לדברי ההודעה המשותפת, עסקה זו צפויה לחזק את  Leonardo DRS ולהפכה למובילת שוק בתחומי מערכות חישה מתקדמות והגנת כוחות, בסגמנטים בעלי הצמיחה החזקה ביותר בשווקים הביטחוניים בארה"ב ובשאר העולם   דב סלע, מנכ"ל ראדא - יחצ ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, מפתחת ויצרנית מכ"מים טקטיים לכוח המתמרן, וחברת Leonardo DRS, ספקית טכנולוגיה צבאית (mid-tier) אמריקאית, מדווחות היום (שלישי) על חתימתן על הסכם מיזוג והפיכה לחברה ציבורית אחת. בהתאם לעסקת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של ראדא ב- 19.5% ממניות החברה המאוחדת, וחברת לאונרדו האיטלקית תחזיק ב- 80.5% ממניותיה. העסקה משקפת פרמיה של כ- 34% במחיר המניה למחזיקי המניות של ראדא, בהשוואה למחיר המניה ביום המסחר האחרון. יצוין כי שוויה בעת המכירה של ראדא בבורסת נאסד"ק נאמד בכ-580 מיליון דולרים. בהתאם לתנאי המיזוג, הצפוי להיסגר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2022, ראדא תהפוך לחברת-בת בבעלות מלאה של Leonardo DRS. חברת Leonardo DRS צפויה להירשם למסחר בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב תחת הסימבול "DRS". מיזוג החברות אינו צפוי לכלול חבות מס מבחינת בעלי המניות של ראדא ו-Leonardo DRS. לחברה הממוזגת הכנסות של כ-2.7 מיליארד דולר ורווח EBITDA מתואם של 305 מיליון דולר בשנת 2021 (פרופורמה). נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022, לחברה הממוזגת חוב פרופורמה נטו בגובה של כ-197 מיליון דולר ויחס חוב פיננסי ל- EBITDA מתואם ב-12 החודשים האחרונים של x0.6. לדברי ההודעה המשותפת, עסקה זו צפויה לחזק את  Leonardo DRS ולהפכה למובילת שוק בתחומי מערכות חישה מתקדמות והגנת כוחות, בסגמנטים בעלי הצמיחה החזקה ביותר בשווקים הביטחוניים בארה"ב ובשאר העולם. הטכנולוגיה המיוחדת של ראדא בתחום המכ"מים הטקטיים, משלימה את יכולותיה של Leonardo DRS ותשפר את מיצובה כספק פתרונות אינטגרטיביים בנושאי הגנה אווירית, הגנה מפני מל"טים והגנת רכבים קרביים בפלח השוק של הגנת כוחות. החברה המאוחדת תהיה ממוצבת בלב תוכניות קריטיות להגנת כוחות, כולל העבודה המשותפת בתוכניתה – M-SHORAD של צבא ארה"ב, והמעורבות של ראדא בתוכנית SOCOM SIP של אנדוריל עבור הכוחות המיוחדים האמריקאים ובתוכניות USMC GBAD ו - USAF ABAD.  דב סלע, מנכ"ל ראדא מסר: "אני מביט בסיפוק רב בפלטפורמה שבנינו לאורך כ-20 השנים בהן אני בראדא, שמגיעה לשיאה בעסקת המיזוג האסטרטגית הרבה הזו עם חברת Leonardo DRS. השילוב בין שתי חברות טכנולוגיה צבאית מובילות, להן ממשקי עבודה מגוונים עם משרד ההגנה האמריקאי ונוכחות בינלאומית, מייצר מצב של Win-Win עבור בעלי המניות של ראדא ושל Leonardo DRS.״

בתחילת השבוע החליטה ועדת ההקצבות של בית הנבחרים האמריקני לרכוש רק 18 במקום 24 מטוסי F-15X. הוועדה גם החליטה להקציב 2.2 מיליארד דולר להמשך פיתוח ושדרוג מטוסי החמקן F-35 תמונה: לוקהיד מרטין ארה"ב תרכוש יותר מטוסי קרב F-35 ופחות F-15X. ועדת ההקצבות של בית הנבחרים האמריקני הורתה על היפוך מדיניות רכש מטוסי קרב לחיל האוויר. בעוד החיל תכנן לרכוש מספר רב של מטוסי קרב חמקניים F-15X (בואינג) במקום דגמים ישנים יותר של מטוס זה, בתחילת השבוע החליטה הוועדה לרכוש רק 18 במקום 24 מטוסי F-15X, ובמקומם להגדיל בשבעה את מספר מטוסי F-35 שיירכשו בשנת הכספים 2023. הוועדה גם החליטה להקציב 2.2 מיליארד דולר להמשך פיתוח ושדרוג מטוסי החמקן F-35. עם התוספת לשנה הבאה יגיע ל-40 מספר מטוסי F-35 שירכוש חיל האוויר. ולא רק חיל האוויר – על פי חוק אישור הביטחון הלאומי יתוקצב גם רכש 15 מטוסי F-35B לצי האמריקני ו-13 מטוסי F-35C  למרינס. חברת לוקהיד מרטין מוסרת ש-F-35 הוא עתה מטוס השדרה של חילות אוויר רבים, כמו ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, יפן, ישראל, הולנד , נורווגיה וקוריאה הדרומית. בין הממתינות למטוסים אלו: בלגיה, דנמרק, הולנד, גרמניה, פולין, שווייץ ותאילנד, שחלקן הזמינו וחלקן הודיעו על כוונות. הערה: חיל האוויר הישראלי מפעיל שלוש טייסות מטוסי חמקן F-35 ועושה מאמצים גדולים לרכוש מטוסי קרב מתקדמים F-15 IA  הדומים ל-F-15X.

שני אמריקאים החברים בתנועת ה-Bogaloo Bois, תנועה אנטי ממשלתית בארה״ב, התכוונו לספק לחמאס נשקים מתוך מטרה לפגוע בחיילים ישראלים ואמריקאים https://t.me/qassambrigades/24751 בנג'מין ריאן טיטר, בן 24 מהמפסטד, צפון קרוליינה, נידון ל-48 חודשי מאסר ולאחר מכן חמש שנות שחרור בפיקוח בגין קשירת קשר לספק תמיכה חומרית בארגון חמאס. על פי מסמכי בית המשפט, בסוף מאי 2020, ה-FBI יזם חקירה של טיטר והנאשם השותף מייקל רוברט סולומון, בן 32, שני חברים ב"בוגלו בוי" ותת-קבוצה בשם "בוג'הידין". ה-Bogaloo Bois הם קבוצה של אנשים שדוגלים ברגשות אלימים נגד הממשלה.  תנועת Bogaloo Bois היא רשת אידיאולוגית מבוזרת המאמינה במלחמת אזרחים שנייה בארה"ב - המכונה "בוגלו" - ודוגלת ברטוריקה אנטי-ממשלתית ואנטי אכיפת חוק. במהלך 2020, חסידי בוגלו השתתפו יותר ויותר בהפגנות ומהומות ולעתים קרובות ביקשו לנצל את המתיחות הגבוהה כדי להסית לאלימות וכאוס.  על פי מסמכי בית המשפט, ב-10 ביוני 2020, טיטר וסולומון נפגשו עם מקור אנושי חסוי, שלדעת הנאשמים חבר בחמאס. במהלך פגישה זו הציעו טיטר וסולומון לסייע לחמאס כאמצעי לקידום המטרות של הבוגלו. במהלך הקונספירציה, טיטר השתמש ביישומי הודעות מוצפנות כדי לתקשר עם סולומון והמקור החסוי על היבטים שונים של הקונספירציה. ב-18 ביוני 2020, הנאשם נפגש עם המקור החסוי כדי לדון במטרות של ה-Bogaloo Bois וזיהה בית משפט בצפון מינסוטה שהוא וסולומון האמינו שהוא יעד מתאים לחבלה.  ב-28 ביוני 2020, טיטר, סולומון פגשו עובד סמוי של ה-FBI שלדעת טיטר היה חבר בחמאס. במהלך פגישה זו הציעו טיטר וסולומון לייצר עבור חמאס משתיקי קול, כלי נשק בלתי ניתנים לאיתור וכלי נשק אוטומטיים מלאים. ב-6 ביולי 2020, טיטר וסולומון רכשו מקדחה לצורך ייצור משתיקי קול עבור חמאס. טיטר מודה שהוא וסולומון תכננו להשתמש במקדחה כדי לייצר גם משתיקי קול עבור חברי ה-Boogaloo Bois. סולומון וטיטר הביאו את המקדחה לביתו של סולומון ומאוחר יותר השתמשו במקדחה לייצור חמישה משתיקי קול. ב-30 ביולי 2020, טיטר וסולומון מסרו את חמשת משתיקי הקול לסוכן הסמוי, מתוך אמונה שהמכשירים הללו ישמשו את הזרוע הצבאית של חמאס. במהלך אותה פגישה, טיטר וסולומון הסכימו לייצר משתיקי קול נוספים עבור חמאס מתוך אמונה שהם ישמשו נגד אנשי צבא ישראלים ואמריקאים מעבר לים. טיטר הודה שהוא וסולומון פגשו שוב את הסוכן הסמוי ב-29 באוגוסט 2020. במהלך פגישה זו, נתנו לו הנאשמים מכלולים בהדפסה תלת מימדית מתוך אמונה שאלו ישמשו את חמאס להמרת רובים חצי אוטומטיים לרובים אוטומטיים.  כאמור, טיטר נידון ל-48 חודשי מאסר. 

בייג'ין ניסתה מיירטי טילים בעבר. ההודעה הפומבית הקודמת האחרונה על ניסוי הייתה בפברואר 2021, ולפני כן ב-2018 By Jian Kang - 2009.beijing. troops parade, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=14463523 סין ביצעה ניסוי יירוט טילים יבשתי ש"השיג את מטרתו הצפויה", אמר משרד ההגנה, שתיאר אותו כהגנתי ולא מכוון לאף מדינה. סין משקיעה שנים בתחום הטילאות - מכאלו שיכולים להשמיד לוויינים בחלל ועד טילים בליסטיים לנשיאת רש״ק גרעיני. זאת, כחלק מתוכנית מודרניזציה שאפתנית בפיקוח הנשיא שי ג'ינפינג. בייג'ין ניסתה מיירטי טילים בעבר. ההודעה הפומבית הקודמת האחרונה על ניסוי הייתה בפברואר 2021, ולפני כן ב-2018. כלי תקשורת במדינה אמרו שסין ערכה ניסויים במערכת נגד טילים לפחות מאז 2010. המשרד אמר בהצהרה קצרה בסוף יום ראשון כי ניסוי "טכנולוגיית יירוט נגד טילים" בוצע באותו הלילה. "הבדיקה הגיעה ליעדיה הצפויים", אמרו במשרד. "המבחן הזה היה הגנתי ולא מכוון לאף מדינה". סין, יחד עם בעלת בריתה רוסיה, הביעו שוב ושוב התנגדות לפריסת מערכת ההגנה נגד טילים של ארה״ב מסוג THAAD בדרום קוריאה. סין טענה שהרדאר החזק של המערכת יכול לחדור לשטחה.   

נציגת רשות התחרות, ד"ר ענת אלכסדנדרון, בועדת הכלכלה של הכנסת: "מצאנו שיש התפתחות מהירה בשוק, כשב-2020 הגענו לנפח העברות של 12 מיליארד שקלים. רואים שהרוב מתנקזים לביט״ קרדיט סטילס: נועם מושקוביץ ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה בתחרות בשוק האפליקציות לתשלום דיגיטלי, והעמלות שנגבות בגין השירות. היו"ר ביטון, שיזם את הדיון, קרא לפעול להגברת התחרות בשוק אפליקציית התשלום, כשהרגולטורים צריכים להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהן. נציגת רשות התחברות הוסיפה שדרך המלך היא לקדם חובת קישוריות בין האפליקציות בשיתוף פעולה ממשלתי בחקיקה, אך כל הסמכויות על השולחן וייתכן בהמשך ייעשה בהם שימוש. היו"ר ביטון פתח את הדיון ואמר: "ביט ופייבוקס שולטות ב-70% מהשוק, וזה נע בין מונופול לדואופול. כמעט כלם משתמשים בביט, וזה סימן שמישהו יצר שירות אפקטיבי ויעיל. אבל, רואים הגבלה של 50 אלף שקל להעברה בביט, ואם האפליקציה לא גובה עמלה – מה עלות הסליקה למי שאליו מועברים הכספים? האם יש כפל עמלות? ״אנחנו רוצים להבין מרשות התחרות אם אחת ההמלצות הייתה ליצור קישוריות. השוק הזה הוא העתיד, לכן כדיון צופה פני עתיד אני רוצה לדעת מה עמדת בנק ישראל, מה מדיניות העמלות והסליקה והעלויות לאדם פרטי ועסק, למה יש מגבלות תשלום ובמי זה פוגע". נציגת בנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה שמגבלת הסכומים נקבעה כסוג של בלמים ואיזונים, והוסיפה: "אנחנו רואים באפליקציות אמצעי חשוב בשוק התשלומים. אם הציבור רוצה להוריד אפליקציית תשלום כזו הוא לא יכול לעבור תהליך זיהוי כמו בפתיחת חשבון בנק ואף אחד לא יודע מי המשלם, אז האיזון הוא הגבלה של הסכום. ״ככל שרוצים סכומים יותר גדולים צריך שירותים מתוחכמים". עוד הוסיפה שהעמלות נקבעות על ידי המתווכים ומי שנותנים שירות לעסקים, ככשירותי הסליקה והתשלומים אלו שירותים עולים כסף. נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר שהכוונה הייתה להכניס את חובת הקישוריות באפליקציות לחוק ההסדרים הקרוב מכיוון שבשביל קישוריות צריך חקיקה, והוסיף: "המטרה הייתה שהלקוח לא יהיה לכוד באפליקציה אחת. כרגע זה הפתרון הנכון ללכת אליו, יכול להיות שבהמשך נחשוב על עוד דברים, אבל בשביל ללכת על קישוריות צריך חקיקה. ״אם היא תרד מהשולחן צריך לבחון כלים אחרים. אפל וגוגל מספקים שירת טכנולוגי שמתווך בין הסולק ללקוח אבל בעולם טרם נקטו בצעדים". לדבריו, בשוק הישראלי יש כרגע דברים יותר בוערים לטפל בהם. נציגת רשות התחרות, ד"ר ענת אלכסדנדרון, אמרה: "מצאנו שיש התפתחות מהירה בשוק, כשב-2020 הגענו לנפח העברות של 12 מיליארד שקלים, ועדיין יש פוטנציאל גדול במשתמשים ושימוש. מרגע שאחד מספקי השירותים נעשה הכי גדול כל המשתמשים מתנקזים אליו ורואים שהרוב מתנקזים לביט. ״הדבר הזה משליך על חסמי כניסה מאוד גבוהים לשוק, ובגלל אפקט הרשת מאוד קשה להיכנס לשוק, כי המשתמשים נמצאים במקום אחר. ההמלצה המרכזית שלנו היא יצירת קישוריות בין האפליקציות ולא למנוע מהמפעילים לאסוף מידע על המשתמשים ולהציע להם שירותים נוספים". נציג נוסף של הרשות, עו"ד אלעד מקדסי הוסיף: "אנחנו יושבים עם בנק ישראל, האוצר וגורמים נוספים כדי להתכנס להמלצות משותפות שיתורגמו לחקיקה". בתגובה לך שאל היו"ר ביטון: "אם יש לכם יכולת לפעול, למה אתם נתלים בחקיקה? בנק הפועלים כנראה ראו את הנולד וניצחו את השוק, אבל השאלה האם האזרח עלול להיפגע. ״תפעלו במה שסמכותכם לחייב תחרות". מקדסי השיב שהשימוש בסמכויות נמצא על השולחן ואולי יוחלט בהמשך לעשות בהם שימוש, אך הרשות חשבה שיש אפשרות לקדם את הדברים בחקיקה, כי חיוב קישוריות זאת דרך המלך להסדרה בשיתוך פעולה ממשלתי. מנהל הרגולציה בבנק הפועלים המפעילה את ביט, עירן פאר, אמר: "לפני שש שנים יצאו לדרך שלוש אפליקציות של הבנקים וביט לקחה כי היא כנראה הכי טובה. לקוח פרטי לא משלם עמלות ויכול להעביר עד 144 אלף שקל בשנה ולקבל עד 50 אלף שקל בשנה, כאשר הפרט משלם לעסק הוא לא משלם עמלה. יש עמלת סליקה, והבנק נושא בא עבור המשלם, כשלקוח שמקבל כסף ייתכן שהבנק שלו גובה ממנו עמלת שורה". היו"ר ביטון שאל האם בכוונתו של הבנק לשנות את המדיניות החינמית, ופאר ענה: "אנחנו ממשיכים לשאת בעמלת כרטיסי האשראי ומצפים שבעתיד נוכל לעבוד על בסיס חשבון הבנק. העמלות הן בתשלום לבתי עסק שעוברים את ה-50 אלף שקל מגבלה. ביט שחקן קטן בשוק התשלומים לבתי העסק, והשחקנים הגדולים הם אפל וגוגל". מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן, אמר: "בעולם אפליקציות התשלום יש שחקן אחד שמחזיק 80-90 אחוז מהשוק וכל היתר, בהם פייבוקס, משתעשעים עם מה שנותר. קשה לדבר במונחי דואופול, נתח השוק שלנו הוא פחות מ-20 אחוז. ״כתפיסת עולם, אנחנו מאמינים ששירות פיננסי שאין סיבה לגבות עליו כסף צריך להיות חינם, ולקוח פרטי לא צריך לשלם אגורה. אנחנו הפסדיים כרגע והמודל העסקי הוא לא לקחת כסף מהלקוחות הפרטיים, אלא משיתופי פעולה עם גופים אחרים". נציג שוק ההון, אלי טובול, אמר שזה נכון שהשוק נשלט בצורה מוחלטת על ידי ביט ופייסבוקס, אבל יש שחקנים חוץ בנקאיים שמתחילים להיכנס, באמצעות פלטפורמות של כרטיסי אשראי ולכן השירות מתייקר. עוד והסיף שהמאגדים שנותנים שירות לעסקים מאפשרים להם עלות זולה יותר מאשר ההתקשרות עם חברות כרטיסי האשראי. אמיר ונג, המייצג את חברת הדליקה גמא המשמשת כמאגד של עסקים, אמר כי "ביט לא מתקשרת עם בתי עסק אבל מספקת להם שירות באמצעות מאגד, שהוא כמו קבוצת רכישה שרוכשת את שירותי ביט, וגובה עמלות מהמאגד. המאגדים תורמים לכך שלא יהיה מצב שעסקים קטנים משלמים הרבה יותר מעסקים גדולים". היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי יזם אותו מתוך הבנה שהרגולטור עדיין לא הגדיר כללים ודרישות מהשוק. הוא הוסיף, כי "השוק מאוד ריכוזי ונשען על שתי חברות ישראליות וחברות בינלאומיות עוד פחות מפוקחות. הגענו למצב של ריכוזיות גבוהה, עם מוצר שלא מכביד את ידו כרגע על הלקוח הפרטי. ״אנחנו מברכים על השירות הזה, אבל יש בו לקונות, למשל אפשרות להעביר מאפליקציה לאפליקציה והחובה לעבור דרך כרטיס אשראי שמכבידה על הפשטות, שצריך לטפל בהן. לכן אני אומר לרגולטורים – מצד אחד אין טענות, כי השוק מתהווה אבל השוק צומח ויכול להתפתח למונופולים ודואופולים והעוצמה תגדל. זה מחייב אתכם להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהם".  

הנער מויישי קליינרמן  כבר 87 ימים | נצ"מ רמי ברכיהו, רב המשטרה: ״העלו תחושות קשות על ילד עם כיפה שחורה או לא. המשטרה עושה הכל כדי לחפש ולאתר בלי קשר למוצאו של הילד״ קרדיט צילום: נועם מושקוביץ ועדת ביטחון הפנים קיימה היום (שלישי) דיון בהתמודדות המשטרה עם חיפוש אחר נעדרים - דיון בעקבות היעלמותו של הנער מויישי קליינרמן  כבר 87 ימים.   יו"ר הוועדה, בן ארי, אמרה בפתח הדיון: "כשיש סוגיה חשובה ובוערת פנו אלי ונעתרתי לקיים דיון בנושא, כולל פניית יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי. למרות שהוועדה לא מטפלת בנושאים ספציפיים, אנחנו נתייחס להיעלמות של מויישי קליינרמן ובנושא הרחבת הטיפול בנעדרים ומאמצי החיפוש אחריו".   אמו של מויישי קליינרמן שנעלם מזה 87  ימים, אמרה בבכי בדיון: "אין לי חיים. איך אני יכולה לטפל בשאר הילדים בבית . אני מרגישה שאין אף אחד שמחזיק את הפרשה של מויישי. 2080 שעות אנחנו נמצאים בסיוט מתמשך. הראש שלי לא מרוכז. אני מבקשת מכל הגורמים שיש להם השפעה ומה שלא יהיה בסיפור שלו, להחזיר אותו הביתה. לפחות שיהיה קצה חוט. אין לנו מושג מה עובר הילד הזה. האם הוא חי או מת. נפל לוואדי לתהום? אין לי מילים."  חברי הכנסת טענו בפני המשטרה כי יש תחושה שאינה עושה די במקרה הזה. ח"כ מיכאל מלכיאלי:" 87 ימים ילד נעלם מהבית ובאתר של המשטרה השם שלו לא מופיע. רק אחרי התערבות הוא הועלה לאתר. הדבר הזה מצביע שיש אולי הזנחה ולא לקחו את הסיפור הזה ברצינות".  ח"כ אוריאל בוסו: "אנחנו נמצאים בדיון שלא אמור להתקיים במדינה מתוקנת. אף נציג לא דיבר עם המשפחה ומשהו לקוי בתפישה. אנחנו לא באים בטענות אנו רוצים לשמוע תשובות".  ח"כ אורי מקלב:" הציבור החרדי יתן את כל כולו למען החיפושים במתנדבים ובעזרה אך משטרת ישראל חייבת לתגבר את החיפושים ולהביא את העניין המקצועי ולהדריך מה לעשות".  ח"כ יוסף טייב, טען כי: "יש תחושה קשה שהציבור החרדי הופך להיות סוג ב' . לא ייתכן שהורים יישארו 87 יום ללא מענה. לא אתן שבמדינת ישראל תהיה איפה ואיפה".  ח"כ יעקב טסלר: "התחושה שקיבלתי לא מעניין אף אחד מה עלה בגורלו של מויישי? איך יכול להיות שההורים מתקשרים ל 100 ואף אחד לא יודע במה מדובר כאילו הלך לאיבוד חפץ. האמא אומרת שהתחושה שלה שמויישי חי".   רפ"ק אריאל גד, ראש חוליית נעדרים במשטרה, ציין בפני הוועדה את נוהל החיפוש אחר נעדרים ואמר: "המשטרה מתמודדת עם 25 אלף נעדרים בשנה. ברגע שיש דיווח אז כל התחנה מתגייסת לטפל באירוע הזה כולל חקירות , בילוש ועוד. ואם זה קשור לגזרה של תחנה אחרת אז גם היא תתגייס למאמצים.  ״המשטרה משקיעה משאבים רבים 90% מהנעדרים נמצאים תוך שעות 24 שעות . עד יומיים שלושה אנחנו מגיעים ל  95% נעדרים. יש בין 6 ל- 10 נעדרים שלא מצליחים לאתר בשנה. יש גורמים נוספים שמגייסים אותם למאמצי החיפושים כמו קב"טים ומתנדבים. יש יחידה של מתנדבים שהוקמה במחוז חוף לטיפול בנעדרים.  ״חשוב לציין שכל נושא הפרסום מצריך אישור של המשפחה יש רגישות בנושא הזה, אנחנו לא יכולים לפרסם בתקשורת רק לאחר אישורם".  נצ"מ רמי ברכיהו, רב המשטרה, התייחס לדברי חברי הכנסת ואמר: "אני אחראי על הקשר בין העולם הדתי והחרדי למשטרה. העלו תחושות קשות על ילד עם כיפה שחורה או לא. המשטרה עושה הכל כדי לחפש ולאתר בלי קשר למוצאו של הילד. אני בקשר עם המשפחה ואני מעדכן במה שאני יכול לעדכן. אין הבדל בחיפושים של המשטרה אחר ילדים מסוג זה או אחר".  תנ"צ מוריס חן, סגן מפקד מחוז ש"י במשטרה: " כל מפקד תחנה , מרחב ומחוז יודע שיש עדיפות לטפל באירועים הללו. מהרגע שקיבלנו את הדברים פעלנו עם כל מה שעמד לרשותנו באותו רגע. סדר הפעולות הוא חוצה את המדינה וחוצה ימים. יש המון כוחות מצה"ל , מתנדבים, פרשים, שוטרים לסריקות שיתקיימו מחר, כ 300 איש. וכולי תקוה שהוא יגיע מהר ובריא ושלם לביתו". 

אם הכטמ"מ יתודלק באוויר, הוא לא יצטרך לשאת נפח גדול של סוללות, ואז יוכל לשאת יותר מערכות נשק וחיישנים By U.S. Air Force photo by Christian Turner - https://www.edwards.af.mil/News/Article/1867314/kc-46-flies-past-latest-..., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=79492960 מילוי מצברים של כלי טיס בלתי מאויישים באמצעות קרן לייזר שתשוגר ממטוס תדלוק – זה הפרוייקט החדשני של DARPA, זרוע המו"פ של הפנטגון.  הארגון מפרסם קול קורא לתעשיות לקבלת מידע על ההיתכנות המבצעית של הרעיון: מטוס תדלוק אוווירי ישגר קרן, או אלומת לייזר, שתמלא את המצברים, הסוללות, של כלי טיס בלתי מאויישים חשמליים. הכוונה היא לפתח מערכת לייזר שתפעל במטוסי תדלוק KC-46 PEGASUS או KC-135. יש אפשרות שקרן הלייזר תשוגר מפוד מתחת לכנפי מטוס התדלוק, אך יש גם אפשרויות אחרות, אמרו מומחים ל-WAR ZONE. המטוס ישא פוד שבתוכו מנגנון מייצר קרן לייזר בעוצמה של לפחות 100 קילו-וואט. קרן הלייזר תעביר את אנרגיית החשמל לסוללות כלי הטיס הבלתי מאוייש. עוד לא ברור כיצד ניתן יהיה לכוון את הקרן אל הכטמ"מ וכיצד מייצרים את אנרגיית הלייזר בתוך מטוס. בפנטגון מסבירים כי בסיס הרעיון הוא הצורך להאריך את משך השהייה של כטמ"מים באוויר ולהאריך את טווח טיסתם, ולכך דרושה להם אנרגיית חשמל. אם הכטמ"מ יתודלק באוויר, הוא לא יצטרך לשאת נפח גדול של סוללות, ואז יוכל לשאת יותר מערכות נשק וחיישנים. כיום רוב הכטמ"מים החשמליים קטנים במידותיהם, אך בפנטגון מתכננים ייצור כטמ"מים חשמליים גדולים וחיל האוויר מגלה עניין בפיתוח כלים חשמליים גדולים בעלי יכולות המראה ונחיתה אנכיים (EVTOL). אלו יכללו סוללות שייטענו באמצעות קרן לייזר במטוס תדלוק.  

ועדת PEGA של האיחוד האירופאי הוקמה במרץ 2022 על מנת לאסוף מידע על תוכנת פגסוס ותוכנות באותו סגמנט. מטרת הוועדה היא לאסוף מידע באמצעות הלשנות, ראיונות וכל ערוץ מידע אפשרי אודות שימוש בתוכנות כאלו  bigstock לצורך מילוי תפקידה, ועדת PEGA מתבקשת לאסוף ולנתח מידע כדי לברר מספר תלונות סביב יישום חוקי האיחוד בכל הנוגע לשימוש בפגסוס ותוכנות מעקב מקבילות. ״במהלך 12 החודשים של מנדט הבדיקה, הוועדה שלנו תעשה שימוש בשיטות שונות לחקור את ההפרות לכאורה: היא תקיים דיונים עם מומחים, נפגעים ואנשים אחרים, תבקש מחקרים ותדרוכים ותבצע משימות איתור עובדות בעת הצורך״, נכתב בפרסום הוועדה. ״דיווח חיצוני וציבורי יכול להיות גם כלי רב עוצמה כדי לעזור לוועדה לחשוף עוולות או שיטות אנטי-דמוקרטיות בשימוש בתוכנות ריגול מעקב כגון פגסוס. בעוד שהמידע שיתקבל לא יעורר שום חקירה רשמית, הוא בכל זאת יכול לכוון, לתמוך ולתרום להצלחת עבודתנו.״ על מנת להקל על ערוצי הדיווח, ועדת PEGA הקימה ערוץ הלשנה: כתובת דואר אלקטרוני ספציפית מאפשרת כעת לכל אדם שיש לו ידע אישי לדווח בקלות על כל שימוש לרעה בפגסוס ובתוכנות ריגול נוספות. הניהול והטיפול בהתראות המתקבלות בערוץ כאמור יבטיח כי סודיות זהות המלשין וכן של כל צד שלישי. ״הגישה לתיבת הדואר של ההלשנות תהיה מוגבלת לצוות מורשה בתוך מזכירות PEGA ורק דיווח אנונימי של המידע שהתקבל יועבר לחברי הוועדה. כל מידע שנאסף על ידי מזכירות PEGA דרך תיבת הדואר של הלשנה יעובד בהתאם לתקנה 2018/1725. אמצעי זהירות יינקטו כדי להגן על אבטחת הנתונים הללו בכל פעם שהם נאספים, מועברים או נשמרים״, סיכמו בכתבה.  אם גם אתם רוצים להעביר מידע לאיחוד האירופאי. זו הכתובת PEGA-whistleblowing@europarl.europa.eu.