידע המתקדם של התוכנה בה משתמש ה-FBI כולל למעלה מ-40 מיליון תמונות, ומסייע בחקירות של פשעים אלימים, גניבות כרטיסי אשראי, גניבות זהות, איתור נעדרים ועוד. המערכת הביומטרית של המחלקה לביטחון המולדת מאפשרת חיפוש במערכת של אדם שזהותו אינה ידועה והצעת התאמות פוטנציאליות – כלומר, ייצור קצות חוט לחקירה. ב-25 במאי 2020 נרצח ג׳ורג׳ פלויד, תושב מיניאפוליס שחור בן 46, על ידי שוטר לבן, מה שהוביל לתסיסה אזרחית ברחבי ארה״ב שכללה הפגנות והתפרעויות אלימות. שש סוכנויות פדרליות דיווחו כי בפרק הזמן שבין הרצח לאוגוסט 2020 הן השתמשו בתמונות שאספו באותם אירועים בטכנולוגיות זיהוי פנים וכן במאגרים קיימים דוגמת זה של קלירוויו, בכדי לבצע חקירות של מעשים פליליים שנעשו במסגרתם (ונדליזם, ביזה, אלימות ועוד). הסוכנויות הנ״ל כוללות את ה-FBI, שירות המרשלים, והרשות לאכיפת נושאי אלכוהול, טבק, נשק ונפיצים. אירוע מרכזי נוסף בו נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות אלו הוא ההסתערות על הקפיטול, בשישה בינואר השנה. משטרת הקפיטול השתמשה במאגר של קלירוויו כדי לנסות לזהות חלק מהתוקפים, סוכנות המכס והגבולות בדקה את המאגר שלה תוך שיתוף פעולה עם רשויות חוק נוספות, וכן גם שירות הביטחון הדיפלומטי, שהשתמש במערכת הביומטרית של מחלקת המדינה וחלק את המידע עם סוכנויות נוספות (הדו״ח שפורסם מהווה את הגרסה הבלתי מסווגת של מה שהוגש לקונגרס לפני כחודשיים, ולא כולל את כל המידע על שיתופי הפעולה). הבעיה העיקרית: היעדר מנגנוני בקרה אבל כמובן שלא למטרות אכיפת חוק גרידא נועדה הטכנולוגיה הזו, אלא גם למעקב ולזיהוי נרחבים. לדוגמא: השירות החשאי ערך פיילוט לבחון אם ניתן לשלב טכנולוגיות זיהוי במערך האבטחה שלו, מערכת בתי המשפט אפשרה אימות זהות מרחוק במהלך מגפת הקורונה בשביל פגישה מקוונת עם קצין המבחן או הופעה בפני בית המשפט, סוכנות המכס בוחנת ופורסת טכנולוגיה זו בשלבים עבור כל הנכנסים לארה״ב והיוצאים ממנה באוויר, בים וביבשה (כפי שיודע כל מי שהגיע לביקור בארה״ב בשנים האחרונות), וישנם עוד שימושים רבים בקרב הסוכנויות השונות. נקודה מטרידה במיוחד שעלתה מן הדו״ח, היא של-13 מתוך 14 הסוכנויות הנעזרות בטכנולוגיות זיהוי פנים חיצוניות (כלומר, לא של הארגון עצמו אלא של גורם מסחרי כלשהו דוגמת קלירוויו או Vigilant Technologies הישראלית), אין מידע לגבי שמות התכנות ומאגרי המידע בהן משתמשים העובדים, או שיש להן מידע חלקי בלבד, ולכן אינן יכולות להעריך כיאות את הסיכונים הכרוכים בשימוש בכל הנוגע לפרטיות ולטעויות זיהוי (למשל, הטיה גזעית). כמו כן, היעדר הפיקוח ואפשרות המעקב אחרי העובדים בנושא רגיש זה פותח פתח נרחב לאפשרות של שימוש לא נאות. אותן סוכנויות כוללות את ה-FBI, השירות החשאי, משטרת הקפיטול, שירות הדואר ועוד. מחברי הדו״ח ממליצים בתוקף להקים מנגנוני בקרה בהקדם. ״כאשר סוכנויות משתמשות בטכנולוגיות זיהוי פנים מבלי לבצע תחילה הערכה של ההשלכות על הפרטיות, קיים סיכון כי לא יצייתו לחוקי הפרטיות, לתקנות ולמדיניות״, נכתב בדו״ח. ״ישנו גם סיכון כי בעלי אותן חברות לא ממשלתיות יחלקו מידע רגיש (למשל, תמונה של חשוד) עם הציבור או עם גורמים אחרים״. עוד מציין הדו״ח חששות שהעלו ארגונים שונים בנוגע לפריצה למערכת שתחשוף נתונים רגישים. ״מכיוון שפניו של אדם הנם מובחנים, קבועים ובלתי הפיכים, לחשיפת מידע כזה עלולות להיות השלכות חמורות יותר מאשר חשיפות אחרות כגון סיסמאות, אותן ניתן לשנות״.