הקנצלר גם מוסיף כי ארצו תרחיב את חכירת המל״טים מתעשייה אווירית, עד שהמל״ט האירופי יהיה מבצעי (לא לפני 2030 במקרה הטוב) https://youtu.be/9_DMcayCtnA כישראלים, המונח ״עורר את גרמניה״ יכול להתפס באופן שלילי, עם זאת, ראוי לציין כי גרמניה של היום, תומכת בישראל באופן שאינו משתמע לשני פנים. נכון, הכל יכול לקרות בעתיד, אבל פלוני רציונלי מנתח את העתיד על ספקטרום של סיכונים. ההחלטה הגרמנית הנוכחית להשקיע כ-100 מיליארדי אירו בבניין כוח צבאי בתקציב הקרוב, כמו גם, להשקיע בשנים הבאות יותר מ-2 אחוזי תל״ג, מכוונת לרוסיה. הנאום שנשא קנצלר גרמניה, אולף שולץ, לא משאיר מקום לחידות. גרמניה מתעוררת ומבינה שרוסיה מהווה איום צבאי.  המשמעות היא שגרמניה, אחת הכלכלות המובילות באירופה, תוביל את ההגנה של האיחוד האירופאי לצד ארה״ב, צרפת ובריטניה. הקנצלר רוצה לקדם יוזמות פיתוח אמל״ח משותפות, אירופאיות, בעיקר עם צרפת. מדובר בפיתוח טילי שיוט, מטוסים, מל״טים וטנקים.  הקנצלר גם מוסיף כי ארצו תרחיב את חכירת המל״טים מתעשייה אווירית, עד שהמל״ט האירופי יהיה מבצעי (לא לפני 2030 במקרה הטוב).  לצד ביטחון, הקנצלר רוצה גם ביזור מקורות אנרגיה. כיום, גרמניה תלויה ברוסיה בייבוא גז. עד 2045, גרמניה רוצה להפוך למדינת ״אפס פליטה״. קרי, להסתמך רק על אנרגיה ירוקה או דלקים שאינם מזהמים את הסביבה.  בנוסף, גרמניה רוצה להרחיב את מאגרי הכוהל והגז שלה ולהקים שני מתקני הנזלת גז.   

גרמניה תשלח 1000 טילי נ״ט והולנד עוד 400 טילים תוצרת חברת Dynamit Nobel Defence, הנמצאת בבעלות רפאל הישראלית https://dn-defence.com/schulterwaffen-2/panzerfaust-3/?lang=en גרמניה הודיעה שתתמוך צבאית באוקראינה, בין היתר, באמצעות משלוח 1000 טילי נ״ט ו-500 טילי כתף נגד מטוסים מסוג סטינגר (תוצרת ארה״ב). טילי הנ״ט תוצרת חברת Dynamit Nobel Defence, הנמצאת בבעלות רפאל הישראלית. גם הולנד סיפקה 50 מערכות מאותו יצרן עם 400 טילים (Panzerfaust-3).  ההחלטה של גרמניה הפתיעה רבים לאחר שבועות, טרם הפלישה הרוסית, בהם גרמניה פחדה להתערב בסכסוך לטובת אוקראינה. זאת, בשל התלות של גרמניה בגז רוסי.  כעת, נראה כי פוטין חצה סף (כיבוש מדינה באירופה) וגרמניה מתחילה לפחד. לצד התמיכה באוקראינה, גרמניה הכריזה על השקעות עתק בבניין כוח צבאי עתידי , כולל השקעות עתק במשק חשמל שיאפשר אי תלות בגז הרוסי.       

הרוסים מעלים באש מתקני נפט וגז באוקראינה, קרבות רחוב בחרקוב, זלנסקי בקייב: "אנו מחזיקים מעמד והודפים את האויב. הלחימה נמשכת" https://twitter.com/DefenceU/status/1497864718819770369?s=20&t=TNDpLRp_s... מתקני נפט וגז סביב הערים קייב וחרקוב התפוצצו ועולים באש אחרי שהצבא הרוסי סימן מתקני אנרגיה כמטרה ראשונה במעלה לתקיפה. יחידות צבא רוסיות נכנסות לחרקוב, העיר השניה בגודלה באוקראינה. בקייב נמשכים קרבות רחוב וההתנגדות הצבאית של צבא אוקראינה כנראה בולמת את ההתקדמות הרוסית למרכז הבירה.   יועץ שר הפנים האוקראיני אנטון הרשצ'נקו הוא שדיווח על כניסת צבא רוסי לחרקוב והציג  סרטונים בהם נראים כלי רכב רוסיים נכנסים לרחובות חרקוב וכן טנק עולה באש. כתבי רויטרס דיווחו על פיצוצים, שריפות וחילופי אש בחרקוב ובקייב.  הנשיא זלנסקי הודיע בסרט וידיאו: "אנו מחזיקים מעמד והודפים את האויב. הלחימה נמשכת". זלנסקי האשים את הרוסים בביצוע טרור, פשעי מלחמה ורצח עם וקרא לאו"ם לבטל מיידית את זכות ההצעה של רוסיה במוסדות האו"ם.  משרד ההגנה האמריקני אישר ידיעות מודיעיניות שהכוחות האוקראיניים מגלים כושר התנגדות ביבשה, בים ובאוויר. מקורות במערב אמרו כי פוטין אינו מגלה את תכניותיו, אך כבר ברור שהוא נחוש להחליף את השלטון הקיים בקייב, להמליך משטר של אנשיו ונאמניו,  לשנות את מפת אירופה ולשוב למשטר הפחד של ימי המלחמה הקרה.  ממשלת קייב הודיעה כי 3,500 חיילים רוסיים נהרגו ונפצעו בקרבות ואילו סוכנות הסיוע של האו"ם דיווחה על 63 אזרחים הרוגים, 240 פצועים ויותר מ-160 אלף אוקראינים שעזבו את בתיהם ומבקשים מקלט בארצות שכנות. סוכנות AP דיווחה אף היא בצהרים על קרבות רחוב בחרקוב וכן על לחץ צבאי חזק שמפעיל הצבא הרוסי על נמלי הים של אוקראינה, בעיקר נמל חרסון בים השחור ונמל ברדיאנסק בים אזוב. הכוונה הרוסית היא לנתק את אוקראינה מגישה לים, וזו עלולה להיות מהלומה כלכלית קשה למדינה.  רוסיה הודיעה ששלחה כבר משלחת למינסק, בלארוס, כדי לפתוח במו"מ ובשיחותך שלום עם אוקראינה. אולם הנשיא זלנסקי הביע התנגדות לנהל שיחות במינסק, וכי בלארוס שינמשה לדבריו בסיס יציאה רוסי למתקפה הצבאית נגד ארצו.  

מיוחד, לקראת סייברטק 2022:  הצצה אל גוף החדשנות של שירות הביטחון הכללי, ושיחה עם "עידו"- פעם איש מבצעים, וכיום מוביל את הפעילות של הארגון עם סטרטאפים ומשקיעים אירוע השקה של האקסלרטור באשקלון, משותף לשב״כ והמשרד למודיעין | תמונה: שב״כ פעם, לא כל כך מזמן,  מרבית פעילות שירות הביטחון הכללי התבססה על הפעלת מקורות אנושיים, סוכנים בשר ודם.  פעילות השטח עדיין חשובה מאוד, אלא שהימים האלה חלפו. הטכנולוגיה רצה, ההיי טק הישראלי פורח ומייצר מאות סטרטאפים בשנה, ושב"כ שם: לא רק כגוף שרוכש טכנולוגיות  חדשות, אלא גם כשותף לדרך של מיזמים שמקבלים את ההזדמנות הראשונה לפרוץ קדימה.  כמה מהסטרטאפים כבר הגיעו רחוק בזכות שיתוף הפעולה עם השב"כ, וסיפורים יובא באירוע ראשון מסוגו בנושא חדשנות והשקעות ושירות הביטחון הכללי - במסגרת סייברטק תל אביב 2022. הכנס המיוחד ייערך ביום שלישי, אחד במרס, החל משעה 13:30 אחר הצהריים. מספר המקומות מוגבל, ובשל הביקוש הגדול, יש לפנות למייל morala@cybertechconference.com לכל בקשת השתתפות מיוחדת (ללא עלות). ההתחלה: לפני ארבע שנים בין הדוברים בכנס המיוחד של השב"כ בסייברטק יהיה גם עידו, שמוביל את פעילות החדשות בארגון. 28 בשב״כ ובעברו שירות מבצעי משמעותי בארץ ובחו״ל. מסיבות מובנות, לא ניתן לפרט על כך. על פעילות החדשנות, שעליה הוא מספר בשיחה המיוחדת, אפשר לספר. אל עולם החדשנות נכנס השב"כ לפני כארבע שנים. הצעד הראשון  היה הקמה של פעילות חדשנות ממוסדת, מאיץ  (אקסלרטור) תחת המותג - הגאראז׳. מדובר בפעילות משותפת עם TAU Ventures, קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב. מהר מאוד התמלא ה"גאראז׳", ששוכן בבניין סמוך לאוניברסיטה, ביזמים עם רעיונות מקוריים. באחרונה הקים השב"כ מרכז חדשנות גם באשקלון, בשיתוף המשרד לענייני מודיעין. עד היום התנהלו בגאראז׳ ששה מחזורים עם 33 חברות הזנק. כ-18 מהן חתמו על רכש המשך עם שב״כ. 32 מתוכן גייסו ערך מצטבר של מעל 150 מליוני דולרים. באקסלרטור עושים כ-12 בחינות מוצרים בשנה (POC) בשנה. השקעה ממוצעת בלווי חברת הזנק כ-50 אלף דולר לארבעה חודשי לווי.  חדשנות פרקטית  ״תראה״, מסביר עידו. ״השירות הוא גוף פרקטי ומשימתי. היינו צריכים להתאים את הגדרת החדשנות לטבע הארגון. חדשנות, יצירתיות והמצאתיות יכולות לקחת אותך לחלומות של 10 שנים קדימה. מצד שני, השירות צריך גם פתרונות בטווח זמן מיידי של מחר ועד שלוש שנים. הצלחנו לייצר כאן אופי פעילות שממותג כחדשנות פרקטית. זו תפיסה ייחודית לשב״כ. ״לשאלה מהי חדשנות באופן כללי, ובכן, חדשנות היא תפיסה. רוח בארגון. חדשנות זו היכולת לבחון מה יש ולעשות עם זה משהו אחר. אנחנו משתמשים בפעילות החדשנות על מנת לפתור חלק מהכאבים הטכנולוגים שיש בשב״כ. צריך לזכור שאנחנו ארגון שהולך לישון בערב וקם בבוקר עם אתגרים חדשים שקובעים לנו האויבים של מדינת ישראל. ואנחנו צריכים להקדים אותם איפה שאפשר ולגשר על פערים במהירות במקומות אחרים.  ״יש לנו שני אגפים טכנולוגיים מצויינים, בלשון המעטה. הם מטפלים בשגרה מול הגוף המבצעי, שהוא ליבת הארגון. המטרה בגאראז׳ אינה להתחרות באגפים אלו, אלא להשלים אותם. אם עובד שב״כ, לא משנה באיזה תפקיד, נתקל בכאב טכנולוגי, הוא יכול לפנות אלינו. יש לנו רשימת כאבים מסודרת.  ״האגפים הטכנולוגים מטבעם עמוסים עד הקצה ולא תמיד פנויים. כמו גם, שאתה מגיע עם דרישה לאגף טכנולוגי, כדאי שתהיה מבושל מה אתה רוצה ושזה ישים. צריך לזכור גם ששב״כ עובד לפי בניין כוח טכנולוגי עם תכנית עבודה סדורה מראש, כולל הקצאת תקציב, לוחות זמנים וסדר עדיפות. לנו יש מנדט לפעול עצמאית עד גבול מסוים בכל התחום של הנבטת טכנולוגיה חדשה או פתרונות טכנולוגים מהירים. כאלו, שפחות מתאימים, לפחות בשלב ראשון, להכנס לתכנית העבודה הטכנולוגית של שב״כ.״  כגוף ביון, החדשנות טבועה אצלכם בגנטיקה. למה צריך פעילות חדשנות ייעודית?  עידו מסביר כי בעוד החדשנות קיימת בשב״כ מיומו הראשון, אף שלא מיתגו אותה כך, היא בעיקר פנימית. כאשר מדובר ביכולת של שב״כ לעבוד עם האקו-סיסמטם הטכנולוגי האזרחי, שם השירות הלך לאיבוד ולכן הקימו את הגאראז׳. ״אנחנו קוראים לאקו סיסטם הזה ׳העולם התחתון׳״, מחייך עידו. ״וכן, אני יודע שמהכיוון השני, מסתכלים עלינו ככה. זה היופי בגאראז׳. היכולת לגשר בין שב״כ לבין חברת הזנק בשלב הפרה-סיד והסיד.   ״האקו-סיסטם הזה הוא חלק בנדבך הכולל לצידו את התעשיות הביטחוניות בארץ (מיקור חוץ) והאגפים הטכנולוגיים (פיתוח פנימי). צריך לזכור ששב״כ, מטבעו, הוא ארגון סגור, סודי, שהקים מסביבו הרבה חומות במהלך השנים. מצד שני, כדי לעבוד עם חברת הנזק, צריך להוריד חומות. זה התפקיד שלנו. לספק את הכסף (50,000 דולר לכל חברה שנכנסת לתכנית), לספק בסיסי מידע מבולמסים להריץ עליהם אלגוריתמים, להפגיש את היזמים עם אנשי שב״כ ועוד.  ״חלק מהפעילות שלנו כולל גם שיתוף פעולה עם מרכז החדשנות SOSA, שעוזר לנו באיתור חברות הזנק בוגרות יותר. לצד הפעילות השוטפת שלנו בגאראז׳, מחזורים של כארבעה חודשים, צפות דרישות טכנולוגיות בשוטף לפתרונות טכנולוגיים בטווח המיידי. כל שבועיים, אנחנו מנהלים כאן אצלנו, פגישות משולשות שב״כ - SOSA - גאראז׳. בפגישות האלו, עולים צרכים שאי אפשר לפתור עם חברות הזנק בשלבים מוקדמים וצריך מוצרים יותר בשלים ומוכחים.  ״כאן SOSA נכנסים לתמונה. הם שומעים את הצרכים והולכים הביתה לאסוף נתונים מהאקו סיסטם העולמי. בסוף הליך האיתור מוגש לנו דו״ח עם חברות טכנולוגיות בעולם שעונות על הכאב הטכנולוגי. אנחנו מזמינים בשנה עשרות דו״חות כאלו ונפגשים עם חלק מהחברות שתואמות את הצרכים שלנו.  SOSA גם יכולה לפנות בשמנו לחברה בחו״ל לצורך ייזום קשר ראשוני. לא כל חברה רוצה לעבוד עם גוף ביון. מי שרוצה, אנחנו פוגשים אותה.  ״האקו-סיסטם הטכנולוגי האזרחי עוזר לשב״כ להרחיב את מעגלי היכולות שלו בצורה אפקטיבית. חשוב לציין שאנחנו, בשונה משירותי ביון אחרים, לא לוקחים IP או אחזקה בחברה. המודוס אופרנדי שלנו הוא להעצים את עצמנו ואת חברת ההזנק. אנחנו לא רוצים לפגוע בעתיד הפיננסי של היזמים. להפך, אנחנו ממליצים על כל מי שעבר אצלנו בתכנית. אני נמצא בעשרות וועדות השקעות בשנה של קרנות משקיעים. מזמינים אותנו, כשב״כ, לתת המלצה על חברת הזנק טרם השקעה. המותג שב״כ בעולם הטכנולוגי פותח הרבה דלתות אצל משקיעים.״  למה צריך חדשנות בשביל יזמות טכנולוגית. כגוף ביון, יש לכם חופש מלא, לא?  ״זו תפיסה מוטעית״, מסביר עידו. ״זה נכון שיש לנו חופש פעולה כגוף ביון, אבל הוא מכוון משימה. אתה קם בבוקר לפתור בעיה או לבצע משימה. זה לא כמו בגוגל נניח, שיש לך ״זמן מחשבה״ חופשי לחלוטין ממשקולות. אם לדוגמא מהנדס אצלנו עוסק בעולם הסלולר, הוא מכוון משימה שמכתיבה את גבולות הגזרה של העיסוק. רוב הזמן הוא יתעסק בטווח זמן מיידי. תוסיף לזה זמן בית ונגמר לך היום. וחוזר חלילה.  ״חשוב גם להדגיש שהגאראז׳ אינו חדר פלייסטיישן. מטרת הפעילות היא להרחיב את האופקים שלך לטובתך וטובת הארגון. לתת לעובד תחושה שהוא לא עובד בפס ייצור. בגוף ביון או כל ארגון גדול באופן כללי, קשה להיות יזם. בדרך כלל מכסחים את היזמים. זה עדיין קיים בשב״כ, אבל הרבה פחות. החל מראש הארגון, דרך ההנהלה הבכירה של שב״כ ועד ראשי חטיבות ואגפים, כולם רתומים לפעילות החדשנות.  ״לצד לווי חברות ההזנק, אנחנו גם מכשירים שגרירי חדשנות בשב״כ. עובדי שב״כ שעוברים הליך מיון קפדני (בדומה לראש ענף) שהופכים להיות מפיצי חדשנות בארגון כתפקיד נוסף. כל ראש חטיבה ממליץ על אנשים, הם עוברים מבחני קבלה, הכשרות ובסיום, עוזרים לקדם פרויקטי חדשנות בכל הארגון. כל אחד בתחום עיסוקו. עד היום הוכשרו מאות שגרירים.  ״בתהליך ההכשרה הם לומדים לפתח מיזם אזרחי. אנחנו רוצים לפתוח להם את המחשבה, בלי המשקולות שהם מביאים מהשירות. מייזם כזה יכול להיות פרויקט איך פותרים לנהג אובר בעיה עם ביטוח. בשלבים המתקדמים, הם מקבלים אתגרים מהמנהל שלהם.  ״בנוסף, כל שנה יש פרס חדשנות של ראש השירות. זה פרס יוקרתי שנותן לעובד חשיפה לכלל הארגון ולהנהלה הבכירה. ב2021 היו 180 הגשות לפרס, מתוכם רק כ-20 הגיעו לראש השירות לסינון. בסופו של דבר נבחרו שישה. עובדים מבינים שחדשנות מייצרת חשיפה בארגון.״   הארגון סובלני לטעויות? כארגון שמקדם חדשנות, עולה השאלה כמה התרבות בשב״כ סבילה לטעויות. בסופו של דבר, חלק גדול מחברות ההזנק לא מצליח להעמיד מוצר עובד או למכור אחד כזה. עידו מסביר שיש בתהליך הלווי נוהג שנקרא ״ערב טעויות״, אותו מוביל היזם דוב מורן.  ״הכשלון הוא מדרגה. גם בחלק המבצעי של הארגון יש כשלונות, בדיוק כמו חברת הזנק. רק שבגאראז׳, אין אבדן חיי אדם. באופן אישי, כבוגר פעילות מבצעית רבת שנים, גם אני מספר על פאדיחות שלי בפורומים מתאימים. בושה היא לא אופציה. כל כשלון מקדם אותך.  ״יש בשב״כ קשיים להריץ חדשנות, לא ניתמם. עם זאת, התחילה להיווצר רוח חדשה בשירות. אתה יכול להציע למנהל שלך פתרונות בפינת קפה, אבל אם הכאב לא מוגדר נכון - הפסדת. זה לא יצא לפועל. בהכשרה שלנו אנחנו מלמדים להגדיר את הרעיון טוב יותר. ב2021 מספר מייזמי חדשנות פנימיים נכנסו לתכניות העבודה של השירות. זו הצלחה גדולה להכנס לתעדוף הטכנולוגי של שב״כ. אלו הצעות שהגיעו מעובדים.״  הגאראז׳ מתנגש עם עבודה מול תעשיות ביטחונית?  עידו מסביר שמדובר על שני מסלולים מקבילים. ״חברת הזנק לא תוכל להעמיד לך רכב שמשנה צבעים או פיצ׳ר שאתה צריך בלווין. זה לא שם״, מסביר עידו. ״עם זאת, עבודה מול תעשייה ביטחונית לוקחת הרבה זמן והרבה תקציב. אני מעריך שגם בעתיד, לפחות חצי מהפיתוח הטכנולוגי בשירות יתבסס על תעשיות ביטחוניות. החצי השני על פיתוח פנימי ושיתופי פעולה עם אקו-סיסטם אזרחי. ככל שיעברו השנים, נראה את ׳ראשית הצירים׳ הטכנולוגי מתבססת יותר על חדשנות בתחום האזרחי, שתמוסד בשב״כ בהתאמות נדרשות.  ״אנחנו מתכננים גם שיתופי פעולה עם שירותי ביון עמיתים בעולם. חלקם היו חלוצים בתפיסת השת״פ עם האקו-סיסטם האזרחי וכיום מנהלים כספים להשקעה בחדשנות. אנחנו רוצים לחשוף אותם לתפיסת החדשנות בשב״כ - החיבור לשטח. לפרקטיקה. לא כל מי שמשקיע בחדשנות, פועל כמו שאנחנו עושים בגאראז׳.   ״לאחרונה נוצר גם קשר עם חברת רפאל בנושא חדשנות. נראה איך אנחנו יכולים להפרות אחד את השני. אנחנו עושים גם שיתופי פעולה עם קרן ההשקעות של המוסד - ליברטאד. אפילו יש לנו השקעה משותפת בחברת הזנק.  ״את הקשר מול התעשיות הביטחוניות מנהלים אגפי הטכנולוגיה של שב״כ. בגאראז׳ עובדים רק עם חברות הזנק ו-SOSA. אנחנו כן יודעים להביא לאגפים הצעות טכנולוגיות מבושלות יותר, כך שיהיה להם יותר קל לעכל. לרוב, רוצים שנביא הוכחה שהטכנולוגיה עובדת (POC). רק אז יבחנו אם בכלל להשקיע משאבים. אנחנו לא לוקחים להם משאבים, אלא חושפים אותם לטכנולוגיות.  ״יתרון נוסף בגאראז׳ טמון ביכולת שלנו לקצר טווחי פיתוח בפרויקטים שמוביל אגף טכנולוגי. בדומה לחברה עסקית שרוצה לקצר הליכי מו״פ או להגיע לשוק מהר יותר, באמצעות רכש חברת הזנק. גם אצלנו, לכל פרויקט ארוך טווח יש אבני דרך וליבנות פיתוח. אם אני מצליח למצוא חברה אזרחית שיש לה מוצר או שירות שקולע בול לליבנת פיתוח, במחיר כדאי, חסכתי לאגף הטכנולוגי כסף וזמן. בסוף זה גם חסכון של כספי מיסים. ויש פרויקטי פיתוח אצלנו בשב״כ שאורכים שנים.״  אתה יודע לשחרר לחברות הזנק את הצרכים של שב״כ? עידו מגלה כי בתחילת מרץ הקרוב, שב״כ מתכנן להעלות אתר ייעודי לגאראז׳ ובו יפורטו הצרכים הטכנולוגים של הארגון בצורה שאינה מסווגת. האתר יהיה פתוח לכלל העולם. זו מדיניות שאושרה על ידי ההנהלה הבכירה של הארגון. ״אנחנו חושפים את הצרכים הבלתי מסווגים שלנו לכלל העולם. כמובן, שעבודה עם חברות הזנק זרות יותר מכבידה עלינו, אבל עושים זאת״, אומר עידו.  ״יש מדינות שלא נעבוד איתן בכלל מטבע הדברים. מלבדן, אנחנו פתוחים. פגשנו כבר קנדים ואירופאים. יש אפילו טכנולוגיה קנדית שאנחנו חושבים לאמץ. צריך לזכור שבשלב ראשון, אנחנו נפגשים עם החברה ובוחנים את המוצר או השירות באופן כללי. כל עוד החברה לא יודעת מה אנחנו עושים עם הטכנולוגיה שלה - זה לא מפריע. מרימים סביבת ניסוי ובוחנים. אם וכאשר מתקדמים למתאר מבצעי, רוכשים רישיון שימוש ומגדרים את ההטמעה סביב החומות שלנו.״ אתם לא חושבים לעשות כסף מחדשנות?   [עידו צוחק]. ״נגעת בנקודה רגישה״, הוא אומר. ״אני בדיוק פסע בפני הצגת מחקר בנושא להנהלת הארגון. כן, אנחנו רוצים לעשות כסף מחדשנות. באמצעות אזרוח טכנולוגיות או הנבטת טכנולוגיה בתוך הארגון כאשר ה-IP יהיה שלנו. זה תהליך בירוקרטי שצריך לעבור מול משרד האוצר מחד, וגם הליך פנימי שהארגון צריך לעבור. ניסינו לאזרח פעם אחת טכנולוגיה ונכשלנו. בעיקר בגלל בעיות IP. השנה אנחנו מנסים פעם נוספת ממקום יותר בוגר. אם נצליח להניב כסף מחדשנות בשוק האזרחי - נקח פחות כסף מהאוצר לפעילות הארגון.״ יש חששות שהארגון יהיה מוטה כסף ולא מבצעי?  ״יש הרבה חששות. את האיזון בין מבצעי לעסקי בתוך הארגון אפשר לפתור בדרך ניהולית. אנחנו רוצים לשמר עובדים ולתת להם אפשרות של פיתוח אישי בשב״כ. אפשר למשל להקצות חלק מהזמן של העובד לפרויקט אישי. אפשר גם לתת לעובד ׳שנת פיתוח׳ במשכורת מלאה בין קדנציות. תחשוב שקדנציה בשב״כ אורכת 4-5 שנים, בין לבין תפקידים, תוכל לקחת שנה בשכר מלא, לפתח את חברת ההזנק שלך - בתוך שב״כ. ה-IP יהיה שלנו, אבל אתה תוכל לנהל חברת הזנק ׳שב״כית׳ בתצורה זהה כמעט לעולם האזרחי.״ יש דוגמאות להפתעות שמצאתם בגאראז׳?  עידו מספק מספר דוגמאות לטכנולוגיות שנבחנו בגאראז׳. ״אחד האתגרים צפו מכוח אדם. רצינו לראות איך מייעלים את הליך הסינון הראשוני של מועמדים לשירות באמצעות אלגוריתם ניבוי.״, מסביר עידו.  ״במקרה אחר, הגיעה אלינו חברה שפיתחה יכולת לסנכרן תנועות שפתיים בוידאו שעבר דיבוב. כך שהשפתיים ינועו לפי שפת הדיבוב. זה עניין אותנו בהיבט התמודדות עם Deep Fake. הצלבנו את הפתרון שלהם עם פתרון אחר. זה יצר ערך מבצעי. אלו תובנות שהגאראז׳ יודע לספק לארגון.  ״בעוד מקרה, הפעם בסיוע SOSA, חיפשנו טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי על פי תנועת הגפיים. גילינו שיש חברה בחו״ל שיודעת לעשות זאת עם 94 אחוזי הצלחה לזהות אדם בצורה חד ערכית. הבנו שבשילוב עם צורות אחרות של זיהוי ביומטרי, אפשר להגיע קרוב ל100 אחוזים.״  תכניות לעתיד?  לצד התכנית בתל אביב, יש לשב״כ תכנית ׳אחות׳ באשקלון בהובלת SOSA, במימון משרד המודיעין, בשיתוף פעולה עם אלתא וחממה Inno-Negev. במחזור הראשון של אשקלון התקבלו חמש חברות. יש תכנית בשב״כ להקים מרכז חדשנות שלישי בצפון.  ״שב״כ עובד לפי מרחבים. אנחנו ממוקמים היום במרכז הארץ. עם זאת, צריך מרכזים במרחב דרום וצפון. הבעיות של גבול עזה או ערביי ישראל בצפון, שונות מאלו של תל אביב״, מסביר עידו.  ״תכנית העל שלנו היא ליישם הליך סדור, תלת שלבי, הכולל שלושה מרכזי חדשנות - מרכז (סיד), דרום וצפון (A, B ,C). בצורה כזו, חברת הזנק שהתחילה איתנו במרכז, עוברת לדרום להוכיח יכולת בשלה יותר. אחרי המסננת של הדרום, עולים לצפון לכסף הגדול. שם כבר יהיה מערך ניסוי שב״כי מלא לפני הכנסה של הטכנולוגיה לארגון לשימוש מבצעי.  ״לתהליך הזה תוסיף את אגפי הטכנולוגיה בשירות, שיתופי פעולה עם ארגוני ביון עמיתים, ישראלים וזרים ואת שיתוף הפעולה השוטף עם SOSA סביב חברות בוגרות מחו״ל. וקיבלת ׳מפעל׳ חדשנות שלם בשב״כ שידחוף את הארגון קדימה וישאיר אותו תמיד בחוד הטכנולוגיה בעולם.״ 

לפי דיווח של האקונומיק טיימס, הרוסים טענו שיש להם מידע מודיעיני כי אוקראינה רוצה לבנות פצצות גרעין By Cls14 at English Wikipedia, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=60780972 מדוע הזדרזו הכוחות הרוסיים להשתלט במהירות על אתר הכור הגרעיני צ'רנוביל באוקראינה, שם אירע אסון הפיצוץ בשנת 1986?  בימים האחרונים פורסמו ידיעות לפיהן לרוסים היה מידע לפיו אוקראינה, בסיוע מדיניות זרות, יוזמת ייצור של  שמונה עד עשר פצצות אטום בתהליך מבוסס פלוטוניום-239 שנמצא באתר צ'רנוביל. הרוסים מיהרו להשתלט על המקום כדי למנוע תכנית זו, כך לפי דיווח של האקונומיק טיימס. בפרסום מסבירים כי פלוטוניום-239 הוא איזוטופ של החומר פלוטוניום והוא חומר בקיע שבו משתמשים לייצור מטען גרעיני. רוסיה ראתה בתכנית זו קרוב לגבולה איום, ולכן אחד היעדים הראשונים בפלישה לאוקראינה היה אתר הכור בצ'רנוביל. משרד החוץ האוקראיני התייחס לכך כאשר צייץ בטוויטר שההשתלטות על אתר הכור בצ'רנוביל "עלולה להידרדר לעוד אסון אקולוגי, ואם רוסיה תמשיך במלחמה, צ'רנוביל עלולה לקרות שוב ב-2022".   

ביום הרביעי למלחמה מתנהלת באוקראינה מלחמה כפולה – מלחמת נשק חם ונשק כלכלי. פליטים אוקראינים ממשיכים לזרום למדינות אירופה שכנות  https://twitter.com/oleksiireznikov/status/1497803817877913601?s=20&t=PE... ביום הרביעי למלחמה מתנהלת באוקראינה מלחמה כפולה – מלחמת נשק חם ונשק כלכלי. המערב ניתק חלק מהבנקים הרוסיים ממערכת הסליקה הבינלאומית, ואילו כוחות צבא אוקראיניים מצליחים, נכון לבוקר יום ראשון, למנוע כניסת צבא רוסי לקייב הבירה. בשבת מנע המערב מהבנקים הרוסיים כניסה למערכת הסליקה SWIFT והודיע על משלוחים גדולים של נשק ותחמושת לצבא אוקראינה. יותר מ-150 אלף איש נמלטו בסוף השבוע לפולין, למולדבה ולארצות שכנות נוספות. האו"ם מעריך שמספר פליטי החרב עלול להגיע לארבעה מיליון. פוטין השמיע אמש איום שהתפרש במערב כרמז לאיום שימוש בנשק גרעיניי: בנאום אמר שבידי רוסיה מצוי הנשק המתאים להפעלה אם מישהו יעז להפעיל צבא כדי למנוע מרוסיה להשתלט על אוקראינה. כוחות רוסיים תקפו אתמול והלילה באש ארטילריה וטילי שיוט כמה מערי אוקראינה, אך נכון לאתמול אחה"צ קייב הבירה עדיין היתה בידי ממשלת זלנסקי, הנשיא המסתובב ברחובות וקורא לאזרחים להחזיק ברובים ולהילחם בפולש הרוסי. מאות אלפי אזרחים נמלטים מערבה, בעוד קצינים רוסיים בכירים וראש הממשלה לשעבר מדביידב מזהירים שהמבצע הרוסי יימשך ללא רתיעה "עד להשגת היעדים". מדביידב לעג לסנקציות ואמר שהן סימן לחלושה אמריקנית, כשהוא רומז לאפשרות של ניתוק קשרים דיפלומטיים, ואומר "ננקה את השגרירויות".  כתב רויטרס דיווח בשבת כי לא ניכרה בהלה ברחובות קייב, ואילו ראש העיריה דמטרי קליצ'נקו אמר שאין נוכחות צבאית רוסית גדולה בבירה, אך פועלות קבוצות של חבלנים-חתרנים. מנהרות הרכבת התחתית משמשות מחסה לאזרחים ובעיר הוכרז עוצר מאחר הצהרים עד הבוקר. סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה מפי משרד הבריאות האוקראיני כי מנין נפגעי המלחמה  עד כה היה 198 אזרחים הרוגים ו-1,115 פצועים. האוקראינים טוענים שנהרגו אלף חיילים רוסיים אך רוסיה לא פרסמה מספרי נפגעים.  לדעת המודיעין הבריטי חלק הארי של הכוח הצבאי הרוסי נמצא אתמול אחה"צ במרחק של 30 ק"מ ממרכז קייב, אל עד הבוקר צמצמו הכוחות הרוסיים את הטווח לבירה.  שרותי הביון במערב טענו שהרוסים נתקלו בהתנגדות חזקה משציפו מצד צבא אוקראינה. משרד ההגנה דיווח שנכבשה העיר מליטופול בדרום מזרח המדינה, בה 150 אלף תושבים.  בקייב ובמוסקווה היו דיבורים על אפשרויות של מו"מ בין הצדדים, אך עד אתמול הדברים לא הגיעו לכל מעשים. כמאה וחמישים אלף אוקראינים חצו את הגבול לפולין, עשרת אלפים רק אתמול, ופליטים עברו גם להונגריה, לרומניה ולסלובניה. מדינות המערב הודיעו בסוף השבוע על סנקציות חדשות ומחמירות על רוסיה, כולל  בנקים וחברות ליצוא טכנולוגיות.  ראש הממשלה לשעבר מדביידב אמר בהקשר זה כי בתגובה תחרים רוסיה נכסים וכספים של זרים במוסדות רוסיים. ארה"ב הטילה סנקציות על פוטין, על שר החוץ לברוב, על שר ההגנה שויגו ועל הרמטכ"ל גרסימוב. האיחוד האירופי הקפיא נכסים של פוטין ושל לברוב. בתגובה על ביטול טיסות הודיעה רוסיה על מאיסור טיסות בשטחה לחברות התעופה בריטיש איירוויז וחברות תעופה של פולין, בולגריה וצ'כיה.  נמשכת מלחמת סייבר: בשבת שותק אתר האינטרנט של הקרמלין והותקפו אתרים של משרדי ממשלה רוסיים. בפעם הראשונה הופעל כוח התגובה של נאט"ו כ"אמצעי הגנתי". מפקד הכוח הגנרל האמריקני טוד וולטרס הפעיל כוחות יבשה, ים ואוויר כך שניתן יהיה לפרוס אותם במהירות רבה ביעדים שייקבעו.  רשת CNN מציינת כי אין פירוש הדבר שכוחות צבא אמריקניים או של נאט"ו ייכנסו למלחמה נגד הרוסים.  במערב אירופה פרסו בסוף השבוע כוחות צבא בריטיים, כולל יחידות חי"ר, מטוסים וכלי שיט. טנקים ונגמ"שים הגיעו לאסטוניה, ולמערב הים התיכון הגיעו ספינות של הצי המלכותי נושאות מסוקי מרלין. 

מחלקת המדינה בארה"ב הביעה תקווה שראש המשלחת האיראנית, שיצא להתייעצויות בטהרן, ישוב במהרה לווינה "בדעת חיובית" State Department photo by Ron Przysucha/ Public Domain בשיחות וינה על הסכם הגרעין היתה בשבוע שעבר התקדמות משמעותית אך על הפרק עדיין נותרו נושאים "רציניים מאוד" שלא נפתרו, אמר בסוף השבוע בכיר במחלקת המדינה בוושינגטון. פקידים רשמיים בטהרן אמרו לסוכנות רויטרס שאיראן תמשיך להעשיר אורניום עד לדרגת 20 אחוזים גם אחרי שייחתם הסכם בווינה ואחרי שהסנקציות נגדה יוסרו. ראש משלחת איראן לשיחות וינה אחמד אסלמי אמר שהשיעור המרבי של העשרה הוא 60, אולם טהרן תעשיר עד 20 אחוזים. מחלקת המדינה בארה"ב הביעה תקווה שראש המשלחת האיראנית, שיצא להתייעצויות בטהרן, ישוב במהרה לווינה "בדעת חיובית". לדברי מקור בכיר במחלקת המדינה ההסכם החדש, אם ייחתם, יכלול סעיפים דומים לאלו של ההסכם הקודם מ-2015 בשאלות העשרת אורניום ומספר הסרקזות המותרות להפעלה. המקור במחלקת המדינה סירב לומר מה מידת ההתקדמות בשאלות פיתוח טילים בליסטיים ותמיכת איראן בשלוחיה במזה"ת.  לפני שראש המשלחת האיראנית יצא לשיחות בארצו קראה איראן למעצמות "להיות מציאותיות" בקשר להסכם הגרעין, והביעה דעה שפריצת דרך עדיין לא קרובה. שר החוץ האיראני אמר שהשיחות הגיעו למצב "חשוב  ורגיש", ואם השיחות בווינה יכשלו, תהיה זו אשמתה של ארה"ב ו"וושינגטון תהיה אחראית לכישלון ולהשלכותיו".   

״יפן צריכה לדון בשיתוף אפשרי של נשק גרעיני בדומה לזה של חברות נאט"ו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה״, אמר ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה בראיון טלוויזיוני. אבה הוביל השקעה גדולה בבניין הכוח הצבאי היפני  By Ajswab - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=28819420 יפן, שנמצאת בסכסוך עם רוסיה סביב האיים הקוּריליים ובמתח אסטרטגי עם קוריאה הצפונית וסין, רואה מה פוטין עושה באוקראינה, ורוצה גרעין אמריקאי בשטחה.  ״יפן צריכה לדון בשיתוף אפשרי של נשק גרעיני בדומה לזה של חברות נאט"ו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה״, אמר ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, לפי פרסום של bloomberg.  הסדרי השיתוף הגרעיני של נאט"ו מאפשרים לארה"ב לשמור את הנשק הגרעיני שלה באירופה תחת החזקתה. ״אנשים רבים ביפן כנראה לא מכירים את ההסדר הזה״, אמר אבה ביום ראשון האחרון בתוכנית טלוויזיה של פוג'י. "אסור ליפן להתייחס לדיונים (סביב הגרעין) כטאבו על המציאות, כיצד העולם נשמר." אבה פיקח על עלייה מתמדת בהוצאות הביטחון בתקופתו כראש הממשלה שהסתיימה ב-2020. אבה אמר גם כי יפן, שנחרבה מפצצות אטום בהירושימה ובנגסאקי בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, תצטרך לשמור על מטרתה לבטל את הנשק הגרעיני בעולם.  ביפן יש חוקה פציפיסטית שאומצה לאחר מלחמת העולם השניה והיא מסתמכת במידה רבה על "המטריה הגרעינית" של ארה"ב כדי להרתיע איומים אזוריים הולכים וגדלים. "חשוב להתקדם לעבר היעד הזה (ביטול גרעין), אבל כשזה מגיע לאופן ההגנה על חייהם של אזרחים יפניים והאומה היפנית, אני חושב שעלינו לנהל דיונים על ידי התחשבות מלאה באפשרויות שונות", סיכם אבה.