קורס קציני סופה נמשך כארבעה חודשים בביה"ס של יחידת החילוץ 669. קצין הסופה הוא איש המקצוע שיודע לתת סיוע אווירי באש בצורה מדויקת ומקצועית צילום: דובר צה״ל  מקצוע חדש בצה"ל:  קצין סופה. מחזור ראשון של קציני סופה סיים השבוע את אימוניו וזכה לאות הערכה מהרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי. מהו קצין סופה? כחלק משת"פ בין חיל האוויר לבין זרוע היבשה יוקם בכל גדוד בצה"ל צוות, שיורכב ממפקד הצוות ומקצין סופה אווירית. מפקד הצוות הוא קצין תותחנים האחראי על האש הקרקעית. קצין הסופה האווירית יעסוק באש מהאוויר, וכך יוכל הצוות, שבו יהיו עוד שלושה חיילי הגדוד שעברו הכשרת שו"ב, לתת מענה של אש מהאוויר ומהקרקע בכל שלבי הלחימה.  רס"ן ל', מפקד מגמת סופה ביחידה לשיתוף פעולה  (יחשת"פ), מסר לאתר חיל האוויר כי קצין הסופה הוא איש המקצוע שיודע לתת סיוע אווירי באש בצורה מדויקת ומקצועית. קציני הסיוע ילבשו מדים מיוחדים: מדי חיל האוויר ועל הכתפיים כומתות של הגדוד שאליו הם יצטרפו כקציני סופה גדודיים. קורס קציני סופה נמשך כארבעה חודשים בביה"ס של יחידת החילוץ 669. תפקיד קצין הסופה הוא להביא את ה-DNA של חיל האוויר לגדוד לוחמי היבשה. רס"ן ל' אומר שקציני הסופה ייכנסו עם הגדוד לעזה וללבנון, אם יהיה צורך, כדי לתת סיוע אווירי, להפעיל מסוקי קרב ומסוקי סער ומטוסי קרב, וכן להציג לחטיבות את תכניות התקיפה האווירית.   

התעשיות הישראליות מציעות טילים בהנעה תת-קולית לבריטים, בעוד הקצינים בצי הבריטי רוצים נשק היפרסוני. לישראל אין הנעה כזו בפיתוח מקומי  https://www.royalnavy.mod.uk/the-equipment/ships/frigates/duke-class לאחרונה הציגו החברות רפאל ותעשייה אווירית טילי שיוט מתוצרתן בתערוכת נשק בבריטניה בכוונה לחשוף אותם לצי הבריטי. זאת, בשל הליך רכש שבריטניה מקיימת בשנים האחרונות במטרה להחליף את טילי ההארפון המזדקנים עד 2023.   מדובר בפרויקט תחת השם ISSGW בהיקף משוער של 250 מליוני פאונד (כ-340 מליוני דולרים), לזיווד שלוש ספינות עם חמש ערכות טילאות. למרות הציפייה הישראלית, נראה כי בבריטניה עושים חושבים מחדש ורוצים טילים היפרסונים.  ב-2 בנובמבר 2021, הוועדה הנבחרת להגנה של בית הנבחרים קיימה מושב שכיסה מגוון רחב של נושאים הרלוונטיים למצב הנוכחי והעתידי של הצי המלכותי.  ״חיל הים מתעניין יותר בטילים היפרסוניים עם טווח ארוך בהרבה. קשה להצדיק את גישת הפלסטר עם הוצאה של 250 מיליון ליש"ט עבור חמישה סטים של טילים לצייד רק שלוש ספינות״, אמר אדמירל סר אנטוני דיוויד רדאקין בדיון. הוא גם טען שבפועל, הטילים החדשים לא צפויים להיות מבצעיים לפני 2027. הרבה אחרי היעד המקורי של 2023.  במסגרת הדיון עלה כי הבריטים מעדיפים את טיל השיוט העתידי שמפותח תחת FCASW project, עם הנעה היפרסונית, יחד עם MBDA. הטיל, שהחלו לתכנן אותו ב2011, לא צפוי להיות מבצעי לפני 2030.  משמעות הדברים היא, כי למרות הכוונה של החברות הישראליות להציע לבריטניה טילי שיוט תת-קוליים לצי שלה, אין לישראל מנוע היפרסוני להניע את הטילים של רפאל או תעשייה אווירית. אין גם פרויקט פיתוח ישראלי לטיל שיוט היפרסוני. לפחות לא אחד כזה גלוי. גם מעבר על תקציב המדינה שאושר בימים האחרונים, אינו מגלה בין השורות פרויקט פיתוח כזה שצפוי לעלות מאות מליוני שקלים. לכל הפחות.  מעבר למקרה המסויים של העסקה הצפויה בבריטניה, הדיון הבריטי מעלה שאלה רחבה יותר - האם התעשיות הישראליות ישארו תחרותיות בתחום הטילאות העולמית ללא הנעה היפרסונית? 

בין סוגי השלל: מטעני חבלה עם מערכת הפעלה סלולרית מוכנים להפעלה, 40 רובים, 13 אקדחים ושני מקלעים צילום: משטרת ישראל בתום שנה של הפעלת סוכן בתוך המגזר הערבי, הופללו 78 סוחרי אמל״ח מהכבדים בישראל. שלל הפעילות הסמויה הניבה גם תפיסה של 40 רובים, 13 אקדחים, שני מקלעים ושני מטעני חבלה עם מערכת הפעלה סלולרית מוכנים להפעלה. הסוכן, שהינו עבריין שחצה את הקווים, פעל תחת כיסוי של חייל בארגון פשע שמספק נשק ל״בוסים״ הגדולים. הבוקר פשטו 1600 שוטרים ביניהם לוחמי משמר הגבול וכוחות מיוחדים עד כה נעצרו 64 חשודים מ-25 ישובים. בין היישובים: תושבי טמרה, נצרת, כפר עילוט, יפיע, כאבול – שם נעצרו אב ושלושת בניו שפתחו עסק משפחתי לסחר בנשק בלתי חוקי, שפרעם, כפר סאג'ור, דלית אל כרמל, עוספיה, אום אל פחם, זלעפה, מעלה עירון, טמרה, בוסמת טבעון, כפר איבטין, פורדיס, כפר ירכא, כפר יאסיף, קלנסואה, טייבה וכפרים במזרח ירושלים – נעצרו היום על ידי כוחות משטרה גדולים ביניהם כוחות מיוחדים ולוחמי משמר הגבול, בפשיטות בישובים בצפון הארץ ומרכזה .  הסוכן שגוייס באוגוסט 2020 על ידי היחידה המרכזית של משטרת מחוז צפון מתוך העולם העברייני החל לפעול כבר בנובמבר 2020 ורכש במשך השנה האחרונה ב-48 עיסקאות שונות- 53 כלי נשק תיקניים, 2 מטעני חבלה עם מערכת סלולארית מוכנים להפעלה ותחמושת רבה.  כלי הנשק שנרכשו: 1 מקלע מסוג מא"ג. 25 רובי סער m16 תיקניים. 7 רובי סער קלצניקוב. 13 אקדחים שונים מתוצרת גלוק, FN CZ, Sig sauer. מדובר במבצע הסמוי שהביא להיקף המעצרים הגדול ביותר של סוחרי נשק מאז קום המדינה ולכמות כלי הנשק הגדולה ביותר שנתפסה במבצע מסוג זה. הפעילות בוצעה על ידי היחידה המרכזית בראשותו של נצ"מ מני בנימין על פי מדיניות מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא "ליבש את הביצה ולא רק לתפוס את היתושים" שבמסגרתה פעלים שוטרי מחוז צפון לאיתור וחיסול נתיבי ההברחה, הסחר והאספקה של כלי נשק  בישובי החברה הערבית. הפעילות שהחלה ברחבי הצפון התרחבה גם לעבר סוחרי וספקי נשק ממרכז הארץ.  ניצב שמעון לביא : "מדובר בפעילות סמויה שהתחלנו להרים לפני כשנתיים בימ"ר צפון ובמסגרתה גויס הסוכן הסמוי ופעל במשך השנה האחרונה בקרב העבריינים העוסקים בסחר ואספקת נשק לעבריינים ברחבי הצפון.  ״אנחנו נלחמים באלימות והפשיעה בחברה הערבית בכל האמצעים, ומעבר לפעילות בפן הפלילי כמו שאתם רואים כאן, אנו תוקפים אותם גם בפן הכלכלי, הרישוי, הבריאותי והתברואתי תוך שיתוף פעולה עם כל גופי אכיפת החוק במדינה. ״זו מלחמה של ממש על עתיד החיים היום יומיים של כל אזרחי המדינה וביטחונם האישי, זו מלחמה כנגד חדירת השפעת גורמים עבריינים על הרשויות המקומיות המנסים ומצליחים לשים יד על כספי הציבור, זו מלחמה כנגד סחיטה של בעלי עסקים במגזר הפרטי. ״יש פה ארגונים שמנסים לקחת נתח מחלק משמעותי של הפעילות הכלכלית במדינה, ציבורית ופרטית. זה מסתכם בסכומי כסף עצומים ואם לא נמשיך ונפעל לחסל אותם הם ילכו ויתחזקו. אסור שהפשע ישתלם - וחייבים להמשיך לפעול ביתר עוצמה ולהגביר את הלחץ על העבריינים.״

ועדת החוקה אישרה את הצו להרחבת סמכויות בתי המשפט לעניינים כלכליים בנושאי חילוט והלבנת הון. שר המשפטים: ״המוטיבציה העיקרית שלי - ארגוני הפשיעה הכלכלית״ קרדיט: דוברות הכנסת נועם מושקוביץ ועדת החוקה אישרה אתמול (ב') פה אחד את הצעת צו בתי משפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"א-2021. המחלקות הכלכליות בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובחיפה יורחבו משמעותית כך שיכללו גם הליכי חילוט ותיקי הלבנת הון ומס מורכבים. הצו ייכנס לתוקפו ב-1.3.22.  במסגרת הצו שאושר נקבע שפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, יהיה רשאי להגיש הליך כעניין כלכלי במחלקות הכלכליות בבימ"ש אם מדובר באחד מאלו: ערר על הליכי תפיסה- אדם הנחשד בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שלגביה נתפס רכוש הנאמד בסכום של חמישה מליוני ש״ח לפחות והערר מעלה שאלות מורכבות בעלות אופי כלכלי. לגבי אישום - לנאשם מיוחסת עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שהוגשה לגביה בקשת חילוט בשווי רכוש של חמישה מליוני ש״ח לפחות, או עבירה לפי פקודת מס הכנסה אשר שוויה בסכום העולה על 10 מליוני ש״ח או עבירה לחוק מע"מ שנעברה בנסיבות מחמירות ושוויה בסכום העולה על 10 מלש"ח ובנימוקים שצוינו עולות שאלות מורכבות בעלות אופי כלכלי. כמו כן, נקבע כי נשיא בימ"ש או סגנו יוכלו להורות שהליך שהוגש לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצא שאינו ענייו כלכלי. בעקבות הערתו של ח"כ שמחה רוטמן שינתה הוועדה את נוסח הצו כך שהליכים הנכללים בגדר התנאים הקבועים בצו יוגדרו כעניין כלכלי ללא מתן שיקול דעת לפרקליטות לסיווגם ככאלו. עם זאת הפרקליטות היא זו שתצטרך לבחון את התקיימות התנאי כי מדובר בתיק מורכב או רחב היקף. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אין חולק על ההתקדמות החשובה שנעשתה בעשור האחרון והמטרה שלנו היא להבטיח את המשך התקדמות הסוגיות הללו. 6 תקנים נוספים לשלושה הקיימים הוא דבר דרמטי".  שר המשפטים גדעון סער: "יש דחיפות בצו עכשיו אחרי שעבר התקציב ואנחנו יכולים לאייש את התקנים". בהתייחסו לחששות הרשות לני"ע שעלו בדיונים אמר: "אני מאוד מכבד את הרשות לני"ע אך היא חלק מהרשות המבצעת והממשלה רואה שיקולים יותר רחבים ולכן ועדת השרים תמכה פה אחד. זה לא ע"ח הטיפול בתאגידים וני"ע. ״בימ"ש הכלכליים עוסקים גם בתיקים אזרחיים מנהליים פליליים ואני לא מכיר חקיקה בה זה מפוצל. יש פה תיחום מאוד ספציפי בהיקפים מאוד גדולים שבו מתבקש הסיוע כדי לחלץ את אותו פקק אדיר שדיבר עליו השופט כבוב. הליך ממושך פוגע בזכויות נאשמים גם בתכליות של הרתעה וענישה וזה מביא להפסדים של מיליארדי שקלים.  ״לכן הגיעו הרשות השופטת והמבצעת לשינוי הזה. לא תהיה פגיעה ברשות ני"ע שכחלק מהרשות המבצעת היא לא יכולה לעשות את האורגניזיצה ברשות השופטת. העובדה שבתי המשפט הכלכליים הצליחו בעשור החולף היא גאווה. הדגשנו את צורך השעה הדיונים בפשיעה כלכלית מתארכים עד למקום שהם לא אפקטיביים ולכן הדבר הזה נדרש". ענת גוואטה יו"ר הרשות לנירות ערך: "הרשות מברכת על המהלך המבורך. בהמשך לשיח ביומיים האחרונים אבקש שהוועדה תרשום לפניה שמתקיים שיח להגדלת מספר התקנים למחלקה החדשה בתקווה שנגיע לפתרון מוסכם". ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה): "יש לעשות כל צעד למנוע מצב בו ארגוני הפשיעה ישתלטו על המדינה. יש לעשות כל מאמץ ולצאת מגדרנו במאמץ החקיקה והצעדים הרגילים וזה צעד נוסף בנושא המרכזי העומד לפתחה של המדינה". ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "יש פה האצלת סמכות בעייתית. לומר שייקבע ענין ואני אוצל את הסמכות באמצעות צו לפרקליט המדינה לפי תיק זה בעייתי. זה עיקור רצון המחוקק. בדרך הזו ניתן לעשות הסמכות נוספות. אין בעיה שתכתוב שכל עניין שיש בו חילוט של מעל 5 מלש"ח זה עניין כלכלי, זה בתחום הסמכות שלך. כאשר אתה אומר שתיק כלכלי הוא לפי החלטת פרקליט המדינה, אתה מתפרק מסמכותך. זו האצלת סמכות שהחוק לא נתן ואף להיפך".  הוא הוסיף וטען כי "לאפשר פורום שופינג בהליך פלילי זו בעיה. כללי הסמכות המקומיים קבועים בחוק סדר הדין הפלילי, ויש שם מקום לשיקול דעת אך עם סדרי עדיפויות. זכויות הנאשם חשובות והן עלולות להיפגע. בנוסף, יש פה פורום שופינג כפול. בסופו של דבר גם קביעת הסכום וגובה בקשת החילוט הן בידי הפרקליטות הייתי רוצה ללכת למקום של צמצום".  עוד אמר כי "במקום התמקצעות יתר דווקא בת"א ובחיפה, יש לשנות את המגמה להרחבה פריפריאלית ולירושלים".  ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "לעניין שאלת ההסמכה אפשר לכתוב שההחלטה על עניין כלכלי היא לפי העניינים המוגדרים בחוק בסעיף 2. עניינים מורכבים המעוררים שאלות מורכבות. ובכל מקרה בימ"ש יכול להחליט שזה לא מתאים".  עו"ד מורן כרמון מהסנגוריה הציבורית: "מטרידה אותנו סוגית הסמכות המקומית. אנחנו צופים עליה בתיקי אכיפה כלכלית דווקא בפריפריה וחוששים ממצב בו העברת תיקים שבד"כ נשמעים בבימ"ש השלום, עוברים מפריסה ארצית לבימ"ש מחוזי וחוששים לעינוי דין שכרוך במרחק הגאוגרפי. ״ככל שההצעה תקודם יש לשקול בימ"ש לעניינים כלכליים בבאר שבע. כמו כן, בחירת הערכאה- הקריטריונים שנקבעו לא משכנעים אותנו שהם אובייקטיביים. אנחנו חוששים מלחצם פסולים וחושבים שהנהלת בימ"ש צריכה להיות זו שתנתב את התיקים אך ככל שלא ניתן לקבוע זאת מראש אאמץ את הצעת הייעוץ המשפטי לאפשרות לטעון לעניין זה בדיעבד.״  עו"ד ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בימ"ש: "אנחנו לא מתנגדים לעניין זכות הטיעון כמו גם לנושא הרחבת מתחם שיקול הדעת לנשיא להחליט בעניינים אך כמובן שנגיע להסכמה".  היו"ר ח"כ קריב: "סוגיה אחת היא ויתור על כפל שיקול הדעת, כאשר ממילא הקריטריונים מוגדרים. סוגיה שניה, היא שיש להגדיר את זכות הטיעון של בעלי הצדדים לנשיא המחוזי או סגנו להעברת התיק וכן, האם מותר לנשיא המחוזי לשקול גם טעמים מיוחדים אחרים. ״בזה יש מענה לזכויות הנאשם. סוגיה נוספת היא מועד התחילה. החשש מפני פגיעה בזכויות נאשמים הוא אמיתי כשחלק מהתיקים פליליים. לחשוב ששופט יקבל החלטה ללא זכות טיעון, זה נוגד את מושכלות היסוד של התנהלות הליכים פליליים". לאחר ההצבעה אמר: "הוועדה שותפה לממשלה בהעברת מסר של טיפול באלימות ואין טיפול באלימות ללא טיפול בפשיעה הכלכלית".  השר גדעון סער: "נקודת המוצא שלנו היא צוואר הבקבוק כשנתיים בתיקי פשיעה כלכלית. בדוח של השופט כבוב נכתב כי בין הגשת כתב אישום ועד תחילת שמיעת הראיות אורח פרק הזמן כשנתיים בתיקים מורכבים. לא נוכל לנצח את הפשיעה הכלכלית בדרך ההתנהלות הזו וזו המוטיבציה העיקרית שלי - ארגוני הפשיעה הכלכלית. ״לכן, אני לא חושב שברגיל לנאשם יש זכות להשיג האם התביעה הולכת לבימ"ש שלום או למחוזי. ולכן אני לא רואה איזו פגיעה בזכות היסוד של הנאשם אם יש קביעה שהתיק כלכלי לפי הפרמטרים בחוק. יש פה סוגיה מסוימת בשולי הארוע לגבי ההיבט הגיאוגרפי שממילא הייתה קיימת. אז אותה בקשה מוגבלת כי היא בין ת"א לחיפה, זו לא מדינת ענק. ״אני מדגיש שהקריטריונים מאוד ברורים ומצמצמים את שיקול הדעת של התביעה מבחינת סכומים, היקפים וכו'. כאשר מוסיפים שורה של הליכים מקדמיים לעניין זכות הטיעון ועוד אנחנו משיגים הפוך ממה שרצינו. לגבי הסוגיה הנוספת - אין לי בעיה לשנות את נוסח הצו בלי לפגוע בסעיף ההסמכה. ״זה לא משנה מהותית אך מסדר אולי בצורה יותר יפה. אני מקבל את מועד תחילת הצו ב-1.3, זה מתחשב בנושא ההכשרה. אשמח בתקופת כהונתי לפתוח עוד בימ"ש כלכליים וליבי נוהה לירושלים בירת ישראל אף על פי שהמרחקים בינה לת"א לא גדולים אך יש ערך גם לטעמים לבר משפטיים. לא נוכל לבצע זאת בשלב הראשון אך בהמשך הדרך".  בסיום הדיון הודה לוועדה שראתה את חשיבות הנושא ואמר כי "יש לראות את ההקשר הכולל כשאנחנו בפיגור של השנים הקודמות במאבק בפשיעה בדגש על המגזר הערבי, ואם לא נעשה צעדים אלו נתקשה להתמודד".  היו"ר ח"כ קריב אמר לאחר ההצבעה: "הוועדה נותנת קדימות ליוזמות של טיפול בפשיעה. אנחנו לא מקלים ראש בחששות של הרשות לני"ע בנוגע לאיכות הטיפול בתחום החשוב של ני"ע ותאגידים ואני מזמין אתכם לראות בנו כתובת לבחון את החששות. הרחבת התקנים ב-200% היא דרמטית וזהו איתות לכך שהטיפול בני"ע ייוותר ברמתו הנוכחית ואף יטויב. נעסוק גם בסוגיית הדיווח". 

הפתרון המשולב של השתיים, המבוסס על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, יאפשר לעסקים לנהל את עלויות משאבי הענן שלהם ולחזות אותם באופן פרואקטיבי דוד דריי, מנכ"ל אנודות, עם רוני קרפ (מימין) וגבריאל גולדמן (משמאל), מייסדי פילאוס. צלם: רועי שור חברת Anodot, העוסקת בתחום ניטור דאטה עסקי, הודיעה על רכישת הסטארטאפ הישראלי Pileus, פלטפורמה לניהול עלויות ענן. הפתרון המשולב של שתי החברות, מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה, יאפשר לעסקים לנהל את עלויות משאבי הענן שלהם ולחזות אותם באופן פרואקטיבי. עם שווי שוק של 396 מיליארד דולר, האצת השימוש בענן הפכה להוצאה משמעותית לעסקים רבים. למעשה, לפי מחקרים 69% מהחברות משלמות לפחות 25% חיובים מיותרים מתקציב הענן שלהן. הטכנולוגיה המשולבת של פילאוס ואנודות תאפשר לארגונים הבנה מלאה של עלויות הענן תוך חיסכון מקסימלי. כמו כן, המידע על העלויות יועשר עם מידע עסקי נוסף, דבר שיאפשר ליחידות עסקיות למדוד את הרווחיות וחווית המשתמש שלהן ביחס לעלויות שלהן על מנת להבין את ביצועי היחידה העסקית, כל זה תוך ניטור וזיהוי חריגות בזמן אמת. "חלק גדול מהלקוחות שלנו מדווחים על האתגר שבניהול עלויות ענן. זו בעיה שכל חברה מתמודדת איתה היום, בכל סקטור וכל גודל. תמחור השימוש בענן מאוד מורכב והרבה ארגונים מתקשים להבין ולנתח את ההוצאה הזו״, אמר דוד דריי, מנכ"ל Anodot. "רבים מלקוחותינו פנו אלינו כדי לבדוק אם נוכל לסייע להם גם בניטור עלויות ענן, בין היתר כדי למנוע את ההפתעות בעלויות הגבוהות בסוף החודש. אנודות חוברת היום לפילאוס כדי לתת מענה לבעיה הזו, שרק הולכת וגדלה״.  ״אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור לקוחות בניהול עלויות הענן שלהם הוא היכולת לחזות הוצאות על משאבי ענן ולזהות חריגות בשימוש ובעלויות משאבי ענן. הבעיה הופכת למורכבת פי כמה בסביבות גדולות ודינאמיות״, אמר רוני קארפ, מנכ"ל פילאוס. "עבור ארגונים רבים, ההוצאה על ענן היא השנייה בגודלה אחרי שכר העובדים. חברות רבות מופתעות כל חודש מחדש מעלויות הענן שלהן, ורבות מרגישות שהדברים יוצאים משליטה, במיוחד כאשר מדובר בחשבונות של מאות אלפי או מילוני דולרים לחודש", הוסיף.

פרסום ברשת טוען כי שב״כ השתמש בכלי של NSO להפליל את ששת ארגוני זכויות אדם הפלסטינים שנקבע בישראל כי עסקו בטרור. בין הפעילים שנעקבו, היו כאלו עם אזרחות אמריקאית - עובדה שסיבכה את משרד הביטחון ו-NSO מול האמריקאים bigstock דו״ח של ארגון frontlinedefenders, טוען כי שב״כ השתמש בכלי האיסוף של NSO, על מנת לעקוב אחרי פעילים בעמותת אל-חק - אותה עמותה שהוגדרה כארגון טרור על ידי משרד הביטחון הישראלי לפני מספר ימים.  ״ב-16 באוקטובר 2021 נוצר קשר עם Front Line Defenders על ידי אלחק, ארגון זכויות אדם בפלסטין (המוגדר כארגון טרור בישראל), בנוגע למכשיר של איש צוות ירושלמי והידבקות אפשרית בתוכנות ריגול״, כותבים בדיווח.  בפרסום של משרד הביטחון נטען כי: ״שמות הארגונים: ועדת הנשים, המוסד המשפטי "אלצ'מיר", מוסד המחקר "ביסאן", ארגון "אלחק", התנועה העולמית להגנה על ילדים - סניף פלסטין (DCI-P) ו-ועדת הפעילות החקלאית (UAWC). ״ארגונים אלו פעלו בכסות של "ארגוני חברה אזרחית", אולם משתייכים הלכה למעשה ומהווים זרוע של הנהגת הארגון, שמטרתה השמדת ישראל תוך נקיטת פעולות טרור. הארגונים שהוכרזו נשלטים על ידי בכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ומעסיקים פעילי חז"ע רבים בתפקידי שטח וניהול, לרבות פעילים אשר היו מעורבים בפעילות טרור.״  ארגונים אלו גם הוגדרו כהתארגנויות לא חוקיות ביו״ש בימים האחרונים לאחר שאלוף פיקוד מרכז חתם על צו המורה על כך.  אז איפה בעצם הבעיה?  פרסומים שעלו בתקשורת הישראלית טוענים כי המערכת של NSO הופעלה באופן לא חוקי על ישראלים. ובכן, הפרסומים הללו מטעים. מדובר בפלסטינים חשודים בטרור ולא בישראלים תמימים.  שב״כ רשאי להשתמש בכל טכנולוגיה שהמערכת המשפטית מתירה לו, לטובת מעקב אחרי חשודים בטרור. במקרה זה, על פי הפרסום, זוהו הדבקות של טלפונים סלולריים בחודש יולי 2020. כלומר, לפני כשנה וקצת.  אם הפרסום נכון, מדובר באיסוף מודיעין של שב״כ אודות ששת הארגונים הללו שעסקו בטרור. כדי להפליל אותם בחודש אוקטובר 2021 בצורה פומבית, צריך לאסוף לגביהם מידע, להצליב פרטים, לבנות תיק מודיעיני שיאפשר את הכרזת משרד הביטחון. לצורך כך, על פי הפרסום, נעשה שימוש גם בכלי של NSO בתקופה לפני ההכרזה.  אם טרם קראתם את חוק שב״כ, מומלץ. בחוק כתובים ומוגדרים מנגנוני הבקרה על שב״כ מצד המערכת המשפטית, הכנסת והממשלה. אם שב״כ רוצה להאזין למישהו, ולא משנה באיזה כלי טכנולוגי, הוא צריך אישור שופט.  האמריקאים זועמים  טענה נוספת שעלתה בעקבות ההכרזה על ששת ארגונים אלו כארגוני טרור, היא שהמעקב של שב״כ אחרי אותם ששת ארגוני טרור המקושרים לחזית העממית, גרמה לכך שמשרד המסחר האמריקאי הכניס את NSO לרשימת הפיקוח. כלומר, שייצוא מוצרים שלה בארה״ב דורש רישיון או שמוצרים מפוקחים בארה״ב, שרוצים למכור לחברה, גם הם דורשים רישיון.  מדוע האמריקאים התעצבנו? מכיוון שמשרד החוץ והביטחון היו שלומיאלים בדרך שבה הנגישו את המידע לאמריקאים. חלק מהפעילים שנטען בדו״ח שעקבו אחריהם מחזיקים אזרחות כפולה כולל דרכון אמריקאי. כאמור, מדובר בפעילים בארגונים טרור על פי הגדרה ממשלת ישראל.  במקום ללבן את הממצאים בערוצים שקטים מול האמריקאים, טרם פרסום ההודעה של שר הביטחון, לא הודיעו לבית הלבן. בתגובה, משרד המסחר האמריקאי הכניס את NSO, כאמור, לרשימה שבה נדרש רישיון ייצוא לכל פעילות עמה - כתגובה לשימוש במערכת שלה נגד אזרחים אמריקאים. על אף שאלו מוגדרים בישראל כטרוריסטים.  במילים אחרות, שב״כ רכש רשיונות מ-NSO, ביצע מעקב אחרי חשודים בטרור ביו״ש על בסיס אישור משפטי של ממשלת ישראל, ובסוף חברת NSO סופגת את הריקושטים מארה״ב. בגלל התנהלות מדינית, שלומיאלית, של הלקוח שלה - משרד הביטחון הישראלי.  לסיכום, למרות שכל המעקב, אם אכן התבצע, חוקי על פי מערכת המשפט הישראלית, ההסברה כשלה וסיבכה את משרד הביטחון ו-NSO מול ארה״ב. 

החברה, שפיתחה טכנולוגיה לשיפור השיח ברשת במטרה לייצר שיח ציבורי בריא יותר, משלימה סבב גיוס E שמביא את שוויה למעל מיליארד דולר  צוות OpenWeb בישראל. צילום: יח״צ, באדיבות החברה הסטארטאפ הישראלי OpenWeb (אופןווב) שפיתח טכנולוגיה לשיפור השיח ברשת, משלים סבב גיוס שמביא את שווי החברה למעל מיליארד דולר והופך את OpenWeb ליוניקורן. אופןווב (OpenWeb) הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לשיפור השיח ברשת ופועלת במטרה לייצר שיח ציבורי בריא ואיכותי יותר, מודיעה היום על השלמת סבב גיוס E בסך 150 מיליון דולר, בהובלת הקרנות Insight Partners ו- Georgian Partners. סבב גיוס זה מביא את שווי החברה למעל מיליארד דולר והופך את OpenWeb ליוניקורן. החברה פועלת למען יצירת אלטרנטיבה למונופול ברשתות החברתיות, שתשמר את השיח הנקי ברשת. באמצעות סבב גיוס זה, OpenWeb תרחיב את העשייה שלה ברחבי הרשת לוורטיקלים נוספים ומותגים שונים. בנוסף, תתמוך בשינוי המתהווה בעולם הפרסום המקוון הכולל אינטרנט ללא קוקיז, אשר יאפשר לגלוש באינטרנט בפרטיות, במצב אנונימי. OpenWeb הוקמה על ידי נדב שובל בשנת 2012 וגייסה עד כה 220 מיליון דולר. החברה מעסיקה למעלה מ- 160 עובדים בישראל, ניו יורק וקייב. בשנים האחרונות חוותה צמיחה אדירה, וכיום מאפשרת שיח בריא יותר ליותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים חודשיים. המערכת של OpenWeb מוטמעת על גבי אתרי התוכן הגדולים בעולם. החברה עובדת כיום עם מעל ל-1000 חברות מדיה, ביניהם: פוקס ניוז, יאהו, TechCrunch, Salon, AOL ועוד, ובישראל – גלובס, ישראל היום, ספורט 5 ומעריב, בין היתר. ״סבב הגיוס מהווה צעד משמעותי עבורנו במשימה לשיפור השיח ברשת״ אומר נדב שובל, מייסד שותף ומנכ״ל OpenWeb. ״באינטרנט הפתוח שכולל גלישה ללא קוקיז (third-party cookies), בעלי אתרים מחפשים דרך לבנות מאגר נתונים עבור הקהל שלהם, תוך שמירה על ביטחון הגולשים. סבב גיוס זה יאיץ את פעילותנו ויסייע לנו להתרחב לשווקים חדשים שיכללו ורטיקלים משמעותיים בשוק״. ״בשנה וחצי האחרונות, כשרוב חיינו מתנהלים דרך האינטרנט, השיח ברשת הפך לחשוב יותר מתמיד״. אומר מתיו לויד-תומס, מנהל פיתוח בתאגיד הניו יורק טיימס. ״אנו גאים בשותפות שלנו עם OpenWeb ושמחים לקחת חלק במשימה להילחם ברעילות השיח ברשת ולקדם את בעלי האתרים לפתח קשר ישיר עם הקהל שלהם״.  

זאת בעקבות אירוע אבטחה חמור, אשר כלל מקרה בו נשלחו מסרונים שהכילו מידע אישי ורפואי לנמענים לא נכונים BIGSTOCK/Copyright: Khankimulin בעקבות אירוע אבטחה חמור במכבי שירותי בריאות, אשר כלל מקרה בו נשלחו מסרונים שהכילו מידע אישי ורפואי לנמענים לא נכונים, קבעה הרשות להגנת הפרטיות כי מכבי הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. הליך האכיפה המנהלי במכבי שרותי בריאות, שביצעה הרשות להגנת הפרטיות, נפתח בעקבות תלונה שהתקבלה אצלה, לפיה שלחה מכבי בחודש אפריל 2020, באמצעות ספק חיצוני שהתקשרה איתו מסרון לנמען שגוי שהכיל שם ומידע רפואי של אדם אחר. המתלונן קיבל מסרון מטעם "צוות סוכרת מכבי שירותי בריאות מחוז השרון", שהכיל שם מלא של מבוטחת אחרת של מכבי, וקישור לשאלון והנחיות לנושא מחלת הסוכרת בתקופת הקורונה. מדובר על מסרון שנשלח במסגרת הליך של שליחת הודעות שהיו מיועדות לקבוצה מפולחת של אלפי מבוטחי מכבי, המוגדרים כחולי סוכרת והמשויכים לקבוצת גיל מסוימת ומתגוררים באזור מסוים. המתלונן, כמו נמענים נוספים, קיבלו מסרון שהכיל שם של מבוטח/ת אחר ובו הפניה לשאלון המיועד לחולי סכרת, ובאופן זה נחשפו למידע אישי ורגיש של אנשים אחרים. במקרה זה, שימוש באמצעים מקובלים פשוטים, כגון דרישה לזיהויו של הנמען טרם מסירת הפרטים הרגישים, היה יכול למנוע את האירוע או להפחית משמעותית את עוצמת הפגיעה בפרטיות. הרשות להגנת הפרטיות מדגישה כי הקפדה על צמצום המידע שנעשה בו שימוש מתוך המאגר לטובת יצירת קשר עם לקוחות מכבי, באופן שיבטיח שיעשה שימוש רק בשדה השם הפרטי בלבד, במקום השם המלא, היה מצמצם את הנזק שנגרם, ולמעשה מנטרל אותו. מממצאי ההליך שביצעה הרשות, עולה כי שדות המידע שהיו אמורים להילקח מהמאגר, לצורך שליחת המסרון, היו אמורים לכלול רק את השם הפרטי של המבוטח, אך בפועל נעשה שימוש במידע גם על שם המשפחה, ומידע עודף זה הועבר לספק החיצוני שעסק בשליחת המסרונים, וממנו לנמענים השגויים. כאמור, משלוח השאלון לאזור האישי של המבוטחים היה עשוי למנוע גם הוא את הפגיעה בפרטיות. מאגר המידע של מכבי מסווג כמאגר בו נדרשת, על פי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), רמת אבטחת המידע הגבוהה ביותר. אירוע שנעשה בו שימוש במידע ממאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה, בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה מוגדר בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) כאירוע אבטחה חמור וככזה, מחייב דיווח מיידי לרשות להגנת הפרטיות. מכבי הפרה את הוראות התקנות, גם משלא דיווחה כנדרש לרשות על האירוע. בעקבות ממצאי הליך הפיקוח קבעה הרשות להגנת הפרטיות כי מכבי שירותי בריאות הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו והנחתה את מכבי לתקן את הליקויים שנמצאו במסגרת הליך הפיקוח.