מה לא למדנו מכל אירועי החירום שישראל חוותה עד היום ולא יישמנו בעת הקמת מגדלי המגורים שמוקמים ועוד יציפו בעתיד את המדינה? ירון חנן חושף את הסיכונים הטמונים באירוע חירום במגדלי חירום. וגם - למה את המדינה זה לא ממש מעניין. מיוחד bigstockphoto באיחור רב למדנו במבצע "שומר החומות" כי הנחיות פיקוד העורף ותקן בניית ממ"דים במבני מגורים, לא עומד לגמרי במבחן האמת, לפחות בכל הקשור לחלונות המיגון של הממ"ד הקלאסי שקיים בארץ. לדאבוננו את הלקח המפתיע הזה למדנו לראשונה לאחר האסון שעברה משפחתו של עידו אביגל ז"ל בן ה-5 שנהרג בעיר שדרות מוכת הרקטות, למרות ששהה עם אימו בממ"ד הדירתי בהתאם להנחיות פיקוד העורף בעת אזעקת "צבע אדום". היעדר ניהול סיכונים בתחום התכנון והרגולציה העובדה שהממ"ד ספג פגיעה משנית ולא ישירה לא עזרה לעידו הקטן. בדיעבד וכמובן לאחר המקרה הטרגי הזה פיקוד העורף הבין את טעותו ועתה משנים בדיעבד את ההנחיות להקמת ממ"דים. גם במצב חירום אחר - שיטפון קיצוני בגוש דן, שעוד עלול לצערנו להתרחש ברחבי הארץ עקב שינויי האקלים הקיצוניים, למדנו כמובן בדיעבד. זה קרה באירוע טרגי בשכונת התקווה בינואר 2020.   למדנו כיצד היעדר ניהול סיכונים בתחום התכנון והרגולציה גורם לחניונים מתחת למבני מגורים להפוך בעת שיטפון למלכודת מוות לדיירים. את הלקח החשוב הזה, שפתאום מובן מאליו לכולם, היינו צריכים ללמוד על חשבונם של סתיו ודין ז"ל, בני הזוג שנלכדו ונספו בת"א בתוך מעלית שירדה למרתף ונתקעה בתוך חניון מוצף במים. רצוי תמיד ללמוד מניסיונם של אחרים: ב-2017 התרחש אסון השריפה של מגדל גרנפל בלונדון בו נספו מעל 70 איש ונפצעו קרוב ל-300. באותה שנה התרחש עוד אסון כבד במגדל מגורים ידוע בטהראן כאשר המגדל התמוטט במהלך שריפה גדולה. עשרות בני אדם נספו באסון הזה, ביניהם כ-20 כבאים שניסו לחלץ לכודים מתוך הבניין הבוער. באותה שנה פרסמה רשות הכבאות וההצלה בישראל טיוטה עם תקנות חדשות עבור בתים רבי קומות. זאת, בין השאר, בעקבות דו״ח מבקר המדינה שפורסם לאחר אסון השרפה בכרמל. תקנות אלו פורסמו ב-2018 ונגעו לתחזוקת מערכות הגנה מפני אש במגדלי מגורים ותרגול פינוי בניינים. הן נגעו גם למגדלי מגורים ישנים. בפועל בתקנות שניסחה רשות הכבאות וההצלה היא דאגה לפטור עצמה מאחריות לפעול מראש לקיומן והטילה את כל המשקל על בעלי הדירות. זו דוגמא קלאסית לתסמונת הכסת"ח של הרגולטורים במדינה, אשר לא מתמקדים בחובתם לפעול למנוע התרחשות אסונות ולוודא מראש את קיום התקנות. תחת זאת הם פשוט דואגים שמישהו אחר ימצא אשם בדיעבד לאחר אירוע כה חמור. באופן הזה, במקרה של אסון הכולל שריפה קטלנית בבניין מגורים, האשמה תוטל לכאורה רק על אלה שיוותרו בחיים בעוד הרגולטור וגם הרשות המקומית יהיו פטורים כמובן מכל אחריות לבחון כל כמה שנים מהי רמת התחזוקה של מערכות ההגנה בבניין הספציפי. האם כך נגזר עלינו ללמוד תמיד בדיעבד את הכשלים הרבים שעוד צפויים ובעיקר לאור מצבי חירום מסוגים שונים שקרו ועוד עלולים להתרחש במגדלי מגורים? בדיעבד, ברוב המקרים, מגלים כמה יכולנו למנוע את האסון מראש אילו היינו מבצעים ניהול סיכונים קצת יותר רציני ואחראי. האסון שאירע בחודש יוני האחרון במיאמי כאשר בניין מגורים בן 40 שנה קרס לפתע על דייריו והרג קרוב למאה מהם, היה הטריגר לכינוס דחוף של מספר מומחים מובילים בנושא סיכונים ואירועי חירום במגדלי מגורים. הסיכונים במגדלי מגורים ביום העיון שנערך במוסד נאמן בטכניון ב-16 באוגוסט השנה, הציגו כמה מהמומחים האלה וכותב המאמר הנ"ל בתוכם, את רשימת הסיכונים הקיימים במגדלי מגורים, את הסיבות לקיום הסיכונים הללו וחוסר הטיפול הראוי ברובם. כמו כן הודגש הייחוד של ישראל לרעה. לפחות בכל הקשור לתכנון כולל ורגולציה בתחום ניהול והפחתת הסיכונים במגדלי מגורים בארץ, כמו גם, הודגש הצורך הדחוף לבחון חלופות נוספות שפועלות בהצלחה בחו"ל לריכוז מבני מגורים וציפוף ערים.  התברר כי חסר בארץ מחקר יזום ודיון מקצועי הכרחי שבו יבחנו הסוגיות הנ"ל במלוא היקפן. ידוע כי בארץ הוקמו מאות מגדלי מגורים (מעל 12 קומות) חלקם בני עשרות שנים וברובם רמת האחזקה לא מספקת בלשון המעטה. בנוסף, בהווה ובעתיד נמצאים כבר ב"צנרת" של גופי התכנון ובשלבי הקמה עשרות אלפי מגדלי מגורים נוספים. המדינה בעידוד ארגונים ועמותות שונות, קבלנים, ואנשי נד"לן מקדמת במרץ רב את הגישה הכמעט בלעדית של בנייה גבוהה למגורים בערי המדינה. זאת, תוך התעלמות, הנובעת לעיתים מבורות ומידע חסר או אינטרסים עסקיים צרים ואי הבנת המשמעויות לטווח הארוך של בנייה כל כך מסוכנת של מגדלי מגורים. פרופ' רחל אלתרמן, אחת החוקרות הוותיקות בשני העשורים האחרונים ומהמומחים המובילים בארץ בתחום כשלי תכנון ותחזוקת מגדלי מגורים בישראל, הציגה ביום העיון עובדה לפיה לא נמצא כיום באף מדינה בעולם הקמת מגדלי מגורים בהם מתוכננות לגור משפחות עם יותר מילד אחד למשפחה, כולל בסין ובמדינות המערב. בישראל ממוצע מספר הילדים למשפחה הוא מהגבוהים בעולם - 3.1 ילדים למשפחה. איש לא נתן לכך את הדעת באיכלוס מגדלי מגורים בישראל ויש לכך השלכות מדאיגות. במפגש בטכניון סופר כי באופן ייחודי למגמה העולמית - העיר טורונטו שבקנדה אסרה בתקנות לאכלס את הדירות מהקומה הרביעית ומעלה במגדלים עם ילדים מתחת לגיל 14. סוגיה שנבדקת כיום היא הגבלת איכלוס הדירות העליונות גם בדיירים נכים או קשישים המוגבלים בתנועה. קושי בפינוי מוגבלי תנועה וילדים  כל זאת לא בכדי: התברר, באירועי אמת, כי פינוי בניין רב קומות המאוכלס בצפיפות, אורך זמן רב וזה מחמיר כאשר מדובר בילדים או מוגבלי תנועה. הפינוי מתארך מאד וזמן קריטי להצלת הדיירים הולך לאיבוד בשל כך. כמובן כשיש ילדים קטנים ומוגבלי תנועה המתגוררים בקומות עליונות במגדלים גבוהים הם בסכנה הכי גבוהה באופן כמעט וודאי.  ד"ר אפרים לאור, מומחה בעל שם למצבי אפר"ן (אסונות רבי נפגעים) ומצבי חירום, פרופ' עמוס נוטע - שעומד ביחד עם ד"ר לאור בראש מרכז האפר"ן במכון הטכנולוגי חולון וכן המומחה להנדסה ימית דב רוזן, הציגו תמונת מצב מאד מדאיגה על הצפוי לקרות במגדלי מגורים בעת אסונות טבע בישראל.  בכל התרחישים, צפויה פגיעה ממשית בדיירים שתועצם למימדים גדולים ככל שיש יותר מגדלי מגורים. ככל שמבנה המגורים גבוה יותר כך סיכויי ההצלה של דייריו פוחתים באופן משמעותי. גם לגורמי ההצלה מובן כי בתרחישי קיצון תתקיימנה בו זמנית כמה החמרות רלוונטיות וביניהן: הפסקות חשמל, פיצוץ מאגרי גז ביתיים, שיטפון פנימי עקב נזק למערכת המים של הבניין, פגיעה במערכות ההגנה בבניין, בהנחה שהן היו תקינות, חסימת כבישים ודרכי גישה לכוחות ההצלה ועוד. במחקרים של פרופ' אלתרמן ובסקרים שנעשו בארץ התברר כי עלויות התחזוקה היקרות, הכוללות הן את אחזקת המבנה ויסודותיו והן תיקון, שיקום והחלפה של מערכות ומתקנים חיוניים במגדלים, מביאות לרוב להזנחה מתמשכת במגדלים רבים. גם אם במקור המבנים תוכננו והוקמו לכאורה כהלכה.  הממשלה כאמור מעודדת באופן גורף בנייה לגובה לצורכי מגורים, כמעט בלי להתחשב בסיכונים המוצגים כאן, שלא לדבר על אינספור פרויקטים של בנייה רוויה שלא מלווה כלל בפיתוח מראש של כל התשתיות הנחוצות לאוכלוסייה שבאה לגור שם. אם לא די בכך, כפי שהצגתי ביום העיון, קיים פער מהותי בחקיקה וברגולציה הקיימת על מנת להתמודד עם שלל הבעיות. אין שום חובה חוקית המוטלת על הרגולטורים לוודא ולאכוף בדיקות של חוזק המגדלים ועמידותם וכן את תקינות המערכות החיוניות ובראשן מערכות החירום. החובה הזו גם לא נאכפת על חברות הניהול שנשכרות בכמה מבנים לביצוע התחזוקה השוטפת. הממשלה גם לא דאגה להקמת קרנות ייעודיות לסיוע או מתן הלוואות נוחות לועדי בתים ובעיקר בשכונות בהן המצב הסוציו-אקונומי לא מאפשר לדיירים לשאת בעלויות התחזוקה הגבוהות. כאמור אין בישראל שום מגבלה לאכלס מבני מגורים במשפחות עם הרבה ילדים, או למנוע ממוגבלי תנועה, להתגורר בקומות העליונות, מה שעלול בסבירות גבוהה להפוך עבורם למלכודת מוות באירועי חירום. מודל ברצלונה האם קיימת אלטרנטיבה אחרת לבנייה רוויה בערים ולא באמצעות בנייה לגובה רב? ובכן, יש מודלים כאלה בעולם.  פרופ' רחל אלתרמן הציגה לדוגמא את מודל ברצלונה. זו עיר שעברה החל מתחילת שנות ה-90 התחדשות עירונית די מוצלחת אשר גם שידרגה את התשתיות בעיקר מאז אולימפיאדת ברצלונה ב- 1992. במודל זה מתווספת כל כמות הדירות הרצויה לעיר על ידי התחדשות עירונית במתחמים גדולים שמתוכננים באופן הוליסטי. הבנייה החדשה כוללת מבנים בגובה עד 10 קומות - לא לגובה אלה לרוחב. לאורך הרחובות הראשיים בעיר ניתן לראות בברצלונה מבנים המשלבים מגורים, עסקים שכונתיים ומקומות לשירות הציבור. בהזדמנות זו גם הרחיבו את הרחובות ופותחו שדרות רחבות עם הרבה עצים, פינות ישיבה וצמחי נוי, שבילי הליכה, שבילי אופניים וכמובן תחנות תחבורה ציבורית המונית וזמינה ומעט חניונים לרכב פרטי. מודל זה הפך את ברצלונה לעיר אטרקטיבית עם איכות חיים גבוהה שגם מושכת כבר שנים רבות תיירות בהיקף גדול. העיר רק צמחה מבחינה כלכלית על אף ההשקעה הגבוהה של הממשלה והעירייה בהתחדשות הזו ביחד עם תוספת האוכלוסייה שאיכלסה את יחידות הדיור הנוספות. לא פחות חשוב מכך: במבנים הללו נפתרו מרבית הסיכונים שקיימים במגדלי מגורים ושם קל יחסית להציל חיים באירועי חירום. המודלים הללו אומצו בעוד ערים מתקדמות בעולם והם אינם סותרים את מגמת העיור ושימור השטחים הפתוחים מחוץ לערים, להפך. כך משיגים במודלים הללו הן את הצלת השטחים הפתוחים אך גם מקפידים על איכות חיים גבוהה בערים החכמות והמקיימות הללו, למרות הציפוף הגדול. תוכנית דומה הגשתי לעיריית חיפה עבור ציר רכס הכרמל, בסיוע מומחים עוד בשנת 2000 , כאשר הייתי יו"ר עמותת "פורום ציבורי כרמל". התוכנית עמדה כאלטרנטיבה שפויה ובריאה אל מול תוכניות מפלצתיות והזויות שעלו אז מצד יזמים שרצו לבנות על ציר רכס הכרמל מגדלים בני 30-40 קומות. לצערי, כיום בחסות תוכניות מתאר ממשלתיות חדשות חוזרות לשולחן המתכננים תוכניות בנייה מוגזמות ופרועות בכל רחבי הארץ. בשם המומחים משתתפי יום העיון אנו קוראים לממשלת ישראל החדשה להתעשת מהר ולחשב מסלול מחדש בכל הקשור לתכנון המרחב העירוני העתידי, תוך התחשבות בסיכונים העצומים שמזמנים לנו עשרות אלפי מגדלי המגורים שעדיין צפויים לקום בשנים הבאות בלי שום מחשבה תחילה. ירון חנן- מומחה לניהול סיכונים וניהול מצבי חירום, לשעבר- יו"ר עמותת "פורום ציבורי כרמל" וחבר הועדה המקומית של בחיפה

ארגון חיזבאללה לוקח אחריות, לראשונה, על המשק הלבנוני באספקת דלק לבתי חולים, תחנות כוח ותחנות דלק. תגובה ישראלית נגד המכליות יכולה להיות אליה וקוץ בה  almanar נסראללה ביקש מאיראן לשלוח מכליות עם מוצרי דלק ללבנון במטרה להקל את משבר הדלק שחווה הציבור בלבנון בחודשים האחרונים. זאת, בעקבות קריסת מוסדות המדינה שלמעשה לא מתפקדת. התורים לתחנות הדלק מתארכים ומציפים מעשי אלימות. רק לאחרונה ארע פיצוץ במחסן שאחסן באופן לא חוקי מוצרי דלק שהרג כ-20 לבנונים.  משבר הדלק בלבנון מאיים גם על אספקת שירותי חשמל ובריאות במדינה ומצטרף לחוסרים במים, חלב ומוצרי יסוד נוספים. ובכן, נסראללה, כאמור, התגייס להיות המושיע התורן של לבנון. זאת, באמצעות תמיכה איראנית בדמות מכליות מוצרי דלק שיגיעו ללבנון מאיראן. נסראללה אומר שישלם לאיראן במטבע לבנוני.  כדי להגן על המכליות בדרכן ללבנון מאיראן, הצהיר נסראללה כי המכליות מהרגע שיצאו מאיראן, נחשבות בעיניו כאדמת לבנון. קרי, תקיפה נגדן תחשב, לפי נסראללה, תקיפה על שטח לבנון. זאת, לאחר שבשבועות האחרונים הצהיר נסראללה כי כל הפרת ריבונות לבנונית מצד ישראל תביא לתגובה של הארגון. המשמעות: נסראללה מציב משוואה - תתקפו את המכליות, נגיב בצפון ישראל.  איך ישראל תגיב?  ובכן, אחד החששות הוא שהמכליות ישמשו את חיזבאללה להברחת אמל״ח לאיראן. ההסתברות אפסית. נסראללה לא נולד אתמול והוא יודע שאם צילומים של אמל״ח על המכליות יופצו באתרי חדשות בעולם, כל הניסיון שלו לקבל תמיכה מהעם בלבנון תרד לטימיון. בעת זו, שגם ככה ההמון הלבנוני מפנה את זעמו לעבר חיזבאללה, נסראללה לא צריך כותרות בסגנון ״נסראללה שוב משתמש בעם הלבנוני כדי להשיג נשק מאיראן.״  לעומת זאת, אם המכליות יהיו נקיות מנשק, נסראללה יתפס כגיבור לאומי. ובואו נודה, נסראללה לא באמת נאיבי לשים נשק על מכליות ראשונות שמגיעות מאיראן. אם זה יקרה, צפוי שזה יתרחש לאחר שקו המכליות יהפוך לשגרה.  בעוד ממשלת לבנון נכשלת לדאוג לאזרחים - ארגון חיזבאללה עושה זאת. זו פעם ראשונה שנסראללה, באופן ישיר, לוקח אחריות על צרכי היום יום של העם הלבנוני ולא רק של הארגון שלו. עד כה, חיזבאללה פעל מאחורי הקלעים בפוליטיקה הלבנונית באמצעות אנשי פרוקסי בממשלה.  נסראללה שם את ישראל בבעיה. אם צה״ל יסכל את פעולות המכליות, הציבור הלבנוני יאשים את ישראל בבעיית הדלק בלבנון. נסראללה יקבל חזרה לגיטימציה כגוף הנלחם בישראל, וכל הציפייה שהמשבר הכלכלי יתקע טריז בין חיזבאללה לציבור הלבנוני תגנז. לגיטימציה לפעילות חיזבאללה נגד ישראל גם צפויה להפוך את המחזות שצולמו בחצביא לאחר ירי הרקטות לעבר ישראל לאירוע חד פעמי.  אם צה״ל לא יסכל את המכליות, והן יגיעו ללבנון, החשש בישראל הוא שאיראן , באמצעות חיזבאללה, תקבל לגיטימציה פוליטית רחבה יותר. במילים אחרות, לבנון עתידה להפוך למדינת חסות של איראן בכך שחיזבאללה מחליף את הממשלה. האם זה רע? לא בהכרח.  חלופת מדינה כושלת כמו שלבנון היום אינה תורמת לביטחון הלאומי של ישראל. יותר קל לנהל משבר ביטחוני מול גוף פוליטי חזק ומרכזי, גם אם הוא עוין את ישראל, מאשר מול מדינה משוסעת למספר תאי שטח, שבכל אחד מהם פועלת קבוצת טרור אחרת. אחריות על המשק הלבנוני  במשוואה החדשה שנסראללה ייצר עם המכליות, לישראל לא שווה לסכל את העברת הדלק. במקום זאת, כן שווה לישראל לעקוב אחרי אופן חלוקת הדלק. הרי נסראללה ואיראן מצהירים שהדלק מיועד לציבור הלבנוני. קרי, מטען המכליות צריך להיות מחולק ראשית לבתי חולים, חברת חשמל, הובלת מים ותחנות דלק.  אם ישראל יכולה לעקוב אחרי חלוקת הדלק, ותראה כי למעשה, הדלק מחולק קודם כל לאנשי חיזבאללה וארגונים השייכים לחיזבאללה, היא תוכל לפרסם זאת בעיתונות העולמית על מנת להביך את נסראללה. תמונות כאלו יכרסמו עוד יותר בלגיטימציה של חיזבאללה בעיני הציבור הלבנוני ויתרמו לטריז שנפער גם ככה בשל המשבר הכלכלי במדינה.  גם במידה והדלק יחולק קודם לציבור, גם אז, ישראל מרוויחה. במקרה כזה, נסראללה שם את עצמו כחלופה לממשלה ובכל בעיה עתידית באספקת דלק ללבנון הציבור הלבנוני יאשים את חיזבאללה.  למעשה, כפי שנטען קודם לכן, זו פעם ראשונה שנסראללה לוקח אחריות על חיי היום יום של הציבור הלבנוני. וזו פוזיציה פוליטית בעייתית לחיזבאללה וטובה לישראל. במציאות כזו, חיזבאללה הופך מגוף טרור ללא אחריות על לבנון, לגוף פוליטי מוצהר עם אחריות על המשק הלבנוני.  וכאשר יש אחריות על הציבור הלבנוני, נכנסים שיקולים נוספים לתהליכי קבלת ההחלטות. לרוב, תהליכים ממתנים. דרך אגב, ההחלטה של נסראללה לספק ללבנון דלק, אינה שונה מהאיום הישראלי לפגוע בתשתית החשמל של לבנון בעת מלחמה. בשני המקרים, חיזבאללה הופך להיות האחראי לפעילות התקינה של המשק הלבנוני. ויפה שעה אחת קודם. 

הרכישה נועדה להרחיב את קו פתרונות אבטחת היישומים של סינופסיס ומוסיפה לה יכולות קורלציה של פגיעויות תוכנה, תיעדוף ודיווח אחוד על סיכוני אבטחת המידע משה מרציאנו, מנהל מכירות בכיר בסינופסיס ישראל. צילום: באדיבות סינופסיס חברת סינופסיס הודיעה השבוע על רכישת חברת Code Dx, ספקית פתרון לניהול סיכוני אבטחה ביישומים. רכישת Code Dx מאפשרת לסינופסיס להציע ללקוחות פתרון של דיווח אחוד על סיכונים, תיעדוף ותיקון של פגיעויות תוכנה. לא נמסרו פרטי העסקה, והיקפה הכספי. לדברי סינופסיס, רכישת Code Dx הופכת את סינופסיס לספקית הראשונה שמציעה את הקשת המלאה של כלים ושירותים לאבטחת יישומים, ובכלל זה: חבילה שלמה של כלים מובילים בעולם לבדיקות אבטחת מידע. Orchestration Intelligent - מנוע שקובע ומתחיל באופן אוטומטי את הבדיקות המתאימות לכל שלב בזרימת העבודה של ה-DevOps. פתרון לצבירה, קורלציה ותיעדוף עבור פגיעויות התוכנה המזוהות במהלך הבדיקות. דיווח אחוד על סיכוני אבטחת יישומים על פני כל סוגי הפתרונות המסחריים ופתרונות הקוד הפתוח לאבטחת יישומים. שירותי ייעוץ מנוהלים המיועדים לתאם בין אנשים, תהליכים וטכנולוגיות ולהתמודד באופן הוליסטי עם סיכוני של אבטחת יישומים. משה מרציאנו, מנהל מכירות בכיר בסינופסיס ישראל, אומר כי "הפתרון הייחודי של Code Dx מרחיב את סל המוצרים של חברת סינופסיס ללקוחותיה בשוק הישראלי ובעולם. הפתרון מאפשר ניהול יעיל ואחוד של פגיעויות אבטחה בתהליכי הפיתוח בראיה אירגונית. סינופסיס הינה חברה עולמית המובילה את השוק הישראלי בתחום אבטחת יישומים. פתרונות החברה ממוקדים במפתחים ובאנשי הסקיוריטי בארגון, בכדי ליעל את תהליכי הפיתוח ולפתור בעיות בשלב מוקדם יותר בתהליך". לפני הרכישה, Code Dx הייתה חברה בתוכנית השותפים הטכנולוגיים Technology Alliance Partner (TAP)  של סינופסיס. כחלק מהשותפות, סינופסיס עבדה באופן הדוק עם Code Dx בכדי לתמוך בהשתלבות של פתרונות Code Dx בקו המוצרים של סינופסיס. הודות לכך, לקוחות יכולים להשתמש בהיצע של Code Dx בשילוב עם מוצרי סינופסיס באופן מיידי. סינופסיס מספקת את קו מוצרי אבטחת היישומים הרחב ביותר בתעשייה, כולל בדיקות אבטחת יישומים סטטית, דינמית, אינטראקטיבית וניתוח מרכיבי תוכנה (SAST, DAST, IAST and SCA). פתרון ה-Intelligent Orchestration של סינופסיס שהושק לאחרונה, עושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית בכדי לקבוע ולהתחיל באופן אוטומטי את בדיקות האבטחה המתאימות ביותר, תוך שימוש במוצרי סינופסיס ובמוצרי צד שלישי, על בסיס מתווי מדיניות סיכונים שנקבעו מראש ועל בסיס השינויים שבוצעו ביישום. Code Dx משלימה ומרחיבה פתרונות אלה על ידי צבירה והתאמה של תוצאות בדיקות אבטחה ממוצרי סינופסיס, מוצרי צד שלישי, ומוצרי קוד פתוח על פני שלבים שונים, בכדי לספק דיווח אחוד על סיכוני האבטחה ולאפשר תיקון ליקויי האבטחה בהתאם לתיעדופם. החברה טוענת כי יכולת ההרחבה של פתרון ה-Intelligent Orchestration של סינופסיס ושל Code Dx מאפשרת לארגונים לבנות תוכניות בדיקה יעילות ואפקטיביות יותר, תוך מינוף ההשקעות הנוכחיות שלהם בכלים לבדיקות של אבטחת יישומים. קבוצת ה-Software Integrity בסינופסיס (Synopsys Software Integrity Group) מסייעת לצוותי פיתוח לבנות תוכנה מאובטחת באיכות גבוהה, תוך מזעור סיכונים ומקסום של המהירות והפרודוקטיביות. סינופסיס, מובילה מוכרת באבטחת יישומים, מספקת ניתוח סטטי, ניתוח מרכיבי תוכנה ופתרונות ניתוח דינמי, שמאפשרים לצוותים לאתר ולתקן במהירות פגיעויות וליקויים בקוד מקור, במרכיבי קוד פתוח ובהתנהגות של יישומים. סינופסיס מציעה שילוב של כלים, שירותים ומומחיות מובילים שמסייעים לארגונים לבצע מיטוב של האבטחה והאיכות ב-DevSecOps ועל פני מחזור פיתוח התוכנה.

תעשייה אווירית רוצה לשפר את הרווח של חטיבת התעופה האזרחית עד להנפקה ובנוסף למקסיקו היא פותחת מפעל הסבות באתיופיה. המטרה: הוזלת עלויות ושיפור הרווחיות  בתמונה מימין לשמאל: מנכ"ל Ethiopian Airlines, טוולד גברמריאם, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת תעופה, יוסי מלמד (קרדיט: אלון רון, התעשייה האווירית) חטיבת תעופה של התעשייה האווירית חתמה על הסכם להקמת מרכז להסבת מטוסים מדגם בואינג 767-300 עם חברת Ethiopian Airlines. המרכז החדש, שיפעל במרכז התחזוקה של החברה באדיס-אבבה, יספק מענה לעלייה בביקוש למטוסי מטען מדגם זה. קו ההסבות באתיופיה יצטרף לקווים של התעשייה האווירית הפועלים בקמפוס נתב"ג של החברה וכן באתר ההסבות במקסיקו.  Ethiopian Airlines הינה חברת תעופה ותיקה ומובילה, ומרכז התחזוקה המדובר הינו הגדול והמתקדם באפריקה המאושר על-ידי רשות התעופה האזרחית האתיופית, ה-FAA (Federal Aviation Administration) וה-EASA (European Aviation Safety Agency). במרכז ההסבות יוסבו מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען, וכן יסופקו שירותי תחזוקה ושיפוץ כלי טיס.  סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת תעופה, יוסי מלמד: "חטיבת התעופה נדרשת לספק לשוק התובלה האווירית בשנים הקרובות מעל ל-100 מטוסים מוסבים מתצורת נוסעים למטען. כדי לעמוד במשימה המאתגרת, אנחנו מפתחים אתרי הסבות נוספים ברחבי העולם. הבחירה בחברת התעופה אתיופיאן אירליינס משקפת יכולת מרשימה בתחום תחזוקת המטוסים, הן מבחינת הרצון העז להתפתח לכיוון הסבות מטוסי נוסעים למטען וכמובן ביכולת לשמש אתר הסבות אמין לטווח הארוך. אני מברך את מנכ"ל חברת אתיופיאן איירלינס על החלטתו לשתף פעולה עם התעשייה האווירית, וצופה ששיתופי הפעולה בין החברות יתפתחו גם לתחומים נוספים".   מנכ"ל Ethiopian Airlines, טוולד גברמריאם: "אנו מרחיבים את היכולות שלנו בתחום מתן התשתיות לציי מטוסי המטען בהתאם לתכנית שלנו עד לשנת 2025.  בהתאם לכך, חברנו לתעשייה האווירית, אחת מחברות הדיפנס והאירוספייס המובילות בעולם, בתחום הסבת המטוסים במרכז התחזוקה שלנו באדיס-אבבה. ״קו ההסבות יחל פעילותו עם שלושה מטוסי B767-300 שבבעלות Ethiopian Airlines ולאחר מכן ירחיב את הפעילות גם לחברות תעופה אחרות באזור. אנו שמחים על ההזדמנות לחבור לתעשייה האווירית. שיתוף הפעולה משדרג את יכולות התחזוקה וההסבות שלנו, והופך אותו לטוב באזור."

מרכז החדשנות של החברה בישראל קיים מפגש משקיעים של חברות סטארט-אפ בתחומי טכנולוגיות בניה, תכנון ונדל״ן מול מנהלי ענקיות בנייה ומשקיעים בקרנות מסין עמליה פז, מייסדת שותפה של מרכז Bricks Proptech Innovation. צילום: יח״צ, באדיבות המרכז מרכז החדשנות של Haier בישראל קיים מפגש משקיעים של סטארטאפים בתחומי טכנולוגיות בניה, תכנון ונדל"ן מול מנהלי ענקיות בנייה סיניות, משקיעי קרנות סיניות, ואחרים. המפגש נערך על ידי HCH Ventures, זרוע ההשקעות והייעוץ של Haier הפעילה בארץ באמצעות מרכז החדשנות, שקישרה בין חברות ענק סיניות לבין יזמים ישראלים בתחום טכנולוגיות הבניה והנדל"ן, כדי לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה והשקעה. תעשיית הבנייה הסינית נחשבת לגדולה בעולם, ומוערכת בהיקף של מעל ארבעה טריליון דולר בשנת 2020. בשנה שעברה פרסמו גורמים ממשלתיים סיניים שורת הנחיות הקוראות לחברות בענף להאיץ את השימוש במודלי בניה דיגיטליים תוך שימוש בבינה מלאכותית. לפיכך, גם בסין, כמו בישראל, מתפתחת תעשיה של סטארטאפים המפתחים טכנולוגיות בתחומים הנ"ל. עם זאת, הסינים מחפשים חדשנות גם באקוסיסטם הישראלי, אותו הם מכירים ומעריכים. כיום פועלים בסין כ - 300 מיזמי קונטק ופרופטק, רובם בשלבי Early-stage, הממוקמים בעיקר בערים הגדולות. עמליה פז, שותפה מייסדת של מרכז Bricks Proptech Innovation, המחבר את חברות הנדל"ן   למיזמי קונטק ופרופטק הכוללים טכנולוגיות לעולם הנדל"ן משלבי התכנון, הבניה ועד ניהול הנכסים, הציגה באירוע את האקוסיסטם הישראלי. לדבריה, "תעשיית הנדל"ן השמרנית היא אחת האחרונות ביישום טכנולוגיות חדשניות אבל מדובר בתהליך אמיתי שהולך ומאיץ בשנה האחרונה. האקוסיסטם הישראלי עדיין צעיר וכולל כ-200 סטארטאפים, רובם חדשים יחסית, אבל החדשנות בו מלהיבה את הדמיון ואין ספק שחלק מהחברות יביאו לשינוי בשטח. ״התדמית של ׳אומת הסטארט-אפ׳ המבוססת היטב על הצלחתן של מיזמי טק ישראלים רבים, מושכת את תשומת לבם של חברות נדל"ן סיניות שחלקן בעלות נוכחות בינלאומית חזקה ופותחות שעריהן למיזמי פרופטק ישראלים. כנציגים של הפרופטק והקונטק הישראלי אין שבוע שאנחנו לא מקבלים פניות מהשחקנים הכי גדולים בתחום כדי שנחבר להם טכנולוגיות ישראליות רלוונטיות לשיתופי פעולה או להשקעה. יש כאן שוק של ׳תעשייה ישנה׳ לא פחות גדול מסייבר, ולכן ההזדמנות עצומה הן מבחינת היזמים הישראלים והן מבחינת המשקיעים". מרכז החדשנות של האייר בישראל הינו המרכז האירופאי של החברה ומתמקד במציאת טכנולוגיות ישראליות ואירופאיות לקווי הייצור של החברה ובמיוחד כאלה בתחום הסנסורים, החומרים, השבבים, אינטרנט של הדברים והאנרגיה. HCH Ventures בישראל מתמקדת בקידום טכנולוגיות ישראליות בסין ובחיבור לחברות הבנות של האייר. בין החברות הסיניות שהשתתפו באירוע היו חברות בת גדולות של Haier בתחום הנדל"ן והערים החכמות, וקרנות הון-סיכון בתחומים אלה.

אחרי עשורים של התבוססות בבוץ של מדינות זרות, מוייטנאם ועד לאפגניסטן, ארה״ב עוברת להתמקד באיום חוץ חדש – החשש ממתקפות סייבר בחסות מדינות, שעלולות גם להוביל בחזרה לאותן מלחמות קונבנציונליות מוכרות   נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נושא נאום לגבי היציאה האמריקנית מאפגניסטן, השבוע. צילום: REUTERS/Leah Millis   בחודש יוני האחרון נערך בבריסל מפגש פסגה של מנהיגי מדינות נאט״ו, שסימל את חזרת ארה״ב למרכז העניינים של הזירה הבינלאומית אחרי ארבע שנות בדלנות של טראמפ. במהלך הפגישה הוביל הנשיא ביידן דיונים נרחבים בנוגע ללוחמה בזירת הסייבר והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בנושא בין בנות הברית. אלה חזרו ואישרו את ההחלטה מ-2019 לאפשר הפעלה של סעיף 5, המבסס את עקרונות ההגנה הקולקטיבית וקובע שמתקפה על אחת החברות משמעה פגיעה בכולן – במקרה של מתקפת סייבר. מאז החתימה על האמנה הצפון-אטלנטית באפריל 1949 הופעל סעיף זה פעם אחת בלבד, וביוזמה אמריקנית – אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, כאשר צבאות נאט״ו נכנסו לאפגניסטן במטרה למגר את ארגוני הטרור שפעלו ממנה באין מפריע. זהו, בקצרה, אחד השינויים המשמעותיים שעברה מדיניות הביטחון האמריקנית בשני העשורים האחרונים, מאז הנחה הנשיא בוש על הפלישה לאפגניסטן (ובהמשך לעיראק): ממגדלי התאומים לקולוניאל פייפליין, ממגפיים על הקרקע (boots on the ground) לעיניים על צג המחשב. במקום לשלוח אלפי חיילים להילחם במדינות רחוקות בנשק חם, להיפצע ולהיהרג על אדמה לא להם, עבור מטרות שלא בהכרח משרתות את האינטרס הלאומי האמריקני ארוך הטווח, ההתמקדות כעת עוברת להקצאת תקציבי ענק ולפיתוח יכולות מתוחכמות נגד איומי הטרור החדשים בזירה המקוונת, כאלה העלולים להשבית אספקת דלק, או שירותי דוא״ל, או לנסות לערער את יסודות הדמוקרטיה, או לגרום לנזקים אחרים – בעיקר מבית האויבות החדשות/ישנות סין ורוסיה, אך גם מאחרות דוגמת איראן וקוריאה הצפונית. ״סין ורוסיה היו רוצות לראות אותנו ממשיכים להעביר מיליארדים לאפגניסטן״ ״המשימה שלנו באפגניסטן מעולם לא הייתה אמורה להיות בניית אומה, יצירת דמוקרטיה. האינטרס הלאומי החיוני היחיד שלנו נשאר היום כפי שהיה תמיד: מניעת פיגוע טרור על אדמת ארה״ב״, אמר הנשיא ביידן בנאום שנשא לאומה מוקדם יותר השבוע. ״חיילים אמריקנים לא צריכים להילחם ולמות במלחמה שהכוחות האפגניים אינם מוכנים להילחם בה עבור עצמם״. אחרי עשרים שנה ויותר מטריליון דולר מכספי משלם המיסים מניו יורק ועד אלבמה, הנשיא לא מנסה לייפות את המצב: זו לא מלחמה של האמריקנים, המטרה שלהם כבר הושגה, וכעת הגיע הזמן לעבור למלחמות הבאות. ״אין דבר שהמתחרות האסטרטגיות האמיתיות שלנו, סין ורוסיה, היו רוצות יותר מאשר לראות את ארה״ב ממשיכה להעביר משאבים במיליארדים ותשומת לב ללא הגבלת זמן בייצוב אפגניסטן״, הוסיף ביידן משפט קצר שהעביר היטב את המסר. כמובן שישנו מכלול שלם של אתגרים גיאופוליטיים, שכוללים גם פיתוחי נשק, מלחמות סחר ועוד – אבל נושא הסייבר נחשב כעת בארה״ב כ-emerging threat, וככזה זוכה להשקעה ולתשומת לב ניכרת. אמנם היה זה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שחתם על ההסכם עם הטליבאן בדבר נסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן עד למאי השנה, אך ביידן הוא זה שהחליט לא להפוך אותו כי אם להוציאו לפועל (בדחייה קלה של מספר חודשים). שני נשיאים משני צידי המתרס הפוליטי שחולקים מטרה, אך לא בדיוק מאותן סיבות. כמו ביידן, גם טראמפ ראה בשהייה הממושכת במדינה דבר שלא מסייע לאינטרס הלאומי האמריקני  - שמבחינתו כלל יציאה מהסכמים בינלאומיים ומהקצאת משאבים לגורמים חוץ-אמריקניים בגישה הבדלנית של ״אמריקה תחילה״. ביידן אינו בדלן, להיפך: הוא מעוניין בכך שארה״ב תיטול מחדש את המושכות בהתוויית והובלת המדיניות הבינלאומית, ועל ידי כך תיצור לעצמה קואליציה חזקה שתסייע לה להתמודד עם האתגרים הבינלאומיים שלפתחה. ואתגרים אלה בהחלט עלולים לכלול מלחמות במובן הקונבנציונלי, אליהן אולי תצא ארצות הברית (גם) בשל מתקפות סייבר. ״ראינו איך איומי סייבר משבשים את העולם האמיתי. אני חושב שזה יותר מסביר שאם נמצא את עצמנו במלחמה – מלחמה של נשק אמיתי מול מדינה משמעותית – זה יהיה כתוצאה ממתקפת סייבר בעלת השלכות גדולות״, אמר ביידן בחודש שעבר, בנאום שנשא לאחר פגישה עם ראשת הביטחון הלאומי, אבריל היינס, וציין באופן ספציפי את האיומים הנשקפים מכיוון סין ורוסיה. שתי המדינות, אגב, כבר קיימו קשר ראשוני עם הטליבן מאז תפס מחדש את השלטון (אם כי יש לציין שגם ארה״ב נקטה בגישה פרו-אקטיבית, ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן שוחח טלפונית עם סרגיי לברוב ועם וואנג יי, מקביליו ממוסקבה ומבייג׳ינג). הדיסוננס של ביידן: איש זכויות האדם שהפקיר אומה שלמה לגורלה ״לא אחזור על טעויות העבר, כאשר נשארנו ונלחמנו ללא הגבלת זמן בעימות שאינו אינטרס לאומי של ארה״ב, מלחמה בתוך מדינה זרה, ניסיון ליצור אותה מחדש באמצעות פריסה צבאית אינסופית של הכוחות האמריקניים. יש לנו אינטרסים חיוניים בעולם שאנו לא יכולים להתעלם מהם״, אמר ביידן בתקיפות. ייתכן שחשב באותו רגע על אותן תמונות איקוניות של הפינוי האמריקני מסייגון, שהדהדו אצל רבים שצפו בתמונות הזוועה של המוני האפגניים האומללים שגדשו את מסלול ההמראה בקאבול, כשחלקם אף נתלים על המטוסים האמריקניים הממריאים ומאבדים באופן טרגי את חייהם, בניסיון נואש להימלט. וכאן, אולי, נמצא הדיסוננס הגדול: איך ייתכן שג׳ו ביידן, שבמהלך עשורי העשייה הפוליטית שלו שם את נושא זכויות האדם בראש מעייניו, מסוגל להשלים עם העובדה שחרץ דה-פקטו את גורלם של מיליונים? שנשים וילדות הופקרו לגורל אכזר של שלילת חופש מוחלטת הכוללת איסור על חינוך, נישואין בכפייה ופשעי מין (בין השאר), ושנערים צעירים יצטרכו להילחם בשורות הטליבן ולחשוש לחייהם ולחיי משפחותיהם בכל רגע נתון? את השהות האמריקנית באפגניסטן היה צריך לסיים, זה ברור, אבל האם בדרך זו? ארגוני זכויות אדם שונים מצביעים על גרירת הרגליים של ביידן בכל הקשור למדינות הגבול עם מקסיקו או להיעדר הפעילות מול הפרות זכויות האדם של סעודיה, וטוענים כי הכול רק דיבורים של פוליטיקאים. האמת כנראה יותר מורכבת מכך, אבל עדיין – לא כדאי לבעלות בריתה של ארה״ב (וזה כולל כמובן את ישראל) לשים את כל הביצים שלהן בסל האדום-לבן-כחול. ארה״ב משקיעה עכשיו בעצמה ובפיתוח הטכנולוגיות שלה, כדי להגן על עצמה מפני איום גובר והולך שיכול לתקוף אותה בכל מקום, גם בתוך הבית הפרטי של כל אזרח. 

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "תוצאות הרבעון השני שלנו כללו צמיחה בשיעור של 21% בהכנסות והן מדגישות את פורטפוליו הטכנולוגיות המגוון שלנו ואת נוכחותנו הבינלאומית״ בצלאל (בוצי) מכליס. צילום: אלביט אלביט מערכות דיווחה על תוצאות פעילותה ברבעון השני של 2021 שהסתיים ב- 30 ביוני 2021. הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2021 הסתכמו ב- 1,302.4 מיליון דולר בהשוואה ל- 1,079.4 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2020.  עיקר הגידול בהכנסות החברה היה אורגני, בנוסף לתרומה של ספרטון. ב-6 באפריל, 2021, החברה השלימה את רכישת Sparton Corporation ("ספרטון") בתמורה של כ-380 מליון דולר. ספרטון הממוקמת בפלורידה, ארה"ב, היא מפתחת בכירה, יצרנית וספקית של מצופי סונאר לזיהוי צוללות עבור הצי האמריקאי וכוחות צבאיים של בעלות בריתה. תוצאות ספרטון אוחדו בדוחות הכספיים של החברה החל מיום הרכישה. בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "תוצאות הרבעון השני שלנו כללו צמיחה בשיעור של 21% בהכנסות והן מדגישות את פורטפוליו הטכנולוגיות המגוון שלנו ואת נוכחותנו הבינלאומית הרחבה. כמו כן, אני שבע רצון מהשיפור ברווחיות ובייצור המזומנים. ״הביקוש למערכות ולשירותים שלנו מלקוחות ברחבי העולם אפשרו צמיחה בשיעור של 26% בצבר ההזמנות שלנו להיקף של 13.6 מיליארד דולר. הפיזור של הצמיחה שלנו על פני תחומי פעילות ואזורים גיאוגרפיים מבטא את האסטרטגיה שלנו לייצר צמיחה בעלת בסיס רחב והוא מספק לנו ביטחון בעתיד החברה". הרווח הגולמי Non-GAAP לרבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב- 346.6 מיליון דולר (26.6% מסך ההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 286.4 מיליון דולר (26.5% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המחקר והפיתוח, נטו, לרבעון השני של שנת 2021 הסתכמו ב- 95.4 מיליון דולר (7.3% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 79.0 מיליון דולר (7.3% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הוצאות השיווק והמכירה, נטו, לרבעון השני של 2021 הסתכמו ב- 75.4 מיליון דולר (5.8% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 67.4 מיליון דולר (6.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הנהלה וכלליות, נטו, לרבעון השני של 2021 הסתכמו ב- 65.9 מיליון דולר (5.1% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 52.0 מיליון דולר (4.8% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הכנסות תפעוליות אחרות, נטו לרבעון השני של 2120, הסתכמו ב- 14.7 מיליון דולר, בהשוואה ל- 35.0 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות תפעוליות אחרות, נטו כוללות בעיקר רווח הון ממכירת בניינים. הרווח התפעולי Non-GAAP ברבעון השני של 2021 הסתכם ב- 114.9 מיליון דולר (8.8% מסך ההכנסות), לעומת רווח תפעולי של 92.7 מיליון דולר (8.6% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הוצאות המימון, נטו, לרבעון השני של 2021 הסתכמו ב- 7.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 16.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון, נטו ברבעון היו נמוכות בעיקר בשל רווח משינוי בשווי הוגן של נכסים והתחייבויות פיננסיות. הוצאות אחרות, נטו, ברבעון השני לשנת 2021 הסתכמו ב- 1.4 מיליון דולר בהשוואה להכנסות אחרות בסך 13.0 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות אחרות, נטו ברבעון השני לשנת 2020 כללו רווח של כ- 15.4 מיליון דולר כתוצאה מהערכה מחדש ורווח הון ממכירת מניות בחברת בת בישראל. מיסים על הכנסה ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב- 20.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 23.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  חלק החברה ברווחי חברות כלולות ושותפויות ברבעון השני של 2120 הסתכם לסך של כ- 13.5 מיליון דולר, בהשוואה לחלק בהפסד של כ- 0.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון השני של 2021 כלל רווח של כ- 10 מיליון דולר שנבע ממכירת אחזקות החברה בחברה כלולה. הרווח הנקי Non-GAAP המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השני של 2120 הסתכם ב- 93.4 מיליון דולר (7.2% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 68.9 מיליון דולר (6.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  צבר ההזמנות של החברה ליום 30 ביוני 2021 היה 13.6 מיליארד דולר, לעומת 11.8 מיליארד דולר ליום 31 במרץ 2021. כ- 72% מצבר ההזמנות הנוכחי של החברה מיועד למכירה ללקוחות מחוץ לישראל. כ- 51% מצבר ההזמנות הנוכחי מיועד לביצוע במחצית השנייה של 2021 ובמהלך 2220. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת במהלך המחצית הראשונה של 2021 הסתכם בסך של כ- 157.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ- 169.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020. 

שר המודיעין של מצרים, עבאס כאמל הגיע לפגישות עם ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ. הפגישות נערכות כאשר ברקע חמאס מאיים בהסלמה אם כסף קטארי לא יכנס לרצועה קובי גדעון - לע״מ ראש הממשלה, נפתלי בנט, נפגש אתמול (ד'), לראשונה עם שר המודיעין של מצרים, עבאס כאמל, בלשכת רה"מ בירושלים. השניים שוחחו על היבטים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים ביחסי ישראל-מצרים. כמו כן, נידון נושא התיווך המצרי במצב הביטחוני מול רצועת עזה.  כאמל נפגש גם עם שר הביטחון בני גנץ. השניים דנו בצורך לחזק את היציבות האזורית, במלחמה המשותפת בטרור ובחשיבות השמירה על האינטרסים הביטחוניים המשותפים. שר הביטחון גנץ הודה לכאמל וביקש לשלוח את תודתו לנשיא מצרים א-סיסי, על פעילותה החיובית של מצרים באזור, וכן הדגיש בפניו את החשיבות שרואה ישראל בהגעה לשקט ארוך טווח בדרום ישראל וכן בקידום פתרון לסוגיית השבויים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה.