זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו. במלחמת יום הכיפורים הוא כשל. האם במלחמה הבאה שדות התעופה יהיו תחת איום?  דובר צה״ל: https://www.flickr.com/photos/idfonline/5222698085/in/photolist-8XvGbH מאז מלחמת לבנון השנייה ב-  2006 צה"ל וחיזבאללה השקיעו מאמץ רב בהיערכות לעימות נוסף ביניהם. למעט מספר תקריות ביניהם, בגבול לבנון, שני הצדדים נמנעו ממערכה נרחבת, עד כה. בשבועות האחרונים שוררת מתיחות מסוימת בין ישראל לחיזבאללה, לאור הויכוח בין ישראל ללבנון, הנוגע לגז טבעי המצוי בסמוך אליהן, בים התיכון. לחיזבאללה יש סיבות טובות למה להימנע ממלחמה, ובהן המצב הכלכלי החמור של לבנון. למרות זאת חיזבאללה עשוי לשקול התנגשות מוגבלת עם ישראל, עם כל הסיכון הכרוך בכך. זו עלולה להסלים, במהירות, לעימות מקיף בהרבה, בניגוד לרצון של חיזבאללה וישראל כאחד. על צה"ל אפוא להיות מוכן לעימות, כולל כזה שיהיה רחב מימדים. גל הירש הצביע לאחרונה על חשיבות האש הארטילרית, כולל הסטטיסטית, בשדה הקרב, לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה. צה"ל השקיע רבות בחיזוק עוצמת האש שלו, אבל תוך התבססות על חיל האוויר ולא על חיל התותחנים. חיל האוויר יהיה מסוגל להנחית מהלומה כבדה על חיזבאללה אבל לאחרון יש גם עוצמת אש אדירה למדי, עד כ- 150 אלף רקטות וטילים למיניהם. לחיזבאללה יש יכולת להכות בכל רחבי ישראל, אבל בעיקר בחלק הצפוני יותר שלה, על שדות התעופה שם. חיל האוויר יוכל לפעול משדות תעופה דרומיים יותר אבל זה יכביד עליו.  רק מקצת מהארסנל של חיזבאללה הוא מדויק אבל היות והמיקום של שדות התעופה הישראליים ידוע מראש ניתן להיערך מראש לשגר לעברם מאסות של רקטות וטילים. חלק מהטילים והרקטות יחמיצו את המטרה, ואחרים יופלו על ידי ההגנה האווירית אבל זה לא בהכרח ימנע פגיעה, אולי רצינית, בשדות תעופה. חיזבאללה עשוי לפגוע בכוח אדם, מטוסים ומתקנים חיוניים באותם בסיסים.  הפעם האחרונה שבסיס חיל האוויר ישראלי הותקף באופן מהותי יחסית היה במלחמת יום הכיפורים ב- 1973, ברפידים בסיני. כלומר חיל האוויר לא רגיל לספוג מהלומות ממשיות כאלו, בחמישים השנים האחרונות. אמנם יש מודעות ומוכנות לכך אבל רק במלחמה ניתן יהיה לגלות האם ועד כמה תשובש פעילות בבסיסי חיל האוויר בעקבות ירי עליו. קשה להעריך מראש מה תהיה ההשפעה, המעשית והפסיכולוגית, של ירי כזה, על תפקוד שדות התעופה. אם תהיה השפעה שלילית ניכרת על יכולתו של חיל האוויר לפעול זה יתבטא גם בהשתתפות שלו בקרב היבשה. לכך עשויות להיות משמעות דרמטיות, לאור ההישענות על חיל האוויר. בעבר, לאור החשש לצמצום יכולתו של חיל האוויר בעת מלחמה, היו קריאות לחזק את עוצמת האש הימית בכל הנוגע לירי לעבר מטרות קרקעיות, אבל יכולת זו נותרה זניחה למדי.  אפשרות נוספת היא להשקיע יותר בחיל התותחנים. בניגוד לחיל האוויר ארטילריה יבשתית אינה תלויה בשדות תעופה. החיזבאללה עשוי לנסות לירות על סוללות הארטילריה אבל בעוד המיקום של שדות תעופה הוא ידוע מראש ומספרם קטן הארטילריה יכולה להתפרס באתרים רבים ושונים. לחיזבאללה אין גם יכולת גבוהה לחשוף מיקום של ארטילריה לפי הירי שלה וגם אם יצליח לירות על סוללה היא יכולה לדלג במהירות לאתר אחר. מלבד זאת אם העימות יתחולל במזג אוויר סוער זה עשוי להשפיע על תפקוד חיל האוויר יותר מאשר על חיל התותחנים. חיל התותחנים נערך לעימות תהליך שכולל קליטת תומ"ת חדש, "רועם" בעל טווח ארוך במיוחד. גם מרכיבים אחרים שופרו, כמודיעין, כולל תוך שימוש בכטב"מים. בצה"ל חיל האוויר זה מלך שדה הקרב והארטילריה היא סוג של נסיך. לחיל האוויר חשיבות עצומה, ולא רק לגבי תקיפות מטרות יבשתיות, ולכן אין צורך במהפכה שתמליך את הארטילריה. אבל יש מקום לשקול לטפח את הארטילריה, בלי להקים חיל טילים נפרד. זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו, בעקבות ההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד": השמדת חילות אוויר של מצרים, סוריה וירדן. חיל האוויר גם תרם להבסת כוחות היבשה הערביים אבל התיאום אוויר – קרקע היה לקוי וצורם לא אחת. בעיה זו חזרה על עצמה במלחמת יום הכיפורים וגם בעימותים אחרים, אם כי בעשור האחרון חל שיפור בנידון. כמו כן בעקבות מלחמת יום הכיפורים היתה אכזבה בצה"ל מחיל האוויר, בעיקר לגבי הסיוע שלו לכוחות היבשה, מה שהוביל לחיזוק משמעותי של חיל התותחנים. בעשורים האחרונים צה"ל נשען יותר ויותר על אש, בעיקר מהאוויר, בין היתר בגלל הדיוק של המטוסים בהשוואה לארטילריה, מה שחיוני על מנת להכות במטרות גרילה וטרור, תוך גרימת נזק אגבי מינימלי. בסך הכל, מעבר לסוגיה עד כמה על צה"ל להישען על אש ולא על תמרון, הרי שלגבי גורם האש, לאור האיום על שדות התעופה מאש חיזבאללה וגם במידה ועימות יתרחש במזג אוויר סוער, על צה"ל להיזהר לא להישען יותר מדי על חיל האוויר, ולהשקיע בהתאם בחיל התותחנים.

תעשיית האוטומוטיב הופכת ליעד חם להאקרים: Upstream ניתחה מאות תקיפות, 85% מהן בוצעו לגמרי מרחוק. ואיך מנצלים השחקנים את משבר השבבים ושרשרת האספקה?  bigstock המעבר לרכב חשמלי הוא בשורה חשובה לסביבה ולאוויר שאנחנו נושמים, אבל הוא גם מציב אתגרים משמעותיים: עמדות הטעינה הופכות ליעד מועדף עבור עברייני הסייבר, וכך גם ריבוי המערכות מבוססות התוכנה ברכב.     על פי דו"ח הסייבר בתעשיית האוטומוטיב העולמית שמפרסמת Upstream, ב-2021 בוצעו יותר מ-240 תקיפות מתוחכמות בעזרת ידע וכלים מתקדמים. המחסור העולמי בשבבים והמשבר בשרשראות האספקה נזכרים בין הגורמים שתרמו להגברת התקיפות, כשהם מקלים על גורמים זדוניים בהכנסת ציוד מזויף לשוק. לצד זאת, גברו התקיפות נגד תשתיות אזרחיות מצד קבוצות האקרים הנתמכות על ידי מדינות.  נוסף על תחנות הטעינה לרכבים חשמליים, גם ציים ממשלתיים וכלים המשמשים בחקלאות היוו מוקדים לתקיפה. שיעור גבוה מכלל התקיפות ב-2021, למעלה מ-40%, כוון נגד שרתים. מאחורי 57% מהתקיפות עמדו האקרים בעלי "כובע שחור" - עברייני סייבר הפועלים למען רווח אישי. 36% מהפגיעויות הידועות (CVEs) החדשות בתעשייה מדורגות כעת "גבוה" במדד CVSS v.3.  על פי הדו"ח השנתי של Upstream, מחצית מגניבות הרכב ב-2021 מקושרות לטכנולוגיית הכניסה וההתנעה ללא מפתח. עוד עולה כי 85% מהתקיפות בוצעו לגמרי מרחוק. "ככל שכלי הרכב הופכים מחוברים יותר ומבוססי תוכנה ((software-defined vechicles, הצורך בגישה פיזית אליהם למטרת תקיפה הולך ומצטמצם", מסביר יואב לוי, מייסד ומנכ"ל Upstream . בניתוח של העשור החולף, על סמך יותר מ-900 אירועי אבטחת מידע בתעשייה: כ-40% מהמקרים נגעו לגניבת מידע או הפרת פרטיות, קרוב ל-30% כללו פריצה לרכב או גניבת רכב, כרבע - השתלטות מרחוק על מערכות ברכב, וכ-20% - שיבוש של עסקים ושירותים שונים בתעשייה. שאר המקרים היו הונאות, מניפולציה על מערכות, מעקב בלתי חוקי אחר מיקום והפרת תנאים.  מגמות עיקריות  השרתים והתשתיות של יצרניות הרכב וחלקי החילוף יהוו יעד מועדף לתקיפה, במטרה לשים יד על דאטה יקר ערך. התעשייה צפויה לראות עלייה במאמצי התקיפה של שחקני ה"כובעים השחורים", שינסו ללא לאות לשפר את יכולתם להשיג גישה למידע.       היצרניות ימשיכו להשקיע בפיתוח כלי רכב מונחי תוכנה, שרוב המערכות והפונקציות בהם מופעלות בעיקר באמצעות תוכנות. המהלך הזה יעמיק אף יותר את אתגרי אבטחת המידע ויחייב יכולות בקרה וזיהוי משופרות.  תקיפות מצד "כובעים שחורים" למטרת רווח אישי יוסיפו להאפיל על אלו של ה"כובעים הלבנים", הפועלים למטרות אתיות ולשם מחקר ובחינה של איכות ההגנה. זאת כאשר יותר מתמיד, לבעלי העניין בתעשייה יש מה להפסיד.  עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים (EV) יהפכו ל"שדה קרב סייברי", עם פוטנציאל ברור לגניבת אנרגיה ולהשגת גישה למידע פרטי באמצעות כבלי הטעינה.  דרישות הרגולציה יגדירו מחדש את הטיפול של תעשיית האוטומוטיב בדאטה. הן יחייבו את האקוסיסטם כולו לבחון את הדאטה בצורה מלאה יותר, ובכך יאפשרו ליצרניות ולספקיות Tier-1 ו-Tier-2 להבין טוב יותר את הביצועים, ההקשר ואיכות הדאטה באופן כללי.   חברת Upstream הישראלית מספקת כיום הגנה ליותר מ-10 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. הטכנולוגיות שלה משמשות יצרניות רכב, יצרניות רכיבים, וספקי שירותי תחבורה מובילים, כשהן מסייעות להם למנף את הדאטה, לעמוד ברגולציה, לשפר תהליכי ייצור ולאתר מודלים עסקיים חדשים. יואב לוי, מייסד ומנכ"ל :Upstream "החיבור ההולך ומתהדק בין העולם הפיזי למרחב הדיגיטלי הוא מכרה זהב לשחקני האיום - ראינו את זה בשירותי הבריאות, הפיננסים וכעת בתעשיית האוטומוטיב. בשנים הקרובות זה רק ילך ויתעצם, מה שיחייב את התעשייה לאמצעי זיהוי, מניעה ומיגון ייעודיים ואפקטיביים במיוחד". 

הסכמי אברהם, העברת ישראל תחת האחריות של CENTCOM ופיתוח מערך הגנ״א אזורי יכולים להרתיע את האיראנים משימוש בנשק גרעיני. אולי אף להרתיע אותם מהתקדמות בציר הגרעין הצבאי  תמונה: משרד הביטחון  התפתחות המלחמות בעולם הביאה ליצירת מונחי שפה מקצועיים כגון "מאזן אימה", "מרוץ חימוש" וכו'. מושגים כאלה נועדו בין השאר לבטא תהליכים משמעותיים ומורכבים בין המדינות. בין אם יש להן גבול משותף ובין אם לא. משחר התפתחות העימותים הצבאיים אני עדים לשתי תופעות מרכזיות. האחת - תחרות שאיננה נגמרת ביו מערכות האמל"ח השונות כך שכול פעם שצד אחד מפתח מערכת/יכולת חודרת מיגון ,הצד השני מפתח הגנה טובה יותר. תיאור זה נכון מימי הבליסטרה אל מול חומת המגן ועד טילי הנ"ט גור ג' אל מול מערכות כגון "מעיל רוח".  תופעה שנייה - לאחר סיום מאבק צבאי או מלחמה משמעותית, הצד שהפסיד משדרג משמעותית את אמל"ח שברשותו. העולם הישן שהושמד יוחלף בציוד חדיש (דוגמא לכך הן תוצאות מלחמת ששת הימים בהם הושמד רוב השריון המצרי /סורי וטנקי המערכה טי 55/54 הוחלפו בטי 62 המתקדמים יותר).  ההתמודדות עם התעצמות היריב צריכה לקבל התייחסות בטור נפרד, אולם מאמץ זה אינו מנותק מאתגרי החיכוך הצבאי בעת הזו. בתחילת שנות ה-90 הכריז נשיא ארצות הברית רייגן על פרוייקט "מלחמת הכוכבים" שהציגה טכנולוגיות חדשות המבטאות תפיסת עליונות משמעותית ,עד כדי שהיוותה את אחת הסיבות לפירוקה של ברית המועצות. הרתעה עד כדי שיתוק בכוונתי להציג מודל דומה שיאפשר בלוח זמנים קצר להציג תפיסה ויכולות המבוססים על ראייה איזורית שהמצרף שלה יכול לייצר "הרתעה עד כדי שיתוק".  הסכמי אברהם והעברת ישראל תחת האחריות של CENTCOM, הפיקוד האמריקאי הכולל את כלל מדינות המפרץ, מהווים כר מעניין ליצירת תפיסות "הגנה אזורית רב מימדית". הכוונה למערכת משולבת שתאפשר יצירת רשת כוללת של מכמי"ם שחיבורם יחד יאפשרו תמונת גילוי רחבה מאוד, לפני ותוך כדי ובחיבור נכון למערך הלוויינים אף זיהוי רכיבים נוספים שחיוניים לכלל האיומים מאיראן.  במקביל, מערך משולב של מגוון מיירטים ממספר פלטפורמות לכול שכבות היירוט כך שתיווצר הגנה התקפית רב שכבתית שתוכל להתמודד עם כול ראשי הנפץ בכול מתאר ובכול מסלול תעופה. ליירט ראש קרב מעל מרחב השיגור המערך המוצע, יוכל ליירט ראש קרב מעל מרחב השיגור, מספר שניות מרגע השיגור (במקרים מיוחדים טרם השיגור) ובכך תיווצר הרתעה משמעותית עד כדי שיתוק. באופן מעשי אף אחד לא ירצה שטיל אותו הוא מתכנן לשגר לעבר יעד כזה או אחר ייורט מעל היורה עצמו. כך שכלל הנזק הפוטנציאלי יחול על היורה עצמו. לא כול שכן כשמדובר בראש נפץ בלתי קונבנציאלי.מערכת שכזאת יכולה להתאים למקומות נוספים בעולם ובכך לנטרל באופן מלא איומים משמעותיים. לעולם, הסכנה בפיתוח יכולות שכאלה היא שנדחף את היריב אל הפינה והוא בצר לו, יחליט להקדים את השימוש באמצעי שהשקיע בו הון עתק וזמן רב. אם תתקיים מערכת כזו, האמצעי שפיתח יהפוך ללא רלוונטי, או לחילופין יאלץ אותו למצוא חלופות אגרסיביות יותר שמולן אין לנו מענה מספק. יצירת הרתעה שמבוססת על "הגנה התקפית רב שכבתית" בקואלצייה איזורית מובלת על ידי הפיקוד האמריקאי, מהווה פוטנציאל משמעותי לשינו כללי המשחק. מה שנדרש הוא: להכריז אסטרטגיה זו, לקיים תצוגת תכלית, להעביר מסרים הן להנהגה האיראנית ושותפיה והן לעם האיראני (ההנהגה שלכם מביאה לחיסולכם) ולנצל את הזמן שהרתעה זו מספקת לגיבוש מהלכים משלימים שימוטטו את המשטר באיראן. 

צילום מסך אל״מ ראיין גיטי ממפא״ת מסביר על התפתחות האוטונומיה בשדה הקרב ולאן מועדות פני צה״ל בשנים הקרובות. צפו בהרצאה. 

ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משרד הביטחון, משה פתאל: "מדובר בניסוי שני משותף מאז סופקו הסוללות לצבא ארה"ב בסוף שנת 2020״ תמונה | משרד הביטחון צבא ארה"ב, בשיתוף מנהלת 'חומה' במפא"ת שבמשרד הביטחון וחברת רפאל, השלימו בהצלחה ניסוי ירי של סוללת 'כיפת ברזל' שרכשה ארה"ב מישראל. מדובר בצעד משמעותי בדרך להצבתה של סוללה מבצעית ראשונה בשטח. במהלך סדרת הניסויים, שנערכו בשדה הניסויים WHITE SANDS שבמדינת ניו מקסיקו שבארה"ב, תרגלו חיילים אמריקאים שעתידים להיות אלו שיפעילו את המערכת בעתיד, התמודדות אל מול איומים מרובים כדוגמת טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ופצמ"רים המחייבים מעקב ומענה היקפי רב מימדי. אלוף בריאן גיבסון ממערך ההגנה האווירית של צבא ארה״ב: "יכולת הצבת המערכת מתבססת על עמידתה בתקני הבטיחות של צבא ארה"ב והיכולת לשלבה כחלק אינטגרלי ממערך ההגנה האווירית הכולל שלנו ויתר המערכות הקיימות."  ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משרד הביטחון, משה פתאל: "מדובר בניסוי שני משותף מאז סופקו הסוללות לצבא ארה"ב בסוף שנת 2020. גם בניסוי הזה המערכת זיהתה ויירטה את האיומים ששוגרו לעברה בצורה מוצלחת והשתלבה במערכות ההגנה האוויריות של שותפנו האמריקאים."  תא"ל (מיל') פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל: "פעם נוספת הוכיחה כיפת-ברזל את יעילותה ויכולותיה המוכחות בקרב. במסגרת ההכשרה המבצעית שמתקיימת בצבא היבשה האמריקאי, הפעילו החיילים האמריקאים את המערכת שתיפקדה באופן מיטבי כנגד מגוון רחב של תרחישים ומטרות בטווחים שונים. ״ חברת 'רפאל' הינה המפתחת והמייצרת של מערכת 'כיפת ברזל', בשיתוף עם חטיבת 'אלתא' של התעשייה האווירית שפיתחה ומייצרת את מכ"ם ה-MMR וחברת 'אמפרסט' המספקת את מערכת השליטה והבקרה. מנהלת 'חומה' במפא"ת (המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון מובילה את פיתוח מערך ההגנה הרב- שכבתית של מדינת ישראל, המבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת 'כיפת ברזל' מערכת 'שרביט קסמים' ומערכת 'חץ 2' ו'חץ 3'.

צבא סין כבר פתח בסדרת תרגילים צבאיים באזור המצרים המפרידים בין יבשת סין לבין האי טאיוואן | בבית הלבן לחצו על פלוסי להימנע מביקור בטאיוואן https://twitter.com/SpeakerPelosi/status/1554406658503237633?s=20&t=QIuX... עליית מתח בין סין לארה"ב וטייוואן לקראת ביקורה הצפוי של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בטייוואן, למורת רוחה של בייג'ינג. פלוסי ומשלחתה יצאו מוושינגטון לסיור בכמה מדינות באסיה, וצבא סין כבר פתח בסדרת תרגילים צבאיים באזור המצרים המפרידים בין יבשת סין לבין האי טייוואן. בסיורה היא תבקר ביפן, מלזיה, סינגפור וטייוואן. בלומברג ניוז ו-WAR ZONE מדווחים שבבית הלבן לחצו על פלוסי להימנע מביקור בטייוואן. היא ומלוויה טסו לאסיה בשני מטוסים צבאיים, ובוושינגטון הובע חשש מפגיעה של מטוסי קרב סיניים.  בשנים האחרונות היו כמה וכמה מקרים של כמעט התנגשויות בין מטוסים סיניים לבין מטוסים אמריקניים, אוסטרליים וקנדיים. מטוסים סיניים מבצעים טיסות רבות שכוללות חדירות לתחום האווירי של טייוואן. כמו כן מרחיבה סין נוכחות צבאית באזורי חוף של יבשת סין, מול טייוואן. אתמול הטילה ארה"ב סנקציות על חברות סיניות ואחרות שסייעו למכור נפט ומוצרים פטרו-כימיים תוצרת איראן בשווי של מיליוני דולרים במדינות באסיה. משרדי האוצר והמדינה בוושינגטון הודיעו שהוטלו סנקציות על שש חברות, ארבע מהן נמצאות בהונג קונג, אחת בסינגפור ואחת באיחוד האמירויות.   

נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, אמר כי פעולת חיסול א-זוואהירי בוצעה "למען הצדק" | בסוריה חוסל מנהיג בכיר של ארגון דאעש https://twitter.com/POTUS/status/1554295001806475265?s=20&t=z-kcSiHYBrCR... הנשיא ביידן הופיע אמש בנאום מיוחד לאומה והודיע על חיסולו של מנהיג אל קאידה איימן אל זווארי בירי מכלי טיס בלתי מאוייש בקבול, אפגניסטן. בסוריה חיסלו האמריקנים מנהיג בכיר בדאעש, מאהר אל עגאל. הנשיא ביידן אמר כי פעולת חיסול אל זווארי בוצעה "למען הצדק". המודיעין האמריקני עקב אחרי מנהיג אל קאידה בעת שעשה את דרכו לבית בעיר קבול, שם הסתתר עם משפחתו. הנשיא אישר את הפעולה בשבוע שעבר והיא בוצעה אתמול. ביידן אמר: "א-זוואהירי לא יוכל עוד לעולם להיות טרוריסט כי הוא חוסל, ואנו נבטיח שלא יקרה עוד משהו רע". סוכנויות רויטרס ו-AP מדווחות שהמבצע הזה הוא הישג חשוב לממשל ביידן 11 חודשים אחרי שהצבא האמריקני יצא מאפגניסטן. מפקדת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב הודיעה אמש כי חוסל באש מכלי טיס בלתי מאוייש מנהיג בכיר של ארגון דאעש בסוריה, מאהר אל עגאל, בעת שנסע על אופנוע בצפון מערב סוריה, ליד העיר חאלב. צבא ארה"ב הודיע שלמבצע הזה קדמה הכנה ממושכת כדי להבטיח הצלחה וכי לא היו נפגעים אזרחים. ארגון "ההגנה האזרחית" הסורי, הפועל בקרב האופוזיציה הסורית, הודיע שכטמ"מ בלתי מזוהה ירה לעבר אופנוע ליד הכפר חלטאן וכי שני רוכבי האופנוע נהרגו.   

במסגרת החקירה התגלו נקודות לתיקון במשטרה, אך לא נמצאו עדויות לטענות שעלו בפרסום של כלכליסט לגבי האזנות סתר שלא כדין אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל צוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים שחקר את הטענות כלפי המשטרה לשימוש לא חוקי בכלים של NSO לא מצא עדות לכך. צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (פלילי), גב' עמית מררי, ובהשתתפות שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ - ראש אגף טכנולוגיות לשעבר, צפריר כץ, וראש אגף החקירות לשעבר, איל דגן.  ״מבדיקת הצוות ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת סייפן, נמצא כי אין כל אינדיקציה לנכונות הטענות לפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. ביחס לכלל המספרים עלה כי משטרת ישראל פעלה כשברשותה היתר כדין, למעט 4 מקרים, בהם ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים״, נכתב בדו״ח. ״אשר לחריגים אלה – שני מקרים בהם עלה כי בוצע ניסיון הדבקה כאשר צו בית המשפט שניתן מתיר האזנת סתר, אולם אינו מתיר האזנה מסוג תקשורת בין מחשבים לטלפון נייד; מקרה אחד בו בוצע ניסיון הדבקה זמן קצר לאחר פקיעת תוקפו של הצו; מקרה נוסף בו בוצע ניסיון הדבקה, אך מבדיקות הצוות לא אותר ההיתר הנדרש לפי הנהלים להעלאת יעד נוסף בהתאם לצו שניתן (ראו פירוט בפרק 4) לטענת המשטרה מדובר בטעויות בתום לב.״ מספר קטעים מדו״ח צוות החקירה ״נמצא כי על אף שהייתה ידיעה בראשית הדרך לבעלי התפקידים הבכירים בחטיבת הסייבר והייעוץ המשפטי למשטרה ולחטיבה, כי למערכת סייפן יכולות החורגות מהסמכויות הנתונות למשטרה לפי חוק האזנת סתר, וכי נדרשים בעניינה ניוונים טכנולוגיים לצורך התאמת מאפייניה לחוק, הלכה למעשה לא בוצעו הניוונים הנדרשים כתנאי מקדים להפעלתה.״ ״דה פקטו, עם תחילת השימוש במערכת, לערך בתחילת שנת 2016 וכן לאורך תקופת פעילותה עד היום, המערכת הופעלה ללא ניוון טכנולוגי של היקף היכולות הפוטנציאליות האמורות לעיל, אשר אינן בסמכות משטרת ישראל להאזנת סתר לפי החוק. במקום ניוון טכנולוגי מלא, הפעלת המערכת, שלה יכולות עודפות, בוצעה תוך הסתמכות על נהלים והנחיות פנימיים אשר נועדו להתוות את המותר והאסור בנוגע לשימוש במערכת, ובהמשך, בשנת 2020 ,תוך הסתייעות במודול ה- warrant.״  ״מודול ה- warrant :באפריל 2020 לערך, נכנס למערכת מודול ה-warrant אשר מאפשר למפעיל להגביל את סוגי התוצרים שיתקבלו לאורך תקופת ההאזנה. מודול זה איפשר למפעיל לסמן אילו סוגי תוצרים מבוקש לקבל במסגרת תקופת האזנת הסתר, וככל שלא סימן בשלב ההדבקה את הבקשה לקבל תוצרים מסוימים, למשל אנשי קשר או יומן – תוצרים אלו לא היו מתקבלים.״ ״בשנת 2021 החל פיילוט בחטיבת הסייבר ביחס למערכת נוספת להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים. המערכת אושרה כפיילוט על ידי הייעוץ המשפטי למשטרה. מערכת זו אוספת מידע מרגע התקנת הכלי ואילך ולה היכולת במקרים קונקרטיים לקבל מידע אגור בכפוף להכנסת תאריכים מדויקים שמהם רוצים לקבל את המידע בשלב התקנת הכלי.״ ״לאורך השנים היה ידוע לייעוץ המשפטי לממשלה, ולמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", אשר מבצעת האזנת סתר על ידי חדירה למכשיר קצה. מבירור הצוות, על אף מערכת היחסים ההדוקה וההתייעצויות השוטפות של משטרת ישראל עם מחלקת הסייבר בפרקליטות ועם הייעוץ המשפטי לממשלה, לא נמצא מסמך או גורם שאיתו שוחח צוות הבדיקה )במשטרה או במשרד המשפטים(, אשר מהם עולה כי הועבר לידי משרד המשפטים מידע בדרך זו או אחרת בדבר כלל מאפייני המערכת, ובאופן ספציפי מידע ביחס ליכולות הטכנולוגיות של המערכת אשר חורגות מהסמכות לפי חוק האזנת סתר.״ ״.נדרשו הנחיות משפטיות מובהקות ומפורטות כתנאי מקדמי להפעלת המערכת על מנת שזו תותאם לסמכויות על פי הדין: מבלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר הצורך בעדכון של חטיבת הסייבר את הייעוץ המשפטי למשטרה על החריגות של המערכת, סבור הצוות כי היה על הייעוץ המשפטי למשטרה לוודא כי הנחיותיו מיושמות. נוכח היקף הפגיעה הפוטנציאלי בזכויות יסוד, יש הכרח ליתן הנחיות משפטיות מדויקות ומפורטות לגבי התנאים הספציפיים הנדרשים לכניסת המערכת לתוקף מבחינת מאפייני המערכת.״ ״בפועל הייעוץ המשפטי לחטיבת הסייבר אינו כפוף פיקודית ומקצועית לייעוץ המשפטי למשטרה.״ ״הצוות ביקש מהמשטרה לקבל דוגמאות לבקרות הנוגעות באופן פרטני לפיקוח בדיעבד על אודות היכולות החורגות של המערכת, דהיינו בקרות אשר מטרתן לבדוק האם השימוש במערכת ובכלל זה הפקת התוצרים המתקבלים ממנה נעשה בהתאם לנהלים אשר היוו החסם היחיד מפני שימוש במערכת על כלל יכולותיה. כפי הנמסר מהמשטרה לא היו בקרות אשר בחנו היבט מסוים זה בכל הנוגע להאזנת תקשורת בין מחשבים.״ ״היועצים החיצוניים לא נטלו חלק בהפעלת מערכת סייפן, או מערכות אחרות שמטרתן האזנה למכשיר קצה, למעט האזנה לתקשורת בין מחשבים של מצלמות אבטחה. לעניין זה עלה בישיבות הצוות כי היועצים החיצוניים סייעו במקרים קונקרטיים ביחס לפעילות טכנולוגית מסוימת, לעיתים פיזית ולעיתים מרחוק, וזאת בליווי שוטר. ״כמו כן, סייעו היועצים החיצוניים במחקר רשת לגבי סוגיות טכנולוגיות עקרוניות שעלו. עוד נמסר כי ישנם יועצים חיצוניים העוסקים בניהול פרויקטים במשטרה, למשל, בהתנהלות מול חברות התקשורת בתחומים שונים.״ לקריאת הדו״ח המלא