48 שנים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים והפצע עדיין לא הגליד. אל״מ (מיל׳) פסח מלובני טוען - ידענו על המלחמה. כל הסימנים היו שם. אבל אף אחד לא הקשיב - בצמרת ידעו טוב יותר מאיתנו. איך זה נגמר כולם יודעים. מיוחד חיילי צה``ל במלחמת יום כיפור / צילום: לע``מ   ביום הכיפורים הקרוב ימלאו, על פי לוח השנה העברי, 48 שנים לפרוץ המלחמה שנקראת בפינו "מלחמת יום הכיפורים", כאשר על פי לוח השנה הלועזי יקרה הדבר ב-6 באוקטובר 2021. המלחמה השאירה את רישומה הכואב אצל כולם במדינה עד ימינו אלה, אם בשל ההפתעה שהיתה עבור רוב הציבור בכך שהיא פרצה ללא כל התרעה מוקדמת, והכשלון הצורב בתחום זה שנבע מכך, שהוטל כולו על אגף המודיעין בצה"ל.  אם בשל הצלחות הצבאות הערבים במהלכיה הראשונים, ואם בגלל המחיר הכבד באבדות,  בפצועים ובנעדרים שהמדינה שילמה בה. המלחמה גרמה על פי כל הסימנים לטראומה לאומית, ושר הבטחון דאז, דיין, אף דיבר על "חורבן בית שלישי".  האופוריה המלחמה הזאת היתה ההיפך הגמור מכל מה שהרגשנו וחווינו במלחמה הקודמת – היא מלחמת הניצחון ב"ששת הימים". בה צה"ל היכה את הצבאות הערבים מכה ניצחת תוך מספר ימים, השמיד את חילות האוויר שלהם במבצע שהדהים את העולם, המודיעין חגג את הצלחותיו, בין השאר, בפרסום שיחת נאצר-חוסיין המפורסמת, וגם היקף האבדות לא הגיע לזה של המלחמה ב-1973.  [פסח מלובני כקמ״ן ב-1973. באדיבות הכותב] כולנו היינו שבויים במציאות ובאופוריה שלאחר מלחמת "ששת הימים", ואפילו מלחמת ההתשה שבאה אחריה, לא הצליחה לעורר אותנו להבנה שהערבים יחפשו פיצוי למפלתם במלחמה חדשה שהם יהיו יוזמיה.   לי אישית גרמה המלחמה תסכול גדול. הייתי אז ראש מדור בענף הבינה הרשתית (ב"ר) ביחידה 848 (היום 8200), שהיה אחראי על עיבוד הידיעות שנקלטו ממקורות התקשורת של האויב.  מה שנקרא בשפה המקצועית – קומינט comint, שהוא ראשי תבות של מודיעין תקשורת communication intelligence, אחד משני המרכיבים העיקריים של מודיעין האותות – סיגינט signal intelligence, כשהמרכיב השני הוא אלינט elint, ראשי תבות של electronic intelligence, העוסק בעיבוד סיגנלים המופקים בעיקר ממערכות נשק (מכ"מים וכדומה).  מדור "שופר" המדור נקרא מדור "שופר", שהיה מדור הדיווח וההתרעה של הענף והיחידה. המדור קיבל את כל הידיעות שהופקו על ידי היחידה ובסיסיה, וגם את כל המידע שהופץ ליחידה ממקורות של גורמי המודיעין האחרים. וכן את דיווחי כוחותינו הרלבנטיים. במדור נוצרה תמונת מודיעין כוללת לגבי הנעשה בצבאות האזור. המדור עקב אחר המתרחש יממה אחר יממה ומסביב לשעון, עמד בקשר רצוף עם המדורים הזירתיים בענף ועם הבסיסים המרכזיים, ודיווח לגורמי היחידה השונים, ובכללם לגורמי הפיקוד והניהול המבצעי של היחידה את עיקר הדיווחים בעלי המשמעות ההתרעתית. בחודש שלפני מועד פרוץ המלחמה, ובעיקר בשבועיים האחרונים שעד מועד זה, שהיו הקריטיים ביותר מבחינת האויב שעמד לפתוח במלחמה, ראינו ביחידה כמעט את הכל. היו אלה השבועיים שבהם המצרים והסורים ביצעו את מה שנקרא "הספירה לאחור" countdown, והשלימו את כל הכנותיהם לקראת יום ה-"ע" ושעת ה-"ש" שקבעו ביניהם.  ראינו וחשנו איך הדופק של הדברים הולך ומתגבר לקראת מועד הולך וקרב. ראינו את הגברת הכוננות, קידום הכוחות והאמצעים, כאמצעי הגישור, הן במצרים והן בסוריה (עד היום אינני מבין איך מישהו חשב אז שהורדת גדוד הגישור המטכ"לי הסורי לגולן היה מהלך הגנתי).  ראינו את קידום כמויות התחמושת האדירות שהועבר בשיירות אין ספור לחזית מהמחסנים שבעורף בשני הצבאות וראינו את התרגיל שהחל לכאורה בצבא מצרים, והבנו שאין הוא דומה כלל לתרגילים מאותו סוג שנערכו בשנים קודמות.  פשוט לא נערך שום תרגיל הפעם. זכרנו שמי שהיה ראש אמ"ן במלחמה זו, הזהיר אותנו, קציני הבינה הרשתית (קב"רים), בעת ששימש ראש מחלקת (רמ"ח) איסוף, להזהר מתרגילים אצל האויב מרמת הדיוויזיה ומעלה. זאת, על רקע הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968, שהחלה מתרגיל והסתיימה בבירה פראג. אנחנו אכן נזהרנו, ואילו הוא שכח מכך ולא נזהר. ראינו את יציאת כוח המשימה הימי בים האדום, שכלל משחתות וצוללות למשימה במיצר באב אל-מנדב, כאשר ההונאה המצרית ציינה שהכוח יוצא לביקור בפקיסטאן.  ראינו את הפינוי הבהול של משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה ב-4 באוקטובר, ואת הדיווח ממוסקבה ב-5 באוקטובר, המסביר שמהלך זה נעשה על רקע כוונות מצרים וסוריה לצאת למלחמה, דיווח שנודע לימים כידיעת "יחמור".  יהירות  קראנו לכל המכלול הזה של ארועים ופעילויות חריגות אצל האויב "סימנים מעידים", והכנו ביחידה עוד לפני המלחמה חוברת עם רשימה מפורטת שלהם. כפי שלמדנו מהנסיון השוטף בעבודה על הצבאות הערביים. ואכן, לקראת המלחמה התמלאה הרשימה בסימנים אלה, אחד אחרי השני. לא היה כלל ספק אצלנו לקראת מה אנחנו הולכים.  זכורני שמפקד היחידה דאז, יואל בן פורת ז"ל, ניסה בכל כוחו לשכנע את ראשי אגף המודיעין – את ראש אמ"ן ועוזרו למחקר, כי כל המידע המצטבר ממקורות היחידה על מה שקורה בצבאות אלה מצביע על דבר אחד ויחיד – על יציאה למלחמה.  לרוע המזל הוא לא הצליח. הם דחו אותו בכך שזה תפקידם ולא תפקידו, וכי הם מבינים טוב יותר ממנו את המצב ולאן הוא מתפתח. לפיהם, הסיכוי למלחמה הוא בסבירות הכי נמוכה הקיימת עלי אדמות. כך דיווחו גם לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה.  אני אף פעם לא הבנתי איך הם מבינים את אותן ידיעות שגם אני קראתי, באופן הפוך לגמרי ממה שאני וחברי ביחידה הבנו. אבל הם היו הקובעים והמשפיעים, ואם מישהו חשב אחרת, הרי שידעו להעמידו במקום.  הכישלון המודיעיני הגדול כשדיווחו לי הבסיסים המרכזיים של היחידה בסיני ובצפון ביום שבת ה-6 באוקטובר בשעה 1400, כי המצרים והסורים פתחו בהתקפה בסיני ובגולן, חשתי כאילו ספגתי מהלומה חזקה מאוד ממישהו נעלם.  דיווחתי על כך מיד למפקד היחידה באינטרקום, בשעה שהתקיים אצלו דיון על הכנות אחרונות ביחידה לקראת המלחמה (אז כבר ידענו שהמלחמה תפתח בערב אותו היום, כפי שדיווח "המלאך").  הרגשתי תסכול קשה ביותר, מכך שכל המידע על מה שהולך לקרות היה בידינו, וכי היחידה שתפקידה העיקרי היה להתריע מפני מהלך כזה של מדינות ערב נגדנו, עשתה כמיטב יכולתה. כל זה לא נחשב בעיני המעריכים ומקבלי ההחלטות באגף המודיעין. הם ידעו יותר טוב גם בלי המידע שהתקבל ונצבר ממקורות היחידה וממקורות איסוף אחרים.  בכך שיחקו לידי האויב, ותרמו בטעותם זו להצלחתו בפתיחת המלחמה בהפתעה, אף יותר מתכנית ההונאה שתכנן והפעיל, שנועדה להטעותינו באשר לכוונותיו.  בכך גרמו לכישלון המודיעיני הגדול, להפתעת ההנהגה המדינית והצבאית כאחת לגבי המהלך הצפוי, ובעקבות כך, לטראומה הלאומית, המלווה אותנו מאז בשל ארוע זה. היתה לנו אפשרות להתנהג אז אחרת, שכן המידע שהיה בידינו הצביע על מה שעומד לקרות, אך מסיבות שונות הוא לא תאם ל"קונספציה" שבה אחזו ראשי המערכת, ולכן נדחה הצידה ואף לא דווח למי שצריך (ראו את מחקרו של תא"ל עמוס גלבוע ז"ל על "ידיעת הזהב" והטיפול בה, באתר https://www.terrorism-info.org.il/he/20839/ ).  כשלנו, ואת המחיר שילמו טובי בחורינו. היחידה עשתה את המוטל עליה מעל ומעבר, אך אף אחד לא חשב שכל זה יהיה לריק, וכי הצרכנים אליהם דווח מידע זה שהופק ממקורותיה, לא יתייחסו אליו כפי שאנחנו התייחסנו לכך, וכפי שאנחנו הבנו אותו, וחבל. 

הטכנולוגיה החדשה תאפשר למשתמשים לקבל יכולת מעקב ונראות מלאה אחר שריפות יער פעילות ואחר איכות האוויר שהם נושמים. השירות כבר ניתן באמצעות האינטרנט של החברה, ובהמשך יהיה זמין גם באפליקציה החינמית צילום מסך, מתוך אתר האינטרנט של BreezoMeter חברת BreezoMeter הישראלית, המספקת נתוני איכות אוויר ישירות לצרכנים במעל 100 מדינות, הודיעה על השקת טכנולוגיית מעקב שריפות חדשה, שתאפשר לצרכנים לקבל יכולת מעקב ונראות מלאה אחר שריפות יער פעילות ואחר איכות האוויר שהם נושמים. השירות כבר ניתן באמצעות האינטרנט של החברה, ובהמשך יהיה זמין גם באפליקציה החינמית. השקת מוצר ניטור השריפות מגיעה כחודשיים לאחר שהחברה הודיעה על השלמת גיוס של 30 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן פורטיסימו. בשנה האחרונה כמעט הכפילה החברה את מצבת העובדים העולמית מ-40 ל-70 עובדים ובשנה הקרובה מתכננת החברה להתרחב בעוד 50 עובדים נוספים, שמרביתם יגויסו למרכז הפיתוח ומטה החברה בישראל. טכנולוגיות ניטור והמעקב אחרי שריפות יער פעילות יהיו זמינות בקרוב גם לחברות, לרשויות ממשלתיות ולשירותי החירום במדינות השונות באמצעות טכנולוגיית API, כך שיוכלו לקבל נתוני שריפות מדוייקים שמסופקים ברמה המקומית, ישירות למכשירים חכמים ומערכות שליטה ובקרה. נתוני השריפות, המסופקים באמצעות BreezoMeter ישירות, אפליקציות מזג האוויר אחרות, אפליקציות רכב או מפות GPS, מאפשרים לצרכנים לראות את מיקומן המדויק של השריפות בכל רגע נתון, את מרחקן ואת הכיוון בו הן נמצאות יחסית למיקום המשתמש, וכן את ההשפעה שלהן על איכות האוויר. שכן ככל שתנועת האש משתנה, כך משתנה היקף השריפה. ההדמיה שמספקת החברה מאפשרת למשתמשים לצפות באופן מדויק ומהיר, את השטחים שנפגעו בעקבות השריפה, מהירות הרוח וכיוונה, הזמן המשוער להשתלטות על השריפה, הזמן בו בוצע עדכון נתונים אחרון, ואף את שמה של השריפה. השירות  שמספקת BreezoMeter הוא חלק מאסטרטגיה כוללת שהתוותה, שעיקרה הגנה על בריאותם של אנשים על ידי טכנולוגיה מתקדמת המספקת נתונים לגבי איכות האוויר שאנחנו נושמים, שכן שינויי אקלים, זיהום ושריפות משפיעים יותר ויותר על איכות האוויר ברחבי העולם. החברה מספקת מעקב בזמן אמת וכן נתוני איכות שמתעדכנים מדי שעה. לעקוב אחר שריפות כמו שעוקבים אחר גשם, שלג ושמש הדו"ח של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), שפורסם לאחרונה הבהיר לנו היטב שמשבר האקלים כאן, וההשלכות שלו צפויות להיות בלתי נמנעות ובלתי הפיכות, לפחות בעשורים הקרובים. הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה עד כה בכ-1.4 מעלות בממוצע מ-1950 ועד 2017, והיא צפויה להמשיך ולעלות ב־1.2 מעלות נוספות עד 2050. ב-30 השנים האחרונות במדינת ישראל ניכרת מגמת הפחתה בכמות המשקעים. למשבר האקלים יש השפעה ישירה על הסיכון של שריפות יער ופגיעה באיכות האוויר. בחודש אוגוסט 2021, היינו עדים למספר שריפות ענק משתוללות ברחבי אזור ירושלים ואת השפעתן על איכות האוויר בישובים ושכונות הסמוכים לשריפה.  על פי המרכז הלאומי לכיבוי אש בארה"ב, מאז 2015, כל שנה ישנו גידול שלא פחות מ-100 שריפות גדולות בממוצע בארה"ב, לעומת השנה שקדמה לה, וזאת כתוצאה משינוי האקלים הפוקדים את העולם. בעוד שרוב כלי מעקב השריפות הקיימים בשוק מראים היכן ממוקמות שריפות פעילות, ישנם פערים קריטיים בזמינות ובדיוק המידע שהן מספקים. חיישנים מקומיים, למשל, מצד אחד מדויקים ביותר באיתור שריפות במיקומם המדויק, אך המרחקים הארוכים בין החיישנים בשטח יכול להביא לכך שעדכוני השריפה ייעשה פעם בכמה שעות, ובאזורים רבים אף לא קיימים חיישנים ואין יכולת ליצור הדמיות. ללא היכולת לספק מידע ונראות בזמן אמת של שריפות היער הפעילות בשטח, שירותי כיבוי האש לא יהיו מסוגלים להשתלט על שריפות לפני שהן יוצאות מכלל שליטה, ואזרחים יאלצו להסתמך על חושי הראיה והריח, על מנת לקבוע את המרחק של השריפה מהם ואת החומרים המזהמים שנפלטים בעקבות לאוויר. פרקטיקה זו מסוכנת בעיקר עבור אנשים הסובלים מבעיות רפואיות שונות כמו מחלות לב ונשימה, שכן העשן נושא עימו חלקיקים  PM 2.5 רעילים, שאינם נראים לעין בלתי מזוינת וקטנים מספיק כדי להיכנס עמוק לריאות. נתוני המעקב אחר שריפות של החברה הם נדבך נוסף לנתוני זיהום האוויר והאבקנים שהיא כבר מספקת, הנמצאים כיום בשימוש על ידי חברות בתחום הבריאות, הבית החכם, רכב, ומאות מיליוני משתמשים. BreezoMeter משתמשת ביותר מ-47,000 חיישנים של ממשלות מקומית, כמו גם לוויינים המקיפים את כדור הארץ במסלול גאוסטציונרי, המאפשר להם סיפוק נתונים בזמן אמת וללא הפסקה, ובנתונים מטאורולוגים אחרים. רן קורבר, מנכ"לBreezoMeter : "כלל שהעצימות וכמות השריפות בעולם עולה בעקבות משבר האקלים, הציבור זקוק יותר לרמת מעקב וניטור הזהה לזו שהם מצפים מתחזית מזג האוויר, שחוזה שמש, גשם, שלג ותופעות מזג אוויר אחרות. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לאנשים להגן על עצמם על ידי התאמת חיי היומיום שלהם ללא כל חשש או ספק שהמידע שהם מקבלים יהיה אמין. זה גם נותן לחברות את הכלים הדרושים להן כדי להתאים את השירותים שהן מספקות, ולרשויות מידע בזמן אמת שמאפשר להם לפעול באופן מהיר וחכם וחכם יותר”.

המבנה החדש ייקרא "כוכב הסהר", כיוון שיכלול צורות של כוכב ושל חצי סהר, בדומה לדגל טורקיה https://twitter.com/RTErdogan/status/1436751439171362822?s=20 נשיא טורקיה בישר על הקמת הפנטגון הטורקי – קומפלקס מבנים ענק חדש באנקרה שיאכלס את  משרד ההגנה הלאומית של טורקיה ואת המטה הכללי של הצבא הטורקי.  המבנה החדש ייקרא "כוכב הסהר", כיוון שיכלול צורות של כוכב ושל חצי סהר, בדומה לדגל טורקיה. לדברי ארדואן: "אנו נבנה מבנה שיכניס פחד ומורא בלב אויבינו ותחושת ביטחון בקרב ידידינו". המבנה, שיאכלס את כל ארגוני הביטחון והצבא, אמור להיות  מוכן בשנת 2023, הוא יכלול שורת מבנים על שטח של 0.80 קילומטרים רבועים, ויעבדו בו 15 אלף בני אדם. בנוסף למבנים יהיו סביבו שטחים פתוחים בעבור עריכת מסדרים של הצבא, מדווח אתר החדשות הרוסי ספוטניק ניוז.   

כך על פי הרשות להגנת הפרטיות, שקבעה כי התרחש אירוע אבטחת מידע שהוביל לחשיפה של מידע אישי אודות הלקוחות, ונעדרו אמצעים ותהליכים שיכולים היו לסייע לגלות את חולשת האבטחה מבעוד מועד כביש 6. צילום: משה מילנר, לע״מ בעקבות דיווח של חברת "דרך ארץ הייווייז", מפעילת כביש 6, על אירוע אבטחה חמור שאירע בחברה, החלה הרשות להגנת הפרטיות בהליך אכיפה. במסגרת אירוע האבטחה התגלו חולשות אבטחת מידע באתר התשלומים שלה, אשר אפשרו חשיפה של מידע רב מתוך החשבוניות של לקוחותיה. מהמידע שהעבירה החברה לרשות עולה, כי בעמוד שבו נמצא "תשלום חשבוניות" באתר החברה, ניתן היה לקבל גישה לחשבוניות התשלום של הלקוחות ולחשבוניות עבר, הכוללות מידע אישי, לרבות שם פרטי ומשפחה, סכומי תשלום, מיקום הרכב, תאריכי ושעות נסיעות. בהתאם לממצאי הפיקוח קבעה הרשות, כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו וכן דרשה מהחברה לבצע מספר פעולות מתקנות. הרשות להגנת הפרטיות מסרה כי בשל העובדה שחברת "דרך ארץ הייווייז" לא תיעדה כנדרש את הגישה למערכותיה, לא ניתן לדעת במדויק במשך כמה זמן גורמים בלתי מורשים יכולים היו לגשת למערכות החברה. בהתאם לכך, קבעה הרשות כי החברה לא החזיקה באמצעי הגנה מתאימים במועד האירוע. כמו כן, ממצאי הליך הפיקוח שביצעה הרשות מעלים, כי החברה מיפתה באופן חלקי את הסיכונים האפשריים בתחום אבטחת המידע, אך לא פעלה לאורך פרק זמן של למעלה משנה לתיקון הליקויים שנמצאו במבדקי החדירות.  במכתב ההפרה, שהעבירה הרשות לחברה, מודגש כי חברות וארגונים במשק נדרשים לנקוט במדיניות אבטחת מידע דינמית וכי עם התפתחותם של איומים וסיכונים, על הארגון חלה חובה לבחון בקפדנות את הסיכונים המתעדכנים ולפעול בהתאם לעדכון אמצעי האבטחה המקובלים בנסיבות העניין, בהתאם לאופי המאגר וטיבו. כתוצאה מכך, חלה על חברות וארגונים החובה לעדכן את מערכותיהם ולערוך סקרי סיכונים ומבדקי חדירות, כדי לבחון את הסיכונים המשתנים ולהיערך להם. בנוסף, חלה חובה על חברות וארגונים לעשות שימוש במנגנון תיעוד אוטומטי ויש לערוך הדרכות לעובדים, בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).  הרשות להגנת הפרטיות מדגישה, כי משימת אבטחת המידע בחברות וארגונים אינה אירוע חד פעמי אלא תהליך מורכב ומתמשך, הדורש בדיקות עיתיות, עדכונים שוטפים והערכת סיכונים מתמדת, בהתאם לרמת אבטחת המידע הנדרשת. מאגר אבטחת המידע של חברת דרך ארץ הייווייז, הינו מאגר ברמת אבטחה גבוהה, ועל מאגרים ברמה זו חלות כלל תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

השינויים הפרסונליים שמבצע בועז לוי, מנכ״ל החברה, בשיווק, אינם פוסחים גם על השוק הכי גדול של תעשייה אווירית - הודו. מנהל המשרד בהודו סיים חוזה וסגן סמנכ״ל השיווק התפטר. בחברה טוענים שלמרות הכל, העסקים כרגיל  צילום: תעשייה אווירית  הודו היא אחד הלקוחות הגדולים של תעשייה אווירית, אם לא הגדול ביניהם. תעשייה אווירית, כמו חברות ביטחוניות אחרות בישראל, מחזיקה דסק שלם שמטפל רק בהזמנות של הודו. את הפעילות בהודו מטעם החברה ניהל בשנים האחרונות יואש רובין שסיים את החוזה שלו וחוזר לארץ. טרם נמצא לו מחליף.  במקביל, החברה החליפה גם את סמנכ״ל השיווק שלה - אלי אלפסי (מונה לתפקיד בינואר 2017) ביהודה להב שחזר לחברה לאחר תפקיד בNSO. על תפקיד סמנכ״ל השיווק התמודד גם מאיר בן אבו, הסגן בשנים האחרונות של אלפסי. בן אבו הפסיד והגיש מכתב התפטרות לפני מספר ימים. בן אבו, על פי מקורות של ישראל דיפנס, היה אמון על הקשר החזק עם הודו במהלך השנים האחרונות מטעם שיווק החברה.  במקביל לשינוי הפרסונלי בשיווק החברה ובדסק של הודו, טס בועז לוי, מנכ״ל החברה, לפגישה בהודו עם משרד הביטחון וסוכנות הDRDO (מקבילה למפא״ת בישראל). סבב הפגישות הסתיים באירוע מתוקשר סביב קבלת הברק-8 הקרקעי (MRSAM) לחיל האוויר של הודו באופן רשמי.  גם אם מדובר בצירוף מקרים אקראי, אין ספק כי הטיסה של לוי להודו, בימים בהם הוא מבצע שינוי פרסונלי בשיווק החברה ובניהול הפעילות של הודו, אמורה לתרום לחיזוק הקשרים בין הצדדים בתקופה כזו.   

יום השנה ה-48 למלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף את פרוטוקול המפגש הטעון שקיים אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), עם חיילי וקציני צה"ל ששבו מהשבי המצרי דובר צה"ל (צלם: רון אילן), באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מתיר לפרסום, היום (14.9.2021), לציון 48 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, את אחד מהפרוטוקולים הטעונים בעקבות מלחמת יום הכיפורים - מפגש השבויים שכינס אלוף פיקוד הדרום, אלוף שמואל גונן (גורודיש) ב-27 בנובמבר 1973. המפגש התקיים בבית ההבראה "מבטחים" בזכרון יעקב בשעה 21:00 והוא מותר כעת לפרסום, כמעט 48 שנים לאחר שהתרחש.  הפרוטוקול נפתח במזכר בכתב יד שמתחיל במשפט: "בקש שישאלו כל משאל ליבם". המפגש הטעון תומלל במלואו. הוא החל בסקירה צבאית של אלוף פיקוד הדרום במלחמה ואז נפתח לשאלות החיילים והקצינים, ששוחררו זמן קצר קודם לכן מהשבי המצרי. גורודיש (עמ' 1): "ביום ו', 5 באוקטובר 1973 הוכרזה כוננות ג'. התרגיל של המצרים נמשך כמקודם, היו דיונים במטכ"ל האם זה תרגיל והתייחסנו לעניין כתרגיל. הייתה סבירות נמוכה ביותר למלחמה... בשבת בשעה 0700 בבוקר נאמר לי במטכ"ל שתהיה מלחמה והאש תתחיל ב-0600 בערב". "ידענו על הצליחה מדיווח המעוזים, אח"כ גם חיל האוויר הודיע על כך... המצרים מילאו את השטח באנשי קומנדו, שהונחתו בהליקופטרים... הטנקים שלנו החלו לגשת למעוזים ורבים לא הגיעו..  (עמ' 3) "ביום שני בערב נודע לנו שיש לנו עסק עם צבא מצרי אחר". (עמ' 4) "אילו לא באה הפסקת אש, היה נוצר מצב שונה- הוכרחנו להפסקת אש, גבולות אלה לא נוחים, אבל אפשר להחזיק בהם.. לא יודעים כמה מצרים נפגעו, ההערכה היא של 20 אלף מינימום, מעל 1,000 טנקים. אבדותינו היו כ-2,000 הרוגים וכ- 200-300 טנקים".  החל מעמ' 5 מתחילות שאלות ותשובות- להלן עיקרי הדברים: (עמ' 5) חייל מחטיבה 600: "...חיכינו לסיוע חיל האוויר וארטילריה, אם היה חי"ר איתנו אפשר היה להתגבר. הם דפקו אותנו ממארבים לאחר שפרצנו". גורודיש: "יש לי את אותן שאלות, היתה תחמושת. למה לא ירו- אינני יודע. שאלות תשאלו לא אותי כשיבוא היום. למה לא תקפו עם יותר כוח- שאלה שלי גם כן". מ"פ נח"ל (מעוז המזח): "אף אחד מ-3 המעוזים לא קיבל התראה, אלא 10 דק לפני שנפל עלינו הפגז הראשון... השאירו בידי את ההחלטה אם להיכנע או לא, מדוע?" חייל ממזח: "היה ברור שהמשך לחימה זו התאבדות, למה לא קיבלנו פקודה?" גורודיש: "יש מה לחקור-  גם אולי לי היו שיקולים מוטעים". חייל: "חטיבת המילואים שלנו יצאה למלחמה ללא תחמושת במקלעים" גורודיש: "שערוריה". (עמ' 6) חייל: ביום שני בבוקר, כשהתחילה ההתקפה האחרונה, לא היתה תחמושת. ביקשנו סיוע חיל האוויר, שלא עזר... ביקשנו אש על מוצבנו, ירדנו לבונקר ולא באה אש. המצרים נכנסו, זרקו רימוני עשן וכו'. נתנו הוראה לרדת לבונקר ואש לא באה. יכול להיות שזה מה שהיה מציל אותנו". גורודיש: ביום ו' הלכנו לישון עם מחשבה שלא תהיה מלחמה..." חייל: ב"מצמד" לא היה אף מוקש מסביב למעוז- עלו מכל עבר על הגדרות". גורודיש: "לא יודע".     חייל: ביום שבת אפשר היה לתת הוראה לעזוב את "מצמד". גורודיש: "בשבת לא חשבנו עוד לעזוב את קו המים. בשבת בערב לא חשבנו לפנות אף מוצב". (עמ' 7') חייל מחטיבת ירושלים (גדוד 52): "מעוזים עשו עבודה יפה. זלזול בחיי אדם. היו מאות טנקים. המודיעין לא פעל". גורודיש: "השאלה מדוע היתה מחשבה שזה תרגיל. זו השאלה העיקרית.." (עמ' 8) חיל מילואים מגדוד 113 (בפיקוד סא"ל אסף יגורי): "הגענו לבלוזה בלי פקודה, לאן נוסעים, באיזה כח. כל המ"פים נהרגו. הם שאלו תחילה למה שוחטים אותנו... עניתי בחקירה אצל המצרים, שכל הכבוד לחייל המצרי שזורק רימון נ"ט ודופק טנק.  (עמ' 9) " איך המלך נעשה עירום ביום אחד, המודיעין הטוב ביותר בעולם. מתי יינתנו תשובות על שאלות אלו? היכן היה המודיעין הטוב שלנו?" גורודיש: "יש כישלון בעניין המודיעין, ובעניין זה הקימו ועדת חקירה. לא ידענו על התעצמות בטנקים של המצרים". אהוד, חייל נח"ל: "ירדנו ואמרו- אנחנו העיניים של המדינה. 3 שבועות לפני המלחמה ראינו פעילות לא שגרתית. שבועיים קודם ראינו חיילים רבים.. ראינו חיילי קומנדו, באו, מדדו, צפו, רשמו וכו'.. מבוקר עד לילה עבדו טרקטורים ובנו עמדות לטנקים וסוללות.. שבוע וחצי לפני המלחמה הגעת לביקור. שאלתי היא: מה ידעת על כל הדברים האלה? אמרתי לקמ"ן הפיקודי שתהיה מלחמה אבל לא האמינו לנו". גורודיש: "אני חושב שזה יותר גרוע. הדיווחים לא נעצרו.. צה"ל האמין שזה תרגיל.  (עמ' 10) קמב"ץ בחטיבת מילואים- מוצב אורקל: "היו חיילים שלא ידעו לתפעל נשק אישי.. אני ידעתי מה זה "שובך יונים" אבל לאחרים לא היה כל תדריך.. אני במעוז שלי הייתי עם 5 חיילים, מינימום חיילים. קיבלתי חבר'ה מישיבה כדי להעביר את השבת. על חשבונם הוצאו חיילים הביתה. למעשה יש להעריך אותם כ"בשר תותחים... למה העדיפו את בודפשט וכל הזמן הטעו אותי ואמרו: תחכה לחילוץ".  גורודיש: "מצטער שזה היה... את בודפשט החלטנו להחזיק בכל מחיר. היו שם תותחים שהתפוצצו.. קיווינו שנתחבר לאורקל, ביום א' כבר ראינו שלא נוכל להתחבר לאורקל". (עמ' 11) גורודיש: "יש אווירה עכורה בארץ, אסור להיות לה שותפים. המלחמה לא נגמרה. תכניות הערבים כלפינו לא השתנו.. הרבה צריך לתקן, צריך להרגיע כי אנחנו משחקים בנפשנו. אני שמח שיוצא לי לדבר אתכם".  

״דנו בשורה של סוגיות בתחום המדיני, בתחום הביטחוני, בתחום הכלכלי, ובדרכים להעמיק את הקשר ולחזק את האינטרסים של המדינות שלנו״, אמר בנט  סטילס: קובי גדעון / לע"מ ראש הממשלה, נפתלי בנט, נועד אתמול (ב׳), עם נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בשארם א-שייח׳. בפגישתם דנו המנהיגים בשורה ארוכה של סוגיות, ובכללן בדרכים להעמקת ולחיזוק שיתופי הפעולה בין המדינות, בדגש על הרחבת היקף הסחר ההדדיים, וכן בשורה ארוכה של סוגיות אזוריות ובינלאומיות.  ראש הממשלה בנט הודה לנשיא א-סיסי על תפקידה החשוב של מצרים באזור, וציין, כי בחלוף למעלה מארבעה עשורים הסכם השלום בין המדינות מוסיף לשמש אבן יסוד בביטחון המזרח התיכון וביציבותו.  ראש הממשלה הדגיש את התפקיד המשמעותי שמצרים ממלאת בשמירה על היציבות הביטחונית ברצועת עזה, ובמציאת פתרון לסוגיית השבויים והנעדרים. בתום הפגישה הודה ראש הממשלה לנשיא על האירוח החם בעיר החוף שארם א-שייח׳. שני המנהיגים סיכמו על המשך העמקת שיתוף הפעולה והשיח בין המדינות בכלל המישורים. "סיימתי עכשיו ביקור ראשון אצל נשיא מצרים. הפגישה הייתה חשובה מאוד וטובה מאוד. במהלך הפגישה, בראש ובראשונה, יצרנו תשתית לקשר עמוק להמשך הדרך״, אמר בנט.  ״דנו בשורה של סוגיות בתחום המדיני, בתחום הביטחוני, בתחום הכלכלי, ובדרכים להעמיק את הקשר ולחזק את האינטרסים של המדינות שלנו. ״ישראל הולכת ונפתחת למדינות האזור, והבסיס להכרה ארוכת השנים הזו היא השלום בין ישראל למצרים. לכן, בשני הצדדים אנחנו חייבים להשקיע בחיזוק הקשר הזה, ואת זה עשינו היום".  

חברת ליאונרדו תייצר ותספק 59 ערכות ציוד לחימה (MEP), שבהן מוקנים מכ"מים אלו. שווי העסקה הכולל 204 מיליון דולרים - מתוך זה ישנו נתח מסוים (לא ידוע) לראדא עבור המכ״ם מקור: leonardodrs חברת ליאונרדו (Leonardo DRS) האמריקאית הודיעה בשבוע שעבר כי חברת ג'נרל דיינמיקס העניקה לה חוזה בשווי של 204 מיליון דולרים לייצור ואספקה נוספת של ערכות ציוד לחימה (MEP) למערכות ההגנה האווירית לטווח–קצר M-SHORAD. ערכות ה-MEP כוללות את המכ"מ הרב-משימתי MHR מתוצרת חברת ראדה הישראלית. בהתאם לחוזה, ליאונרדו אמורה לספק 59 ערכות MEP נוספות, בהמשך להזמנה הראשונית של 28 ערכות שיסופקו בתחילת שנת 2022. לדברי החברה, חוזי ייצור ואספקה אלו ניתנו בהמשך למאמץ יצור מהיר של אבות-טיפוס לאחר שלב ניסוי והצבת 4 מערכות כאלו בגרמניה. מערכת ה-M-SHORAD כוללת, בנוסף למכ"מים של ראדה, גם צריח של חברת מוג (Moog) שניתן לשלב בו מגוון של כלי נשק קינטיים כדוגמת תותח 30 מ"מ XM914E1, מקלע קואקסיאלי 7.62 מ"מ M240, טילי סטינגר והלפייר וטכנולוגיות לוחמה נוספות.